כתב: ערן פוביצר  צילומים: ערן פוביצר

מ ז ל – מקום זמן ולהיות

שיחת ווטסאפ נכנסת, הטלפון מצלצל… "שמי שאול וקבלתי את הנייד שלך מאח שלי ששירת אתך ביחידה. רציתי להציע לך לראות ולחוות את רואנדה. אני רוכב אופניים בעצמי ונראה לי שיש כאן פוטנציאל לטיולי אופניים שווים". רואנדה? נשמע מעניין, אני חוקר ושואל על תוואי, סוג השטח, מזג האוויר והאופציות השונות. לא לוקח הרבה זמן אחרי השיחה ואני מרגיש משהו בתוכי שאומר… יאללה סע ותבדוק, מה יש להפסיד, מקסימום תכיר מקום חדש.

טיסת לילה ישירה של 6 שעות, מתל אביב לקיגאלי בירת רואנדה. שאול מחכה לי עם ג'יפ ונהג ואנחנו כבר בדרך צפונה לעיר מוסנזה. שעתיים וחצי נסיעה ואנו מגיעים למרכז הרכיבה הלאומי, חממת פיתוח לספורטאים רוכבי אופניים. במרכז מגורים, חדר אוכל, כיתות לימוד, חדר לבדיקות מאמץ וסדנת תיקון מרשימה להפליא בכלים וידע שנרכש ע"י השתלמויות בחו"ל עם מכנאופנים שנמצאים וגרים במרכז.

אוכלים ארוחה זריזה ואנו כבר על האופניים רוכבים בין הכפרים. המקומיים המחייכים והסינגלים המעניינים בין חלקות העיבוד בשטח שוו את ליבי! רואנדה נראתה לי כל כך מזמינה ומאפשרת וגמלה בי ההחלטה שאני רוצה לפתח את יעד הזה ולהנגיש אותו לרוכבים הישראלים.

קצת על רואנדה

רואנדה שוכנת במרכז אפריקה ומהווה חלק מאגן הניקוז של מקורות הנילוס. אמנם אין לה מוצא לים, אך היא מרובה באגמים ובנהרות.
שטחה הכולל הוא כ-26,338 קמ"ר, כחמישית יותר מישראל. היא גובלת ברפובליקה הדמוקרטית של קונגובמערב, באוגנדה בצפון, בטנזניה במזרח ובבורונדי מדרום.

גבולה הצפוני של רואנדה משובץ בהרי געש בגבהים של 3700 מ' עד 4500 מ' שבחלק מהם ישנה גם שמורת יער הגשם- שמורת נאונגווה שהיא בית לכ 300 מיני ציפורים, 75 מיני יונקים ו 13 מיני קופים.
השטחים הירוקים הרבים הם שדות תה שחלקם בבעלות ממשלתית וחלקם בבעלות פרטית. זהו מוצר הייצוא החשוב במדינה.

רואנדה מצויה ברום גבוה, ברובה מעל 1,500 מטרים. הנקודה הנמוכה ביותר היא בגובה 950 מטרים מפני הים, והגבוהה ביותר, הר הגעש קריסמבי, היא בגובה 4,507 מטרים.

הרום הגבוה ממתן את השפעות קו הרוחב הטרופי על האקלים. הטמפרטורה ביום נעה בדרך-כלל בין 22 ל-27 מעלות צלזיוס, ובלילה בין 16 ל-20 מעלות, עם הבדלים קטנים בין חודשי השנה.

השנה נחלקת לשתי עונות גשומות, הקצרה באוקטובר ונובמבר והארוכה מאמצע מרץ ועד סוף מאי, ושתי עונות יבשות ביניהן.

רצח העם והתקומה– סוג של סיפור מוכר…

הרואנדים עצמם מפנים אצבע מאשימה כלפי הקולוניאליזם בעיקר השלטון הבלגי שיצר מעמדות על בסיס כלכלי בעקרו. הם שיסו את בני ההוטו הרבים והעניים, חקלאים נגד בני הטוטסי המעטים והעשירים, רועי הצאן. ההשפלה וההפרדה באמצעות מערכת החינוך והסתה בכלי התקשורת הממשלתיים והפלת המטוס של הנשיא באפריל 1994 גרמו לכך שבמשך 3 חודשים נרצחו 800,000 בני אדם, רובם אנשי הטוטסי. הטבח הופסק כאשר הגולים הטוטסים בעיקר באוגנדה הצליחו לכבוש בחכמה את המדינה, להקים ממשלה חלופית ולהפסקת מעשי הטבח. המשטר הנוכחי נקבע בחוקה שאושרה במשאל עם ב-2003. רואנדה היא דמוקרטיה נשיאותית רב-מפלגתית, שבה הנשיא הוא ראש המדינה וגם עומד בראש הרשות המבצעת וממנה את ראש הממשלה ואת השרים. נשיא המדינה הוא פול קגאמה.

חווית ניקיון

את חווית הרכיבה שלי באוגנדה התחלנו בקבלת פנים במרכז הרכיבה, הרכבת האופניים ויציאה לשטח עם המדריך המקומי שילווה אותנו במשך הימים הבאים. תוך דקות אנחנו בלב האוכלוסייה המקומית מתרחקים כמה מאות מטרים מהכביש הראשי וכבר אין חשמל ומים בבתים. הילדים בהתלהבות גדולה צועקים mzungu (אדם לבן) ומלווים אותנו בחיבה וריצה מאחורינו כשובל. עד מהרה אנו עולים על סינגל Championship Trail העובר בין שדות התירס חוצה ערוצים ומספקת לנו רכיבה זורמת ומהנה בין הכפרים. רואנדה היא מדינה כפרית כ-90% מאוכלוסייה מתגוררת בכפרים, ורוב האיכרים מתקיימים מגידול עצמי בחלקות אדמה קטנות. בצדי הדרך יושבות נשים עם פטיש ומפצחות סלעים לחצץ בגדלים שונים לצורך בניה. ההפתעה הגדולה היא רמת הניקיון במדינה הזו. בעיר הגדולה וגם בכפרים הכל נקי ברמה שוויצרית! להתקנא ממש. השבת האחרונה בכל חודש מוקדשת לניקיון! אסור לנסוע במכוניות וכולם מגויסים לטובת הניקיון של המדינה!

ירוק ומים

אופניים זה מצרך יקר ושימושי ברואנדה. הם משמשים בעיקר לתחבורה אישית, BikeTaxi וכמובן אמצעי להעברת משאות. האופניים עוברים טיפול בשלדה ע"י המסגר המקומי כדי לשאת משקלים של 160-200 ק"ג' בכל תנאי הדרך. מעצורים תקינים זו המלצה בלבד. תוך כדי שאנו נוסעים ברכב חווינו עקיפות של רוכבי אופניים עמוסים לעייפה שרק אלוהים יודע איך יבלמו במידת הצורך. פורקים את האופניים מהמשאית כשהיום אנחנו בסימן מים. במדינה 23 אגמים גדולים, שהגדול שבהם הוא אגם קיוו, השישי בגודלו. כ-1,390 קמ"ר משטח המדינה מכוסים מים.

רכיבה מתונה במגמת עליה לאורך הנהר מביאה אותנו להפסקת קפה בחצר משפחה מקומית. סיור בבית ובחצר מאפשר לנו הצצה למטבח שהוא כמובן טאבון בנוי מבוץ. בחצר ישנה פרה המסמלת את עושרה של המשפחה. הפרה ברואנדה קדושה ומשמשת סמל סטטוס ואם יש לך בחצר גם חזיר אז אתה מסודר לגמרי. לכל משפחה יש את חלקת האדמה שלה וההתנהלות היא כמשק אוטרקי- מה שחסר תמצא בשוק המקומי. אפרופו שוק, את הסחורה אל השוק וממנו נושאות בעיקר הנשים על ראשן, המין החזק!

 מגיעים לקצה העלייה ונפתח לפנינו נוף מרהיב של אגם Rohundu, משפשפים את עינינו, האם אנחנו באפריקה או שוויץ? ממשיכים לרכוב במהירות בסינגלים הזורמים, המקומיים מפנים לנו את הדרך בבהלה, ככה עד לגדת האגם. משם ממשיכים על מרבדי הדשא פוגשים את המקומיים המכבסים את בגדיהם ופורשים אותם על הדשא לייבוש. מרחוק רואים את הסירה המתקרבת שעליה נעמיס את האופניים ונשוט לארוחת צהריים מפנקת על גדת האגם.

גורילה מה?

סיום רכיבה מקלחת זריזה ואנו בדרך לאוגנדה! חציית גבול ונסיעה אל שמורתBwindi Impenetrable National Park  ארוחת ערב מפנקת מחכה לנו ב Rushaga Gorilla Camp הכל חשוך ואנו הולכים לישון שנת ישרים מבלי להבין לאן הגענו. ערפילי השחר מתחילים להתפזר ולפנינו נגלה נוף מהמם של יער גשם ירוק וסבוך. נסיעה קצרה מביאה אותנו לפתח השמורה שבה מקבלים תדריך מקיף על יום הסיור לצפייה בגורילות. בשמורה זו ישנן 8 משפחות של גורילות שאליהם רשאים המטיילים להגיע, לכל משפחה מותרת קבוצה בת 8 מטיילים לכן יפה שעה אחת קודם כדי להשיג פרמיט, העסק מסודר מאד!!. בשעה טובה אנו מתחילים ללכת בשבילי היער הצרים עם מדריך. מלווים אותנו פורטרים לטובת נשיאת ציוד ועזרה בהליכה למי שזקוק ושני מאבטחים חמושים שתפקידם להרחיק בירי (שלא על מנת לפגוע) זכרים ללא משפחות שעלולים להיות פחות "חברותיים". הגשם מתחיל לטפטף ואנו עומדים שעה קלה ומחכים לבוא ההודעה המיוחלת מגששי הגורילות המנסים לאתר את המשפחה על סמך העקבות. הנוהל הוא כזה, בסוף כל יום הגששים מסמנים לעצמם היכן הגורילות בונות את הקן ללילה (הגורילות לא נעות בלילה). למחרת בבוקר הם חוזרים לאותה נקודה בה עזבו את הגורילות ומתחילים לחפש את המיקום הנוכחי בעזרת העקבות. המתח מתחיל לכרסם, נראה את הגורילות היום או שנסתפק בטיול ביער הגשם? מכשיר הקשר של המדריך משמיע קול.. מצאנו! אוקי אבל איך מגיעים אל המשפחה שנמצאת במעבה היער? מסתבר שהיער מרושת בשבילים עם שמות וחלוקה לאזורים.

אנו מתחילים ללכת בשביל ממנו באנו ופתאום חותכים בין הצמחים הצפופים ומטפסים בשיפועים מכובדים תוך כדי התמודדות עם בוץ וקצת החלקות והנה הרגע המיוחל! מרימים את העיניים לצמרות העצים ומשפחה שלמה של גורילות. זכר Silver back, שלוש נקבות ושני צאצאים שיושבים ואוכלים את הפירות בקצות הענפים. קשה להאמין איך הזכר ששוקל 200 קג' מצליח לטפס על העץ לכופף ענפים ולשבור אם צריך רק כדי להגיע אל הפירות. אנחנו מחכים למטה וברגע מסוים המשפחה מתחילה לרדת מהעצים לקרקע לסיאסטה. רק אז אנו מבינים את גודל החיה הזו, איזו עוצמה יש לה וכמה חשוב לא לעשות תנועות פזיזות בקרבתה. הגורילות הקטנות מנצלות את מנוחת ההורים למשחקי שובבות. לאחר שעה קלה אנחנו נפרדים בצער מהגורילות כדי לתת להם פרטיות והם צריכים לא מעט בלשון המעטה…

אל מקורות הנילוס

בבוקר אנו שמים את פעמינו לעבר אגם קיוו שהוא חלק מהשבר הסורי אפריקאי והשישי בגודלו באפריקה. הרכיבה לאורך האגם חושפת תצפיות נהדרות לעבר האיים המפוזרים, כלובי גידול דגים, וחוות שטיפה מיון וייבוש של הקפה הרואנדי הידוע בטיבו. האנשים המקומיים מקבלים את פנינו בברכה וחיוכים בראותם רוכבי האופניים לבנים בכלל ורוכבות בפרט. ארוחת צהריים מפתיעה שהוכנה ע"י משפחה מקומית מחכה לנו בחוף פסטורלי. פתאום מגיח לו איש שחור מכוסה לבן, זהו הטוחן המקומי! גשם יורד לו בעודנו אוכלים, מחזה יפה הוא לראות את טיפות המים על האגם השקט בסמוך לנו. במטה קסם עם סיום הארוחה נפסק הגשם. לאחר מנוחה קלה אנו ממשיכים לרכוב. בדרך פוגשים את עובדי "מע"צ" המקומיים המפנים את הדרך מהמפולת, עוד דרך להשתכר. שכר העבודה היומי לאדם הוא 2 דולר ליום! עליה מאתגרת מחכה לנו שבסופה גולשים ללודג' על חוף האגם… גן עדן זה כאן! רחצה בחוף פרטי, חדרים מפנקים ואוכל טוב, מה צריך יותר?

2300 מ' ירידה…

האופניים על המשאית ואנחנו במיניבוס נוסעים ומטפסים במעלה ההר סיבוב ועוד סיבוב צוברים גובה. ישורת קטנה, מצרך נדיר ברואנדה, גובה 2450 מ' פורקים את האופניים ואנחנו כבר בלב שדות התה האינסופיים. הירוק הזה כל כך מרגיע ומחליק את העליות שלפנינו, כבר אמרנו ארץ אלף הגבעות, הפסקת קפה מפנקת עוד שתי עליות קטנות ואנו גולשים למטה במהירות, הרוח בפנים ונוף אגם קיבו מציץ לנו. ארוחת שיפודים אוטנטיים מחכה לנו בכפר. האתגר של היום עוד לפנינו! חציית הנהר! האם המים יהיו נוחים לחציה? מתקרבים אל הנהר עם סימני שאלה! שואלים את המקומיים מה מצב המים והאם ניתן לעבור. לשמחתנו התשובה חד משמעית….כן! האופניים על הכתף ואנו חוצים בבטחה את הנהר עוד חוויה לאוסף.

טעם של עוד

חווית משתמש יאיר זילברשטיין

"שבוע אחרי שחזרתי מהטיול ברואנדה וקשה לחזור לשגרה. אין ספק, זו הייתה חוויה שהיא הרבה יותר מסתם חופשה. קחו ארץ משגעת ובתולית לחלוטין, אפופה בקורטוב של מסתורין, רכיבות נהדרות וזורמות, חבורה מרתקת ומגוונת של אנשים והרי לכם מתכון מנצח לאווירה נהדרת, הרבה צחוק וחברויות חדשות. רואנדה. מי שמע על רואנדה? זו המדינה שההוטו הרגו את הטוטסי או בעצם להפך? אז זהו, שהרבה מאוד מים זרמו בנהרות ובאגמים הרבים בארץ היפיפייה הזו מאז אותה מלחמה נוראית, והיום רואנדה היא לא רק אחת הארצות היפות באפריקה אלא אחת המתפתחות ונקיות שבהן! ארץ טרופית הררית, ירוק-עד ניבט מכל פינה ואגמים תכולים יוצרים נוף שקשה להתעלם ממנו, אפילו למטיילים שכבר ראו הכל. והאנשים, חקלאים ועובדי אדמה, כמעט ללא סממנים של קדמה. ביקור בעולם אחר. הרכיבות מגוונות מאוד, הרבה עליות והרבה ירידות, דגים טריים לצהריים מהאגם הסמוך. מאה מקומיים שרוקדים אתנו בשמחה לצלילי מוזיקה מערבית.

לגבי המנהלות – טיסת לילה קצרה וישירה, מדינה קטנה וזה אומר שבעיקר רוכבים ולא מבזבזים שעות על נסיעות מיעד אחד למשנהו. ובעיקר – הרגשת חלוציות ביעד שכמעט אף תייר לא ביקר בו, לא כל שכן רכב בו באופניים, מוסיפים לאווירה המיוחדת שחשנו כולנו בטיול המדהים הזה. וכמה מילים על ערן, המדריך והרוח החיה מאחורי הטיול, שהוביל טיול ברמה אחרת מבחינת מקצועיות, ירידה לפרטים וסגירת פינות שאפשרו לנו פשוט ליהנות. ככה זה שיש על מי לסמוך. תודה ערן!"

הכותב: ערן פוביצר, מדריך רכיבה וטיולים בארץ ובעולם.

לפרטים היכנסו ל https://www.povitzer-bike.com