צילומים: עופר עברי, דותן הלוי, יואב לביא, לימור מלינוף

הצמד Lukas Baum ו- Georg Egger מגרמניה מנצחי סטייג' הפרולוג מאתמול, הם מנצחי סטייג' מספר 1 ויום התחרות השני של ברא אפיק ישראל לשנת 2022.

אחרי סטייג' הפרולוג הקצר והאינטנסיבי אתמול לאורך החוף והגן הלאומי קיסריה, התייצבו הרוכבים על קו הזינוק בחוף המדהים של מלון נחשולים לסטייג' המשמעותי הראשון של ברא אפיק ישראל 2022 בשיתוף קק"ל.
מזג אוויר מעולה קידם את הרוכבים בשער הזינוק והוביל אותם לזינוק מתגלגל משדרת הזינוק שנסללה במיוחד על החוף הציורי של מלון נחשולים. רכיבה מישורית מהירה לכיוון בריכות הדגים של קיבוץ מעגן מיכאל החלה לפורר את דבוקת הרוכבים הגדולה, כשמלפנים מתייצבים הרוכבים המובילים בקטגוריית ה UCI. משם הרוכבים החלו לצבור גובה לכיוון זכרון יעקב וגני הנדיב בסדרה של שבילים קשוחים זרועי אבנים שגבו לא מעט קורבנות פנצ'רים.

רכיבה מרהיבה בין השבילים המטופחים של גני הנדיב וחלקת הקבר של הברון דה רוטשילד אשר נפתח לרוכבים באופן חריג הוציאה את הרוכבים לכיוון בקעת אלונה, הר חורשן ויובלי נחל דליה, כשאת הקצב הגבוה מאוד של הסטייג' כולו מכתיבים כצפוי צמד הגרמנים Lukas Baum ו- Georg Egger מנצחי הפרולוג והמנצחים הכלליים בשתי מהדורות האפיק האחרונות.

לתחנת הרענון הראשונה בקילומטר ה 49 בביה"ס האזורי מגידו, מגיעים צמד המובילים Egger ו- Baum בפער של 3 דקות מחבורת רדיפה צפופה שהורכבה מהצמד הישראלי המוביל גיא ניב ונדב רייסברג, תומר זלצמן ובן זוגו האוסטרי Markt, והאחים Samparisi מאיטליה.

אחרי שהשלימו במהירות את מנת האנרגיה הנדרשת וספגו אווירת קרנבל ססגונית מתלמידי ביה"ס, נכנסו הרוכבים למנה המרכזית של סטייג' המלכה- סינגל הזורע. זהו סינגל זורם ומהיר אשר נבנה ע"י קק"ל ורץ לאורך נחל גחר כשהוא עובר בחלקות יער אורנים וחורש טבעי ייחודיות. משם המשיכה דבוקת הרוכבים לתוך קיבוץ משמר העמק, למקטע פאמפטרק סוחט שרירים בקילומטר ה-69 ולמסיבת עידוד נוספת, הפעם של חברי הקיבוץ. בשלב זה צמד מובילי קטגוריית ה UCI Lukas Baum ו- Georg Eger כבר מייצר דומיננטיות משמעותית בהובלה לקראת מה שנראה כמו ניצחון הסטייג'. בפער של כ-3 דקות אחריהם מגיעים למשמר העמק צמד הישראלים רייסברג וניב שברכיבה מהירה מצליחים לברוח מחבורת הרדיפה ואף לייצר פער יפה של לפחות דקה. יובל פרידמן ונעם סטרשנוב מגיעים למשמר העמק כ- 6 דקות אחרי הזוג המוביל, ומקבעים באופן ברור ונחוש את ההובלה שלהם בקטגוריה המאסטרס החזקה והצפופה בברא אפיק ישראל 2022. בקטגוריית הנשים, המובילות מאתמול  Kim Ames ו- Sophie von Berswordt מראות רכיבה יציבה ותופסות את ההובלה כבר בתחילת היום. נעמה נוימן ובת זוגה הגרמניה Lia Schrievers סבלו מתקלה מורכבת שאילצה אותן לרדת ממש לסוף דבוקת הרוכבים. ברכיבה חזקה והרואית הן מצליחות לעקוף ולחזור בקצב גבוה חזרה למשחק.

מכאן סדרה של דרכים חקלאיות רחבות וחשופות לשמש הובילו את הרוכבים לתחנת הרענון האחרונה בקילומטר ה 86 ק"מ במושב עמיקם, כשמכאן נותרו להם מישורים מהירים חזרה לכפר התחרות לקו הסיום של סטייג' המלכה במהדורת נקמתו של נפטון. צמד המובילים הגרמני רוכב לבד ובבטחה לכיוון קו הסיום כשמאחור מתרחשת דרמה קטנה. גיא ניב ונדב רייסברג סובלים ממספר תקרים רצופים ונעקפים במהירות ע"י תומר זלצמן ובן זוגו האוסטרי Markt, צמד הספרדים Cordero Morgado ו Fernando Grande וצמד האחים Samparisi מאיטליה.

את קו הסיום חוצים ראשונים גם היום Lukas Baum ו- Georg Eggerבזמן של 03:52:13.2, במקום השני תומר זלצמן ו- Karl Markt בזמן של 04:01:16.2, ואת המקום השלישי תופסים היום Cordero Morgado ו Fernando Grande בזמן של 04:07:17.0.

בקטגוריית הנשים הצמד Kim Amesו- Sophie von Berswordt חוצות את קו הסיום בזמן של 4:56:17 כשקים שברה את הכידון בהתרסקות ורכבה עם כידון שבור כשהיא אוחזת בידית הבלם ללא גריפ לאורך 60 ק"מ עד קו הסיום! נעמה וליה אשר התקלות הטכניות גבו מהן מחיר יקר בנסיונות גישור חצו את קו הסיום כמעט 15 דקות לאחר מכן. במקום השלישי הגיעו צמד הרוסיות Yulia Polevaya ו- Ekaterina Gurenkova בפער של 32 דקות מהמובילות.

בקטגוריית המאסטרס, הדומיננטיות והיציבות של נעם סטרשנוב ויובל פרידמן ממשיכה עד קו הסיום, והם חוצים ראשונים את קו הסיום בזמן של 04:35:56.1, במקום השני שרון פאר ודביר אלמוג ובמקום השלישי ארנון רוזנבאום ורועי האקר.

את קטגוריית הגראנד מאסטרס הובילו לאורך כל היום בבטחה נעם שילר ודן זיגמונד עד ניצחון מרשים בזמן של 05:00:44, אחריהם אלי כהן וישראל חן, ואת המקום השלישי בקטגוריה המכובדת הזאת תופסים היום רונן שיריזלי וגיל קאשי.

בקטגוריית הזוגות המעורבים ליאן ויתקין וצחי בן גיגי ממשיכים להראות דומיננטיות וחוצים את קו הסיום ראשונים בזמן של 05:06:09.1. אחריהם צמד הגרמנים Egger ו- Kremsreiter ואת המקום השלישי תופסים היום הזוג ענבר רונן ונימי כהן.

קופסת הגפרורים הקטנה – סיכום סטייג׳ המלכה של ברא אפיק ישראל 2022 מפי כתבנו בשטח, נימי כהן 

יש משל ידוע בספורט – סבולת של קופסת גפרורים. כל רוכב מתחיל כל יום עם קופסת גפרורים אישית. זינקת בדופק מקסימלי? שרפת הרבה גפרורים על ההתחלה. חטפתם פנצ׳ר ועצרתם לתקן אותו במשך 5 דקות כואבות? החבורה הטבעית לכם, עמה רכבתם עד כה ברחה לכם, ועכשיו כדי לתפוס אותה בחזרה תיאלצו לשרוף ים גפרורים. ראיתם זוג קרנפי מישורים לפניכם והחלטתם לגשר אליהם? הקפיצה מהקצב בו רכבתם עד כה אל הזוג המהיר מכם תשרוף גפרורים חשובים. אם הגעתם אליהם תוכלו לנוח מאחורי הגלגל האחורי, ליהנות מיתרון הדראפטינג שיחסוך לכם לא מעט אנרגיה ולהשתקם. אבל אם לקחתם הימור ואחרי מאמץ חזק לא הצלחתם לגשר אליהם נדפקתם די חזק- גם שרפתם הרבה גפרורים חשובים, וגם נותרתם לבד להתמודד עם רוח הפנים.

אז מעבר לעניין הזה של קופסת גפרורים יומית, במרתון רב יומי צריך לחשוב על קופסת הגפרורים הכללית איתה הגעת לאירוע. אם תשרוף את עצמך או את הפרטנרית שלך ביום השני (היום), לא יישארו לך מספיק גפרורים ליום 3 ו-4.

רוצה לומר שמתחרי אפיק טובים צריכים להיות אומנים של חישוב גפרורים לטווח ארוך, כי על כל החלטה גחמתית שתעשה בשטח תצטרך לשלם בהמשך, אתה והפרטנר/ית שלך.

ומצד שני…

לעיתים כדי לעשות משהו אקסטרה אורדינר, אתה צריך להיות בעל יכולת לזרוק את כל התכניות לפח ופשוט ללכת על זה! פאק קופסת הגפרורים הכללית, נשרוף כרגע גפרורים כאילו אין מחר, ומחר, אהעמ, מחר נראה כבר איך נקום.

התכנית

אם קראתם את הטור שלי מאתמול על הפרולוג, סיפרתי לכם שסטייג׳ 1, סטייג׳ המלכה (הכינוי לסטייג׳ הארוך והקשה בכל אירוע), הוא הסטייג׳ אותו הגדירה ענבר כמטרת העל שלה באירוע. למה? כי הוא לקח אותנו עד קיבוץ משמר העמק, הבית שלה. אז התכנית הייתה לתת היום ביצוע בלי חשבון למחר. אקדים את המאוחר ואספר שעמדנו בתכנית.

שונא זינוקים

על אף שאתמול התקיים מקצה דירוג אישי (הפרולוג בו כל זוג זינק לבדו בהפרש של 30 שניות מהזוג הבא), היום נפתח הסטייג' בזינוק המוני. כדי לדרג את הרוכבים על פי ביצועיהם בפרולוג, מחלקים את כל מאות הרוכבים למספר מכלאות על פי ביצועיהם בפרולוג. אבל בכל מכלאה שכזו יש 50-60 רוכבים, כך שאם בא לך לזנק מקדימה ולא מאחורה – וזה תמיד מומלץ – אתה צריך להגיע למכלאה עם פתיחת השערים. נוהל הבוקר כולל לקום, לשתות נוזלים, ואז קפה וארוחת בוקר, שירותים פעם ראשונה, עולים על בגדי רכיבה, ממלאים את הכיסים בכל טוב: ג׳לים, חטיפי אנרגיה, שמן, ציוד לתיקון תקרים, כדורי מלח, ואז שירותים פעם שנייה, ואז משחה נגד שפשפת וקרם הגנה, ואז חימום של 20-30 דקות.

עד פה מקצועי.

ואז אתה נדחף למכלאה שלך, ומתייבש בה 20-30 דקות עד לתדריך ולזינוק. כל החימום הקפדני מתפייד, מפלס הלחץ עולה ובמקום לרכוב מזדיינים בסבלנות.

כשהכרוז סופר אחורה כולם מזנקים, ואתה מוקף במאות רוכבים תחרותיים לחוצים, כידונים נוגעים, אנשים נופלים וחותכים – ובגדול אווירה מטורפת ולחוצה ומלחיצה. אפשר לחתוך ת׳סטרס בסכין.

אני שונא זינוקים.

נכנסים לקצב

אחרי 10-15 דקות, אנחנו פחות או יותר מוצאים את מקומנו הטבעי, קבוצת הרוכבים הצפופה והלחוצה נפרשת אט אט לטור רוכבים ארוווווך והמצב הכללי פחות מסוכן. ההתחלה לא פשוטה לנו כזוג, הקצב לא מדהים. לימור וגיא, הזוג שסיים אתמול מקום אחרינו ממוקמים חזק לפנינו ואנחנו לא ממש תופסים אותם. אני דווקא סופר אותם ספציפית כי הם פחות או יותר בקבוצת גיל שלנו ולא כמו שאר הילדים בקטגוריה המעורבת, ובא לי לעקוף אותם. אט אט אנחנו מגשרים על דרכי הכורכר, משפרים מיקום מקבוצה מהירה לזוג מהיר, וממש בואכה הסינגל הראשון באירוע, סינגל סובב זכרון בעלייה, ענבר נכנסת באגרסיביות לסינגל לפני הזוג כחול המדים. נרגעתי. בסינגלים אתה לא ממש יכול לעקוף, כי זה שביל צר שטוב לרוכב אחד בלבד, לכן רוכבים בטור במקומות קבועים. אך בכל מקטע כורכר שהפריד בין מקטעי הסינגל לחצנו ועקפנו על מנת לייצר מרווח. מסיגנל זכרון נכנסנו ישירות לסינגלי שוני או רמת הנדיב, בלופ חמוד וזורם, כשענבר ואני משפרים מקומות בקצב איטי עקב יכולות טכניות גבוהות מהממוצע שרכב סביבנו. זו לא שחצנות, למי שלא מכיר אותנו… זה פשוט המצב (-:

אנשים טובים באמצע הדרך

אנחנו כבר אחרי כ-25-30 ק״מ ואני שרפתי לא מעט גפרורים. דוחף את ענבר כדי לתפוס רוכבים מהירים, שובר עבורה את הרוח (רוכב מלפניה, זה חוסך בין 15% ל-25% אנרגיה(!) תלוי במהירות שלנו), או מציע שתתפוס את הכיס האחורי שלי בעליות ארוכות בהן זה מתאפשר. לרכוב ככה 109 ק״מ יכול להרוג אותי וכתוצאה את שנינו כזוג, ולכן אתה ממש מנסה למצוא רוכבים או קבוצות שרוכבים בקצב דומה לשלנו, או אפילו מהר יותר מאיתנו – אבל רק בקצת – כדי לשבת להם על הגלגל. כשאנחנו מוצאים גלגל אחורי כזה, ענבר מתיישבת עליו ואני מאחוריה דוחף ומשלים פערים בכל פעם שהם נוצרים. זה אמנם גם שורף גפרורים, אבל לא כמו שהייתי שורף אם הייתי עובד לבד.

במהלך כל היום קיבלנו (או לקחנו…) עזרה מלא מעט גלגלים ורוכבים. כולם ללא יוצא מן הכלל לא מתחרים מולנו בקטגוריה, הם מתחרים בקטגוריית הגברים ואילו אנו בקטגוריה המעורבת, אז כשאנו מתיישבים עליהם הם מפרגנים ולא מנסים לנער אותנו.

למעט רוכב זר שנדמה לי שקילל אותנו בספרדית. כשנתקענו מאחורי רוכבים איטיים בסינגלים (שבילי הרכיבה הצרים והטכניים) ביקשנו שיפנו ויתנו לעבור, והם פינו את השביל.

אי אפשר לדבר על אנשים טובים בלי להזכיר את תחנות ההאכלה המטורפות שפגשנו היום. בכל תחנה הגענו למיני מסיבה, עשרות מתנדבים שמתנפלים עליך, דוחפים לך ג׳לים לכיסים, משמנים לך את השרשרת המאובקת והחורקת, מציעים בננה, כוס מים או כוס משקה איזוטוני להחזרת מלחים ומינרלים לגוף, ואפילו ממלאים את הבקבוקים הריקים שלך.

תחנות ההאכלה והמתנדבים והמתנדבות היו פשוט יוצאים מן הכלל – שאפו ענק לכם!

אי אפשר להפריז בגודל התרומה שאתם.ן נותנים.ות לכל רוכב ורוכבת באירוע הזה.

Fortune Favors The Brave

ואחרי כל הנאמר צריך טיפה מזל. ולעיתים המזל הרע של אחרים הוא המזל הטוב שלך. ככה זה בספורט תחרותי. ענבר ואני היינו גיבורים היום, ואף אחד לא יכול לקחת את זה מאיתנו. 109 ק״מ עם 1,360 מטר טיפוס אנכי ב-5:23 שעות ומהירות ממוצעת של 20.4 קמ״ש. אלו מספרים מעולים גם לזוג מסטרס (גילאי 40-49) גברים, ואנחנו הוצאנו אותם מעצמינו.

הדרך לא הייתה קלה בכלל. חפרנו עמוק, בכל פעם שאני דוחף או נותן כיס, אני רוכב מעבר למגבלות שלי ונשרף, זה כמו לרוץ בשטח עם משקולות כבדות על הרגליים. מתישהו אין לך יותר מה לתת. בענבר אני בכלל לא מקנא. היא רכבה חמש שעות ועשרים דקות מעבר למאה אחוז שלה… נדחפת ונמשכת לקצב שלבד לא הייתה מצליחה לייצר, ובעצם נמצאת המון זמן על הקצה של הקצה או בעצם מעבר אליו. כל אחד מאיתנו נעזר רבות בשני/ה, כל אחד מאיתנו מת וקם לתחייה כמה וכמה פעמים, אשכרה נקמת הזומבים. הפיק האנרגטי היה ללא ספק בתחנת העידוד העצומה בקיבוץ משמר העמק. ענבר היא גיבורה מקומית בקיבוץ, וחיכה לנו שם קהל גדול ומטורף שצרח והניף שלטים ואפילו מזג לי בירה בכוס מברז הבירה שפתחו שם…

בערך בחצי הדרך למשמר העמק ראינו את הזוג שסיים אתמול חמישי עומד בצד ומחליף דברים בפנים חמורות. בגדול אני אדם מלא חמלה לזולת ואוהב בני אדם. בקטן התחלתי לזמר לענבר: ״אוווו…. מצטער לשמוע… הרגע הפכנו לחמישי כללי…״ וזה היה כמו שמן לעצמותי ורוח למפרשי. אדם קטן, אני יודע.

רכבנו חזק עד המטר האחרון וסיימנו לצד זוגות גברים חזקים, אבל בפיניש אנשים עפו עלינו. דן כרמל ושירה הסופר חזקים שסיימו שניים אתמול, שברו מעביר אחורי, תקלה שאי אפשר לתקן עצמונית בשטח, חזרו 10 קילומטרים לזינוק, החליפו מעביר במשך זמן ארוך מאוד, וחזרו לרכוב את כל המסלול עם סה״כ 130 ק״מ, העיקר לא לפרוש. רועי קאפח שרכב עם נופר אתמול למקום רביעי חזק, נעקץ על ידי דבורה ופונה באמבולנס. אז מפה לשם סיימנו במקום השלישי, מה שגורר פודיום בטקס היומי בערב. מי מילל ומי פילל…

זוכרים מאתמול את ״באתי להשתתף, לא להתחרות״? סבבה, אבל זה מה זה כיף לקבל תגמול בצורת מדליה שתזכור כל חייך על הרג עצמי.

ומה מחר? 

מחר לפי המספרים יום רגוע יותר, ״רק״ 78 ק״מ על 1,300 מטרים טיפוס אנכי, אבל מקורות יודעי דבר הציעו לנו לא להיכנס לשאננות, כי אלוהים לא נמצא רק במספרים, והדרכים מחר אמורות להיות מאתגרות וקשות מהיום, ואם נתחשב בכך שנגיע די שרופים מהיום, הרי שגם מחר יהיה a day to remember.

הישארו עימנו – יהיה כיף.

נימי

נעמה נוימן מסכמת את יום התחרות השני

ברא אפיק ישראל סטייג' המלכה, או כמו שקראתי לו בראש שלי במהלך היום: "הרכיבה השנתית של מועדון – אני שונא את גל צחור".

לפני הכל חשוב לתת קרדיטים, אז רציתי לציין את הגיבור של היום – המסמר שנכנס לליה לצמיג, סדק את החישוק בדיוק בחיבור של השפיץ והרס את פס האטימה של הטיובלס (לצערי לקח לנו הרבה זמן להבין את כל זה ורק אז לשים פנימית). זה קרה בדיוק בכניסה לעלייה לרמת הנדיב, ככה שיכולנו להנות מ-40 דקות של תחרות עם הזוג המוביל סופי וקים בפלוטון מהיר לפני התקלה, ואז ממש להנות מפקקים בסינגלים של רמת הנדיב (לכל הרוכבים האדירים שפינו לנו את הדרך – תודה תודה תודה!!!!).

כשסיימנו לתקן את התקלה הכרזתי "טוב, מטרה חדשה להיום: לסיים מקום שני". וזאת לא הייתה משימה קלה. הרי כבר היינו בפיגור של כמעט 20 דקות מאחורי כל המתחרות שלנו. בחלקו הראשון של סינגל הזורע, השגנו את המטרה היומית המעודכנת כשעקפנו את הזוג שהיה במקום השני בקטגוריה אבל ידענו שבלי תקלה קיצונית למתחרות שלנו (בלי לפתוח עין) איבדנו את הניצחון ב-GC לתחרות זו.

לסיום אני יכולה לומר שאני מזה מבסוטה עלינו! עם הלחץ, עם התקלה, עם הפקקים, עם הקשיים הפיזים, עם ההפסד – אנחנו באווירה טובה, עם חברות ושותפות חזקה, ורוב הזמן גם רוכבות בסדר. ליה ואני באמת יודעות לעבוד כמו יחידה אחת וזה משהו חסר תחליף. מכירות אחת את השנייה גם בלי לדבר כך שרוב הדיבורים היום היו כשספרנו את מה שקראנו להם "lovely sections" – מעברי המים, המעברים הבוציים מתחת לכבישים, הסינגל עם הקוצים בגובה הידיים, השביל בחזור שעבר בתוך הענפים שהצליפו בפנים וכל פעם שהיה אחד כזה במקום להתמרמר צחקנו והסתכלנו אחת על השנייה ואמרנו "LOVELY #7542".

קצת צובט את הלב לראות את לוח התוצאות ולדעת שיכולנו לקצץ 20 דקות מהזמנים שלנו, אבל כפי שהבנתי בכפר התחרות, אנחנו ממש לא היחידות שסבלו מתקלות היום וגם זה חלק בלתי נפרד מהרכיבה השנתית של מועדון "אני שונא את גל צחור".

מחר יום חדש, לא פחות קשוח אבל עם אופי שגורם לי לחכות לו הרבה יותר ולשמוח שסיימנו עם השלבים היותר "מישוריים" של אפיק זה.

אייל קצנשטיין, מסכם את סטייג' המלכה לקראת סטייג' 2 (המלך…)

במהלך סטייג המלכה (מלכה עאלק, יותר בכיוון של מכשפה רעה וסדיסטית) היה לי זמן להרהר במצבי. בכל זאת חמש שעות שבחלקן אפילו הצלחתי להיות בהכרה מלאה ובלי בחילה. הדימויים שקפצו לי לראש היו על היווני ההוא שטס קרוב מדי לשמש. או הביטוי השגור במשפחתי הייקית "לקפוץ מעל הפופיק" (ואין כאן שום כוונה למדידת ורטיקל של שחקני כדורסל…אנחנו לבנים). מה שאני מנסה להגיד, זה שהרגשתי שאני מנסה לעשות משהו שגדול עלי בכמה מידות…ככה זה כשאתה החוליה החלשה, by far, בתחרות זוגית.
בפרולוג עוד חשבתי שזה רק יום אחד כזה שאני לא פוגע, אחרי שהגענו מקום 16 בקטגוריה. אפילו ניסיתי למצוא את החיובי שבעניין, הרי שאם שברתי את כל שיאי הדופק אי פעם, אז אולי חסכתי צנתור ?
בסטייג הראשון היו קטעים נחמדים. לראשונה לא יללתי על הגב (חיזוקים עובדים!). לא איבדתי זמן יקר בירידות, יותר מכך, השארתי את אמנון ישראלי (המאמן הטכני של הקבוצה) ללא מילים כששלחתי לו זמנים במקטע טכני, ומי שמכיר אותו יודע כמה זה נדיר . אבל אנחנו הרבה יותר רגישים לשלילי, אז הקטעים הלא טובים, הם שעיצבו את תודעת הסטייג. קטעים ארוכים של בחילה ובלי וואטים. M הוכיח את היותו אגדי, דחף, משך ועודד. לא שהשארתי לו ברירה….כשניסה לדרבן אותי הסברתי שאם יש לו כוח לדבר אז הוא יכול לדחוף אותי. הוא החזיר לי שאם יש לי כח לענות, אני יכול לדחוף את עצמי. אבל אין לו באמת סבלנות לנסוע בכזה קצב איטי…
זוכרים מה כתבתי רק לפני יומיים על כך שהאפיק הכי עושה לי את זה? אז אם הייתם שואלים אותי במהלך הסטייג המלכה, הייתם מקבלים תשובה שונה לחלוטין. איכשהו, כנראה שזה היה יום קשה לעוד הרבה מתחרים וכמעט שלא עקפו אותנו. סיימנו 6 בקטגוריה. והאמת היא שהרגע הכי מתוק ביום היה לסיים את הרכיבה. אושר צרוף.
אחרי מקלחת התאוששות ומסאג החיים כבר נראו טוב יותר ומכיוון שלא מצאתי תירוץ מספיק טוב, כנראה שאזנק גם מחר.

תוצאות סטייג' 1 ברא אפיק ישראל 2022 בשיתוף קק"ל

גברים

מקום ראשון: Georg Egger, Lukas Baum

מקום שני: Karl Markt, Tomer Zsaltsmann

מקום שלישי: Victor Fernández grande, Manuel Cordero Morgado

הישראלים הראשונים: Guy Niv, Nadav Raisberg

נשים

מקום ראשון: Kim Ames, Sophie von Berswordt

מקום שני: Lia Schrievers, Naama Noyman

מקום שלישי: Yulia Polevaya, Ekaterina Gurenkova

זוגות מעורבים

מקום ראשון: Zahi Ben-Gigi, Lian Witkin

מקום שני: Andreas Egger, Kremsreiter Lea

מקום שלישי: Nimi Cohen, Inbar Ronen

מאסטרס 40+

מקום ראשון: Yuval Fridman, Noam Straschnow

מקום שני: Sharon Peer, Dvir Almog

מקום שלישי: Roy Haker, Arnon Rosenbaum

גרנד מאסטרס 50+

מקום ראשון:Dan Zigmond , Noam Schiller

מקום שני: Israrel Chen, Eli Cohen

מקום שלישי: Gil Kashi, Ronen Shirizly

לתוצאות GC מלאות היכנסו ללינק המצורף: https://www.racetecresults.com/results.aspx?CId=20258&RId=6677&EId=11

ברא אפיק ישראל בחסות טרק ובשיתוף קק"ל, הינו מרוץ שטח זוגי רב שלבי המתקיים זאת השנה התשיעית ומהווה מפעל הנצחה לגיורא צחור ז"ל. זהו מרוץ האופניים המשמעותי, הגדול והחשוב בישראל ומהווה אירוע דגל לענף האופניים הלאומי. במהלך שנות קיומו הפך ברא אפיק ישראל מאירוע מקומי לאחד המרוצים הנחשבים בסצנת התחרויות הרב שלביות העולמית. במהדורה הנוכחית לוקחים חלק כ500 רוכבים בטור המלא, מתוכם 80 מקצוענים/ תיירי אופניים בין לאומיים שיהפכו בסוף המרוץ לשגרירי ישראל בפועל. ארבעת ימי התחרות בנופים הייחודים של חוף כרמל, מועצה אזורית אלונה ומועצה אזורית מגידו בהם היא עוברת, יחד עם ההכנות המפרכות של המשתתפים בה, חושפים את המתחרים לרמה הגבוהה ביותר של הישגיות ומקצוענות ספורטיבית ובכך מקדמים הלכה למעשה את תרבות הפנאי והספורט של מאות המשתתפים, חבריהם ומשפחותיהם.

לחזון התחרות התגייסו שותפים לדרך ונותני חסות רבים, ביניהם: ברא צמחים, Trek, קרן קיימת לישראל, Rudy Project, Gu, Shimano, Jinga, LiveU, מגזין האופניים Bike.co.il, גליל שוק מקומי, Continental, ארומה, מלון נחשולים, כפר הנופש דור, פלסאון, החברה לפיתוח קיסריה, Wahoo, Joe's No Flats, ארבל שטראוס, בירה הגיבור, דין דיאגנוסטיק עם מוצרי CEP & Compex, משרד התרבות והספורט, משרד התיירות, איגוד האופניים בישראל, הפועל, עמותת התיירות כרמלים, רשות הניקוז, רט"ג, מועצה אזורית חוף כרמל על שלל ישוביה.