הבייקפקינג הארוך לאילת

סיפור מסע- הראל פייג

REC01 1070×200
קונה 06 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
KTM  1070×200
קונה 06 1070×200
ישרולו 1070×200
טרק מורז 1070×200
לייזר 1070×200
יטי 1070×200


כתב: הראל פייג     צילומים: הראל פייג, טוני פוליאק, ברק פיקרסקי, איל סביון, עופר לוין


די הרבה זמן עבר מאז שחזרתי ממסע הבייקפאקינג הארוך לאילת, מסע של שמונה ימי רכיבה, 5 חברים ו650 ק"מ של דיווש בשטח. עדיין מעכל את החוויה העצומה הזאת…

כבר שנים רבות אני רוכב על אופני הרים, משוטט איתם בשבילים בכל רחבי הארץ ומכיר בזכותם מקומות נהדרים ואנשים נפלאים.

לפני כמה שנים בשיחת טלפון עם ברק חבר מהמילואים ושותפי לצוות הטנק, הוא סיפר לי בהתלהבות כי יש דבר כזה שנקרא בייקפקינג, מין עניין כזה שאורזים ציוד לינה ואוכל על האופניים ויוצאים למסעות של כמה ימים. אולי נצא יחד לאיזה יומיים כאלו מסביב לכנרת הוא שאל?

אוקיי השבתי והתחלתי לקרוא קצת על "הבייקפקינג הזה".

מפה לשם הטיול ההוא מסביב לכנרת לא יצא אל הפועל אבל רכבת המחשבות ודמיון ההרפתקאות עזבה את התחנה. לאט לאט אספתי ציוד מתאים ומדי פעם יצאתי להרפתקאות של לילה אחד מחוץ לבית, לומד את אפשרויות הלינה בדד לצד האופניים בשטח, את הציוד הדרוש את שיטות האריזה, ואת יכולות גמיעת הקילומטרים שלי שעלו מפעם לפעם.

הרגשת החופש, החיבור לטבע החיבור לאופניים והידיעה שאני רוכב ללא מגבלות של זמן ומרחק הייתה חזקה ממני.

זהו, התמכרתי!!!!

לפני כמה שנים השתתפתי באירוע תחרותי /חברתי שנקרא p2p -point to point שהוא בעצם מסע תחרותי בן כ 700 ק"מ שהחל ביישוב להבים והסתיים בראש הנקרה. במסע זה התוודעתי לרוכבי בייקפקינג נוספים, למסלולים חדשים והרחבתי משמעותית את גבולות מעטפת הרכיבה שלי. בסופו של דבר הצלחתי להגיע מלהבים עד הבית בפרדס חנה בארבעה ימים נהדרים.

בשנה שעברה אספתי כמה חברים ויצאתי להשלים, כטיול, את החצי השני של מסלול ה p2p מהמקום שבו הפסקתי ב 2017 – פרדס חנה לכוון צפון דרך העמקים, הכנרת, רמת הגולן ועד לנהריה בחמישה ימים נפלאים.

כשפורסם מסלול ה p2p השנה מייד רשמתי לעצמי ביומן והודעתי לכולם: תחילת אפריל אני בחופשה ארוכה.

מסלול הp2p השנה היה אמור להתחיל באילת ולהסתיים בנהריה עם כ 1,150 ק"מ.

החלטתי שהשנה אעשה את המסלול הפוך, שוב כטיול ושוב רק כחצי מסלול. וכמה שנהפך לסוג של מסורת גם אצא לאילת ברכיבה מפתח הבית.

ברשימת ההכנות למסע כזה, עוד לפני שיושבים על המסלול והציוד, הדבר הראשון שצריך לארגן זה חברים שותפים למסע. הבחירה הייתה די קלה, טלפונים לברק לטוני ולעופר ואופירה (שלצערי פרשה לפני היציאה אבל הייתה איתנו ברוחה) ובלי יותר מדי שכנועים או הסברים הם בעניין, יש לנו כבר נקודת אל-חזור!!!

את החברים האלו אני מכיר ממש טוב ויודע שעם כל אחד מהם ניתן לגנוב סוסים, הם שותפים נהדרים ומוכרים מהרפתקאות קודמות!

מכאן כבר נשאר לדאוג לכמה דברים פשוטים: הכנת מסלול, קבצי ניווט, ציוד לינה ותיקים, הכנת האופניים למצב 0 ועוד משהו אחד פעוט- להכין את הגוף ולהביאו לכושר פיזי ומנטלי.

כשלושה שבועות לפני היציאה ברכיבת אחה"צ בהר חורשן, פגשתי בסינגל אהוד את איל שלא הכרתי לפני ובשיחה שהתפתחה הסתבר שהוא בייקפקר מנוסה בעצמו. ספרתי לו על המסע והצעתי לו להצטרף אלינו, ללא הסוס מייד אמר כן, והנה אנחנו חמישה.

REC01 1070×200
קונה 06 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
KTM  1070×200
קונה 06 1070×200
ישרולו 1070×200
טרק מורז 1070×200
לייזר 1070×200
יטי 1070×200

היום הראשון למסע

התוכנית לרכוב מפרדס חנה לשוהם, רכיבה דרך השטחים החקלאיים של נתניה לאסוף שם את איל ולהמשיך לאורך מישור החוף עד ת"א, מזרחה לאורך הירקון ולסיים בשוהם שם נישן אצל ברק ואופירה.

הגיע יום המסע, ההתרגשות גדולה. יצאנו מחצר ביתי עופר וטוני ואני אחרי ארוחת בוקר קלה, טוני קצת  בסטרס, שותה קפה, נרגע ויאללה מתחילים לדווש. תוך שני קילומטרים עדיין בתוך השדות של פרדס חנה, תקלה ראשונה. השרשרת באופניים של עופר מסתבכת, מתקנים, סלפי וממשיכים. ממשיכים בשדות עד אזור התעשייה בנתניה ומשם לנקודת המפגש עם אייל ליד האצטדיון. מפה כבר רוכבים ברביעיה, איל מוביל בשבילי הבית שלו דרך יקום, געש, ארסוף אפולוניה.

במרינה הרצליה עוצרים לקפה ראשון בבית קפה כמו "בברושור" לדברי איל ושם נופל לי האסימון כי אנחנו בעצם נרכב מהים התיכון לים האדום- Med to Red.

REC01 1070×200
קונה 06 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
KTM  1070×200
קונה 06 1070×200
ישרולו 1070×200
טרק מורז 1070×200
לייזר 1070×200
יטי 1070×200

מכאן ברכיבה זורמת דרך טיילת הירקון עד להפסקה הבאה בבריכת הנופרים. ממשיכים לרכוב וקצת לפני שוהם אני מחליט לפנות שמאלה עופר לידי מחליט לפנות ימינה והופ ,אני מוצא את עצמי שוכב על הרצפה עם האופניים ועופר עם האופניים שלו עלי. בקרת נזקים הכל תקין ממשיכים לרכוב חוצים את טירת יהודה ואנחנו בשוהם לוגמים בירה קרה אצל ברק במרפסת מול הנוף של שדות מתקן אדם. בערב הוזמנו לסטייקים על האש יין, בירות והרבה צחוקים אצל אופירה שהייתה אמורה לרכוב איתנו אך מסיבותיה שלה לא התאפשר לה, בהצלחה עם הספר אופירה.

REC01 1070×200
קונה 06 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
KTM  1070×200
קונה 06 1070×200
ישרולו 1070×200
טרק מורז 1070×200
לייזר 1070×200
יטי 1070×200

היום השני למסע

התוכנית: שוהם לשמורת פורה דרך יער בן שמן, המשך בשדות ליד כביש 6 עד כפר מנחם, בית גוברין לכיש נחל אדוריים, ושמורת פורה. כ 100 ק"מ.

שוב ההתרגשות של לצאת לדרך הפעם כבר חמישה רוכבים עם ברק. אורזים את התיקים משמנים שרשראות ויאללה יוצאים. יציאה משהם ליער בן שמן, זה יום שישי והיער מלא ברוכבים, לא מעט מהם לוטשים עיניים ומנסים להבין מה זה כל התיקים האלו על האופניים…

משם על שבילים רחבים ונוחים שמאפשרים רכיבה מהירה ונינוחה תוך כדי שיחות. מדי פעם כמה חציות של שלוליות עמוקות, וקצת מלכודות בוץ אך ניתנות למעבר. בין מזכרת בתיה לקדרון עוצרים בפרדס נטוש ולא מעובד ופושטים על עץ קלמנטינות שלא נקטף.

REC01 1070×200
קונה 06 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
KTM  1070×200
קונה 06 1070×200
ישרולו 1070×200
טרק מורז 1070×200
לייזר 1070×200
יטי 1070×200

די מהר מגיעים לחציית נחל לכיש ליד מושב קדרון ושוב חצייה של כביש שש תחת גשר מוצף ושם עוד פינת חמד מקסימה ולא צפויה, "מעיין תמנה "הזדמנות טובה לשטוף את הבוץ שהצטבר על האופניים לנוח ולאכול כריך קטן. משם דרך כפר מנחם לכוון תל צפית ובית ניר, מתחיל להיות חם ולאיל קצת קשה היום אבל מושך כמו גדול.

עוצרים להפסקה ארוכה בבית גוברין, ואחרי כשעה וחצי עופר מכריז שנתפסו לו השרירים ברגליים. מנסיון קודם אני כבר מבין מה הולך להיות. כשלעופר נתפסים השרירים הוא מסוגל לעשות רק דבר אחד: לרכוב "אול אאוט" מבלי לעצור. הגברתי קצב וליוויתי אותו עד תל לכיש ומשם לאורך נחל אדוריים לכביש 40.

את היום סיימנו בחוות פיליפ עם עוד שביליסטים צעירים ונחמדים מבשלים לעצמנו אורז עם קבנוס ומשולשי גבינת לבש קירי.

REC01 1070×200
קונה 06 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
KTM  1070×200
קונה 06 1070×200
ישרולו 1070×200
טרק מורז 1070×200
לייזר 1070×200
יטי 1070×200

היום השלישי למסע

בתכנון לרכוב מחוות פיליפ לכפר דריג'את. 85 ק"מ, עם 1,600 מטרים טיפוס.

אחרי הצטיידות בבית קמה ממשיכים מזרחה. עופר מתחיל להתאושש מהשרירים התפוסים מאתמול, אך עדיין מעט קשה לו. מגיעים לסינגל להב, שם עופר וברק חותכים דרך כבישים צידיים לצומת לקייה. ואיל טוני ואני ממשיכים דרך הסינגל ונהנים מכל רגע. באיזשהו שלב של היום עופר מראה לי חופש גדול במיסבי הארכובה של האופניים שלו ושואל "זה חמור"? האמת שכן זאת תקלה די חמורה ונדרש להגיע בהקדם לתיקון בחנות אופניים. אבל אין ברירה ,זה יום שבת ואין חנויות, החלטנו שהוא ינסה למשוך כך את היום.

המשך היום די קשוח ואנחנו מטפסים בין סינגלים, דרכי עפר וכבישים צדדים לאורך קו התפר באזור דרום הר חברון. אחר הצהריים מגיעים שפוכים לישוב הר עמשא כדי לגלות שבנו גדר חדשה על הציר וצריך לעשות עוד עיקוף. לא נורא, מתקדמים…

REC01 1070×200
קונה 06 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
KTM  1070×200
קונה 06 1070×200
ישרולו 1070×200
טרק מורז 1070×200
לייזר 1070×200
יטי 1070×200

ג'אבר המארח שלנו בכפר דריג'את מתקשר לחוץ לשאול מתי נגיע, היום זה היום הראשון של הרמדאן ויש לו סעודת איפטאר על הראש.

בינתיים מקיפים את הר עמשא קצת עליות קצת ירידות ובסוף ירידה טכנית קשה לתוך הכפר כשאנו מגיעים ממש עם אור אחרון. הכפר באווירה חגיגית של רמדאן, נכנסים לאוהל ,מקלחות ולארוחת ערב מעולה עם מקלובה, ממולאים, מרק וסלטים ברמה גבוהה. זה היה יום קשוח ומספק שהסתיים מעולה.

REC01 1070×200
קונה 06 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
KTM  1070×200
קונה 06 1070×200
ישרולו 1070×200
טרק מורז 1070×200
לייזר 1070×200
יטי 1070×200

היום הרביעי למסע

בתוכנית לרכוב מכפר דריג'את לערד משם לדימונה ולסיים במפעל אורון כ 90 ק"מ.

בבוקר הזמנו את  מייק, נהג מונית מערד עם מתקן אופניים בכדי שיסיע את עופר לחנות אופניים בערד, ואנחנו נגיע ברכיבה לערד ושם נאסוף את עופר.

יצאנו לדרך לכוון ערד, כשנחילים של שביליסטים עוברים מולנו. פה כבר מרגישים שאנחנו במדבר, מאהלים בדואים, גמלים, כלבים נובחים. מגיעים לערד נכנסים לחנות האופניים "כל גלגל" של שקד הנחמד, הבחור מכין לנו קפה ומעדכן אותנו שעופר היה אצלו אבל לא היה לו את החלק ולכן עופר נסע עם המונית לחנות בבאר שבע. סגרתי עם עופר בטלפון שאנחנו ממשיכים ושיתפוס אותנו בדימונה אחרי שיתקן את האופנים.

ממשיכים לרכוב עוברים את מנחת ערד ויורדים בשביל דאבל מהיר מהר כיפון והר יהל- 40 דקות של ירידה מטורפת בכיף. משם מטפסים בשביל רחב ומדושדש לאורך נחל דימונה עד פאתי העיר דימונה.

פוגשים את עופר שתיקן את האופניים בינתיים. הפסקת צהרים בעיר, קצת מצרכים לארוחת ערב ומשם ממשיכים לחניון הלילה בשער מפעל אורון בקצה המכתש הגדול.

REC01 1070×200
קונה 06 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
KTM  1070×200
קונה 06 1070×200
ישרולו 1070×200
טרק מורז 1070×200
לייזר 1070×200
יטי 1070×200

היום החמישי למסע

בתכנון לרכוב מאורון לחאן בארות במכתש רמון. כ- 90 ק"מ.

קמים בנוהל, ארוחת בוקר קפה, קיפולים שימון שרשראות ו…באופנים של איל אחד מצירי המתלה האחורי יצא ממקומו ולא ניתן לרכוב כך. קצת התעסקנו בזה והגענו למסקנה שכדאי להגיע למכונאי בחנות אופניים. תוך כדי כך אני קולט טור מכוניות ביציאה משער המפעל ומציע לאייל שירוץ מהר וינסה לתפוס טרמפ לבאר שבע.

אנחנו מתחילים לרכוב לפי המסלול, מקיפים את המפעל ורוכבים דרומה לאורך מסילת רכבת של המפעלים בשול המזרחי של המכתש הגדול והר כרבולת. גם כאן ערימות של שביליסטים, בין היתר פוגשים שביליסט חביב וצעיר בן 81 מארה"ב.

מגיעים לנחל צין , פוגשים כמה גבים יבשים וממשיכים עם הנחל מערבה מגיעים למעלה צין, אני וטוני מצליחים לעלות את כולו בדווש פרט לכמה מטרים ספורים ואני מרגיש די גאה על כך.

ב 10 בבוקר כבר הגענו למדרשת שדה בוקר לארוחת בוקר מפנקת, פה קיבלנו הודעה משמחת מאייל שאופניו תוקנו והוא יגיע באוטובוס למצפה רמון.

REC01 1070×200
קונה 06 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
KTM  1070×200
קונה 06 1070×200
ישרולו 1070×200
טרק מורז 1070×200
לייזר 1070×200
יטי 1070×200

בשדה בוקר מתחיל באופן רשמי קטע שביל ישראל לאופניים עד אילת. כבר בתחילת הסינגל אני מרגיש קושי לרכוב, מזג האוויר היבש מייבש לי את העיניים ובגלל שאני מרכיב עדשות מגע ממש כואב לי להחזיק את העיניים פקוחות. נושך שפתיים פותח את העיניים למצב חרך וממשיכים לרכוב בסינגל כמעט עד מצפה רמון. נפגשנו את אייל, הפסקה, קניית מצרכים לערב וממשיכים דרך הכביש, מעלה עצמאות לכוון חאן בארות.

הירידה אל המכתש קשה לי מאוד עם הרוח שממשיכה לייבש לי את העיניים, בכניסה למכתש אני מסיר את העדשות ומבקש מהחברה שירכבו ליד בכדי שאראה לאן לנסוע.

מגיעים לחאן בארות ומסתבר שאי אפשר ללון שם מבלי להזמין מקום מראש. לא עזרו כל תחינותינו והסברינו לעובד האחראי. ברק לקח פיקוד על האירוע והתקשר למכרים מקק"ל שהתקשרו למכרים שלהם ברט"ג עד שבסוף מישהו חשוב אמר למישהו חשוב אחר שייתן הוראה למישהו שיתנו לנו לישון שם. מקלחת טובה, ארוחת ערב מחנה ולישון.

REC01 1070×200
קונה 06 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
KTM  1070×200
קונה 06 1070×200
ישרולו 1070×200
טרק מורז 1070×200
לייזר 1070×200
יטי 1070×200

היום השישי למסע

התכנון לרכוב עד מושב פארן בערבה כ 70 ק"מ.

הימים כבר מתחילים להיות חמים במדבר ועוברים לנוהל של רכיבה בשעות הנוחות יותר – בוקר ואחה"צ.

יוצאים מבארות לאחר נוהל ארוחת בוקר וקיפולים מזרחה בתוך המכתש על תוואי נחל נקרות ושביל ישראל לאופניים. הדרך מתחילה במגמת ירידה נהדרת על תוואי מהודק וטוב, אני תופס מהירות וקצת מתרחק משאר הקבוצה.

השביל בנוי לסירוגין בשתי גדות הנחל עם לא מעט נקודות חצייה קשות לרכיבה בדשדש (שברי אבנים וסחף חלוקים בהם שוקעים גלגלי האופניים).

כל אחד מאיתנו מתמודד עם זה בצורה שונה ואנו מתקדמים יפה עד העלייה בסינגל לחרבת קצרה -עצירה לקפה מול הנוף וירידה מהירה וטובה דרך סינגל מהיר חזרה לערוץ.

REC01 1070×200
קונה 06 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
KTM  1070×200
קונה 06 1070×200
ישרולו 1070×200
טרק מורז 1070×200
לייזר 1070×200
יטי 1070×200

עוד קצת רכיבה ומגיעים ליישוב צוקים בערבה בשעת צהרים חמה. מסתבר שמסעדת אורסולה עלינו פנטזנו כל הדרך לצוקים סגורה בימי שני, אבל היי המעדנייה ומבשלת הבירה  פתוחים. סיבוב ראשון של בירות פותח את סדרת ארבעת הסיבובים הנוספים ואנחנו מעבירים את השעות החמות ברביצה עם בירות נקניקים וגבינות.

אחה"צ הטמפרטורות מתחילות לרדת ואפשר להתחיל לרכוב. עוד 25 ק"מ בסינגל ואנחנו מגיעים עם אור לפארן. איל זכר מטיול קודם כי יש ביישוב בקתת אירוח לשביליסטים, מצאנו אותה, התמקמנו בבקתה הנהדרת (האירוח בחינם ומתוחזק ע"י המכינה של פארן) חלקנו אפילו התקלחו, ארוחת ערב ולישון.

בשלב זה אנו רואים בתחזית כי למחרת יהיה שרב עם רוחות חמות חזקות ואנחנו מקבלים החלטה שמחר נקום מוקדם בבוקרו נתקדם עד יהל  לפני שיעלו הטמפרטורות.

REC01 1070×200
קונה 06 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
KTM  1070×200
קונה 06 1070×200
ישרולו 1070×200
טרק מורז 1070×200
לייזר 1070×200
יטי 1070×200

היום השביעי, חצי יום מנוחה

התכנון להגיע לקיבוץ יהל לפני החום הגדול. התחזית לא אכזבה ובאמת היה חם כבר מהבוקר עם רוחות חזקות ואובך. מעבר לקושי הרגיל ברכיבה החום, היובש והרוחות החמירו את התחושה הקשה שלי בעיניים ומדי פעם נאלצתי לעצור להסיר את עדשות המגע, לנקות ולחזור לרכיבה.

הדרך מפארן ליהל על דרכים חקלאיות ודרכי בטחון כבושות סה"כ די נוח. לפני יהל הפתעה נעימה, משטחים של חולות מהודקים ונוחים לרכיבה מהירה.

בסביבות השעה 10 בבוקר ולאחר כ 45 ק"מ הגענו ליהל בחום מטורף ורוחות.

בשלב זה העיניים כבר מגרדות אדומות ומציקות. ביהל פוגשים את איתי חבר וותיק ומדריך רכיבה מוכר מהערבה שדאג לנו לחדר במתחם התיירות וארוחות חמות.

ישבנו בלובי עם איתי לשיחה ערה על רכיבות מדבר ,ענייני הדרת רוכבים ומטיילים מהמדבר ע"י רט"ג , הבחור מבין דבר או שניים בנושא. סה"כ יום של מנוחה אוכל טוב וחברה נפלאה. בדיוק מה שהיינו צריכים ביום חמסין שכזה.

היום השמיני ואחרון

זהו, היום כבר נגיע לאילת! לפנינו 95 ק"מ אחרונים למסע הזה.

קמים בבוקר אורזים ויוצאים לדרך סינגל הבולבוסים החדש והמעולה. הסינגל מתחיל ביהל ונמשך עד קטורה ומשם ממשיך בסינגל "הדרקון הוותיק יותר עד יטבתה .

הסינגל נהדר עליות מתונות בסרפנטינות וירידות מטריפות עם ברמים בנויים וזורמים המספקים כמויות של אדרנלין. סיימנו את הסינגל לקראת הצהריים ביטבתה.

היום מזג האוויר כבר יותר נוח אבל עדיין מדובר בערבה. מיטבתה המשכנו דרומה מקיפים שמורת טבע ממערב בדרך קצת קשה אבל המוח כבר שומע את צליל הטסססס של הישבן טובל במימי ים סוף. שום דרך מאובנת ושום חום כבר לא יעצור אותנו ברכיבה, אנחנו מתקרבים…

REC01 1070×200
קונה 06 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
KTM  1070×200
קונה 06 1070×200
ישרולו 1070×200
טרק מורז 1070×200
לייזר 1070×200
יטי 1070×200

עוברים את עין עברונה, דקלי הדום ממערב לכביש 90  ליד גבול ירדן ולקראת הסוף עוד הפתעה נעימה -ברכת הפלמינגו באילת, פסטורליה אמיתית לפני אילת.

שוב הורדתי קצב והתעסקתי בענייני העיניים שלי כשאר החבורה התקדמה ולקחתי את הזמן לנסות ולעכל את החוויה לפני שהכל נגמר.

רכבתי לבדי את הקילומטרים האחרונים ונכנסתי לאילת עם "הרבה טקס בישבן" והתרגשות גדולה. החברים שרכבו מהר ממני בסוף המסלול כבר חיכו לי בחוף עם פחית בירה קרה!

REC01 1070×200
קונה 06 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
KTM  1070×200
קונה 06 1070×200
ישרולו 1070×200
טרק מורז 1070×200
לייזר 1070×200
יטי 1070×200

סוף דבר

נהניתי מכל דקה. משלב ההכנות, הצבת המטרות בניית המסלול והתגבשות החבורה המדהימה הזו.

האווירה לאורך המסע הייתה נהדרת, היה המון ביחד ומצד שני היה ספייס לכל אחד, לא מובן מאליו.

הכנת האופניים והציוד הוכיחו את עצמם בסיום המסלול עם אפס תקלות. והגוף שלא הפריע למסע להמשך.

אפילו ההסעה שהייתה בטיימינג מושלם. בהחלט סוג של קליימקס בתחביב הנהדר הזה.

לחיי האתגרים הבאים.

השתתפו במסע:

טוני פוליאק דרוויש ראשי, שופט אופניים

ברק פיקרסקי, דרוויש אינטלקטואל.

עופר לוין דרוויש ספרטני.

איל סביון סגן דרוויש. מפיק ברושורים של החיים.

אופירה דרווישית, סופרת ומלווה רוחנית.

ואנוכי הראל פייג דרוויש אופניים מוסמך מטעם עצמו.

כתבות נוספות