ה Tuscany Trail שלי

אתגר בייקפקינג גראבל חוצה טוסקנה

DAA בלאק 1070×200
וולדרום 1070×200
DAA 09 1070×200
סגפרדו 1070×200
גרמין 1 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
ctc 01.21 1070×200
מצמן 1 1070×200

כתב: צחי אוחובסקי   צילומים: צחי אוחובסקי, הפקה Tuscany Trail


07:30 בבוקר בפארקו דה קומאסקה בעיירה האיטלקית מאסה שלחוף הים הליגורי, קצהו הצפוני מערבי של המגף האיטלקי. מתחם הרשמה צנוע, וכמה עשרות משתתפים מחכים בתור לאסוף את ערכת ההרשמה. הקהל שקט ומורכב ברובו מאיטלקים המחכים בסבלנות, אוספים את ערכת ההרשמה הצנועה, ומתכוננים ליציאה. זוהי המהדורה השמינית של ה Tuscany Trail. אירוע אשר הושק ב2014 ע"י אנדראה בורקי, חובב בייקפקינג איטלקי, כאירוע בייקפגינג אתגרי ולא תחרותי. מאז הוא הפך לאחד מאירועי הבייקפקינג ההמוניים הותיקים והגדולים בעולם עם מעל 1,000 משתתפים. המסלול של הטרייל מתעדכן ומשתפר משנה לשנה במטרה להפחית את כמות הכביש והגארבג' מיילז, כשבשנים האחרונות יש נסיון ברור להתאים את המסלול לאופני גראבל. ואכן, בהערכת צופה גסה, כ80% מהמשתתפים שיצא לי לראות השנה היו על אופני גראבל.

נרשמתי לאירוע לפני כמה חודשים, בידיעה שיש סיכוי גבוה שלא אוכל לממש את ההרשמה. הייתי חייב נקודת אור באופק הקורונה. כשבועיים לפני הזינוק המתוכננן הבנתי שאני יכול לטוס – השמיים פתוחים, איטליה סוג של בטוחה, ואני יכול לפנות לעצמי את השבוע. כך יצא שאני נוסע לבד.

DAA בלאק 1070×200
וולדרום 1070×200
DAA 09 1070×200
סגפרדו 1070×200
גרמין 1 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
ctc 01.21 1070×200
מצמן 1 1070×200

המסלול המתוכנן השנה לוקח את המשתתפים ממאסה בצפון, לעבר מרכז טוסקנה, כשהסיום בעיירה אורבטלו על החוף הדרומי של טוסקנה, סה"כ כ 470 ק"מ עם כ8,000 מ' טיפוס. כחודש לפני האירוע המארגנים שולחים קובץ מסלול, ולאחריו עוד עדכון לגבי שינויים בעקבות בדיקת המסלול כמה ימים לפני התחלת הרכיבה. ההשתתפות באתגר עולה סכום סימלי, 80 עד 100 אירו תלוי במועד ההרשמה. עבורם מקבלים בעצם תג משתתף, קובץ מסלול, ומספר צ'ופרים קטנים מנותני החסות. הרכיבה היא עצמאית לחלוטין, ולאורך המסלול עצמו לא ניתנים שום שירותים. בנקודת הסיום ישנו מתחם סיום צנוע הנפתח כיומיים אחרי הזינוק ונשאר פתוח כמדומני כ30 יום. ממילא חוץ משער סיום וקיוסק אין שם הרבה.

עקב הקורונה, השנה אין זינוק המוני כמו בד"כ, אלא זינוק אישי הפרוש על פני יום וחצי – שבת ובוקר ראשון. אני הגעתי בטיסה ביום שישי (ראו "מנהלות" בהמשך), הרכבתי ובדקתי את האופניים, ובחרתי לצאת לדרך בשבת על הבוקר.

DAA בלאק 1070×200
וולדרום 1070×200
DAA 09 1070×200
סגפרדו 1070×200
גרמין 1 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
ctc 01.21 1070×200
מצמן 1 1070×200

מתחילים

אחרי התארגנות קצרה אני מתחיל את הרכיבה לבד, לאורך חוף הים של מאסה, עיירת קיט איטלקית טיפוסית. המסלול מתפתל דרך העיירה, ומהר מאד מתחבר לשביל צר לאורכה של תעלת מים, כאשר כמה ק"מ ברקע הרי האפנינים התלולים אליהם אנו אמורים להגיע בקרוב. אני מתחיל לראות מעט רוכבים על השביל, ותוך כ 20 דקות כבר מוצא את עצמי בתוך קבוצה של כ 10 רוכבים. רוכב אחד כבן 60 עם מבנה גוף של מקצוען-עבר על אופני סנטה קרוז סטיגמטה יפהפיים מושך את תשומת ליבי ואני מתחיל לקשקש איתו. שמו פדריקו, והוא מספר לי שהזמין מקום לינה כ 140 ק"מ מהזינוק והוא מתכנן לסיים את המסלול בשלושה וחצי ימים… התכנון שלי הוא חמישה ימי רכיבה, ללא הזמנת לינה מראש. לקחתי שק-שינה ומזרון, כך שגם אם לא אמצא מקומות לינה אוכל לישון בשטח, אבל בכ"ז אני מחליט להצטרף אליו לפחות להתחלה. 

מהר מאוד אני ופדריקו מגיעים לעליות הראשונות לעבר ההרים. בתחילה עליות סלולות, ובהמשך מקטעי סינגל קצרים, ודרכי יער רחבות. אנו עוברים בכפרים קטנים, ממלאים מים בברזיות המקומיות ("פונטנה"), ומידי פעם רואים רוכבים נוספים. פדריקו חזק ממני בעליות, אך איטי ממני בירידות, ככה שבסה"כ אנחנו בקצב דומה והזוגיות הספונטנית נראית טובה. ככלל לא מטפסים מאד גבוה, הנקודה הגבוהה ביותר היא כ 400 מטר מעל פני הים, אבל העליות בחלקן תלולות וכואבות, כשהשיפוע לפעמים עובר את ה20%. מזג האויר מושלם, מעט חם בעליות, ומעט קריר בירידות. אחרי כ 50 ק"מ, עם כ 700 מטר טיפוס, וכ שלוש שעות רכיבה, אנחנו מגיעים ללוקה. אנו מקיפים את עיר העתיקה היפהפייה, ונכנסים לתוכה כדי לקנות צידה לדרך. פדריקו טבעוני ופחות בעניין של מסעדות, ובשלב הזה הזוגיות מרגישה אחלה ואני זורם איתו, למרות המעדניות שקורצות לי מכל פינת רחוב. משם אנחנו מחליטים להמשיך לאורך אמת מים עתיקה, ארוכה ויפה, עד שמצאנו מקום ראוי לעצירת סנדוויץ' ונק' תצפית טובה להביט ברוכבים נוספים שעוברים אותנו. 

אחרי שהתמלאנו באנרגיה ושטפנו קצת את העיניים, אנחנו ממשיכים בכבישים צרים ומפותלים עד ששוב אנו נכנסים לשטח, והפעם זהו עמק שטוח ורחב, עם מה שנראה כמו בריכות הצפה יבשות לגידול אורז. השבילים מעט יותר קופצניים, אבל הנוף מרהיב. אחרי כ20 ק"מ בעמק אנו חוצים רכס גבעות מיוערות בהם יש עדיין שלוליות מים גדולות והאדמה מעט מחורצת, סימן לגשם שירד כאן לפני מספר ימים. עכשיו אנחנו כבר חבורה של כחמישה רוכבים. עוד קצת מישור ואנחנו בקסטלפרנקו די-סוטו,  90 ק"מ מהזינוק, המקום בו תכננתי לישון בלילה הראשון. השעה רק 14:30, הרגליים בסדר גמור, והעיירה נראית די משעממת כך שאני מחליט לזרום ולראות איך יתפתח היום.

20210529_161125_optimized

DAA בלאק 1070×200
וולדרום 1070×200
DAA 09 1070×200
סגפרדו 1070×200
גרמין 1 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
ctc 01.21 1070×200
מצמן 1 1070×200

אנחנו עוצרים בבר קטן על הדרך, שותים קפה, קולה, אוכלים ארטיק ועוגיה טעימה, ומתכוננים להמשיך. אנחנו רוכבים עוד כשעה על כבישים קטנים ומפותלים, עם תנועה דלילה, ועוברים שרשרת נוספת של גבעות מיוערות, כאשר בצידן השני, כ110 ק"מ מהזינוק, נפתח מולנו נוף מדהים של גבעות עגולות חשופות, עם בתי חווה בודדים, ושורות של עצי ברוש – נוף טוסקני טיפוסי. באחת הירידות המהירות, הקרקע נהיית מעט קופצנית, ולוקה, אחד החבר'ה שרוכבים איתנו, משחרר צרחה ונראה שהוא מאבד שליטה. הוא מצליח לבלום אחרי כ 20 מטר כשהוא כולו רועד ומזיע. ברגי הידוק הכידון לסטם השתחררו והכידון גלש מטה כך שהוא איבד יכולת ללחוץ על הבלמים. למזלנו זה נגמר בעצירת הידוק קצרה, אבל מכאן והלאה, לוקה מאבד את הביטחון בירידות. לאחר עוד כשעה רכיבה אנחנו עוצרים בכפר קטן בשם גיזאנו (Ghizzano), על ראש גבעה, שם מצטופפים ליד הבר הקטן והמכולת הצמודה אליו כמה עשרות רוכבים- רובם אירופאים דקים וחזקים, עם אופניים יפייפים, כמעט כולם גראבל. אני מגיע לשם על טיפת המים האחרונה – למרות שעברנו הרבה חוות בדרך לא היה מקום מילוי מים ממש על הדרך. הגברת המתפעלת את המכולת, ובעלה שמתפעל את הבר, בקושי עומדים בעומס, אבל אנו מתדלקים וממשיכים. עוד קצת גבעות מתגלגלות, וכמה עליות תלולת וכואבות, אנו מגיעים לLajatico (לייטיקו), הכפר אליו תכנן פדריקו להגיע ללינה. 

זהו כפר ציורי בו נולד וגר הטנור הנודע אנדראה בוצ'לי. מספרים שבגלל עושרו הרב של בוצ'לי ומספר התושבים המועט יחסית, זהו הכפר עם יחס העושר לנפש הגבוה באיטליה. מנפלאות הסטטיסטיקה… אנחנו עם 140 ק"מ על כמעט 2,000 מטר טיפוס ברגלים, וכמעט 11 שעות על האוכף. כל מה שבא לנו זה משהו לאכול, אבל כל השולחנות במעט המסעדות שבכפר כבר מוזמנים. זהו סופשבוע ארוך באיטליה, ואחרי הסגר הרבה אנשים יצאו לטייל. אנו מוצאים פיצריה Take Away עם ספסל חביב מולה, ומיד מזמינים פיצה ובירה צוננת, ועוד אחת. כבר ערב, וברור שזו תהיה נקודת הלינה שלנו, פדריקו ממשיך כמה ק"מ על המסלול למקום שהזמין, ואני ולוקה מחליטים למצוא מקום לינה בסביבה. אחרי יום כזה ארוך לא ממש מתחשק לנו לישון בשטח. לוקה, שגדל וחי בז'נווה, הוא בן להורים איטלקיים, ככה שהוא זה שעושה את עבודת הבירורים בשפת המקום. הוא מוצא לנו B&B (אגריטוריסמו) כק"מ מהעיירה, ומסתבר שהמקום מאכלס הערב רק אותנו ואת אלסנדרו, איטלקי נוסף שרכב בחברתינו חלק מהיום. השקיעה מהחווה מדהימה, ואחרי מקלחת וקצת קשקושים, אנחנו צונחים לשינה ארוכה ונעימה- היום הראשון מאחורינו.

DAA בלאק 1070×200
וולדרום 1070×200
DAA 09 1070×200
סגפרדו 1070×200
גרמין 1 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
ctc 01.21 1070×200
מצמן 1 1070×200

יום 2- בן עולי רגל למסלול ה Eroica

אחרי ארוחת הבוקר לוקה ואני יוצאים לדרך. פדריקו מסמס שהוא מחכה בהמשך המסלול, ואנחנו חוברים אליו. היום מצפה לנו מעבר בשלוש מהעיירות המפורסמות והיפות של טוסקנה – וולטרה, סאן ג'ימיניינו, וסיינה. פדריקו הזמין מקום לינה אחרי סיינה, כ125 ק"מ מנקודת הלינה הראשונה. בשלב הזה אני סקפטי, ואני אומר לו שאני לא בטוח שארכב כ"כ רחוק היום, ושאם בא לו לשחרר שלא יחכה. התחנה הראשונה היא וולטרה, כפר מבוצר ציורי בגובה 500 מטר מעל פני הים. אחרי 23 ק"מ וכמעט שעתיים רכיבה אנחנו יושבים לעצירת רענון במרכז הכפר. קפה, קולה, מאפה קטן, ומסביב הרבה רוכבים אחרים שישנו באזור, וסתם תיירים סקרנים הבוחנים את האופניים המוזרים והמאובזרים. מהכפר אנו יורדים ירידת כביש ארוכה ומפותלת, כשאני יושב על זוג רוכבים, בחורה ובחור, ומתפעל מהמהירות והאלגנטיות בה הרוכבת, לאורה שמה, מובילה אותנו. כעת מתחיל טיפוס עפר ארוך של 450 מטר על פני 10 ק"מ, כמעט שעה של עבודה מפרכת בשמש החמה. אני לבד רוב הדרך, פה ושם עוקף או נעקף, נהנה מהנוף, מהפריחה לצידי הדרך, ומנסה להתרכז בפידול. הברך, אותה פצעתי לפני מספר שבועות, מתחילה שוב לכאוב, כאב שילך ויחזור ביומיים הקרובים. בסוף העליה מתחילה ירידה יחסית תלולה ומדורדרת, ומהר מאד אנו מוצאים את עצמנו בתוך יער צפוף – השביל מהיר וזורם, והזיעה מתייבשת. אל סאן ג'ימיניינו, אחד הכפרים האהובים עליי בטוסקנה, אנו מגיעים לאחר 50 ק"מ, כ 1,400 מטר טיפוס ואחרי 4:30 שעות ברוטו. במעדניה בכניסה לכפר אנו מצטיידים בפאניני מלחם פוקצ'ה עם גבינת פקורינו ופרושוטו קרודו, משהו בסיסי ובלתי טבעוני בעליל הפעם… אנו חוצים את הכפר התיירותי, ממלאים מים בפונטנה, ומתיישבים בפארק ביציאה מהכפר לאכול את הפאניני.

DAA בלאק 1070×200
וולדרום 1070×200
DAA 09 1070×200
סגפרדו 1070×200
גרמין 1 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
ctc 01.21 1070×200
מצמן 1 1070×200

התחנה הבאה היא סיינה. אנו יוצאים מסן ג'ימיניינו, ומיד האספלט מתחלף בכורכר לבן ומשובח, המתחלף בדרך חומה מיוערת, עם חציית נחל זורם. בהמשך מחכה לנו מקטע מעט טכני,אבל לא ארוך ורכיב ברובו. אני מזהה שלטים עם הסימון VF  שכבר ראיתי קודם לאורך הדרך, ועוצר לקרוא שלט מידע. מסתבר שאנו רוכבים על דרך ה Via Francigena, דרך עולי רגל עתיקה המובילה מקאנטרברי באנגליה, דרך צרפת ושוויץ, לרומא ובהמשך לקצה המגף, משם היו עולי הרגל עולים על ספינות לירושלים. מכאן נפגוש בדרך הזאת ובמטיילים עליה ברגל ובאופניים עוד פעמים רבות. אנו עוצרים לעוד עצירת רענון, ומשם מקטע מפרך נוסף כולל טיפוס טכני בתוך יער צפוף. בשלב מסויים אני אומר לחבר'ה שלא יחכו לי, אני אסתדר. אני קצת עייף ועוצר באיזה מסעדת דרכים לקולה צוננת. אני ממשיך לבד כשלפתע המסלול חותך בצורה חדה לכיוון טירה המתנשאת גבוה על הגבעה מעלינו. זה לא נראה לי הגיוני, ואכן העלייה התלולה לטירה מצריכה את כל הרוכבים לדחוף את האופניים ברגל. אני עובר דרך הטירה המרשימה המלאה במבקרים, מצלם קצת, אך מחליט לא לעצור. משם אני נכנס חזרה ליער, ואחרי מספר טיפוסים תלולים אני פתאום פוגש שוב את לוקה, פרדריקו ואלסנדרו אותם שחררתי קצת מוקדם יותר. השביל ממשיך לטפס, ולאחר 100 ק"מ, עם כ 2,300 מטר טיפוס ו 9 שעות רכיבה מהבוקר, אנחנו בפיאצה דל קאמפו, כיכר המרכזית והמוכרת של סיינה. בירה צוננת, קצת נשנושים, ואני מבחינתי סיימתי להיום, אבל לוקה משכנע אותי להמשיך איתו אל מחוץ לעיר ולמצוא מקום כפרי יותר ללינה. אני נאלץ להסכים בתנאי שנשחרר את פדריקו שצריך לרכוב עוד כ25 ק"מ עד למקום הלינה שהזמין. אחרי מקטע כביש די ארוך אנחנו נכנסים לדרך לבנה עליה שלטים של מירוץ ה Eroica (ראו מסגרת). עוצרים לבדוק אופציות לינה בגוגל, ומסתבר שהחוות שעל הדרך מלאות. אנחנו לא רוצים להתרחק מהמסלול ומחליטים לקחת סיכון ולהתקדם. אני כבר בסוף שלי, מתחיל להרגיש קצת חולשה ולוקח ג'ל שמחזיר אותי מהר מאד לחיים. אני טס קדימה בנוחות כשלוקה לא בדיוק מבין את מה שקורה. אחרי 125 ק"מ, 2600 מטר טיפוס וכ 11 שעות אוכף, אנחנו מגיעים לכפר קטנטן, ומוצאים מלון קטן וחביב עם חדר פנוי. בקבלה יש זוג אופני ביאנקי ישנים, ואוסף מזכרות מה Eroica שעובר מחוץ לכפר. כחצי שעה אחרי אנחנו כבר במסעדת המלון, עם בירה, יין, ואוכל משובח. גם הפעם, יצא שישנו קרוב מאד להיכן שפדריקו הזמין את מקום הלינה, אבל כבר לא נראה אותו יותר.

DAA בלאק 1070×200
וולדרום 1070×200
DAA 09 1070×200
סגפרדו 1070×200
גרמין 1 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
ctc 01.21 1070×200
מצמן 1 1070×200

הציוד

הציוד ברכיבה כזאת משמעותי ביותר. רוב הרוכבים הגיעו על אופני גראבל, כשרובם המוחלט עם גלגלי 700 ברוחב 40 עד 45 מ"מ. מעט יחסית היו עם גלגלי 650. כ20% להערכתי רכבו על אופני הרים "29, הרוב ז"ק, אבל היו גם ש"מ, ואפילו ראיתי אופני "26.

אני כאמור, יצאתי על אופני הגראבל שלי – הגרצ'וטי בררה (Guerciotti Brera) – מאובזרים בהילוכי קמפניולו אקאר 1X13, עם פלטה 40 מקדימה וקסטה 9X42 מאחורה, וגלגלי 700 עם צמיגי WTB Riddler ברוחב 45 מ"מ. האופניים היו מדהימים. למעט כיוון קל של ההילוכים בדרך עקב קושי במעבר להילוך הקל, לא נתקלתי בשום בעיה. יחס ההילוכים היה קשה מידי, ובדיאבד הייתי הולך על פלטה קטנה יותר או קסטה של 44 שיניים. מבחינת תיקים  יצאתי עם תיק כידון ומעליו תיק יעודי נוסף, התיק אוכף של Apidura, תיקי שלדה וצינור עליון של Lezyne עליו יתפרסם מבחן בקרוב.

מבחינת ציוד לקחתי שק שינה ומזרון מתנפח קל משקל מדקתלון. ביגוד די מינימלי, שכלל סט בגדים קל לאחרי הרכיבה, ביגוד רכיבה כולל סט להחלפה, מעיל פוך קל מתקפל, כלי רחצה, עזרה ראשונה, פנס קטן, וזהו פחות או יותר. מבחינת מים לקחתי שני בקבוקים קטנים, ועוד שקית מים של חצי ליטר שלא השתמשתי בה. היה מעניין לראות את ציוד הרכיבה של הרוכבים השונים, החל בכאילו שהעמיסו ציוד מינימליסטי ביותר, וכלה באילו שסחבו תיקים עמוסים, אוהלים, ועוד. 

לניווט השתמשתי בגרמין 530 שלי עליו הטענתי מפות של טוסקנה. המכשיר הספיק לחלוטין, אפשר התמצאות טובה, והסוללה החזיקה זמן רב במוד חיסכון. אישית אני פחות אוהב את מוד ההפעלה הזה, בו המסך כבוי רוב הזמן, אבל לטובת חיסכון בסוללה ברכיבה ארוכה שכזו בחרתי להשתמש בו, ומידי פעם הדלקתי את המסך עצמאית להזדהות.

DAA בלאק 1070×200
וולדרום 1070×200
DAA 09 1070×200
סגפרדו 1070×200
גרמין 1 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
ctc 01.21 1070×200
מצמן 1 1070×200

יום 3- מתרגלים בייקפאקינג אמיתי

את הבוקר השלישי אנחנו לוקחים ברגוע. פדריקו כבר יצא לדרך, ואנחנו יוצאים מהמלון רק ב09:00. השמיים מעט אפורים ככה שנעים ואפילו מעט קריר. מתחילים בירידת כביש מהירה, מצטרפים לרוכב חדש שלא ראינו קודם, וממשיכים בדרכי עפר יפות ואיכותיות שמובילות אותנו אל הכפר הראשון של היום. קפה קטן, ואנו ממשיכים, כשכבר ביציאה מהכפר מחכה לנו סדרת קירות ארוכים וכואבים. מצידם השני של הקירות מחכה לנו עמק האורצ'ה (Val d'Orcia), אחד האזורים היפים של טוסקנה, עם גבעות אין סופיות של שדות חיטה, אחוזות בודדות, שורות ברושים, וכפרים מבוצרים. אנו עוצרים בכפר קטן וציורי למלא מים ופוגשים את רודי האיטלקי ואת ז'אק ,צרפתי שחי באיטליה כבר הרבה שנים. אתמול התרשמתי מהרכיבה המהירה שלהם באיזה מקטע זורם, והם התרשמו מעלייה טכנית שעליתי ברכיבה כשהם הלכו ברגל. היום נצטלב לאורך כל המסלול, נחליף מספרי טלפון ותמונות. זהו חלק מהווי הטרייל. 

אני רץ קדימה בירידות. פסיון צבעוני חוצה את השביל בריצה. באחד הסיבובים אני מפתיע צבי צעיר. הנוף המדהים מזמין עצירות צילום תכופות. מקטע כביש קצר ומהיר בירידה, עלייה ארוכה וכואבת, ואנחנו שוב בתוך עיירה עתיקה וציורית – San Quirico d'Orcia. השדרה המרכזית הצרה של העיירה מרוצפת מסעדות וברים, ואוספת אליה כמות גדולה של רוכבים, חלקם מהטרייל, וחלקם סתם תיירים המטיילים באזור. את חלקם ראינו רוכבים מולנו בשבילים, בשילובים שונים כמו זוג שהגבר על אופני גראבל והאשה על אופני הרים או להיפך, גבר על אופניים רגילים ואשה על אופניים חשמליים, זוג על אופני כביש (כן, בשטח), ועוד. אנחנו לוקחים את הזמן ועוצרים לסנדויץ' בשר איכותי עם בירה בייצור מקומי. 

DAA בלאק 1070×200
וולדרום 1070×200
DAA 09 1070×200
סגפרדו 1070×200
גרמין 1 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
ctc 01.21 1070×200
מצמן 1 1070×200

השבילים הלבנים והאיכותיים לוקחים אותנו אל הכפר הבא – פיאנזה. בכפר וסביבתו צולם הסרט זוכה האוסקר "הפצוע האנגלי" וזוהי אחת מפינות החמד של טוסקנה. חם בחוץ, ועם ההגעה לכפר אני די מותש למרות שעברנו רק כ 55 ק"מ עם כ 1,400 מטר טיפוס על פני כ4:30 שעות ברוטו. אנחנו עוצרים לגלידה, שתייה, אך לצערינו המכולת היחידה בכפר סגורה, מה שמשאיר אותנו רק עם מעט חטיפים. מכאן אנו ממשיכים בדרכים מדהימות, כשהשטח מרגיש יותר פרא ופחות מיושב ומתוייר. ברקע אנו רואים הר גבוה, עליו נמצא הכפר רדיקופאני (Radicofani), תחנתנו הבאה, המתנשא לגובה של 800 מטרים, הנקודה הגבוהה במסלול. בשביל להגיע לשם עלינו לרכוב לאורך נהר גדול ולחצות אותו מספר פעמים, מה שלפי המארגנים לא ניתן לבצע אחרי גשמים. מכיוון שידוע לנו שירד גשם רק לפני מספר ימים אנחנו מנסים ללכת על זה, ואכן, המים לא גבוהים, וניתן לעבור את הנחל ברכיבה או בקפיצה על אבנים מבלי להרטיב את הנעליים. מקטע כביש נוסף בעלייה מתונה ואנו נכנסים לעלייה האחרונה לרדיקופאני – 4 ק"מ בשיפוע ממוצע של כמעט 8%, עם קרקע מעט מדורדרת. כחצי שעה של עבודה קשה, שבסופה נכנסים לתוך הכפר העתיק. בכיכר מול הכנסיה בראש הכפר אנו מתיישבים במסעדה ושאבים בירה ופסטה מבלי להרגיש בכלל. זהו כפר קטן ורוכבים רבים מתכננים לעצור בו, כך שהסיכוי למצוא מקום לינה הינו קלוש. 

בהבנה שמחר נסיים את המסלול וזהו לילה אחרון, אני מחליט לישון הלילה בשטח. סתם סחבתי מזרון ושק"ש? לוקה לא מאד אוהב את הרעיון אבל משתכנע ומציע שנצא מהכפר, נתקדם, ונחפש מקום על הדרך. אנו רוכשים מצרכים ללילה, מים, פירות, עוד פניני משובח, ומתחילים לרכוב דרומה. אנו שוב על דרך הVia Francigena, והפעם זוהי ירידה ארוכה, רחבה, ומפותלת. בתחילת השביל מחכה צוות צילום של ההפקה ומצלם אותנו בתנועה. בדרך אנו עוברים חווה שלפניה על השביל מסודרים כמה זוגות אופניים חשמליים. בעל הבית מנופף לנו לעצור ומסביר לנו שהוא עבר לכאן ממילאנו והקים עסק להשכרת אופניים. הוא אומר שעוברים באזור לא מעט מטיילים. הוא מציע לנו לישון בסמוך לבר הנמצא בקצה הירידה, ואנו רוכבים לשם עוד כ 5 ק"מ. זהו בר היושב על צומת דרכים, ובעליו פותח כל שנה תחנת תחזוקה לאופניים עבור רוכבי הטרייל. הם גם משכירים מיטות ללינה, אבל אנחנו בוחרים לישון בחוץ, ליד הכנסיה הקרובה. בבוקר נגלה שמבנה הכנסייה משמש כהוסטל לרוכבים והולכי הרגל שעוברים במקום. סה"כ רכבנו היום 103 ק"מ עם כ1950 מטר טיפוס, על פני 10 שעות ברוטו. 

DAA בלאק 1070×200
וולדרום 1070×200
DAA 09 1070×200
סגפרדו 1070×200
גרמין 1 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
ctc 01.21 1070×200
מצמן 1 1070×200

היום הרביעי- כבר נגמר?

את היום האחרון אנו מתחילים מוקדם יחסית. אחרי לינה בחוץ אנו מתעוררים לבוקר קריר יחסית, אוכלים משהו בבר, מקפלים את הציוד ומתגלגלים. שילוב של כבישים צדדיים ושבילים מהירים. צבייה ועופר צעיר מקפצים בשדה הירוק לידינו. אחרי מקטע כביש ארוך יחסית נגלה לפנינו כפר ציורי – סוראנו, ואנו עוצרים לקפה ומקשקשים עם עוד כמה רוכבים שמגיעים לשם אחרינו. הבוקר יש יחסית הרבה מקטעי כביש, וזה מרגיש מעט כמו רכיבת טורינג, אבל לכפר הבא אנו מוצאים את עצמנו מטפסים בדרך עפר אחורית תלולה. זהו הכפר פיטיליינו (Pitigliano), הידוע גם כ'ירושלים הקטנה'. אנחנו עם הפנים לים, ובעקרון המסלול במגמת ירידה. חיפפתי מעט בהכרת המסלול למקטע האחרון, ולא שמתי לב שלמרות שהכפר הבא קפיביליו הוא במרחק של רק 40 ק"מ, מחכה לנו לא מעט טיפוס עד אליו. כך יוצא, שבסוף כל עלייה שאני משוכנע שהכפר צריך להופיע מתגלה עוד עלייה ואין כפר… אנו מגיעים לקביפיליו אחרי כ80 ק"מ וכ1550 מטרים של טיפוס מהסוג הקשה והשובר מנטלית. כבר חם, ברקע ניתן לראות את הים, ואנו מתיישבים לצלחת נקניקים מפנקת ובירה צוננת. פתאום מגיע אלסנדרו אותו לא ראינו מאז היום השני והוא ממשיך איתנו לנקודת הסיום. 

בשלב זה אנחנו כבר מריחים את הסוף, יורדים ירידה מהירה לגובה פני הים, וכעת נותר לנו תוואי מישורי יחסית עד לסיום, אבל רוח אף ערה מקשה עלינו. אני כבר רוצה להגיע לסוף, וכך יוצא שאני עובד חזק מול הרוח דקות ארוכות כשלוקה ואלסנדרו מאחורי. כשאני עובר לרגע אחורה הם מפספסים פניה לתוך מקטע עלייה, ועד שאני צועק להם לחזור, אני כבר לבד בתוך העלייה. הרגליים די שורפות, ואני לוקח את הג'ל היומי. תוך דקות אני פותח קצב חזק, עוקף מספר רוכבים, ובפעם הבאה שאסתכל אחורה אני כבר לבד. מספר ק"מ לסיום השביל עובר בתוך חורשת אורנים ים תיכונית יפה, ממשיך לאורכה של שפת לגונה ארוכה, ומתחבר לשביל אופניים על סוללת עפר צרה בין שתי לגונות. נוף פסטורלי. בקצה הסוללה אני פוגש שוב את צלמי האירוע שמבקשים אותי לעמוד לתמונה, ומשם אני גולש לאורך החוף לנקודת הסיום. אני עובר את שער הסיום לאחר 110 ק"מ עם כ 1600 מטר טיפוס, אחרי 8 שעות רכיבה ברוטו. 

בנקודת הסיום מתרכזים כמה עשרות רוכבים שסיימו את המסלול. חוץ מקיוסק קטן ושירותים אין שם כלום כאמור. אני מבקש ממישהו שיעשה לי תמונת סיום, ואחרי כמה דקות מגיעים גם לוקה ואלסנדרו. בירה, סנדויץ' ואנחנו כבר בדרך לרכבת חזרה למאסה- תם הטוסקני טרייל שלי. 

DAA בלאק 1070×200
וולדרום 1070×200
DAA 09 1070×200
סגפרדו 1070×200
גרמין 1 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
ctc 01.21 1070×200
מצמן 1 1070×200

סוף דבר

זהו מסע הבייקפקינג הראשון שלי בחו"ל. עשיתי בארץ מספר רכיבות בייקפקינג של יומיים-שלושה, ורכבתי בחו"ל לא מעט הרים, כביש וגראבל, אבל השילוב הזה היה לי חדש. טוסקנה היא חבל ארץ מדהים ומגוון. כבר יצא לי להיות בו מספר פעמים, כולל קצת רכיבה על אופני הרים, אבל בייקפקינג זאת פשוט חווייה אחרת שמזכירה בתחושה את הבוקרים בסרטי המערבונים. אתה מרגיש "על הסוס", מתקדם בקצב מהיר יחסית, גומע תאי שטח, חוצה עיירות וכפרים, עוצר וממשיך ללא כמעט שום תלות בשום דבר. הפשטות של האופניים והציוד והפשטות של העיירות שאתה חולף בדרך, נותנים תחושה של רוגע. אין כבישים סואנים, אין ערים רועשות, המקסימום הוא סמטה עמוסה תיירים באיזה עיירה, שגם ממנה ניתן לברוח בקלות לסמטה מקבילה שכנראה ותהיה ריקה. קילומטרים ארוכים של רכיבה בשבילים בהם אתה רואה מעט מאד מכוניות, קצת רוכבים, קצת מטיילים, כך שאם בא לך לקשקש עם מישהו אתה יכול, אבל אם בא לך להיות עם עצמך אין שום בעיה. נראה לי שזהו גם היתרון של לצאת לאירוע עצמו ולא סתם לרכוב את הציר בתקופה אחרת. המפגש עם רוכבים אחרים שחולקים את אותה אהבה לרכיבה ולטבע, הוא חלק בלתי נפרד מהחווייה. ולהבדיל מרכיבות שעשיתי במדבר, או אתגרים אחרים עליהם רובכם שמעתם, כאן השטח אינו מאיים בשום צורה. מצד אחד זהו טבע פתוח שקט ורגוע, ומצד שני תמיד ניתן למצוא כפר או חווה בטווח קרוב יחסית, מה שנותן תחושת בטחון. השילוב של האוכל האיטלקי הפשוט, הזמין והטעים, גם הוא מוסיף לחווייה. וכמובן שניתן לרכוב את המסלול בכמה זמן שרוצים. ראיתי באינסטגרם רוכבים שעשו אותו על פני שבעה ימים, כולל סטייה מהדרך לאטרקציות נוספות שלא על המסלול עצמו. יש בעולם אינסוף יעדים ומסלולים לגראבל ובכלל, אבל נראה לי של Tuscany Trail יש מקום מכובד וגבוה ברשימה.

מנהלות

השילוב של רכיבת בייקפגינג, point-to-point, בחו"ל, ובתקופת קורונה, נשמע כמו מתכון בטוח לגיהנום לוגיסטי, אבל תכלס הצלחתי לפצח אותו לא רע. הפתרון הצפוי הוא כנראה לטוס ישיר לרומא וממנה, ולהתנייד לנקודת ההתחלה ומנקודת הסיום ברכבות. הבעיה העיקרית היא מה לעשות עם התיק או הארגז לאופניים. ברכבות מהירות באיטליה מותר לקחת אופניים רק באריזה, וברכבות אזוריות או מקומיות, שהן איטיות יותר ודורשות יותר החלפות, ניתן לקחת אופניים מורכבים. מכיוון שבמילא לא היו טיסות ישירות לאיטליה עקב הקורונה, החלטתי שאם בכל מקרה הטיסה אינה ישירה עדיף בכלל לטוס לפירנצה, הקרובה יחסית לנקודת הזינוק, לשכור רכב, ולהשאיר אותו בחנייה במלון בעיירה מאסה בה מתחילה הרכיבה. כך יכולתי לקחת ציוד עודף, כמו למשל ביגוד חורף שלא הייתי בטוח שאזדקק לו, ולהשאיר את התיקים במלון. בסיום הרכיבה תפסתי רכבת עם רוכבים רבים אחרים חזרה אל מאסה. אמנם שילמתי קצת יותר, אבל זה פתרון הרבה יותר נוח וכך גם היה לי רכב ליומיים שנותרו לי (תכננתי מראש שהייה של שבוע כי לא ידעתי כמה זמן בדיוק יקח לי המסלול). מבחינת לינה בדרך העדפתי לא להזמין כלום מראש. לקחתי איתי שק שינה ומזרון למקרה שאצטרך לישון בשטח, ומידי ערב מצאתי מקום לינה. לפעמים זה הצריך כמה טלפונים, אבל עם גוגל וקליטה סלולרית זמינה זה לא מאד מסובך. היתרון הוא שאין לחץ להגיע או לעצור בנקודה מסויימת, והחסרון הוא התלות במקומות פנויים. סה"כ יוצאים לדרך רוכבים רבים כך שישנם כפרים בהם קשה יותר למצוא מקום באופן ספונטני. מבחינת מים ואוכל המסלול ידידותי מאד. ניתן לרכוש אוכל כל כמה כמה עשרות ק"מ, וכך גם מים. אני רכבתי והסתדרתי כאמור עם שני בקבוקים קטנים, אבל הייתי ממליץ על לפחות בקבוק נוסף, בעיקר למי ששותה הרבה. 

הניווט עצמו מתבצע על פי קובץ, ולמי שמיומן בשימוש במכשיר GPS אין בעיה לעקוב אחרי הציר. ראיתי בדרך מספר אנשים שהשתמשו במפות נייר, אבל זה לחלוטין לא פרקטי ולא מומלץ. הציר כולל לא מעט צמתים עם אפשרויות רבות, פניות קטנות לשבילים צדדיים, כך שדרושה מיומנות מסוימת. בנוסף לקובץ המארגנים שולחים לפני האירוע דף עם חלוקה של המסלול ל 12 מקטעים מומלצים בני 20-60 ק"מ כולל גרף גבהים. מקטעים אלה מתחילים ומסתיימים בעיירות העיקריות על המסלול וזוהי נקודת התחלה טובה לתכנון כללי של  ימי הרכיבה.

Photo: Tuscany Trail
Photo: Tuscany Trail
Photo: Tuscany Trail

DAA בלאק 1070×200
וולדרום 1070×200
DAA 09 1070×200
סגפרדו 1070×200
גרמין 1 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
ctc 01.21 1070×200
מצמן 1 1070×200



l'Eroica אופציה מעולה לטיול גראבל

ה"ארוייקה", או בעברית "ההרואי", הינו אירוע רכיבה שנתי המתקיים בטוסקנה מאז 1997. זהו אירוע רכיבה על אופני כביש וינטג', כאשר כוינט'ג נחשבים אופניים מלפני 1987, בדר"כ מפלדה, עם מעבירי הילוכים על הצינור התחתון, כבלים חיצוניים, וכו'. המסלול המלא כולל 209 ק"מ וכמעט 4,000 מטר טיפוס, ומכסה תא שטח נרחב באיזור קיאנטי וסיינה. קיימות גם מספר גרסאות קצרות יותר, והאירוע מושך אליו אלפי משתתפים מידי שנה, ועוד אלפי תיירים שרוכבים את המסלול במשך השנה. המסלול משלב כבישים ודרכי עפר לבנות, וחלקים ממנו ניתן היה לראות גם בג'ירו ד'איטליה האחרון. המסלול של הטרייל כלל השנה מספר מקטעים של הארוייקה. היום קיימות גרסאות בינלאומיות לארוייקה במדינות שונות באירופה, בקליפורניה, ובדרום אפריקה. 

ביום האחרון לפני החזרה הביתה החלטתי לרכוב את מסלול 80 הק"מ של הארוייקה. הורדתי את הקובץ באינטרנט, ונסעתי לאיזור. המסלול המקורי מתחיל ב Gaiole in Chianti, אולם אני התחלתי הכפר הסמוך Radda. תחילת הרכיבה בכביש גרמה לי לחשוב לרגע שמחכה לי מסלול כביש סטנדרטי יחסית, אבל לאחר ירידה מהירה וטיפוס ארוך לתוך כפר קטן, האספלט התחלף בדרך עפר לבנה שהתפתלה לה בתוך היער, בגובה של קרוב ל 1,000 מטר מעל פני הים. מכאן המסלול עלה וירד, עבר בכפרים יפהפיים, והמסלול התחלף מידי מספר קילומטרים מאספלט לעפר איכותי ברובו. הנוף התחלף בין גבעות מכוסות כרמי ענבים וזיתים, לבין יערות אלונים צפופים. התנועה דלילה, ומידי פעם אני חולף על פני רוכבים, או שתיירים עם אופנועים או מכוניות בדרך לטעימות יין באיזור חולפים על פניי. אני עוצר בכפרים לקפה ומילוי מים, ואוירת הארוייקה ניכרת בחלק מהמסעדות הכוללות צילומים מהאירוע או אופניים ישנים תלויים על הקיר. גם עם אופני גראבל מודרניים מסלול ה80 ק"מ עם 1,600 מטרים טיפוס היווה עבורי רכיבה מאתגרת של כ5 שעות ברוטו. עם אופני וינטג', עם צמיגי כביש צרים, הילוכים ביחסים של פעם (הפלטה הקטנה בקומפקט היתה כמדומני 42 שיניים, והקסטות לא הגיעו לגדלים של היום), ובלמי קנטי ישנים, אני מעריך שהמאמץ קשה בהרבה. שלא לדבר על המסלול המלא של 209 ק"מ עם כ 3,900 מטר טיפוס. בכל אופן, גם מסלול זה מומלץ מאד לרוכבי הגראבל והכביש.



DAA בלאק 1070×200
וולדרום 1070×200
DAA 09 1070×200
סגפרדו 1070×200
גרמין 1 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
ctc 01.21 1070×200
מצמן 1 1070×200

כתבות נוספות