כתב: גידי קמפפר      צילומים: צביקה לוין, אלון אידן, רועי אמלר, הדר גת, גידי קמפפר

מתארגנים וטסים לסלובניה

פתח דבר

בדרך למסעדת מישלן עוברים קודם בשווארמה. ככה זה אחרי 500+ ק"מ על 10000 מטר טיפוס בארץ שמשלבת חברמניות דמוי ישראלית עם נימוסים אירופאיים.

אנחנו חמישה חברים טובים עם נסיון לא רע ברכיבות בייקפאקינג. רובנו די אנונימיים מלבד צביקה לוין ("המדריך"), מנצח הHLC האחרון. סימנו כמטרה לרכב את הSlovenia West Loop שהינו מסלול בייקפאקינג פופולרי למדי שמתאים ברובו גם לרוכבי גראבל. אלון אידן ("המפקד"), הציע את המסלול, הזמין טיסות וקבע תאריך. אין מדריך מקומי, אין רכב ליווי, אין מכר שכבר רכב שם. הכל על בסיס תיעוד מהאינטרנט וקובץ GPS.

באנו לרכב ביחד, בקצב טוב, אבל לא לסבול. אנחנו ברובנו חובבי בייקפאקינג לייט. סוחבים הכל על האופניים אבל ישנים בדירות או מלונות, במיטה עם מקלחת וארוחה טובה בסוף היום. זה אומר שלא סחבנו שקי שינה, ציוד בישול או אוכל מלבד כמה חטיפים וסנדוויצ'ים. עדיין האופניים שקלו בין 18-21 ק"ג, כל אחד לפי הפחדים שארז. ציוד לקור אביבי, גשם אפשרי ובגדים להחלפה על פי טעמו של כל רוכב.

מתאקלמים

היום הראשון: שדה תעופה לובליאנה לבלד (75 ק"מ על 1500 מטר)

נחתנו בשדה התעופה של לובליאנה ב19 במאי בשעת בוקר, בפרבר במרחק כ20 ק"מ מהעיר. האתגר הראשון ברכיבת בייקפאקינג הוא למצוא מקום להשאיר את המזוודות או את ארגזי האופניים בקרבת שדה התעופה. בלובליאנה אין שמירת חפצים בשדה אז כדי להימנע מהגררות עם המזוודות הגדולות לעיר, יצרנו קשר מבעוד מועד עם בעלי אכסנייה בקרבת השדה שהסכים תמורת תשלום סמלי לאסוף אותנו מהשדה (שתי נגלות ברכב גדול) ולאחסן לנו את המזוודות למשך 6 ימים. בסיום גם איפשר לנו מקלחת טרום טיסה. 

המסלול הרשמי מתחיל בלב העיר לובליאנה. במקום להתחיל שם, בחרנו להתחיל את הרכיבה מאיזור השדה ולרכב אל המסלול, מרחק של כ20 ק"מ מתחילתו בעיירה בשם סורה (Sora). המסלול מתפתל בין עיירות ציוריות, לעתים על כבישים כפריים, לעתים על דרכי עפר (גראבל) או ביערות ירוקים. היו מעט סינגלים, אבל אלה שהיו, היו קשוחים למדי, כולל ירידות תלולות על אבנים ושורשי עצים. חלקנו העדפנו לעקוף סינגלים כאלה וחלקנו זרחו מאושר כשפגשו אותם…

היינו עייפים מטיסת לילה עם קונקשן ומעט מאוד שינה אז רכבנו בקצב נח בלי להתפרע. בצהריים הזמנו מקום לינה בדירה של יאנק (הישראלים קוראים לי "יניב") בעיירת התיירות בלד (Bled). העיירה ממוקמת לחוף אגם קסום ומפורסם הנושא את אותו שם. במרכז האגם ישנו אי קטן שעליו כנסייה יפה, הנחשבת לאחד המקומות הקסומים לחתונות עבור זוגות רומנטיים במיוחד.

סיפתח לעליות

היום השני: בלד לבובץ (115 ק"מ על 2000 מטר)

את הבוקר פתחנו ברכיבה לאורך אגם בלד ומשם במעלה עמק הרדובנה (Radovna) ועמק הסבה (Sava) לכיוון קרנסקה גורה (Kranjska Gora). הרכיבה ברובה היתה על מסלול אופניים סלול, כשמשמאלנו נישאים הרים גבוהים עליהם ניכרו עדיין שאריות שלג. 

בקרנסקה גורה חיכתה לנו העלייה הגדולה הראשונה של המסלול. לפני כן, בהמלצתו של "יניב", סטינו מהמסלול והמשכנו קצת במעלה עמק הסבה לתוך איטליה (היה גבול? כלום מלבד שלט) לאגם פוזין (Fusine) הרומנטי. רוח גבית העלתה אותנו לשם במהירות. לחוף האגם, ה"מדריך" הציע לזוג צעיר לצלם אותם מתנשקים, נשיקה שנמשכה הרבה מעבר לצילום המבוקש…

מפוזין חזרנו לקרנסקה גורה והתחלנו לטפס בעלייה של כ 13 ק"מ על 900 מטר גובה, תחילה בכביש ואז בדרך עפר שהתפתלה לה לעבר מעבר ורסיץ' (Vršič Pass) בגובה של כ 1,690 מטר. מזג האוויר היה נעים ואפילו חמים לעתים אבל שם למעלה עדיין היו שאריות שלג של סוף האביב. מהפאס נשקף נוף אלפיני מאלף לכל כיוון אפשרי כולל הרים גבוהים ועמקים ירוקים. הירידה מהפאס היתה ברובה על כביש מתפתל במהירויות גבוהות. הכבישים מצויינים אבל צריך להיזהר לשמור על הימין כי מכוניות שמגיעות ממול לא תמיד מקפידות על כך…

בסוף הירידה הגענו לנהר הסוצ'ה (Soča) וקפצנו למימיו התכולים להתקררות מהירה. בדרך לנקודת הסיום של היום פגשנו חולבת צעירה שחלבה את שש הפרות שלה בעזרת מכשיר חליבה חשמלי נייד. החקלאות באיזור נראית מסורתית למדי והמכשיר החשמלי נראה כאילו לקוח ממציאות אחרת. את היום סיימנו בעיירה קטנה בשם בובץ (Bovec) שם יכולנו להצטייד במזון בסופר המקומי.

טעימה מהג'ירו

היום השלישי: בובץ לקמברסקו (85 ק"מ על 2400 מטר)

התחלנו את היום בעמק בחיפוש אחר מפלים נודעים הממקומים בסטייה קלה מהמסלול. את המפל הראשון מצאנו בקושי, במסלול הייק-א-בייק והמפל השני, מפל הבוקה (Boka), אחד המפלים המרשימים בסלובניה, הסתבר כרחוק מדי והסתפקנו בתצפית מרחוק. מכאן היום החל בסימן שתי עליות מאתגרות.

העלייה הראשונה להר הסטול (Stol) התחילה שוב על כביש ואז לדרך עפר יפיפיה ביערות עד לתצפית חשופה על ההרים החולשים על עמק הסוצ'ה. מדובר בעלייה של כ14 ק"מ על 1000 מטר גובה. הירידה מההר היתה על דרך גראבל מתפתלת ומהירה חזרה לחמימות היחסית של העמק. בעמק יש בלי סוף אתרים לספורט אתגרי מכל סוג ובכלל זה מצנחי רחיפה, מסלולי רפטינג וקפיצת בנג'י.

העלייה השנייה של היום מעמק הסוצ'ה היתה עליית כביש אימתנית של 10 ק"מ על 900 מטר גובה עם שיפועים של 14% המכונה העלייה של קולוברט (Kolovrat). הסתבר לנו שהעלייה היא חלק ממקטע של הג'ירו ד'איטליה ששבוע לאחר מכן עבר שם. בעודנו מזיעים אל הפסגה נהננו לראות את הקישוטים הוורודים בכל עבר ואת האספלט המדוגם שהוכן במיוחד עבור הג'ירו.

עם יותר מ 2,000 מטר ברגליים באותו יום התחלנו לחפש מקום לינה על המסלול וגילינו שההיצע די דליל. לשמחתנו, בעיירה קמברסקו (Kambreško), עדיין בגובה של כ500 מטר מעל פני הים, מצאנו שלט קטן לדירות אירוח. בעלת הדירות, אישה חרוצה בשם ננה, אירחה אותנו למופת כולל בירות על חשבון הבית, ארוחת ערב ביתית, ארוחת בוקר עמוסת ביצים וסנדוויצ'ים לדרך ליום למחרת. נוף מיוער והררי הקיף אותנו בעודנו נהנים מקידוש סטייל סלובניה על ליקר מקומי.

חם בסלובניה

היום הרביעי: קמברסקו לפוסטוינה (115 ק"מ על 2300 מטר)

היום התחיל בירידות חזרה לעמק הסוצ'ה. הכל ירוק מסביב, נהרות מתפתלים ביערות, כרמי ענבים וגבעות מתגלגלות בין סלובניה לאיטליה. ככל שירדנו בגובה נהיה חם יותר. בשעת בוקר מאוחרת הגענו לעיר נובה גוריצה (Nova Gorica) ובה גשר נפוליאוני מפורסם עם קשת גדולה במיוחד ממנה קפצו באנג'י כמה צעירים אמיצים. גלידה איטלקית ואנחנו ממשיכים. הטמפרטורות כבר הגיעו לכ30 מעלות ופתאום נראה שהתכנית לרכב עם רק ליטר וחצי מים לרוכב אולי היתה קצת יומרנית. אין דבר, הסלובנים הם עם מכניס אורחים ונחמד וכל אחד ששאלנו אותו על מים מיד הציע למלא לנו את בקבוקי המים בביתו.

קובץ הGPX על פיו ניווטנו היה מדויק יחסית אך פה ושם התגלו בו טעויות. באחד הכפרים הסתבר שהמסלול עובר בכרם פרטית שאין בה יותר מעבר. זקנה סלובנית שיצאה מבית השכנים הראתה לנו דרך חלופית במעלה הגבעה. השיפוע היה חד וספק אם אותה זקנה עברה שם בשנים האחרונות, אבל ההסבר היה נכון ויכולנו להמשיך במסלול כמתוכנן.

היום הזה אמור היה להיות קל יחסית. לא תכננו עוד רכיבה קשה אחרי שסגרנו שתי עליות גדולות ביום הקודם. אבל, כמו שצריך להיות בכל טיול בייקפאקינג, הבלת"ם הוא חלק מהתכנון. היה זה יום שבת והסתבר שלמרות שלא מדובר בשיא העונה, גם הסלובנים אוהבים לטייל. כתוצאה מכך, בעודנו עולים בעלייה היחידה של היום, הסתבר לנו שמקום לינה מסודר יהיה קצת יותר רחוק ממה שתכננו…

לבסוף, מצאנו חדרים במלון בעיירה פוסטוינה (Postojna) שמפורסמת במערת הנטיפים הענקית שלה.

יום קליל??

היום החמישי: פוסטוינה ללובליאנה (70 ק"מ על 900 מטר)

היום התחיל ברכיבה מהירה יחסית בדרכי כורכר כבושות היטב. יערות מסביב, ביצות ועליות מתונות במזג אוויר נעים בשל הגובה היחסי של כ500-600 מטר מעל פני הים.

ציפינו לירידה הגדולה של היום (6 ק"מ על מינוס 600 מטר). התלילות הזו מסמלת לעתים ירידות כביש מהירות אולם הפעם שוב אותגרנו בסינגל תלול, מקושט לעתים באבנים ושורשי עצים. הטכניים שבינינו ליקקו את השפתיים, הפחות טכניים עברו להייק-א-בייק, וזה שביניהם סיים עם צלעות כואבות ובכי כל פעם שיתעטש בשבועות הקרובים…

בסוף הירידה הגענו לעמק רחב ידיים בו זורם נהר האיסקה (Iška). מקום קסום המושך גם את בלייני סוף השבוע של לובליאנה לטבילה מרעננת. מצאנו פינת חמד לעצירה ונהננו מהמים הזכים, בירה קרירה וקצת מנוחה שלא ממש אפיינה את ימי הרכיבה עד כה.

משם התגלגלנו במישורים בדרפטינג מופתי מול הרוח אל עיר הבירה של סלובניה ולנקודת הסיום הרשמית של המסלול בלב לובליאנה למרגלות המצודה שלה. העיר שוקקת חיים. המוני אדם בבתי קפה ומסעדות לאורך הנהר החוצה אותה. עיר אירופאית קלאסית עם מחירים עממיים ואווירה קלילה. השארנו את האופניים בדירה ששכרנו במרכז ועלינו ברגל לטירה לתצפית על העיר והסביבה. את רון שחר לא מצאנו שם 😉

טיול טוב מסתיים בארוחה לתפארת

אפילוג: לובליאנה בחזרה לשדה התעופה (55 ק"מ על 850 מטר)

המסלול נכנס כמעט מייד ליערות בפארק המקיף את העיר ומשם הדרך התפתלה לה בנופים ציוריים של ישובים חקלאיים קטנים, שדות, יערות וכנסיות קטנות היושבות בשיאי הגבעות. השלמנו את הקטע של המסלול הרשמי עד לנקודה שבה התחלנו אותו ועשינו דרכנו בחזרה לאכסנייה בה הפקדנו את המזוודות.

מכיוון שתכננו לטוס באותו יום חזרה ארצה, גזרנו זמנים כך שגם במקרה של תקלה חמורה לא נאחר לטיסה. הרכיבה עברה בצורה חלקה (תרתי משמע, בשלכת הרטובה ביערות המקומיים) והקדמנו בכמה שעות להגיע ליעד.

זו היתה הזדמנות מצוינת לחגוג את סיום הרכיבה בארוחה למופת. לשמחתנו מצאנו מסעדת שף במרחק 2 ק"מ מהיעד. השעה היתה 11:30 בבוקר והמטבח היה עדיין סגור. הציעו לנו לחזור בעוד כחצי שעה אבל בשביל חלקנו, המתנה כזו נראתה כנצח אל מול תחושת רעב כללית שליוותה אותנו לאורך כל הרכיבה. למזלנו, במרחק לא רב משם, מצאנו מסעדת שווארמה וכמה בירות. הרעבים שבינינו דפקו מנת שווארמה כדי להגיע "מתודלקים" למסעדת השף. בשעה היעודה, חזרנו למסעדה ובמחיר דומה למסעדות רגילות בתל אביב, סעדנו את נפשנו ממטעמי השף. השלט בכניסה ציין בגאווה שמדובר במסעדה מומלצת מישלן…סיום מושלם לחופשה מושלמת.

מקורות מידע למעוניינים

• המסלול: https://bikepacking.com/routes/bikepacking-slovenia/
• האכסנייה של תומס (אופציה לאיסוף מהשדה + שמירת חפצים + לינה אם מגיעים בערב): https://www.hostel-mamashouse.com/
• הדירה של "יניב" בבלד: https://www.vilacvetka.com/
• מסעדה סלובנית בבלד (בהמלצתו של "יניב"): https://www.oldcellarbled.com/
• הדירות של ננה בקמברסקו: https://apartmaji-nena.si/
• מסעדת השף: https://www.jezersek.si/en/locations/dvor-jezersek
• סים לאינטרנט בלתי מוגבל ל4 ימים נמכר בכל תחנת דלק במחיר מצחיק של 1 יורו!