יבואן: ריסייקלס  מחיר: 39,899 שקלים

כתב: אורי ניצן  צילום סטילס: דותן הלוי, אורי ניצן   צילום וידאו ועריכה: דותן הלוי   דוגמן: אורי ניצן

איך אין ביטוי בעברית ל- new bike day? זה אחד הימים המרגשים ביותר עבור כל רוכב אופניים. היום המיוחד שלי הגיע בתחילת ספטמבר, ימים ספורים לפני הטיסה שלי עם לני לאיטליה. התכנון המקורי שלנו היה שאקח את האופניים החדשים איתי ואצטרף אליו לחלק מהרכיבה המטורפת שלו. אולם בגלל פציעה מבאסת בברך, נאלצתי להשאיר בבית את האופניים המלהיבים, שבקושי יצאו מהקרטון, ולטוס בתור מלווה בלבד. מובן, אם כן, שכשחזרתי מהביקור באירופה כבר לא יכולתי להתאפק והוצאתי את האורבאה לסיבוב בכורה קצר למרות הפציעה.

אורבאה, חברת האופניים הבאסקית, נוסדה בשנת 1840 ולכן, למקרה שתהיתם, על צד אחד של המזלג שלי מופיע המספר 18 ועל השני 40. החברה בכלל הוקמה כיצרנית נשק ורק בשנת 1930 עברה לייצור אופניים. אולם מאז היא מככבת באירועי אופניים יוקרתיים בכל העולם ונותנת חסות לרוכבי עילית בתחומי הכביש, השטח והטריאתלון, ורשמה לעצמה הישגים רבים בתחומים אלו (כולל מדליות אולימפיות). החברה מתגאה באיכות המוצרים שלה ומגבה אותם באחריות לכל החיים לקונה המקורי. היבואנית הישראלית של אורבאה היא חברת ריסייקלס שהחזירה לעצמה את הזיכיון על המותג לפני כשנתיים ומאז מקדמת אותו במקצועיות רבה. דוגמא לאינטגרציה המלאה בין אורבאה העולמית לבין היבואן המקומי ניתן לראות באתר של אורבאה. אם תבחרו את ישראל בתור ה- Region, תוכלו לקבל מידע מלא על כל הדגמים כולל מחיר סופי בארץ בשקלים. תוכלו לעצב לכם את האופניים ולבחור את החלקים המתאימים לכם ולבסוף להזמין את האופניים הייחודיים שלכם מהאתר של אורבאה ולקבלם באחת מחנויות רשת ריסייקלס.

Highlights

• אופני אירו כביש עם בלמי דיסק
• שלדת קרבון OMR מיוצרת בספרד
• מערכת Dura-Ace Di2 חשמלית מלאה
• גלגלי קרבון DT-Swiss בעומק 48 מ"מ
• צמיגי Hutchinson Fusion 5 Tubeless Ready ברוחב 28 מ"מ
• צירי גלגל בקוטר 12 מ"מ
• ציר מרכזי בסטנדרט BB386
• משקל "רטוב" כולל פדלים, מתקני בקבוק וחומר בצמיגים 7.85 ק"ג

מפרט מלא וגיאומטריה באתר היצרן

הטלפון המיוחל מריסייקלס

את ההזמנה של האופניים ביצעתי באמצע יולי דרך האתר המגניב של אורבאה שמאפשר צביעה בהתאמה אישית ללא תוספת תשלום, ובחירת חלקים עפ"י התקציב שלכם (וגם כתבתי על זה במגזין). את האופניים קיבלתי כפי שהובטח בתחילת חודש ספטמבר, 6 שבועות בדיוק מיום ההזמנה. אספתי את האופניים מחנות ריסייקלס בנתניה ומייד ביקרתי אצל מאסטר האופניים הלוא הוא עמוס וולף. עמוס שלף מהמחשב את המידות שקיבלנו בהתאמה לפני קנייה שעשינו ביולי והלביש אותן על האופניים החדשים. אין מה לומר, העסק עבד מצוין. מהרגע הראשון הרגשתי כמו בבית על האופניים החדשים, אם כי שמתי לב שעמוס קצת חידד את התנוחה וכיוון אותי לישיבה מעט קרבית יותר מזאת שהייתי רגיל אליה באופני הקודמים.

עמוס התעקש (בצדק) שאזמין קראנק באורך 165 מ"מ (לעומת ה- 170 שהיה לי בעבר). הקראנק הקצר מונע מהברך לעלות גבוהה לכיוון החזה במהלך הגריפה מעלה של הפדל ובכך משאיר יותר מקום לאוויר בין החזה לירך בזמן פידול. זה מונע ממפרק הירך להתכופף לזווית קיצונית מדי ומאפשר דיווש יותר יעיל. אמנם זה הבדל של 5 מ"מ בלבד, אבל כפי שעמוס הבטיח, ההבדל בהחלט מורגש במיוחד שיורדים נמוך לאחוז בדרופים. אין ספק שההשקעה של מדידה לפני קנייה הוכיחה את עצמה.

האורקה הגיעו עם אוכף פרולוגו חדש שנקרא Dimension T4 זהו אוכף מהז'אנר המגניב של אוכפים קצרים ורחבים בעלי אף עבה יחסית. מקובל למצוא אוכפים כאלה על אופני אירו מהדור החדש וגם אורבאה הלכו על הקו הזה. אחרי ניסוי קצר והתייעצות עם עמוס החלטתי לוותר על החדשנות ולחזור לאוכף ה- Toupe הישן והטוב לטובת נוחות והתאמה אישית, הרי אוכף זה פריט ארגונומי אישי ולכל רוכב יש את ההעדפות שלו בעניין רגיש זה.

שלדה וגיאומטריה

שלדת האירו מיוצרת בספרד מבלנד מיוחד של קרבון שנקרא OMR. מדובר פה על הקצה שיש לאורבאה להציע. בחירת סוג הקרבון וההנחה המדויקת שלו מאפשרים לאורבאה לשמור על משקל נמוך יחסית ועל קשיחות גבוהה. אמנם 7.85 ק"ג לא נחשב מאוד קל בעולם הכביש, אבל יש לקחת בחשבון שמדובר על אופני אירו, עם גלגלי פרופיל ובלמי דיסק ומערכת הילוכים חשמלית. כל דבר מתחת ל- 8 ק"ג נחשב סביר בהחלט. מה גם שמדובר על משקל רטוב, כולל שני מתקני בקבוק, פדלים (מד וואטים של גרמין), וחומר בצמיגי הטיובלס.

הגיאומטריה של השלדה מזכירה מאוד את שילדת האס-וורקס Tarmac שלי, כלומר אגרסיבית למדי, עם צינור ראש קצרצר, תומכות שרשרת ובסיס גלגלים קצרים גם כן. הצינור העליון טיפה ארוך יותר, אולם זווית הראש וזווית מוט האוכף של האורקה קצת יותר מתונות ביחס לאס-וורקס מה שאמור לתרום ליציבות של האופניים, לפחות על הנייר.

כל הכבלים (הילוכים ובלמים) מוסתרים היטב בשלדה אולם לצערי המעבר בין הכידון לצינור הראש בשלדה אינו נקי ואלגנטי. מעניין שבשלדת האורקה (לא אירו) אורבאה כבר הכניסו את הכבלים אל תוך השלדה ממש מתחילת הכבלים בידיות ההילוכים ועד הקצה שלהם במעבירים ובבלמים, אולם בדגם האירו הכבלים עדיין יוצאים החוצה מהכידון ונכנסים חזרה לשלדה באזור צינור הראש. צמת הכבלים שיוצאת החוצה פוגעת במראה הנקי והאירודינמי של האופניים. אני משוכנע שבמודל הבא אורבאה כבר יתקנו את הפגם הזה ויעבירו את כל הכבלים בצורה נסתרת.

חוץ מעניין הכבלים, השלדה נראית מעולה, הקווים שלה נקיים וזורמים, והיא לא נראית מסיבית כמו חלק משלדות האירו בשוק. כמקובל היום כמעט אצל כל היצרנים, תומכות האוכף מתחברות למשולש הקדמי של האופניים כמה ס"מ מתחת לצינור העליון. זה תורם לאירודינמיות וגם מאפשר קצת יותר flex למוט האוכף לטובת שיכוך זעזועים. תומכות השרשרת עבות למדי ושומרות על קשיחות גבוהה לטובת העברת כוח אופטימלית.

צינור הראש מקבל פרופיל צר ואירודינמי בצורת שעון חול סקסי, והמזלג נפתח רחב על מנת לאפשר זרימת אוויר טובה יותר מהגלגל הקדמי ובכך לצמצם את המערבולות שבדרך כלל נוצרות בין המזלג לגלגל. לטענת אורבאה זה חוסך 4 וואט של התנגדות לרוכב ועדיין נשאר במגבלות תקן ה- UCI לעיצוב השלדה. מוט האוכף ברוחב 4 ס"מ מקבל פרופיל אירו עגלגל ובכך שובר את הטרנד של מוט אוכף בצורת האות D המקובל כל כך בימינו. זה אמנם פוגע קצת בנוחות וגמישות המוט אוכף, אבל אורבאה טוענים שהוא משפר את האירודינמיות הכוללת של השלדה. כמצופה מאופני אירו תחרותיים, אורבאה מוותרים מדי פעם על גמישות השלדה לטובת קשיחות והעברת כוח משופרת. אזורי העיבוי הקשיחים הם צינור הראש, הצינור התחתון, אזור הציר המרכזי ותומכות השרשרת. אלו אזורים שאורבאה לא מתפשרת בהם ושומרת על קשיחות מירבית להעברת כוח אופטימלית.

גלגלים וצמיגים

האופניים מגיעים עם גלגלי קרבון של DT Swiss מדגם ARC 1400. מדובר על גלגלים איכותיים מאוד של היצרן השוויצרי שמגיעים בשלושה פרופילים – 48, 62 ו- 80 מ"מ. באופניים שלי הגלגלים הגיעו בפרופיל 48 מ"מ שהיום נחשב די סטנדרטי באופני אירו ואפילו באופני טיפוס. מכיוון שמדובר על אופני אירו, לא הייתי מתנגד אם אורבאה היו מאפשרים להזמין את האופניים עם גלגלים בפרופיל קצת יותר עמוק סביב 60-64 מ"מ. הסט כמו שהוא שוקל 1,555 גרם – די קל לגלגלי אירו בפרופיל כזה. הגלגלים בנויים היטב עם נאבות DT240 יוקרתיות וחישורים DT Aero Comp איכותיים במתיחה ישירה.

הבעיה היחידה שלי עם הגלגלים האלה היא הרוחב שלהם. באופניים חדשים, במיוחד באופני אירו, מקובל להרכיב צמיגים רחבים ברוחב של 25-28 מ"מ. האופניים שלי הגיעו עם צמיגי Hutchinson ברוחב נדיב של 28 מ"מ, אולם רוחבו הפנימי של החישוק הוא רק 17 מ"מ. מאוד לא מודרני ולא מעודכן. זה מייצר חיבור לא זורם בין שפת החישוק לצמיג, והצמיג נראה קצת כמו בלון מנופח. הרוחב החיצוני של החישוקים הוא 25 מ"מ, צר יחסית לחישוקים אירודינמים מהשורה הראשונה. הגיע הזמן ש- DT Swiss יעדכנו את הפרופילים שלהם ויעברו לרוחב פנימי של 21 מ"מ וחיצוני של 30 מ"מ כמקובל היום בתעשייה. זה ישפר את ממשק הצמיג לחישוק, יאפשר הרכבת צמיג רחב בצורה נקייה, זה ישפר לא רק את האירודינמיות, אלא גם את הנוחות ואפילו עמידות לתקרים משופרת.

הצמיגים של האצ'ינסון התגלו כמצוינים. הם אמנם מוגדרים צמיגי All Season, אבל הם מרגישים רכים ונעימים. אחד הדברים הראשונים שעשיתי לאופניים כשקיבלתי אותם היה להפוך אותם לטיובלס. התהליך היה פשוט מאוד ולקח פחות מרבע שעה לשני הצמיגים. לאחר הוצאת הפנימית והחדרת הונטיל שהגיע בחבילה, כל שנותר הוא לשים קצת חומר אטימה (30 מ"ל בכל גלגל) ולנפח. הגלגלים עלו על החישוק בקלות ונופחו במשאבת רצפה רגילה ללא קומפרסור. ממש התקדמות בכל מה שקשור לטיובלס בכביש. מאז עברו כארבעה חודשים והצמיגים מחזיקים אוויר מעולה, אני מנפח אחת לשבוע כ- 80 PSI והתחושה נפלאה. הצמיגים אוחזים היטב בסיבובים, מרגישים רכים למדי אך לא נמעכים בסיבובים גם לא תחת עומס בלימה. הצמיגים מוגדרים Tubeless Ready מה שהופך אותם לקלים יותר להרכבה על החישוק (שגם כן מוגדר TLR) וגם מאפשר להם להיות קלים יותר מצמיגי טיובלס של דורות קודמים.

חלקים בולטים

שווה להתעכב רגע על מערכת ה- Dura-Ace Di2. מדובר על דורה אייס 9150 שנכון לעכשיו זו המערכת הכי מתקדמת של שימנו לכביש (עד שיוציאו את מערכת ה- 12 הילוכים שלהם). כאמור זו גירסת הדיסק של המערכת המדוברת, ולצורך המבחן ביקשתי להרכיב את רכיב ה- EW-WU111 שמאפשר חיבור אלחוטי למערכת ההילוכים גם בפרוטוקול ANT+ וגם בפרוטוקול Bluetooth LE. החיבור האלחוטי משכלל את המערכת ע"י חיבורה לטלפון הנייד (BLE) ולמחשב הגרמין (ANT+). באמצעות הטלפון הנייד ניתן לבצע מספר רב של התאמות אישיות של מערכת ההילוכים (מעבר בין מצב ידני למצב אוטומט) וכמו-כן בדיקת מערכות ומצב סוללה. בזכות החיבור לגרמין ניתן לקבל מידע בזמן אמת לגבי מערכת ההילוכים (כגון ההילוך הנוכחי, מצב הסוללה, שיטת העברת ההילוכים וכדומה) וניתן גם לשלוט בגרמין ע"י כפתורים שנמצאים על ידיות ההילוכים. אני הגדרתי שבאמצעות הכפתורים על ידיות ההילוכים אני מחליף מסכים בתצוגה של הגרמין. זה מאפשר מעבר בין מסכים בגרמין מבלי להוריד ידיים מהכידון. ניתן גם להגדיר מצבים אחרים כגון לחיצה על לאפ, סטארט וכו'. זה נראה כמו שדרוג קטן, אבל מאוד משפר את החוויה.

פריט נוסף שהחלפתי במעמד הקנייה הוא הרוטור האחורי. משום מה האופניים מגיעים עם שני רוטורים בקוטר 160 מ"מ למרות שבשלדה ישנה הכנה לרוטור אחורי בקוטר 140 מ"מ בשיטת חיבור ישירה Flat Mount. אורבאה מצרפים מתאם לרוטור 160 ומספקים את האופניים עם שני רוטורים בקוטר 160. ביקשתי מריסייקלס שיחליפו לי את האחורי ל- 140 ובכך חסכתי 20 גרם, נפטרתי מהמתאם המיותר וגם שיפרתי את מראה האופניים.

עוד חלק מעניין בחבילה זה הכידון האינטגרלי של Vision מדגם Metron 5D. מדובר על כידון וסטם שהם למעשה יחידת קרבון אחת משולבת במשקל כולל של פחות מ- 400 גרם. השילוב נראה סקסי מאוד, קליל ואירודינמי. החיסרון בקומבינציה שכזאת הוא שלא תמיד ניתן למצוא את המידות שמתאימות לך, ואם רוצים להחליף רק פרמטר אחד (נניח אורך הסטם) אז צריך להחליף את כל היחידה. פה שוב באה לידי ביטוי ההכנה המצוינת שעשיתי עם עמוס לפני הקנייה, שהמליץ על שילוב של סטם/כידון אופטימלי שהזמנתי במעמד הקנייה. הכידון האינטגרלי נראה מעולה, הקווים שלו חלקים וזורמים והוא מוסיף המון ללוק האירודינמי של האופניים וכמובן עוזר לשמור על המשקל הנמוך יחסית.

על הכביש

אחרי מספר רכיבות התרשמות קצרות, ואחרי שהברך החלימה מהפציעה של הקיץ, התחלתי לבחון את האופניים במתארים מגוונים וברכיבות רציניות. טיפסתי איתם את נס הרים והר הדר, כבשנו יחד את החרמון, רכבתי המון בראש ציפור ובהרבה רכיבות קבוצה עם דינמו.

ההתרשמות שלי, אחרי כ- 2,500 ק"מ, היא שהאופניים מקיימים את ההבטחה, ובגדול. בכל רכיבה שמתי לי למטרה לבחון אספקט אחר של האופניים ולהקדיש את מירב תשומת הלב שלי לניואנסים הקטנים בתחומים של התנהגות כביש, יציבות, זריזות, טיפוס, בלימה, נוחות, וכמובן מהירות. כמעט בכל תחום חשתי בשיפור לעומת אופני הספשלייזד טארמק שלי. לפעמים מדובר היה בשיפור קל מאוד, כמעט בלתי מורגש (כמו למשל ביציבות במהירויות גבוהות), ולפעמים במהפכה של ממש (למשל בבלימה).

בתחום התנהגות הכביש, האורבאה הזכירו מאוד את הטארמק. הם היו יציבים מאוד, ככל שהמהירות עלתה, כך גם תחושת היציבות והביטחון שהשרו. זה בלט במיוחד בירידות מהירות עם סיבובים רחבים ופתוחים שם האופניים כאילו ביקשו שאכנס כמה שיותר מהר לסיבוב. ממש כאילו לחשו לי באוזן "שחרר, אל תיגע בבלמים, יהיה בסדר." ואכן כך היה. בירידות תלולות עם סיבובים חדים וצפופים הבלמים המעולים אפשרו בלימה מאוחרת וכניסה חזקה לסיבוב. הצמיגים הרחבים אחזו מצוין גם תחת עומס בלימה והתחושה הכללית של ביטחון ויציבות נשמרה. המקום היחיד בו תחושת הביטחון קצת נפגמה היה במקרה של רוחות צד חזקות. הפרופילים הרחבים של השילדה יחד עם גלגלי הפרופיל רגישים יותר למכות רוח. לשם הדיוק, לא מדובר על טלטול חזק אלא משהו יותר כמו דחיפה עדינה מהצד. לא משהו שגורם לך לאבד את הקו, או דורש תיקון חריף, אבל כן מצריך תשומת לב.

גם בתחום הנוחות הרגשתי שיפור לעומת הטארמק. מן הסתם, הגורם העיקרי לשיפור הוא המעבר לצמיגי 28 מ"מ בתצורת טיובלס מה שאפשר לי לרכוב בלחץ של 80 PSI ולהנות מאחיזה ונוחות משופרות. הצמיגים התגלו כרכים ונעימים, ועד כה גם נראים די עמידים.

בעליה הארוכה לחרמון ניסיתי להתמקד ביכולת הטיפוס של האורבאה ולהשוות אותה למכונת הטיפוס המושלמת שלי, הלוא הם האס-וורקס טארמק. ובכן, אני חייב להודות שלא הרגשתי בנחיתות דרמטית של האורבאה לעומת הטארמק. נכון שהם קצת יותר כבדים, וזה מורגש ככל שהשיפוע עולה והופך לדו-סיפרתי. אבל בשיפועים קלים עד בינוניים לא הרגשתי בהבדל כלל. האורבאה מטפסים לא רע בכלל, ובשיפועים של 5-7 אחוז מרגישים לא פחות מהירים מאופני טיפוס ייעודיים.

במגרש הביתי שלי בראש ציפור, שם אני מבלה בכל שבוע באימוני מהירות ואינטרוולים עצימים, האורבאה פשוט זרחו. הם ענו על כל הציפיות הגבוהות שפיתחתי בתקופת ההמתנה. התאוצות החזקות כשלוחצים חזק על הפדלים, שמירת המהירות הגבוהה גם בהובלה וגם כשיושבים על רכבת שמקיפה במהירות גבוהה, ויכולת התמרון והזריזות במהירות גבוהה. כל התכונות הללו הופכים את האורבאה למכונה מושלמת לקריטריומים מהירים וטכניים.

סיכום

אני זוכר, שאחרי שהזמנתי את האופניים, נימי שאל אותי אם אלו יכולים להיות ה- one bike שלי, אלה שעושים הכל טוב, גם טיפוס, גם מישורים, גם קריטריומים טכניים. עניתי שעל הנייר נראה שכן, אבל שיכול להיות שהמשקל יפגע בביצועים בעיקר בעליות. ובכן, אחרי כ- 4 חודשים עם האורבאה וכמה אלפי קילומטרים, אני יכול להגיד בפה מלא שכן, הם לגמרי do-it-all והם עושים הכל טוב. אני לא מרגיש את חסרון המשקל בעליות, לא חש בעצלות או איטיות בתגובות במסלולים טכניים וכמובן שעל היתרון במהירות במישורים כבר אין בכלל ויכוח.

את הקטע האסטטי של הכבלים שיוצאים מהכידון אני בטוח שאורבאה יתקנו בדגם הבא, מה גם שכשיושבים על האופניים ומרוכזים ברכיבה, שוכחים לגמרי מקיומם.

מה שנשאר זה להתאים את הגלגלים לאופי הרכיבה. אישית הייתי מעדיף גלגלים בפרופיל 62 ורוחב פנימי 21 גם על חשבון תוספת משקל קטנה. מי שמטפס הרבה כנראה שיעדיף גלגלים בפרופיל 40 ויחסוך קצת משקל, אבל חוץ מזה, האופניים האלה באמת מצטיינים בכל מה שהם עושים.