מחוברים לאופניים- מיקום קליטים בנעלי הרכיבה

כל מה שחשוב לדעת- אפרת וידמן, פיזיותרפיסטית ומכוונת אופניים

אפרת וידמן 1070×200

כתבה: אפרת וידמן     צילומים:באדיבות רן אשכנזי "בשביל האופניים"    צילומים נוספים: דותן הלוי


רוכבים רבים בוחרים להביא את חווית הרכיבה שלהם לרמה הבאה ולרכוב מחוברים עם נעלי רכיבה וקליטים. היתרון ברור: היכולת למשוך את הפדל שמקנה לנו החיבור אליו מאפשר ניצול מיטבי של המערכת השרירית. מיקום קבוע של כף הרגל על הפדל הכרחי לכיוון מדוייק של האופניים, בדגש על גובה המושב, כך שמלבד היעילות המיטבית גם מצטמצם הסיכון לפציעות שחיקה.

איך הגיעו הקליטים לנעלי הרכיבה?

הקונספט של קליטים מגיע מעולם מגלשי הסקי. בשנת 1951, לאחר ששבר את רגלו בתאונת סקי, מייסד חברת Look יאן בייל מבין שהסיבה לפציעה שלו היא חוסר היכולת לנתק את המגלש ממגף הסקי. בשנת 1963, במטרה להחליף את הרצועות שהיו מקובלות עד אז במנגנון בטיחותי יותר, חברת Look מציגה את הפיתוח החדשני שלה ה-Ski bindings שהפך לסטנדרט במגלשי הסקי מאז.

בחזרה לאופניים: הקליטים נמצאים בשימוש מסחרי ברכיבה באופני כביש כבר משנות השמונים כאשר חברת Look הייתה הראשונה לפתח פדל שכזה על בסיס אותו הקונספט של ה-Ski bindings אותם כבר פיתחה לפני שנים. הרוכב הצרפתי האגדי ברנרד הינו היה הראשון לרכוב עם הפדל החדשני בטור דה פרנס של שנת 1985 – בו ניצח ניצחון חמישי. ברנארד חוצה את קו הסיום במקטע ה-14 ובספרינט הסיום נופל מהאופניים ומצליח להתנתק מהפדלים בזמן. "אלמלא הפדל החדשני הייתי שובר את הרגליים או הידיים ולא הייתי יכול להמשיך להתחרות מחר בבוקר. זו ההמצאה החשובה ביותר ב-30 השנים האחרונות בעולם האופניים." אומר ברנארד הינו בראיון לעיתונאים בסוף אותו מקטע. החידוש היה שיפור בניצול האנרגיה וברמת הבטיחות: עד לאותו זמן הרוכבים השתמשו ברצועות שהצמידו את כף הרגל לפדל ובכל עצירה היה צורך לשחרר את הרצועות בזמן 😱

קיו פאקטור

LTR 1070×200
קונה 08-2 1070×200
בוץ 2 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
קונה 07-1 1070×200
105 1070×200
KTM  1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200

קליטים לרכיבה בשטח

חברת Shimano  נכנסה לעולם הפדלים לאופניים בשלהי שנות ה-70. שיתוף פעולה עם חברת Look בשנת 1987 הביא לפיתוח נעלי רכיבה ופדל ייעודי לשטח. בשנת 1990 פותחה מערכת SPD-Shimano Pedaling Dynamics: קליט קטן יותר שמותקן על ידי שני ברגים בלבד. המערכת החדשה איפשרה לרוכב חיבור וניתוק מהירים יותר, חופש תנועת צידוד כדי למנוע עומס על הברכיים ונוחות בהליכה. "Bike it or Hike it" היה הסלוגן למערכת החדשה (פדל ונעליים) לרכיבה בשטח מגוון ולמצבים שבהם הרוכב צריך לרדת מהאופניים ולצעוד. שימנו קבעה את הסטנדרט בעולם נעלי הרכיבה כאשר כל נעל לרכיבת שטח כיום מיוצרת עם שני בתי בורג (2 hole system) כך גם נהוג בקליטים של חברות מתחרות כגון Crank Brothers.

SPD-Shimano Pedaling Dynamics
Crank Brothers

אפרת וידמן 1070×200

מה ניתן לכוון? כיוון הקליט אפשרי בשלושה כיוונים

  • קדימה אחורה- הזזת הקליט לכיוון האצבעות או העקב
  • ימינה/שמאלה– תנועה לכיוון קשת כף הרגל או לכיוון הנגדי צד האצבעות הקטנות
  • סיבוב– סיבוב הקליט על הנעל כך שהאצבעות פונות לכיוון האופניים והעקב החוצה או להפך: עקב פונה לכיוון האופניים והאצבעות החוצה

הטווח האפשרי לשינוי בכל כיוון תנועה מוכתב על ידי מיקום ואורך מסילות בתי הבורג, מבנה הסוליה וגם על ידי הקליט.

עוד תכונות שחשוב להכיר

חופש תנועה של סיבוב כף הרגל בזמן שהקליט נעול על הפדל הוא תכונה של קליט שנקראת float או ציפה בעברית. לרוב דגמי הפדלים יש כמה סוגי קליט שנבדלים בינהם בטווח הציפה. המטרה לאפשר תנועת סיבוב טבעית של הברכיים וכפות הרגליים תוך כדי דיווש. רוכבים מנוסים יותר יעדיפו להתקין קליט בעל טווח ציפה מצומצם יותר עד כדי אפס מעלות.

טווח ציפה בקליטים של Crank Brothers

LTR 1070×200
קונה 08-2 1070×200
בוץ 2 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
קונה 07-1 1070×200
105 1070×200
KTM  1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200

קליטים למתחילים– אין ממש הגדרה רשמית כזו. אם החלטתם להשתמש בקליטים חשוב שתרכשו מיומנות בסביבה סטרילית ממכוניות ורוכבים אחרים ותתרגלו חיבור, ניתוק ועצירת חרום. תוכלו לרכוש פדל וקליטים מסוג SH-56 של Shimano לרכיבה בשטח (צבע כסוף, מכונים "panic") שמאפשרים חיבור וניתוק קלים יותר על מנת שתצברו ביטחון עצמי ומיומנות. בנוסף, בכל פדל ישנו בורג שבאמצעותו ניתן לשנות את הכוח שנדרש כדי לחבר ולנתק את הקליט.

קליטים SH-56 של Shimano

אפרת וידמן 1070×200

כיוון קליט- תכלס, איך ממקמים את הקליט על הנעל?

נתבונן בתמונה של כף הרגל. נסמן את מרכז מפרק המטאטרסל הראשון (הכרית של הבוהן הגדולה) ובצד השני את המפרק של האצבע החמישית. הקליט יתמקם בין שתי הנקודות האלו- בד"כ בקו המפרק של אצבע 3.

מרכז מפרק מטאטרסל ראשון ומרכז מטאטרסל חמישי

מה לגבי הזזה שמאלה או ימינה? בכתבה הקודמת שלי בנושא Q Factor הזכרתי את המושג
"מרווח עמידה" – המרחק בין מרכז פדל בצד ימין למרכז בצד שמאל. מרווח זה צריך להיות בפרופורציה למרווח עמידה של הרוכב וניתן להקטין או להגדיל אותו על כיוון הקליט (ראו תמונה) המטרה להביא לתנועה אחידה בה מפרקי הירך, הברך והקרסול נמצאים זה מעל זה בכל שלב במחזור סיבוב הפדל.

כיוון קליטים Q מינימלי
כיוון קליטים Q מקסימלי

LTR 1070×200
קונה 08-2 1070×200
בוץ 2 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
קונה 07-1 1070×200
105 1070×200
KTM  1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200

סיבוב הקליט– הקליט צריך להיות מכוון בהתאם לנטייה הטבעית של הרוכב. חלקנו זקוקים לכיוון שיאפשר לכף הרגל לפנות החוצה ("אצבעות החוצה"), חלק מניחים כף רגל מקבילה לחלוטין לשלדה וחלק זקוקים לכיוון שמביא את האצבעות לפנות לכיוון האופניים ("אצבעות פנימה").

איך נדע מה אנחנו צריכים? נבצע מבדק פשוט – קפיצה במקום. נוכל להתרשם ממנח כפות הרגליים בנחיתה ולחקות את המנח באופניים.

כיוון הקליטים כך שהאצבעות פונות החוצה מהאופניים
כיוון הקליטים כך שהאצבעות פונות פנימה לכיוון האופניים

אפרת וידמן 1070×200

מה אומר המחקר האקדמי על מיקום קליט אופטימלי?

המחקרים בדקו האם קיים הבדל בביצוע האתלטי בין רכיבה עם קליטים שממוקמים אחורה למרכז מפרק המטרטרסל הראשון (אחורי) לעומת קליטים שמותקנים קדימה למרכז מפרק המטאטרסל הראשון (קדמי) בקרב רוכבי כביש וטריאתלטים. באופן כללי, לא נמצא הבדל מובהק ברמת הביצוע האתלטי בהשוואה בין מיקום קליט קדמי לאחורי. במחקר שבחן הבדלים בין ביצוע אתלטי ורמת פעילות חשמלית בשרירים בקרב טריאתלטים נעשה ניסוי שכלל רכיבה ולאחריה ריצה בשני מנחי קליט: 5 מ"מ קדימה לעומת 5 מ"מ אחורה למרכז מפרק המטאטרסל הראשון (הבוהן הגדולה). לא היו הבדלים מובהקים בביצועי הרכיבה בהשוואה בין שני המצבים אך נמדדה פעילות חשמלית נמוכה יותר בשרירי השוק במצב קליט אחורי. בהשוואה בין תוצאות הריצה בין שני הניסויים נמצא שיפור בריצה שלאחר הרכיבה כאשר הקליט היה ממוקם אחורה.

מבחינה ביומכאנית, כאשר הקליט ממוקם אחורה העומס על גיד האכילס (ושרירי השוק המחוברים אליו-תאומים וסולאוס) פוחת הודות לקיצור אורך זרוע המנוף הפועל על מפרק הקרסול. לפרמטר זה יש חשיבות אם אתם טריאתלטים שמתכננים ריצה לאחר הרכיבה שלכם. אם אתם רוכבי שטח שעומדים הרבה על הפדלים ב"עמדת מוצא" שבה שרירי השוק פועלים ממושכות כדי לייצב את הקרסול כנגד משקל הגוף ניתן להניח שגם עבורכם יהיה יתרון במיקום קליט אחורי כאמור.

כמו הרבה מחקרים שנעשו במטרה לבחון פרמטרים בכיוון האופניים ביצוע מחקר איכותי קשה במיוחד: המדגמים קטנים ומייצגים קבוצת גיל ומגדר מצומצמים ויש צורך ליצור תנאי בדיקה מלאכותיים שונים מהותית מהמציאות (למשל במקרה שלפנינו ליצור הבדל גדול בין מיקום קליט קדמי לאחורי כדי לקבל תוצאה מובהקת תוך כדי הזנחת הפרמטרים האחרים בהתאמת האופניים שגם להם יש השפעה על משתני המחקר). לכן קשה מאוד להסיק מסקנות ברורות על בסיס תוצאות המחקרים.

LTR 1070×200
קונה 08-2 1070×200
בוץ 2 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
קונה 07-1 1070×200
105 1070×200
KTM  1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200

לסיכום

מכוונים קליטים בפעם הראשונה? קודם כל בטיחות ובטחון בציוד. נסו את הציוד החדש במקום בו אין סכנה עבורכם או עבור הסובבים אתכם. אם יש לכם אפשרות, רצוי לכוון את הקליטים ולבדוק את ההתאמה על טריינר בדיווש בעומס כדי לבחון אם נוח לכם. מיקום קליט אמצעי (בין המפרק של הבוהן הראשונה לבוהן החמישית) הוא מיקום טוב להתחיל בו את הניסיונות כדי לבחון יכולת התייצבות בעמדת מוצא וכמובן את העומס על שרירי השוק.

פרמטר נוסף שאינו תלוי ישירות בכיוון הקליטים אך מקבל משמעות גדולה יותר כאשר משתמשים בקליטים ונעלי רכיבה הוא מנח או הנטייה של כף הרגל. (מונח מקצועי: ואלגוס או וארוס של הקרסול) מנח כזה מצריך הוספת מדרס כדי לייצב את כף הרגל ואת הברך בזמן דיווש.

כאבי ברכיים או כפות רגליים "בוערות"? יש מקום לבצע שינויים ואף לפנות לכיוון מקצועי למתן פתרון מלא שיכלול כיוון קליט, התאמת נעליים, מדרסים או שיפועים לפי הצורך.

בהצלחה!

אפרת וידמן 1070×200

אפרת וידמן הינה פיזיותרפיסטית ומכוונת אופניים מקצועית. אפרת עוסקת בהתאמת אופניים משנת 2007 ובעלת מכון עצמאי להתאמת אופניים ופיזיותרפיה.

לפרטים היכנסו ל: http://www.athletics.co.il או לעמוד הפייסבוק של אפרת וידמן

או בטלפון: 0523408905



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי bike.co.il צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@bike.co.il


אפרת וידמן 1070×200

כתבות נוספות