21/22 Israel Enduro Series

דז'ה וו– סיכום מזווית אישית של תחרות #2 בליגת האנדורו הישראלית- אמיר כספי

לייזר 1070×200
DAA 09 1070×200
יטי 1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200
KTM  1070×200
אלפנט 1070×200
בייקר 1070×200


כתב: אמיר כספי   צילומים: ליאור סבו, אייל ציגלר, דניאל בר, אלירן קדוש


בסוף השבוע האחרון התקיימה ביער שגב בתנאים קיצוניים התחרות השנייה לעונת 21/22 של ליגת האנדורו הישראלית. כ 300 רוכבות ורוכבים ממגוון גילאים וקטגוריות נלחמו בגבורה מול גשם שוטף וכמויות בוץ מטורפות במה שהוגדר כבר כאחת מתחרויות האופניים הטובות ביותר שהיו בישראל. אמיר כספי מנצח קטגוריית ה eBike פול אנדורו 35+, אחד מעמודי התווך של רכיבת האקסטרים בישראל, רוכב הדאון היל הטוב ביותר שצמח כאן ומפיק תחרויות גרוויטי בעברו, פותח לנו צוהר לחוויה האישית שלו מהתחרות ויום האימונים, ובעיקר נותן לנו הצצה לראיית העולם ה"שונה" של רוכב מקצוען לשעבר.

לייזר 1070×200
DAA 09 1070×200
יטי 1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200
KTM  1070×200
אלפנט 1070×200
בייקר 1070×200

דז'ה וו– "היא תופעה שבה אדם מרגיש כאילו התנסה כבר בעבר במצב המתקיים בהווה".

לפני קצת יותר מעשור אשתי ואני הפקנו במשך כמה שנים סבב דאונהיל. לימים נקראה ליגת התחרויות הזו – הסבב של כספי. אם זכרוני אינו מטעה אותי, בשנת 2010 קבענו תחרות על מסלול הדאונהיל למרגלות הישוב יעד. התחזית לאותו סופ"ש הייתה גשם מקומי בלבד. יום שישי יום האימונים לאותה תחרות דאונהיל עבר חלק ללא טיפת גשם אחת. את הלילה העברנו בארגז של סיטרואן הברלינגו שהייתה לי בזמנו. פירקנו את המושבים האחוריים וארגנו לעצמנו מיטת קינג קוייל. בשעה 2:00 לפנות בוקר אני זוכר שהתחלתי לשמוע את הגשם דופק על הפח של גג הברלינגו, מאז ועד אחרון קטגוריות הפודיום הגשם לא הפסיק לרדת … זה היה הגשם הכי מקומי שפגשתי בחיים שלי 😊

את הסבב ה #2 של ליגת האנדורו הישראלית לעונת 2021/22 המארגנים בחרו לעשות ביער שגב שהוא ממש צמוד לישוב יעד … ביום שישי כשנהגתי בטנדר בדרך ליום האימונים, השמים היו אפורים, הגבעות של הישובים יעד/עצמון היו לימיני, טיפות הגשם הרטיבו את השמשה, וכמו ששחר חסון צועק – Suddenly … קבלתי רגע של דז'ה – וו … שאני עכשיו בברלינגו, עם העגלה מאחור, הילה לידי ואני נוסע להפיק הסופ"ש תחרות דאונהיל. אחרי כמה שניות של נוסטלגיה על אותם ימים חזרתי למציאות. אני בטנדר, הילה לא פה, אין עגלה מאחור ואני על תקן מתחרה ולא מארגן. אז בואו נתחיל את סיפור הסופ"ש הגשום ביותר שהיה לי ביער, הסיפור של תחרות #2 בליגת האנדורו – יער שגב.

לייזר 1070×200
DAA 09 1070×200
יטי 1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200
KTM  1070×200
אלפנט 1070×200
בייקר 1070×200

יום שישי – יום אימונים

רובנו בחורף יוצאים לרכיבת בוץ אחת, מעלים פוסט בפייסוש/ אינסטוש/ טיקי טוק … כמה כייף זה לרכוב בבוץ ובזה מסתיים הרומן שלנו עם החורף. אבל מה קורה שמזג אוויר אירופאי קלאסי פוגש שלושה מארגני תחרויות קשוחים סטייל פוטין ק.ג.ב בלאט … נוצרת מסיבה! רק שלאף אחד מהמוזמנים אין את הקצב לרקוד בה 😊 או בתכלס, איך רוכבים שלא לדבר על מתחרים במזג אוויר ותנאים כאלו.

גייסתי לטובת העניין את תאי הזיכרון האחרונים שעוד נשארו לי מהימים שהייתי מתחרה דאונהיל באירופה שם עברתי כמה תחרויות גשם … ואמרתי לעצמי – להישאר קל על האופניים, ללכת על החריצים, להתחיל הכי חזק ואז להגביר לאט לאט … ערבבתי את כל הטיפים שהצלחתי להיזכר בהם לבלילה אחת ויצאתי ליום האימונים חמוש באנרגיות חיוביות. כדי להוסיף עניין אתגרי, את המסלולים במשגב אני לא מכיר. רכבתי שם פעם אחת לפני שנה ולא זוכר כלום. ככה שכל המסלולים היו לי לגמרי חדשים. למרות שהייתה אופציה לעשות הקפצות עם הטנדר דרך הכביש. ביער שגב זה פחות יעיל כי המסלולים מסתיימים במרכז היער בשונה מהתחרות הקודמת בכפר החורש. ככה וויתרתי על הטנדר ובעזרת חברים מרוזן ומינץ רעננה השגתי לטובת יום האימונים סוללה נוספת כדי לנצל את יום האימונים בצורה הטובה ביותר. ה-סטייט אוף מיינד (המצב הנפשי שלא לאמור רוחני) של הרוכב כשמגיעים ליום אימונים כזה הוא מאוד חשוב. כי בתכלס זה הולך להיות יום אימונים הכי לא רלוונטי שיש כי מה שקובע זה מה שיהיה מחר … ואנחנו לא יודעים בשישי מה יהיה בשבת. אז החלטתי שאני פה היום כדי ליהנות מהטבע, הרכיבה הבוצית, החברים, היער היפה בגשם, להכיר מסלולים חדשים ובעיקר פשוט – ליהנות. בסטייג'ים 1-2-3 היו בכל מסלול כמה נקודות קריטיות של גינות סלעים שעצרתי לתכנן איזה קו הכי מתאים לי. סטייג'ים 4-5 היו פשוטים עם הרבה דיווש אבל לא משהו קריטי וסטייג' 6 היה סינגל קצרצר עם סלעים אבל לא תלול.

לייזר 1070×200
DAA 09 1070×200
יטי 1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200
KTM  1070×200
אלפנט 1070×200
בייקר 1070×200

את יום האימונים התחלתי בדיווש מכפר התחרות בשעה 8:00 לכיוון סטייג' 1. עדיין היה טפטוף סטייל דריזלינג נעים כזה וברכיבה על שני הסטייג'ים הראשונים נרשמה אחיזה מפתיעה לטובה על הסלעים. לקראת 8:30 הפסיק טפטוף הגשם לגמרי לשעתיים וחצי בערך, מה שהפך את הבוץ מדליל לסמיך. ואז לסמיך מאוד, ואז סמיך מאוד מאוד+ … עד שהוא הגיע למצב דבק 😊. בסביבות 10:30/11:00 ראית יותר אנשים ביער שדוחפים את האופניים בכל מיני צורות מוזרות (תלוי איזה גלגל נעצר האחורי או הקדמי ולפי זה החליטו על טכניקת הדחיפה) מאשר אנשים שרוכבים ביער. פרצופים מיואשים, מסתכלים השמיימה וצועקים כמו שזהבה בן שרה – אלוהים תן לי רק טיפת … ופה הם עוצרים. הם רוצים טיפה. טיפה של גשם שיהפוך את הבוץ שוב לדליל. טיפת מזל כמו שממשיך השיר לא עניינה את הרוכבים שהיו ביער באותו הרגע. הם רצו גשם!

החלטתי שזה הרגע לחזור לכפר התחרות, לעשות מנוחה, להחליף סוללה ולעשות הערכת מצב איך להמשיך את יום האימונים. למזלי קריאת הרוכבים נשמעה השמיימה ואומנם אלוהים לא פינק במבול שישטוף את היער. אבל אותו טפטוף נעים של גשם הידוע בכינויו – דריזלינג חזר ליער. עליתי על האוכף ודיוושתי חזרה למסלולים. משעה 12:00 עד 13:30 הייתי לבד ביער. לרגע חשבתי שאולי ביטלו את התחרות ולא סיפרו לי… או שחטפו את המארגנים… או שמטאור בדרך לכדור הארץ ואני מפספס משהו… הייתי מבוהל… היה אפילו רגע שמרשל אחד אמר לי שהוא חוזר לכפר התחרות כי רק אני פה רוכב ביער… הרגשתי קצת פגוע מהמשפט שלו כאילו אני לא חשוב לאף אחד אבל לא הראתי לו 😊. הוצאתי את מצלמת הגופרו, צלמתי את המסלולים שיהיה לי קצת מה לעשות בערב, וחזרתי לכפר התחרות לראות שהמארגנים בריאים ושלמים ושהתחרות מתקיימת, ומשם נסיעה חזרה הביתה.

לייזר 1070×200
DAA 09 1070×200
יטי 1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200
KTM  1070×200
אלפנט 1070×200
בייקר 1070×200

יום שבת – Ready to race

נתחיל מהסוף – מילים לא יתארו את הכייף של היום הזה. כמה שלא אנסה לכתוב במילים, לא אצליח להעביר חוויה כזו. אבל יאללה, אני אנסה לעשות את המיטב …

לשמחתי יום שבת היה גשום לאורך כל היום. מה שהשאיר את המסלולים עם בוץ דליל שלא נדבק לאופניים. הדילמה הגדולה ביותר שהייתה למתחרים הייתה – האם לשים את הגוגלס על העיניים או להשאיר אותו ברכב. אני הלכתי על האמצע. שמתי את הגוגלס מסובב על הקסדה שאיציק מטל אופטיקה לא יבוא אליי בתלונה "למה אני נותן לך ציוד ואתה לא מייצר לי חשיפה 😊" צרות של מספונסרים…

אחרי עיכוב קל בהזנקות בגלל תקלה טכנית במערכת המדידה (אתם עוד תשלמו על זה חבורת מארגנים חובבנים ככה להקפיא 300 מתחרים 😊) יצאתי לדרך… מהשנייה הראשונה הגשם מטפטף ויורד דרך הווייזור של הקסדה, הרצתי בראש תוך כדי העלייה לסטייג' הראשון את תוואי הסטייג' (או לפחות מה שאני זוכר ממנו), המצב המנטאלי היה לרכוב בזרימה מהירה אבל לא להגיע לרכיבה אגרסיבית מידי ולא לקחת סיכונים שיעלו לי בנפילה. בשונה מתחרויות קודמות שהיו פקקים בהזנקות, הפעם הגעתי לתחילת הסטייג' והייתי לבד. עושה רושם שהמרשלית הייתה דלוקה יותר להזניק אותי מאשר אני רציתי לזנק. פיפי קטן של זקנים מהתרגשות לפני הזינוק… ויאללה אני בתוך הרייס ראן הראשון!!! סטייג' #1 הסתיים בטוב, רכבתי יותר אגרסיבי ופחות זורם ממה שתכננתי, הבוץ לא היה נוראי ולא כיסה את העיניים, סיימתי בהרגשת הקלה ויאללה  Nextלסטייג' #2. לפני הזינוק לסטייג' אני נעמד ליד הרוד גאפ ושואל את יואב המרשל אם הרוכבים קופצים אותה. הוא עונה לי שהרגע אלי ברנס חברי לקטגוריה קפץ אותה. מאותו רגע זה נהיה רק עניין של אגו אני מול האגו שלי. עליתי כולי מפוחד ועשיתי מה שכל רוכב עם אגו עושה – נהייה עבד לאגו שלו 😊 שחררתי את הקפיצה, עברתי את שיפוע הצד, צלחתי ללא נפילה את הקטע הטכני… יאללה אני בדרך לסטייג' #3. הסטייג' השלישי היה לי הכי מאתגר. הרבה גינות סלעים שאני לא זוכר, רוב וורנר הכרוז האגדי של רד-בול צועק לי בראש מאותו ראן אלמותי של דני הארט – Danny, stay on your bike … ואני צולח את הראן הזה איכשהו בלי נפילה אבל גם בלי זרימה וסטייל ומזל שאין תיעוד שלי בשום רשת מהבושות שעשיתי שם 😊, מפלס הלחץ יורד כי סטייג' 4 ו 5 כבר אמורים להיות קלים יותר. מזנק לסטייג' 4, נותן את הקפיצות בהתחלה, את הכמה סלעים שיש במסלול ונכנס לקטע ה XC מוכן לדווש את נשמתי עד ההגבלה של 25 קמ"ש שהמנוע עוזר לי 😊. זוכרים את הצעקה של שחר חסון ממקודם – Suddenly מגלה שסטייג' 4 הכין לרוכבים הפתעה – ממטרת בוץ. נשבע לכם 90% מהזמן לא ראיתי כלום. הבוץ לא הפסיק לעוף לכיוון הפרצוף לרגע אחד, אפילו לכמה רגעים לא היה לי מושג אם אני בכלל על המסלול הנכון. נתתי מה שיש עד שראיתי את העמוד של מדידת הזמנים והשלט – Finish stage 4.

לייזר 1070×200
DAA 09 1070×200
יטי 1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200
KTM  1070×200
אלפנט 1070×200
בייקר 1070×200

עזבתי את סטייג' 4 בדרך לסטייג' 5 ובעצם התחלתי את דרכי חזרה לכפר התחרות. סטייג' 5 היה קופי פייסט של סטייג' 4 רק אם יותר דיווש פיזדץ. בוץ לעיניים כל הדרך, דיווש כאילו אני מתחרה xc, קללות ברוסית בקסדה, וחיוך של ילד בסוף הסטייג' כי אני יודע שהגרוע מכל כבר מאחוריי. תכלס צריך לא לפשל בסטייג' 6 הקצרצר ואני מסיים את התחרות בריא ושלם ללא תקלות. עולה לסטייג' 6 מריץ אותו בראש, מגלה שאחרי 200 רוכבים הסטייג' כבר לא נראה אותו הדבר … כמה טעויות, כמה עניינים, אבל נשאר על האופניים לסיים את התחרות מבסוט על החיים. הסתיים לו יום רכיבה אחד מהמשובחים. את התוצאות אני עדיין לא יודע. אבל החוויה החזקה של טבע, רכיבה, קהל, אנשים שמחים, אנרגיות באוויר של לאה שנירר – פאן לי במקסימום זה שווה את כל הטירוף הזה של הסופ"ש ואת ההחלטה לבוא להתחרות כנגד כל התחזיות. מפה לשם, חבריי לקטגוריה מתחילים לסיים, התוצאות מתעדכנות, ואני מוצא את עצמי במקום ה #1 בקטגוריית הקולנעיות 35+ 😊 מבקש מהמארגנים בקשה קטנה, לשדרג את הפרס לפעם הבאה לשבוע עזרה סיעודית או איזה עזרה של מטפלת זה הרבה יותר מתאים לחברי הקהילה 😊 כי בגיל הזה שלנו אנחנו כבר לא קטגוריה …. אנחנו קהילה 😊 אתם גם יכולים להעניק משחק בינגו מתנה או שיחה אם חבר דימיוני … זה יעשה לנו טוב יותר משמן על הנשמה J.

אז חברים לסיכום – אין סיכום אז תרקדו. זה בערך מה שמעביר את החוויה. מי שהיה ונהנה יודע על מה מדובר. מי שלא, מוזמן להצטרף שנה הבאה. רקדתי מאושר כל התחרות כמו משוגע, הנשמה רק רוצה לצאת ולעוף, מילים לא תמיד יכולות לתאר … אבל ניסיתי את הכי טוב שלי, מקווה שהבנתם 😊 Cheers עד לפעם הבאה!!!

לייזר 1070×200
DAA 09 1070×200
יטי 1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200
KTM  1070×200
אלפנט 1070×200
בייקר 1070×200

תודות

אחסוך את כל התודות האישיות מתודה לאשתי (סורי מאמי) ועד אחרון האנשים שעזרו לי שהסופ"ש הזה יהיה כמו שהוא היה. כולם קיבלו כבר תודה בפייס או באופן פרטי 😊 וכן ארחיב בתודה אחת גדולה לחבורת חוד החנית, הדובדבנים שעל הקצפת, סיירת האנדורו … לשלושה אנשים שבאמת באמת ראויים לכל מילה של הערכה גם אם הם שמעו אותה כבר בפעם המיליון … ואני לא מתכוון רק לתעוזה שלהם באירוע הספציפי שהיה לנו בגשם. אלה על התמונה הגדולה שהם רואים מול עיניהם, החזון שהם מקדמים לגבי ענף האנדורו, היכולת שלהם כל אחד באופן אינדיבידואלי ושלושתם כיחידה אחת ולסחוף אחריהם עשרות מתנדבים למען מטרה שהם רואים, חולמים ומגשימים אותה. אבי, נגה ואריק … ככה פשוט, ככה צנוע, ככה מכל הלב והנשמה – תודה. אוהבים אתכם על מלא.

לייזר 1070×200
DAA 09 1070×200
יטי 1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200
KTM  1070×200
אלפנט 1070×200
בייקר 1070×200

שלוש נקודות/ תובנות מעניינות שהתרחשו בסופ"ש:

#1 – אחרי אינספור עונות של שליטה אבסולוטית בסצנת האנדורו, הרוכב הכי מהיר ממטולה ועד אילת, האיש אם הכי הרבה נצחונות  everבסצנת האנדורו ושאף אחד לדעתי גם לא ישבור לו את השיא הזה אי פעם, יונתן יתום … הסכים סוף סוף לפנות את המדרגה הגבוהה של הפודיום לרוכב שלא קוראים לו יונתן. כי אם יונתן מעיין היה זה שעומד על ראש הפודיום לא יודע אם זה היה נחשב… 😊. יונתן יתום לא היה המנצח הכללי של היירוע ובמקומו תפס את ראשות הפודיום תום אמיתי המקומי שעשה אפילו סוג של מחטף ונכנס דרך הדלת האחורית של יונתן מעיין כדי לקחת את המקום הראשון. אז ברכות קודם כל לתום … אבל נראה לי שנתת סטירה לשני נמרים ואתה יודע מה אומרים על זה… אז שיהיה לך בהצלחה בתחרויות הבאות 😊

#2 – סוף סוף התגלה היתרון של אופניים חשמליים שהוא לא רק היתרון של לדווש בנוחות בעליה. בפעם הראשונה בסבב האנדורו האופניים החשמליים הם אלה שקבעו את הזמן הכולל המהיר ביותר בתחרות. אלו היו אופניי הקומנסל של אורן חסון שעצר את השעון בזמן פסיכי של 25 שנ' לפני כל שדה הרוכבים. מניתוח יותר מעמיק של התוצאות, מתגלה התמונה שלחשמלוק יש יתרון בבוץ. כי אם אקח את התוצאות שלי לדוגמה לאורך כל מרוצי הסבב שהשתתפתי בהם. אף פעם לא סיימתי כ"כ קרוב לזמנים של רועי אוסטפלד או אפילו ליונתן יתום. עכשיו, זה לא שהשתפרתי פתאום בטכניקה שלי, פשוט תנאי הבוץ וקושי הדיווש עם אופניים אנלוגיים נתנו לחשמלוק יתרון מסוים ביציאות מסיבובים או בכל דיווש שהוא עד 25 קמ"ש שם מופעלת מגבלת המהירות הידועה לשמצה.

#3 – נתון מעניין נוסף הוא שאם קוראים לך אבי תמיר, כנראה אתה בנוי מברזל ולא מתאים אנושיים. איך יכול לקרות ששבועיים לפני התחרות הבנאדם אללה איסטר חוטף תקלה חמורה בגב בלשון המעטה, עובר ניתוח, ואחרי שבועיים רואים אותו בתחרות כאילו כלום. לדעתי צריכה לקום פה וועדת חקירה ממשלתית להבין את העניין ולשדרג את כולנו למה שאבי אוכל 😊. המשך החלמה מהירה חבר, שמחים לראות אותך ככה על הרגליים מחייך ועושה מה שאתה עושה הכי טוב, בונה לנו מסלולים לפנים!!!

עד לפעם הבאה, אטוטלר …

תוצאות מלאות של כל התחרות כאן

את כל אלפי התמונות ניתן לראות כאן בעמוד הפייסבוק של ליגת האנדורו הישראלית

לייזר 1070×200
DAA 09 1070×200
יטי 1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200
KTM  1070×200
אלפנט 1070×200
בייקר 1070×200

כתבות נוספות