כתבו: שחר מיליס, צחי אוחובסקי    צילומים: יואב לביא, דותן הלוי, עופר עברי, דובי בליט, רועי קאפח

סמרתון 2020 חוויית מדבר דו יומית Ride Hard, Live Harder.

תחרות מרתון מדברי זוגי ודו יומי זה מה שייעדו לנו מתכנני האירוע. השנה מתכונת מירוץ ה-UCI בן 4 הימים צומצמה וחודדה למתחרים מקצוענים בלבד, לכן בחרתי להשתתף במהדורה הדו יומית, כולל הלילה שלפני, שמיועדת לחובבנים מורעלים כמו מיטב מועדוני הרכיבה בארץ' אך גם לקהל חובב אתגרים רגוע יותר כמוני וככזה החלטתי לוותר עליו כרוכב ולשתף אתכם בחוויות שלי מהתחרות הדו יומית. זוהי השנה השישית של הסמרתון – רכיבת מרתון עמוק בערבה הדרומית, בחבל ארץ מהמם ביופיו ובנופיו הבתוליים, עם זריחות עוצרות נשימה והרים אינסופיים. חווית המשתמש אליה כיוונו אדריכלי האירוע היא חווית רכיבה אמתית, עמוסת אתגרים של סינגלים זורמים ומעניינים הלוקחים אותנו דרך נקודות שונות וראויות לציון של חבל ארץ זה.

כ 312 רוכבים משתתפים השנה במירוץ הדו יומי, שני סטייג'ים מעניינים ושופעים באתגרים פיזיים ומנטלים השוזרים בתוכם את הצורך בטקטיקת רכיבה תחרותית, שימור אנרגיה ועבודת צוות עם בן/בת הזוג לרכיבה. השנה המסלול תוכנן במיוחד בשביל לאפשר השתתפות גם לרוכבים אשר נהנים מאתגרים ברכיבה אך לא בהכרח מתחברים לקונספט של מירוץ מרתוני מתיש שרובו בדרכי כורכר, וככזה, המסלולים מעט קצרים יותר משנים קודמות. האווירה סביב התחרות כוללת אירוח מלא בכפר הרוכבים שבפארק תמנע או בישובים הסמוכים, ארוחה חמה בסוף כל יום, בירות, נשנושים מדורה, מתחמי יוגה, עיסוי והופעה חיה. אולי השילוב המושלם בין חופשת אופניים מדברית למירוץ מתיש.

חווית משתמש שחר מיליס

אז אחרי נסיעה ארוכה דרומה ביום חמישי, השארנו את האופניים בקטורה ושמנו פעמינו למפגש החברתי השמח ביותר באיזור ליד האגם בתמנע. ארוחת ערב על האש ובירות לרוב קצת משכיחות את העובדה שזהו למעשה מירוץ ואווירת הרוגע בה אנו שרויים כרגע בקרוב תתחלף ברעד קל שנובע ספק מקור ספק מהתרגשות על סף הזינוק מחר. כמה צ'ייסרים לרייסרים והולכים לישון בקרווילה בפארק תמנע.

קמים בבוקר מוקדם – אולי מוקדם מידי! 5:30 ואנחנו כבר בארוחת הבוקר, הגוף עוד לא התעורר וקשה לי לאכול. חושך בחוץ וקור אימים. אם לא החיוכים המוזרים של הרוכבים המחככים ידיים כדי להתחמם מעט, ככל הנראה הייתי נודד במחשבות על ימים בהם לבשתי מדים (מדבר, חושך, קור וזה…) התנהלות הבוקר שלי איטית ולא החלטית, לעלות על ביב עכשיו או אח"כ? מה עם שירותים? רצועת דופק? כל אלו ידרשו ממני לפשוט את החולצה בקור הזה… כעבור דקות הדם שוב זורם לי באדרנלין והכל מתיישר. השמש זורחת רוכבים מבולבלים רצים להביא את הבקבוקים/ כפפות/ נעליים/ משקפי שמש שהשאירו מי יודע איפה ועולים על האוטובוסים לקטורה, שם יתחיל הסטייג' הראשון.

תקציר המסלול בעיני המתבונן

מתחיל בקיבוץ קטורה ומסתיים בתמנע – לאחר כ 72 ק"מ עם 1250 מטר טיפוס מצטבר. Point to Point שמטרתו לחסוך מהרוכבים רכיבה מתישה בדרכים רחבות שכאמור אינה תואמת ל DNA של הסמרתון. זה לא ש100% מהרכיבה הינה בסינגלים, חלק ממקטעי ה 4X4 מיועדים להיות קטעי התשה לרוכבים החזקים וכלי סודי של מתכנני המרוץ לפתוח את הדבוקות לפני כניסה לסינגלים בהם קשה לבצע עקיפות.

מזנקים מקטורה בזינוק מתגלגל בקצב גבוה, מיד טור הרוכבים הארוך מתפורר לקבוצות קטנות יותר המתאימות לקצב של רוכביהן. לאחר כ 8 ק"מ אנו מתחילים לטפס את מעלה שחרות, מעלה באורך כ 6 ק"מ שמתחיל באופן מתון יחסית ולאט לאט מגביר את שיפועו עד לכדי 25% שבורים ומדורדרים שמאלצים את רוב הרוכבים לעבור להליכה. מקטע מעלה שחרות הוא גם תחרות מלך ההר, מעיין תחרות בתוך תחרות בה מותר לזוגות להפרד ולכבוש את ההר. המטפס והמטפסת הטובים של היום זוכים בפרסים ובתהילת עולם. תחילה עוד יש לי כח ואני מנסה לשמור על קצב סיבוב רגליים אחיד עם התנועה קדימה שמסייעת להתגבר על אזורים חסרי אחיזה, אני מרגיש את הדופק הגבוה בואך בלאק אאוט תוך עקיפה של מספר רוכבים ומנסה לשפר מיקום. עקיפה במעלה קשה מאד מכוון שמכל המעלה הרחב, למעשה אפשר לרכב רק בשני סינגלים צרים, והם כאמור עמוסים ברוכבים הולכים לצד אופניהם. בסוף המעלה נכנסים למקטע סינגלים מרהיב על בסיס שביל ישראל לאופניים, סינגל מפותל ומעניין שלוקח את הרוכבים בקצב גבוה בין סלעים ומצוקים. ה"פיד זון" הראשון מחכה לנו סמוך לבסיס עובדה ומכאן מתחיל מקטע התשה ארוך בנחל מלחן ונחל מתק שמביא אותנו בטיפוס מתון להר ברך. קטע רכיבה זה נקרא "התשה" והוא אכן מאתגר את הרוכבים במלחמה מול הרוח ומול הסבל הפנימי של פידול חזק בדרך ישרה וארוכה. כעבור זמן שהרגיש כמו נצח, הגענו לשיא גובה המסלול בהר ברך. רצף ארוך של סינגל מדברי זורם ומענג, כולו במגמת ירידה נותן לי כוחות מחודשים, הנוף הנפתח מהר ברך עוצר נשימה ואפילו במוד "תחרות" קשה שלא להסיט מבט מהשביל ולהתבונן בו. את הירידה של מעלה סיירים אנחנו רוכבים מהר וכמעט לבד, 10 הק"מ האחרונים הנם בקטע מישורי, מפותל אך מהיר בנחל רחם. עם ההגעה לכביש והכניסה לאיזור פארק תמנע, מרגישים את הסוף. הטיפוס בשער הנימרה מסמן לי את סוף המסלול. רק עוד 2 ק"מ לסיום הסטייג'. ניתן לשמוע את המוזיקה והכרוז בכפר התחרות כבר למרחק מה שאפשר לי להוציא עוד כמה וואטים בודדים אחרי יום ארוך ומתיש שכזה.

כרוכב ומשתתף אני רוצה לציין לטובה את קבלת הפנים של הרוכבים, מעבר למוזיקה ולכרוז המכריז על הבאים, עמדות השטיפה היו מצויידות במברשות וחומרי ניקוי מבית ג'ו, עמדות הטיפולים והתיקונים עבדו ללא הרף שעות לאחר הגעת הרוכבים, ארוחת הצהריים הצנועה אך חמה וממלאת היתה מוכנה וללא תורים חריגים, ובירה מיוחדת ומרעננת מתוצרת "המבשלה" נמזגה לכל רוכב ורוכבת.

חויית משתמש צחי אוחובסקי

זהו סמרתון חמישי עבורי, וזהו ללא ספק המירוץ המהנה ביותר בעיני, שילוב של טבע פראי, רכיבה מאתגרת, ואוירה חברית ולא תחרותית מידי. הפעם הצתוותתי לשחר, חברי למערכת בייק, וכל מה שהצלחנו לרכוב יחד לפני התחרות היה רכיבת בוקר קצרה אחת באזור השרון. שחר חסר נסיון במירוצי מרתון זוגיים רב יומיים. כך שעיקר רכיבת ההכנה עסקה בהסברים ותכנונים. בבוקר הזינוק החלטנו להכנס לסוף הבוקס הראשון ולתת מה שיש לנו בזינוק. די מהר אחרי הזינוק התחלתי לזלוג לאחור, כשאני מרגיש שזה לא היום שלי. העלייה במעלה שחרות היתה קשוחה, כששחר רץ קדימה, ואני מטפס בקצב שלי, פה ושם נאלץ לדחוף מקטעים מדורדרים. הסינגל של שביל ישראל לכיוון מעלה זוגן וחזרה בנחל זוגן מערבה מחזיר את החיוך לפנים, אבל אחרי תחנת הרענון הראשונה מתחיל מקטע התשה ארוך ומוכר שמפרק אותי פיזית ומנטלית. אני רוכב בקצב שלי, כששחר לא שם לב ורץ קדימה ואז מאיט להמתין לי. אני רוכב לאט יחסית ורק מחכה שזה ייגמר. הטיפוס להר ברך ארוך ואיטי, והירידה שאחריו מאתגרת ומעלה את רמת האדרנלין, אבל החולשה עושה את המשך הדרך איטית ומתישה. לפני תחנת הרענון האחרונה, כשהסינגל עובר למגמת ירידה האנרגיה חוזרת. הירידה המהירה במעלה סיירים מדהימה כרגיל, והג'לים שאני דוחף עוזרים לי לשמור על קצב טוב בדשדש של נחל רחם. אם לא הספיקה לי התשישות המהלך רוב היום, כק"מ מהסיום אני מרגיש שברח אויר מהגלגל אחורי ומזהה פנצ'ר קרוב לג'אנט. תולעת ובלון אויר עושים את העבודה ואנחנו מסיימים אחרי קרוב ל4 וחצי שעות רכיבה ברוטו. כחצי שעה יותר ממה שתכננו. סה"כ יום קשה פיזית ומנטלית. לא יודע אם זה הטמפרטורה הגבוהה יחסית, או סתם יום שכזה. עכשיו, אחרי מקלחת וכמה בירות זה כבר מרגיש יותר טוב. מקווה ליום מוצלח יותר מחר.

תוצאות סטייג' 1 סמרתון דו יומי- יום התחרות השלישי

גברים UCI

מקום ראשון: Guy Sessler, Sven Strahle

מקום שני: Tomer Salzman, Gily Gonen

מקום שלישי: Alexandre Langlais, Louis Chazaly

 

נשים UCI

מקום ראשון: Coline Brunel, Noémie Garnier

מקום שני: Naama Noiman, Lianne Witkin

מקום שלישי: Lelia Koenig, Svenja Raff

 

גברים דו יומי

מקום ראשון: טימו נאסר, בועז חמו

מקום שני: תום יצחקי, חן שרייבר

מקום שלישי: עומרי ארבל, דן כרמל

נשים דו יומי

מקום ראשון: Anita Gehrig, Carolin Gehrig

מקום שני : Silke Lehnhof, Dagmar Trunk

מקום שלישי: נועה לוריה, תמי לוגסי

 

מאסטרס דו יומי

מקום ראשון: אנג'לו די וירולי, יוסי בוטביה

מקום שני : נעם שילר, יובל רוזנצייג

מקום שלישי: מתן גדולטר, אורי לוי

גראנד מאסטרס דו יומי

מקום ראשון: ליאור ביטון, ויטלי פרוסט

מקום שני : Denis Liaud, Matthieu Soboul

מקום שלישי: רונן שריזלי, חגי ענבי

זוגות מעורבים דו יומי

מקום ראשון: Olivier Guth, Danièle Triesch

מקום שני : עדי פרילינג, חנוך רדליך

מקום שלישי: עידית שוב, דן זיגמונד

סמרתון הוא מרתון אופני הרים מדברי החוגג השנה את שנתו השישית. זהו אחד ממרוצי השלבים הייחודים והיפים בעולם. באמצע פברואר כשהחורף בשיאו רוכבים מכל העולם נהנים ממזג אוויר מושלם ואיזון מופלא בין אווירה מדברית משוחררת לרכיבה קשוחה על סינגלים ונאקבים עתיקים ששורטטו במהלך ההיסטוריה על ידי שיירות גמלים, והותאמו לרוכבי אופניים ע"י חבורת הבנאים המוכשרים של סמרבייק תשתיות. הסמרתון הינה תחרות אופניים מקצועית בת ארבע ימים המרכזת מידי שנה את טובי הרוכבים בארץ, השנה משתתפים במירוץ 350 רוכבים ורוכבות זרים וישראלים.

הסמרתון הינו הפקה משותפת של סמר תיירות מדברית, החברה הכלכלית לפיתוח התיירות בחבל איילות וחברת עז הרים הדרכות והפקות בסיוע איגוד האופניים בישראל והמועצה האזורית חבל איילות. לחזון התחרות התגייסו נותני חסות רבים, וביניהם: פארק תמנע, משרד התיירות, משרד התרבות והספורט, מחלבות יוטבתה, דרך הערבה, קק"ל, קיבוץ סמר, מגזין האופניים Bike.co.il, אמין אופנים, קלאב ג'ירף, Oakley, Sponser Joe's No Flat, Shimano Israel, Jinga