קרוס קאנטרי במורזין?!

יצאנו לבדוק

מוטוליין-פוקס 1070×200
דמו 24 1070×200
מוטוליין פוקס קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200
סידי נעלים
rise 24 1070×200

כתב: צחי אוחובסקי ן צילום: צחי אוחובסקי וענוג שילן

## הכותב היה אורח של קלאב ג'ירף ##

עיירת האלפים הצרפתית מורזין (Morzine) היא החלום הרטוב של רבים מרוכבי הדאונהילאנדורואול-מאונטיין הישראליים, מה שהפך לשם נרדף לחופשת קיץ עמוסת אדרנלין עם החבר'ה. מורזין היא בעצם אחת העיירות המרכזיות המרכיבות את Portes du Soleil – "דלתות השמש" – אזור סקי רחב ומגוון הכולל כ14 כפרים ואתרים בצרפת ובשוייץ המחוברים ביניהם ברכבלים ומסלולי גלישה הפועלים תחת כרטיס מנוי אחד משותף. בקיץ האזור נהיה מרכז בינלאומי לרוכבי אופניים מכל העולם, עם יותר מ50 מסלולי רכיבת דאונהיל ברמות שונות. כבר למעלה מעשור ישראלים רבים פוקדים בקיץ את האתר, ומספר חברות  ישראליות מארגנות קבוצות ומספקות שירותי תיירות שונים לרוכב הישראלי. בין החברות הפונות לפלח שוק זה קלאב ג'ירף, שזיהתה את היעד והביקוש ובמשך שנים התרכזה בו בלבד. מדי קיץ החברה שוכרת מראש בתי מלון, משווקת חבילות שונות לרוכבים, ומחזיקה שני אנשים על הקרקע במשך כל העונה על מנת לקבל את האורחים הישראליים ולעזור להם להתאקלם ולהסתדר באזור.

אבל מה עם מי שסגנון הרכיבה שלו לא כולל רק ירידות מהירות, מסלולים טכניים, וזמן אויר? מי שרחמנא ליצלן אוהב גם לטפס? שמעדיף יום טיול על יום "גירזון"? מסתבר שיש במורזין הרבה יותר מדאונהיל ואנדורו. זוהי עיירת הרים יפהפייה, עם אופי מיוחד, הכוללת אטרקציות רבות לחובבי פעילויות שונות, טבע וספורט, ובילוי משפחתי.

קרוס קאנטרי במורזין?!

צו 8 למורזין

בעקבות מעבר הבעלות על קלאב ג'ירף בשנה האחרונה לידי חברת התיירות פינגווין, החליטה החברה לפתח את התיירות הישראלית גם לרוכבים בסגנונות אחרים ולמשפחות. בקיץ האחרון שלחה החברה נציג נוסף שיעביר את הקיץ בעיירה, כשעיקר תפקידו הוא ללמוד את האזור דרך הפדאלים ולפתח מסלולים המתאימים גם לרוכבי קרוס קאנטרי, שבילים ולמשפחות. הודעת ווטסאפ לא צפויה משלומית המנהלת את קלאב ג'ירף מבשרת לי שאני מוזמן להתרשם מהמסלולים החדשים שתוכננו ולחוות דיעה על התאמתו של היעד לקהל רוכבים זה. לאחר שאני מבהיר שהדיעה שאתן תכלול רק את התרשמותי האמיתית (אמ;לק דפדפו לסוף), נותר רק לסגור את הפרטים.

אני נוחת בז'נבה ב10 בבוקר אחרי טיסה ישירה ונוחה, ולמרבה האכזבה מגלה שהאופניים לא הגיעו. לאחר שאני מצהיר על הציוד האבוד ומקבל הבטחה שהאופניים יגיעו אליי עד הערב אני פוגש את נהג ההסעה ויוצא לדרך. הדרך היפה מרככת את האכזבה והלחץ מאי-הגעת האופניים. במורזין אני מתמקם בchalet ("שלה") של קלאב ג'ירף הממוקם במרכז העיירה. ענוג שילן, "איש המסלולים" של קלאב ג'ירף, מקבל אותי לתדריך ותכנון הימים הקרובים. השלה חדש ונוח, כולל ששה חדרים זוגיים, ואזור ישיבה ומטבח משותפים ומצויידים כראוי. האופניים לא כאן, כך שאחרי התדריך, במקום להרכיב את האופניים אני יוצא לסיבוב בעיירה, נח קצת, ושורף את הזמן עד להגעת האופניים מאוחר יותר. אם לא העיכוב הייתי מספיק לצאת לסיבוב רכיבה קצר באזור עוד ביום ההגעה.

קרוס קאנטרי במורזין?!

מוטוליין-פוקס 1070×200
דמו 24 1070×200
מוטוליין פוקס קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200
סידי נעלים
rise 24 1070×200

קרוס קאנטרי במורזין?!

מוטוליין-פוקס 1070×200
דמו 24 1070×200
מוטוליין פוקס קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200
סידי נעלים
rise 24 1070×200

קופצים למים

למחרת אני קם ליום שמש בהיר ונעים, שינוי מרענן לחום אוגוסט הישראלי. אני מרכיב את האופניים בכניסה לשלה ופוגש את ענוג ועוד רוכב נוער ישראלי המתאמן באזור לרכיבה משותפת ראשונה. בתכנית טיפוס במספר מעליות סקי לכפר השכן Les Gets ("לה ז'ה") ומשם התחלה של מסלול רכיבה ארוך ומגוון. ענוג מנסה לגרור אותי לרכבל, אבל אני לוחץ עליו לטפס ברכיבה והוא נשבר די בקלות. אנחנו מוצאים את עצמנו מתחילים את היום בכשעה וחצי טיפוס, תחילה דרך רחובות הכפר, ובהמשך בסינגל זורם בטיפוס לאורך ערוץ נחל. אנו מגיעים ללה ז'ה, ממלאים מים וממשיכים בטיפוס הר הChavanne ("שאוואן") המפורסם הנמצא מדרום לעיירה, אלא שאנחנו עולים אותו ברכיבה במסלול תלול למדי תוך צבירת גובה של כ700 מטרים מאז הבוקר. אנו מגיעים לגובה של מעל 1700 מטרים וכמי שרוכב רוב הזמן במישור החוף אני מתחיל להרגיש את המחסור בחמצן. הנוף מסביב עוצר נשימה. אנו רוכבים צמוד למסלולי דאונהיל בהם דוהרים רוכבים בירידה. מעלינו מעליות סקי. מסביב רוכבים בכל הגילאים והרמות, כולל ילדים קטנים שרוכבים עם הוריהם. בסוף הטיפוס אנחנו נכנסים למסלול המסומן במפה כמסלול קרוס קאנטרי המקיף את ההר וחוזר לעיירה שלא דרך מסלולי דאונהיל. מהר מאד אנחנו מוצאים את עצמנו לבד ביער, מידי פעם חולפים מטיילים רגליים או רוכבים כמונו. לאחר מקטע של גבעות מתגלגלות על שבילים רחבים בין העצים נחשף אלינו רכס האלפים לכיוון דרום ובראשו המונבלאן במלוא הדרו, מראה מרשים המחייב עצירת התפעלות וצילום. אנו ממשיכים עם השביל שנהיה מעט יותר טכני, עוצרים לאכול קצת פטל מהשיחים לצד הדרך, עד שבשלב מסויים אנחנו מתחילים לרדת בסינגל חזרה לכיוון לה ז'ה. הסינגל ברובו אינו טכני אך האדמה הרטובה והחלקה מגשם שירד בלילה מצריכה עירנות מירבית. הצעירים רצים מהר קדימה ובמקטע אחד תלול וחלק אני מוצא את עצמי נועל את הגלגל הקדמי ומחליק מעט, אבל הנזק מסתכם בקצת בוץ על היד והביגוד. אני מזכיר לעצמי שצריך להתרגל לתנאים השונים כל כך מהארץ.

חזרה בעיירה, כבר צהריים, ואנחנו עוצרים בבולנז'רי המקומי לסנדוויץ' מצויין. הנער עוזב אותנו וענוג ואני ממשיכים קדימה לכיוון Mont Chery, הר הנמצא מצפון לעיירה. זוהי עליית כביש מאתגרת של כ4 ק"מ עם 400 מטר טיפוס בשיפוע של כ8%, על כביש צדדי ללא תנועה. בקצה הטיפוס ליד תחנת הרכבל המגיע לשם מהעיירה אנו עוצרים לתצפית מרשימה דרומה וממשיכים בשבילים רחבים ומתגלגלים לכיוון מערב. גם כאן אנו חולפים על פני משפחות של מטיילים על אופניים וברגל, ומידי פעם רואים רוכבי דאונהיל על מסלולים בתוך היער. לאחר עוד סינגל יפה בירידה וטיפוס קל אנחנו מוצאים את עצמנו בכפר קטן ופרחוני השוכן במעבר הרים בגובה של כ1500 מטרים. הכביש חוצה את הכפר, שם יש מזרקה קטנה למילוי מים ומסעדה קטנה בה נחטוף בירה ומשהו קטן לאכול. מקום ציורי ומקסים. משם אנחנו מתחילים בטיפוס תלול נוסף לתוך היער, ולאחר סינגל תלול וטכני בירידה אנו מוצאים את עצמנו בתוך יער צפוף וחשוך,  ושמו בהתאם – ה"יער השחור". בפיצול שבילים הבא ענוג לוקח עלייה תלולה ובוצית שמאלה, ומשם מתחיל טיפוס של כקילומטר, תלול וחלק, שבסופו אני נאלץ לעבור מרכיבה איטית ומפרכת בקצב של כ3 קמ"ש, להליכה. בסיום העליה אנו נוחתים בתוך חצר בית חווה יפה ומבודדת. שוב מילוי מים מהמזרקה הזורמת בחצר ואנו גולשים מטה בסינגל צר ומהיר בתוך יער צפוף. ירידה נוספת בכביש מפותל ואנו חזרה בתוך העמק שם אנו רוכבים חזרה בסינגל המטפס חזרה למורזין בטיפוס מתון ומהיר. המקטע האחרון הוא בשביל רחב לאורך נהר שוצף המביא אותנו למרכז מורזין. סה"כ 56 ק"מ על כ1700 מטר טיפוס. מסלול מגוון, יפהפה, ותובעני, בעיקר ליום רכיבה ראשון באזור ובגובה זה. הויתור על המעליות הוכיח את עצמו כהצלחה, אולם לרוכבים החוששים מטיפוס ממושך קיימת אופציה לקצר טווח במעליות, וגם אז זהו עדיין יהיה מסלול מאתגר ופיזי. בערב אנו נפגשים במרכז העיירה לבירה, ופוגשים רוכבים נוספים הנמצאים באזור. בשנים האחרונות יש לא מעט רוכבי דאונהיל שמבלים במורזין תקופות ארוכות, ואפילו את כל הקיץ, ונוצרת אווירה חמה וחברית בין הרוכבים.

קרוס קאנטרי במורזין?!

גיחה לשוייץ

ביום השני אנו פונים לכיוון שוייץ. השמש זורחת אבל מזג האויר באזור הפכפך והתחזית אומרת שבצהריים תכנס סופה ולמרות השמיים הבהירים אנו לוקחים איתנו מעילי גשם. בגלל השאיפה להתרחק לכיוון שוייץ ולהספיק לרכב באזור לפני הגשם אנחנו עולים ממורזין בשתי מעליות (סופר מורזין). אנו לוקחים סינגל דאונהיל ירוק ומהיר בירידה, עוד סינגל יפה בעלייה, ונכנסים לסינגל ארוך ומהיר בירידה לכיוון הרכבל שייקח אותנו לצד השוייצרי. זהו סינגל מהיר ומעט טכני, וגם כאן הקרקע הרטובה והזויות התלולות מידי פעם, דורשים ריכוז מלא, בעיקר כשמדובר באופני קרוס קאנטרי עם 100 מ"מ מהלך בולמים. בתחתית הירידה אנו מוצאים את עצמנו בעמק אלפיני מרהיב עם מפל גבוה זורם מטה מהמצוק. אנו לוקחים מעלית ארוכה לפסגה בגובה 2300 מטר, שם מחכה לנו עצירת קפה ראשונה. ענוג כבר מיודד עם המלצרית  החביבה והיא מפנקת אותנו בבראוניז וקצפת. תענוג. מראש ההר ישנה תצפית מדהימה של 360 מעלות ואנו ממשיכים מזרחה לתוך שוייץ. הנוף משתנה בין רגע, ומגבעות מיוערות בצד הצרפתי אנו עוברים למדרונות אחו ירוקים בצד השוייצרי, פרות רועות, בעמק ממול כפרים ציוריים, ומעבר לו רכס הרים מצוקי עוצר נשימה. לאחר ירידה ארוכה ומהירה על שביל רחב ברובו ומקטע מתגלגל, אנו מוצאים את עצמנו למרגלות Col de Cou, מעבר הרים על הגבול ביו צרפת לשוייץ שיהווה את הטיפוס המשמעותי של היום. זוהי עלייה של סה"כ כ1.8 ק"מ בשיפוע ממוצע של 14% בתוואי קרקע משובש משובץ באבנים. עלייה קשה. הצעירים נעלמים לי באופק, אך בתום 20 דקות דיווש אני פוגש אותם בפסגה ואנו משתהים מהנוף המדהים מסביב. ממעבר ההרים יורדים שני שבילים חזרה לכיוון צרפת, האחד רחב והשני שביל צר להולכי רגל המותר גם לאופניים. לאחר דיון קצר אנו בוחרים בשביל הולכי הרגל שמתגלה כמאתגר מאד לאופני קרוס קאנטרי ומצריך מאיתנו לרדת מהאופניים במספר מקטעים קצרים, כולל התהפכות קטנה שלי במהירות אפס, אבל השביל מדהים ביופיו ולקראת הסוף נהיה רכיב ומהיר. בסוף השביל אנחנו מגיעים לאגם אלפיני קטן ומרהיב, שסביבו שביל מטיילים, ולצידו מסעדת הרים עמוסה תיירים. השמיים מסביב כבר מכוסים בעננים שחורים, ואנו מתחילים לרכב חזרה למורזין ולהמנע מהגשם, אבל ללא הצלחה, ולאחר רכיבה מהירה של כמה דקות בגשם אנו מוצאים מסתור בתחנת אוטובוס. כשאנו מזהים הקלה בגשם אנו מחליטים להמשיך, ומגיעים למורזין רטובים אך מרוצים, ומתיישבים בבולנז'רי לסנדווי'ץ ובירה. עד שאנחנו מסיימים הגשם כבר נפסק ואחה"צ שוב השמש יוצאת מבין העננים. מז"א אלפיני קייצי טיפוסי למדי.

קרוס קאנטרי במורזין?!

הQueen Stage

ביום השלישי ענוג ואני מתכננים רכיבה ארוכה יחסית, הסיבוב הרציני ביותר המתוכנן לביקור הקצר שלי. אנו מתחילים בירידה מתונה צפונה לאורך הנהר. השביל צר וחלק, ומידי פעם אנו מוצאים את עמצנו מטפסים קירות תלולים עד הירידה הבאה. אנו עוברים בכפרים ציוריים על הגדה המערבית של הנהר – כפר קטן בשם Urine ("שתן") מחייב אותנו לעצירת התרוקנות. ממשיכים משם ביערות צפופים, עד שירידה תלולה מביאה אותנו חזרה לנהר ומשם עלייה תלולה של מספר דקות לגדה השנייה מביאה אותנו לעיירה אלפינית ציורית בשם Biot שם מחכים לנו הקפהמאפה הראשונים של היום. משם אנו מטפסים בעליית כביש מפותלת של כ5 ק"מ עד לראש מעלה Col de Corbier בגובה 1237 מטרים מעל פני הים. זוהי עלייה בינונית במונחי רכיבת כביש אבל נותנת תחושה אמיתית של רכיבת כביש באירופה. לאחר צילום מסורתי בשלט בראש העלייה אנו טסים למטה בכביש המפותל לכיוון מזרח, משם עוברים לדרך צדדית, ובהמשך מגיעים לעוד עיירה ציורית, שם אנו עוצרים קצת לראות את שוק הפשפשים המקומי. מכאן מחכה לנו שביל חצץ כבוש המיועד לאופניים והולכי רגל, שמטפס בצורה מתונה לאורך נחל במשך כ12 ק"מ, עד לעיירה Chatel ("שאטל") שהיא אחת העיירות המרכזיות באזור הרכיבה Portes du Soleil. אנו מטפסים טיפוס קצר בכביש עד הבייק פארק המקומי ומשם לוקחים מעלית לראש ההר. אנו בלב אזור הדאונהיל המקומי והמחזה מהמעלית מרהיב – רוכבים טסים וקופצים מתחתינו בכל כיוון אליו אנו מסתכלים, מעלינו תיירים עושים אומגה מראש ההר, והפרות רועות למטה כאילו כלום. מראש המעלית אנו מחליטים לעשות ראן דאונהיל לכיוון ממנו באנו ואנו בוחרים את המסלול הפנורמי הירוק. זהו מסלול דאונהיל קל יחסית שמתחיל לאורך קו גובה הצופה אל העמק, וממשיך בירידה תלולה ומהירה עם ברמים גבוהים חזרה אל העמק ממנו טיפסנו. אם במעלית למעלה לא הייתי בטוח אם בא לי על מסלול דאונהיל, למטה כבר רציתי מיד לעלות לראן נוסף. מנת אדרנלין לדם. בגלל השעה אנחנו מחליטים להמשיך, לוקחים את המעלית חזרה למעלה ומשם מטפסים כחצי שעה בסינגל הולכי רגל טכני עד לאגם נסתר הנמצא בגובה של כמעט 2000 מטר – Lac Vert ("האגם הירוק"). הנוף כאן יפה ופראי, ועל שפת האגם יש מסעדת הרים קטנה בה אנו אוכלים מנה שוייצרית טיפוסית – מאכל הרים רווי לחם לבן, גבינה מותכת, נקניק וביצה. מפסגה בגובה 2300 מטרים משקיף עלינו המקום בו שתינו קפה אתמול. אחרי שהחזרנו לעצמנו את האנרגיה החסרה (אנחנו כבר כ5 שעות בדרכים), אנו גולשים חזרה בסינגל אותו טיפסנו, שהופך בהמשך לשביל רחב, ובהמשך לכביש העובר בעמק ציורי, דרך עיירת העיזים לאנדארה (Lindarets), הידועה בעדר העיזים המסתובב במרכז הכפר בין התיירים. מתחיל טפטוף ואנו ממשיכים במורד העמק, בשביל רחב ומהיר העובר דרך אגם גדול ויפה, ומשם מספר קילומטרים נוספים לאורך הנחל חזרה למורזין. סה"כ הקפה של כ75ק"מ עם כ1600 מטר טיפוס (לא כולל מעלית), מגוונת מאד, עם נופים משתנים ועוצרי נשימה וסגנונת רכיבה מתחלפים – קרוס קאנטרי זורם, כביש, סינגלים טכניים, קצת דאונהיל אמיתי, ומה לא. למרות ההתראות על גשם מזג האויר היה בסוף לצידנו.

קרוס קאנטרי במורזין?!

חורף באוגוסט?

את היום הרביעי והאחרון עבורי אנו מחליטים להעביר ברובו בצד השוייצרי. אנו מתחילים להתגלגל לכיוון כמו ביום השני, אבל מהפסגה של רכבל המוסט (Mossettes) אנו מושכים בירידה ארוכה ומהירה לכפר Morgins בשוייץ. סנדוויץ' איכותי בכפר הציורי, ואנו ממשיכים ברכבל מזרחה, שם נפתח לפנינו עמק אלפיני רחב וירוק. פרות חומות עם פעמונים ענקיים רועות להן בנחת, ואנו ממשיכים לרכב בינות לאחו בשביל רחב ומתפתל. לאחר עוד קצת טיפוס וירידה מהירה אנו מגיעים לכפר נוסף Champoussin (שאמפוסאן) וממנו מתחילים עלייה נוספת שאחריה תחכה לנו ירידה ארוכה – חלקה על כביש וחלקה בסינגל ארוך וטכני, לכיוון Champery. זוהי עיירה שוייצרית יפה, גדולה יחסית, בעמק עמוק ורחב. ביקור קצר בסופרמרקט ואנחנו תופסים קרון גדול שמעלה אותנו חזרה מערבה. השמש שבעמק מתחלפת בשמיים קודרים וכשאנו יוצאים מהקרון כבר יורד גשם. אנו יורדים בגשם חזרה לשאמפוסן ומשם לוקחים מעלית נוספת למוסט – זוהי מעלית חשופה שעוברת בתוך הענן ואנו מגיעים לקפה למעלה רטובים למדי וקפואים. בקפה אנו מתחממים עם שמיכת צמר, שוקו חם ותה, ושורפים כשעה עד שהגשם נרגע. השמיים נפתחים מעט ואנו מחליטים להמשיך חזרה בדרך עפר רחבה ומהירה שהולכת לאורך מסלול סקי ארוך חזרה אל העמק. העננים הנמוכים מעלינו יוצרים אוירה מיוחדת, ואנו טסים מטה עם חיוך גדול על השפתיים. משם אנו מחליטים לקצר טווח דרך הכביש חזרה אל מורזין. סה"כ 53ק"מ על כ500 מטר טיפוס (לא כולל מעליות) וכ3500 מטרים של ירידות.

קרוס קאנטרי במורזין?!

קרוס קאנטרי במורזין!!

באמצע העשור הקודם רכבתי בעיקר אול מאונטייןאנדורו, או מה שנקרא בזמנו פרירייד.  בין השאר יצא לי לבלות באלפים לא מעט, כולל שתי חופשות של שבוע כל אחת בלה ז'ה ב2005 ובמורזין ב2007, בהן רכבתי דאונהיל בלבד. כך שהאזור לא חדש לי. בשנים האחרונות שיניתי כיוון לגמרי ואני רוכב בעיקר רכיבות קרוס קאנטרי ארוכות – "מרתון" או "אפיק" בפי העם. עם רקע ברכיבה טכנית אני אוהב לשלב סינגלים ושבילים מעט יותר טכניים אבל יוצא שעיקר הרכיבה היא בדרכים רחבות וסינגלים בנויים למיניהם. מה שעמד לנגד עיניי כשנתבקשתי לחוות דיעה על מורזין הוא סגנון רכיבה זה, או במילים אחרות, איך היו מרגישים כאן רוכבים כמו אילו המשתתפים בתחרויות כמו אפיק ישראל והסמרתון, וגם רוכבים פחות "מקצועיים", כאילו המשתתפים ברכיבות של קומונת 4 אפיק, ורוכבי "שבילים" המטיילים בארץ ובעולם עם חבורותיהם.

מן הסתם, ניתן לעשות במורזין הכל. גם ביקור קצר בTourist Information המקומי יספק לכם חוברת מסלולים, אולם בחינה קצרה תגלה שהאופציות לרכיבת קרוס קאנטרי יכללו מסלול או שניים לכל היותר. האתר והשיווק שלו פונים בעיקר לרוכבי דאונהיל ואנדורו. גם אירוע הדגל האיזורי – הPass’Portes du Soleil – אירוע רכיבה המוני הכולל הקפה של כ80 ק"מ ירידות, פונה לרוכבים עם אופני מהלך ארוך.

אחרי ארבעה ימי רכיבת קרוס קאנטרי מלאים באזור המסקנה ברורה – יש הרבה מה לעשות עם אופני קרוס קאנטרי במורזין! בארבעה ימים רכבנו רק חלק מהמבחר שיש לאזור להציע, כולל עליות ארוכות ומפרכות, מסלולים מתגלגלים, ירידות אינסופיות, דרכים רחבות וסינגלים ברמות שונות. רכבנו בנוף מגוון ועוצר נשימה בשוייץ וצרפת, והגענו לפינות קסומות שניתן להגיע אליהן רק ברגל או באופני קרוס קאנטרי או שבילים (וכן, במקרים מסויימים גם אופני שטח חשמליים). ברוב המסלולים יש אפשרות לחיתוך בעזרת מעליות ובחירת מסלול בירידה בהתאם לרמה – סינגלים או דרכים רחבות, ובמקרים מסויימים כביש. גם הגישה למים ואוכל מוסיפה לחווייה – לא עוברת יותר משעה ללא אפשרות למילוי מים או לעצירת קפה או סנדוויץ', מה שמאפשר לרכוב עם בקבוק מים אחד וכמה חטיפי אנרגיה.

החכמה היא לתכנן ולרכב מסלול מעגלי, מגוון, רכיב ברובו, עם אופציות שונות בהתאם למז"א, הכושר ורמת הרכיבה, ולהיות מסוגל לסיים את המסלול בשלום לפני החשכה. אין בשטח סימון מספיק ברור עליו ניתן להסתמך והרוכבים נדרשים לניווט עצמאי על פי קובץ GPS. גם המפות ברובן לא מספיק מפורטות. לעונה הבאה קלאב ג'ירף מתכננים להציע את המסלולים שהוכנו על ידם בקיץ הנוכחי לאופני קרוס קאנטרי ושבילים, כולל חלוקה לרמות רכיבה וטיפים שונים להתמצאות. קיימת כמובן אפשרות נוספת לקחת מדריך מקומי שיעלה בסביבות 200 אירו ליום.

קרוס קאנטרי במורזין?!

חווייה

העולם מלא אפשרויות והבחירה קשה. אירופה בכלל וצרפת בפרט מלאה באתרי רכיבה ובנופים מדהימים. מורזין היא אחד ממרכזי רכיבת השטח הגדולים באירופה והביקור בה מומלץ לכל חובב אופניים. גם ההגעה בטיסה ישירה לז'נבה יחסית קלה. האווירה בסוף יום רכיבה כשכל הרוכבים מתנקזים חזרה לעיר היא מחשמלת – משפחות שלמות על אופניים, נערים רוכבים הלוך חזור על גלגל אחד ברחוב הראשי, רוכבי כביש, חנויות אופניים רבות, ורוכבים מלוכלכים מיום רכיבה יושבים על בירה וסיפורי גבורה. אמנם לובשי הטייטס הבודדים יחסית בולטים לעין בין הדאונהילרים, אבל על הבירה של אחרי לכולם יש סיפורים וחוויות דומים. מורזין היא גם יעד פופלארי למשפחות, עם פעילויות שונות כמו טיולי הליכה, ראפטיג, צניחה, קניוניג, שחייה, והפעלות לילדים בקיץ, כך שבהחלט ניתן לשלב ביקור משפחתי עם מספר רכיבות. אפשר גם על אופניים חשמליים שדי נפוצים באזור ומאפשרים להגיע גבוה ורחוק גם עם כושר פחות טוב. אני בכל אופן, את הארבעה ימים האלה לא אשכח!

Morzine 2018 - The Video

קרוס קאנטרי במורזין?!
קרוס קאנטרי במורזין?!
קרוס קאנטרי במורזין?!
קרוס קאנטרי במורזין?!

כמה טיפים:

  • מומלץ לקחת מעיל גשם קל לכל רכיבה. מזג האויר בהרים הפכפך ובגובה עלול להיות קריר
  • מי שחושש מנפילות, מומלץ לקחת אתכם מגיני מרפקים וברכיים רכים שיגנו בירידות אך לא יפריעו לפדל בעלייה
  • בקבוק מים אחד מספיק בהחלט אך צריך למלאו כמעט בכל עצירה
  • מומלץ להרכיב מוט כסא מתכוונן (דרופר) בכדי לאפשר שליטה טובה יותר בירידות התלולות
  • המסלולים שרכבנו אינם מסומנים ומפות השבילים לא מאד מפורטות – מומלץ להשתמש במכשיר GPS וקובץ ניווט
  • קחו בחשבון שהשיפועים והגובה הם משהו שרובינו לא מכירים מהארץ אז תכננו בהתאם
  • אם אתם מסתמכים על מעליות וודאו את שעות הפעילות שלהם. במקרה של סופות המעליות נסגרות כך שכדאי לבדוק תחזית לפני היציאה
  • השכרת אופניים במורזין היא בעיקר של אופני אנדורו ודאונהיל. שווה לבדוק לקראת העונה הבאה אם כבר יש אופני קרוס קאנטרי. עדיף להביא את האופניים שלכם

Comments

comments

כתבות נוספות