כתב: שחר מיליס ן צלם: אלון רון ן דוגמן: אור בלדב

יבואן: בייקדיל ן מחיר: 16,900 שקלים לקיט NX12 ן 20,900 שקלים לקיט GX12 ן 24,900 שקלים לקיט XO12

כבר מספר שנים שטרנזישן צוברים מוניטין מעולה של חברה צעירה, מגניבה ודינמית, שהעובדים והבעלים של החברה רוכבים ומתכננים בעצמם את האופניים שלהם מבסיס האם שלהם בבלינגהם וושינגטון ארה"ב. כן, הם אפילו לא קנדים כמו שרבים נוטים לחשוב. דגמי האופניים של טרנזישן נודעים בשנים האחרונות בחדשנות מחשבתית, בתמורה מעולה למחיר, ובעיקר בכל מה שקשור בלמצות את מקסימום ההנאה מהרכיבה, לשרוף את השבילים ולקחת את האופניים לקצה. ולשם הגדלת התמורה, הם דואגים להרחיק את הקצה כל הזמן. הם עושים את זה בעזרת חשיבה מחוץ לקופסא והרבה ניסוי ותעיה. כל זוגות האופניים שלהם מתוכננים ונבדקים על ידי צוות החברה בשבילים המקומיים ובסגנון הרכיבה האהוב עליהם. לכן עד היום תתקשו למצוא אופני XC מרתון בליין האופניים שלהם. אך מי יודע, אולי גם זה יגיע מתישהו…

ב 2015, עם פקיעת תוקף הפטנט על מתלה ארבע הזרועות עם הורסט לינק בתצורת FSR, הוחלף ליין האופניים המלא של טרנזישן ונתן בחירה בין שני זוגות בקוטר גלגל 27.5 – פטרול וסקאוט; וזוג אחד פורץ דרך בזמנו בעל מהלך קצר של 115 מ"מ בלבד וקוטר גלגל 29 הלא הוא הסמאגלר. אמנם ישנם עוד אופניים בליין, אך השילוש הקדוש הזה תפס חזק בארץ הקודש. ליין זה תוכנן על מתלה FSR בעל השם המקורי GIDDY UP ונחשב מוצלח מאד בעיקר בזכות מתלה מגיב מאד שייצר אחיזה פנומנלית ועומק מתלה אינסופי ויכולת פידול משופרת ביחס למתלה FSR מסורתי, וכן בזכות גיאומטריה לונג אנד סלאק מודרנית שהיתה פחות שכיחה דאז.

ב 2018 עבר הליין כולו מתיחת פנים. מתלה ה GIDDYUP עבר אופטימיזציה נוספת והגיאומטריה הוקצנה באופן כה חד שקיבלה את השם SBG- SPEED BALANCED GEOMETRY. כמו כן, נוסף לליין האופניים דגם נוסף, אגרסיבי יותר בקוטר גלגל של 29 – הסנטינל.

הדגם הושק ב 2018 בגרסת אלומיניום, ועם השקתם, הסנטינל התקבלו באהדה רבה על ידי מיטב הבוחנים והמגזינים בעולם אך קיבלו הערה עם כוכבית על כך שאופני האלומיניום מעט כבדים למצופה מאופניים בקטגוריה.

ובכן, שמענו למיטב הבוחנים והמתנו בסבלנות ליציאת דגם הקרבון והרי הוא כאן לפניכם במבחן, סנטינל קרבון 2019 – פלסטיק פנטסטיק.

Highlights

• שלדת 29 קרבון מלא, כולל משולש אחורי ולינק.
• מתלה Giddy Up 2.0hh) FSR) המייצר מהלך של 140מ"מ
• מהלך מזלג 160 מ"מ
• אורך צינור עליון 622 מ"מ
• זווית צינור ראש 64 מעלות
• זווית צינור כיסא אפקטיבי 76.3 מעלות (תלוי מידה, מידה L)
• אורך תומכות שרשרת 435 מ"מ
• בסיס גלגלים 1247 מ"מ
• משקל "רטוב" ­ כולל פדלים – 13.8
• נתונים למידה L

גאומטריה ומפרטים באתר היצרן

שלדה, מתלים, גאומטריה ועוד כמה דברים שצריך לדעת

טרנזישן שוב קבעו סטנדרט חדש של ביצועים אליו נושאים עיניים (ולבסוף מיישרים קו) הרבה יצרנים אחרים. הסנטינל נולדו מהצורך במוצר נוסף ארוך מהלך בקטגוריית 29 – המגמה העולמית ממשיכה לאמץ את גודל הגלגל הגדול ולטרנזישן היה חסר מוצר מוכוון SHRED עם מעט יותר מהלך מהסמאגלר. עם התפתחות הגיאומטריות החדשות (ע"ע ) SBG נעלמים החסרונות שלהם מול הגלגלים הקטנים יותר – מי זוכר שפעם לפני 4 שנים היו גלגלי 26 אינץ'? השוק הישראלי מתאפיין כמאמץ מוקדם של טרנדים וגלגלי ה 29 אינץ' תפסו נתח שוק משמעותי באופן מהיר יחסית לעולם בסצנות שמחוץ ל XC, ולכן עבור הרוכב הישראלי, קטגוריה זו חשובה מאד.

הסנטינל בנויים סביב שיכוך של 140 מ"מ מאחור ו 160 מ"מ מלפנים. מין מהלך ביניים שמשדר – "אלו אופניים מספיק קטנים כדי להיות הזוג האחד שעושה הכל, אך מספיק גדולים גם בשטח התובעני ביותר" – לו הם רק היו יודעים כמה הם קלעו לנישה הזו…בעצם, הם בטח יודעים.

השלדה כולה, כולל הלינק עשויה קרבון בכל רמות המחיר והקיטים. שנת הדגם 2019 מציעה עדכון בצבעי השלדה וסכימת צביעה ולוגו מעודכנים ומגוון חלקים מבית Anvl Components (מותג הבית האיכותי של טרנזישן)

מתלה ה Giddy Up 2.0hh כאמור, עבר עדכון קל המשפר את נתיב הגלגל האחורי לאורך המהלך כך שהוא ארוך ביותר בנקודת הסאג ומתקצר קלות עם המהלך, זאת כדי לייצר יותר אחיזה בטיפוס מבלי לקבל פידבק בפדלים מהמתלה תוך כדי דווש. טרנזישן טוענים שעדכון זה מייתר את הצורך בשימוש בבורר המצבים של הבולם – על כך ארחיב בהמשך. כמו כן, הקינמטיקה תוכננה כך שהמתלה ינצל טוב יותר את מלוא המהלך לתחושת עומק מתלה ושיפור האחיזה.

גיאומטרית ה SBG למעשה מציגה זוית מוט אוכף אפקטיבית תלולה יותר של כמעט 77 מעלות (תלוי מידה) למה זה טוב? זווית מוט אוכף תלולה ממקמת את הרוכב יותר מעל הקראנק, מאפשרת לו להוציא יותר תפוקה= הספק= וואטים מהשרירים בפידול. ובטיפוס, כשהזויות הופכות תלולות, שומר את משקל הרוכב בין הגלגלים ומייצר יותר אחיזה בגלגל הקדמי. אבל, ככל שזווית מוט האוכף תלולה יותר, יש להגדיל את אורך הצינור העליון כדי לקבל מידת אופניים סבירה (ההתאמה בין מידת האופניים הרשומה לגודל הרוכב). עם הגדלת אורך הצינור העליון, גדל הREACH ובסיס הגלגלים בהתאמה. החלק השני של המשוואת ה Long & Slack הוא זוית ראש אגרסיבית מאד של 64 מעלות המאוזנת על ידי אופסט מוקטן של המזלג (הסטה של כתר המזלג ביחס לציר הגלגל הקדמי) לכדי 43מ"מ בפוקס 36 ו 42מ"מ בליריק.

אלו עובדים יחד, והתוצאה היא אופניים שמתמודדים מצוין עם מהירות גבוהה בעזרתה של זווית הראש השטוחה, יכולת היגוי משופרת עקב הקטנת האופסט של המזלג והקטנת בסיס הגלגלים (חזרה לאורך סביר) כתוצאה מכך. משקל הרוכב מאוזן מאד בין שני הגלגלים מה שמייצר אחיזה טובה של הגלגל הקדמי ויכולת תמרון טובה גם במהירות נמוכה. זוית הכיסא המשופרת תביא את הרוכב במעלה ההר בנוחות וביעילות וזאת מבלי ליצור הפרעה בירידות. עד כאן הדיון התיאורטי נשמע מבטיח, אבל איך היו הסנטינל בסינגלי ארץ הקודש והדרדרת הנצחית? המשיכו לקרוא.

על השביל

עם קבלת אופני המבחן בצבע פינו נואר (כך הם קוראים לגוון הבורדו, זה נשמע יותר מעודן וקלאסי כך) בגימור מט, מבחינים בשינוי לטובה לעומת צבעי השנים שעברו שהתמקדו בגווני פריימר משעממים או כחול ושחור/ אפור עם סכימות צביעה לא מעוררות השראה בעליל. משהו נקי בקימורים העדינים של שלדת הקרבון הבשרנית בשילוב עם הצביעה הנקייה עושה לי את זה. כוון בולמים זריז, ארגון הקוקפיט לפי טעמי האישי, ויאללה לדרך. הדבר הראשון שעולה לראש הוא הקלילות המורגשת כמשוב מהפדלים. מאופניים שקוטלגו על ידי רבים כ Best Descender ב 2018 ציפיתי להרגיש אופניים יותר"גדולים" ומגושמים תחת האוכף. כאמור, רוב הרוכבים הישראלים יבחרו באופניים מקטגוריה זו כאופניים יחידים ולכן על זוג זה לדעת לעשות הכל.

מהסתכלות על מה שאנחנו מכירים ויודעים להשוות אליו, "על הנייר" לסנטינל של טרנזישן יש נתונים בעייתים. בסיס הגלגלים ארוך מאד, זוית הראש קיצונית מידי, למעשה, אם היינו שופטים את האופניים רק על סמך הנתונים היבשים, הייתי אומר שחסרים להם איזה 30 מ"מ מהלך מתלים בשביל להיות אופני DH ושהם כנראה לא לכאן ולא לכאן. אבל, החברה מוושינגטון יודעים מה הם עושים. לאחר הרכיבה על האופניים שברשותינו, חזרנו עם תובנות. חשוב מאד שתקראו תבינו ותפנימו את המסר הבא: במילה אחת. וואו!

אתייחס ראשית לסטיגמות החורצות דיני אופניים מהסתכלות על נתונים בלבד, ואשתף מחוויות הרכיבה שלי עליהם.

סטיגמה 1) עם זוית ראש כזו ההיגוי מגושם ולא מתאים לטיפוסים – טעות. בפועל, האופסט המוקטן של המזלג, יוצר זוית ראש אפקטיבית מתונה יותר. ההיגוי לא מרגיש מוזר ולא "נופל" לצדדים גם לא במהירות נמוכה. פייר, גם אני הופתעתי. לעומת זאת, האופניים זורחים ממש כשהמהירות עולה. זוית הראש שומרת את המזלג פעיל ודינמי מול כל מכשול.

סטיגמה 2) בסיס גלגלים ארוך וציין סטיי של 435 מ"מ (ראינו יותר קצרים) יוצרים רכבת שקשה לפנות איתה, מה שווים אופניים בלי הזריזות בפניות? – טעות. בזכות הגיאומטריה החדשנית, מרכז הכובד של הרוכב ממוקם באופן מאוזן הרבה יותר מאשר באופניים דומים בקטגוריה, יותר משקל מופעל על הגלגל הקדמי, מה שיוצר מספר תופעות יוצאות דופן. הראשונה, קל מאד לשנות כוון באופניים, מרכז הכובד הנמוך יחסית והמשקל הקדמי גורמים לאופניים לפנות על המקום. בחר כוון במבט, ישר את הכידון and your ass will follow, הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בסוויצבקים בסינגלים תלולים א-לה-אנדורו. התופעה השניה, היא זו שקנתה אותי באופניים הללו- באופן מעשי, לא ניתן לאבד אחיזה בגלגל הקדמי, זה פשוט לא קורה (מעט הגזמה לא הרגה אף אחד), לא בתנאי הדרדרת הישראלים, ולא בשורשים הרטובים של צפון איטליה. השילוב של זוית הראש, האופסט ומנח הרוכב על האופניים מסייעים לרוכב "לנעוץ" את הגלגל הקדמי בפניות ולייצר אחיזה כפי שלא ראינו באף זוג אופניים אחרים. אגב, אותה גיאומטריה מסייעת לתחושת הבטחון של הרוכב כנגד צבירת נקודות של הנוסע המתמיד ב "Over the bar" (לחובבי הז'אנר)

סטיגמה 3) אלו אופניים "גדולים", קשה לטפס איתם – טעות. בזכות זוית מוט האוכף התלולה ומנח הרוכב על האופניים כשהכיסא מורם, הדווש במעלה השביל נוח וקליל באופן מפתיע. גם לאחר טיפוסים ארוכים לא הרגשתי ש"סחבתי" איתי אופנים גדולים ובזבזני אנרגיה. זוהי תכונה חשובה מאד כשמדובר בזוג אופניים אחד שאמור לעשות הכל ולתת מענה הולם ל100% מהרכיבות של בעליו.

התנהגות מתלים

 מתלה ה Giddy Up 2.0hh אקטיבי מאד ושומר את הגלגל האחורי צמוד לקרקע גם בתנאי השטח הקשים ביותר, ויותר חשוב, תחת בלימה! טרנזישן טוענים שהמתלה האקטיבי כל כך יעיל שאין צורך לגעת בנעילות הבולם. אני מצאתי את האמירה הזו כנכונה למחצה בלבד. ה Giddy Up, בהיותו מתלה FSR, ידוע ביכולת עקיבת שטח טובה ואקטיביות תחת בלימה, וזהו ייתרונו הבולט על פני מתלים אחרים. לעומת זאת, חסרונו הוא שהוא "בולע" גם חלק מאנרגית הדווש. כמובן שהכל בטל בשישים כאשר נועלים את הבולם או מעבירים אותו למצב הביניים. בדווש מישורי או טיפוס קל, מורגש נדנוד סביב נקודת הסאג. רוב הרוכבים (כולל אני) יעדיפו לנטרל את ה"אקטיביות" יוצרת הנדנודים בעזרת העברת ידית הבולם למצב "נעול" או "פידול" ברוב הטיפוסים. ידית הבולם הממוקמת באופן נוח להגעה בצידו הימני של הבולם האחורי, אינה הופכת את הנ"ל למשימה קשה מידי. אך הפלא ופלא, שים את האופניים בזוית טיפוס קיצונית, באיזור 10% או בקטעים טכנים במעלה הסינגל, משקל הרוכב מוטה עוד קדימה והמתלה משנה את תכונויתיו ומתקשח לפידול חלק ונטול נדנודים תוך שמירה על אקטיביות ואחיזה בקרקע גם במצב פתוח. תכונה מעניינת וחשובה למי שמטפס בסינגלים. הדבר נכון ותקף גם לגבי תאוצות ביניים, מעבר מישיבה לעמידה תוציא ביצועים טובים מהמתלה ותתרגם וואטים לתנועה יעילה קדימה.

ועכשיו, (תופים ברקע) לרגע שכולנו חיכינו לו, אז איך הם בירידות? הסנטינל הם אופניים מכווני מהירות ושליטה במהירות. כל דבר בהם מכוון לכך, החל מבחירת המזלג והבולמים, הגיאומטריה ואיזון הרוכב בתוך האופניים, קינמטיקת המתלה ואפילו בחירת הצמיגים – מרווח הבוץ אינו מאפשר לשים צמיג רחב מ 2.5 מאחור, בטח לא צמיגי פלוס למיניהם, פשוט כי זה לא תואם את כוונת המתכנן. עמידת המוצא על האופניים מדגימה כמה הרוכב נמצא "בתוך" האופניים ולא "על" האופניים. זוהי אבחנה מורכבת אך כדי לפשט זאת אומר כי זהו הגורם העיקרי לכך שבאופניים מסויימים הרוכב מרגיש שהוא יכול לקפוץ מכל דרופ, ובאחרים האלמנטים נראים גבוהים יותר ומאיימים יותר. בסיס הגלגלים הארוך שומר את האופניים יציבים מאד במהירות גבוהה שמרגישה מאד טבעית ברכיבה על אופניים אלו. התחושה היא שהכל בשליטה ולכן נוטה הרוכב לשמר מהירות, להתחיל לבלום מאוחר יותר לפני פניות ולרכוב במהירות גבוהה לאורך הסינגל, אפילו בחריצי האופנועים העמוקים והמדורדרים ביותר שמציעים סינגלי ארצישראל בסוף הקיץ. כפי שמצהירים בטרנזישן, מהלך המתלה אכן מנוצל במלואו ברכיבה. בשטח קשה כגון גינות סלעים, המהלך מרגיש עמוק מאד, לתחושתי, מעבר ל 140 המ"מ שלו. אם כי זהו מתלה מעט יותר לינארי ויש להקפיד על לחצים נכונים בבולם האחורי. סגירות מהלך בודדות הורגשו באופן מתון באלמנטים גבוהים ושטוחים, ועם הוספת מעט לחץ אויר לא הורגשו עוד. (כמובן שבבולמים יש אפשרות להוסיף ספייסרים להגברת הפרוגרסיביות בהתאמה למשקל הרוכב והעדפותיו). כפי שכבר ציינתי, ההיגוי המדוייק (צריך כידון רחב לביצועים אופטימליים) מושך את הרוכב לפניות בהיגוי הפוך בו מושכבים האופניים לזויות משייפות גריפים מבלי להרגיש על הקצה של האחיזה. וכמו בכל ספורט וברוב תחומי החיים, התנהלות עם בטחון תייצר ביצועים טובים יותר ותקטין באופן משמעותי את הסיכוי לפציעה. הסנטינל תורמים פשוט לכך. כך הרגשתי ברכיבות המבחן וכך אני מרגיש עד היום על אופני האישיים מדגם זה שרכשתי לעצמי במיטב כספי. (כי גם בוחנים נהנתנים שרוכבים מידי חודש על זוג אחר, צריכים אופניים פרטיים במחסן)

סיכום

בקטגוריית אופני ה "29 ארוכי המהלך ליישומי AM ואנדורו, הסנטינל הם אופניים מיוחדים מאד ודי שונים מחבריהם לקטגוריה (אולי הם לא באמת באותה קטגוריה?). בתוך הקטגוריה מקובלת החלוקה לאופני אולמאונטיין עם מהלך מוגדל ומפנק כמו האיביס ריפמו שנבחנו כאן לאחרונה, ואופני אנדורו עם מהלך מוקטן לשימוש יומיומי/ תחרותי כמו הטרק סלאש. הסנטינל אמנם מתאימים יותר לקבוצה השניה אך מובדלים גם בתוכה. בעיקר בגלל עקיבת הקרקע הבלתי מתפשרת של המתלה והאחיזה האינסופית של הגלגל הקדמי המגיעים מעולמות שמזכירים יותר DH מאשר אנדורו/ AM, ובא בעת יכולות דיווש טובות ותנוחת רכיבה נוחה בטיפוס. ברור שאין לצפות מהסנטינל לביצועי XC מופלגים, אחיהם קצר המהלך, הסמאגלר למשל, כנראה יתאים יותר בסינגלים מתונים וארוכים, או רכיבות נפח. אך למי שגם אחרי 20 שנה של רכיבות מתרגש מסינגלים תלולים, בדיוק אלו שרוב חבריו לא רוצים להגיע אליהם כי זה תלול מדי/ מדורדר/ טחון מהאופנועים/ וכו', הוא זה שהסנטינל תפורים למידותיו. מי שמתחרה בכל רכיבה מול עצמו או חבריו, שרוצה /משתתף בליגת האנדורו, שדוחף עצמו קדימה ונוסע לפחות פעם בשנה למסלולי האנדורו העולמיים בחו"ל, ימצא בהם שותפים ראויים ויקבל את התמורה הכל כך מזוהה עם טרנזישן – Best smiles for miles ratio (יחס הכי טוב של חיוכים לק"מ) הן לשימוש תחרותי והן לשימוש יומיומי.