אופניים לקירוב לבבות- כריסמס בשפרעם ובאעבלין

אופניים לקירוב לבבות

רכיבת כריסמס צבעונית בשפרעם ובאעבלין

כתבו: אדוארדו אוקסמן, דני פרי-גל. צילום: ליאור סבו

"מאיפה באת עם הרעיון הזה?"

הכל התחיל כקוריוז, רכבנו ברחבי חיפה המקושטת לחג של החגים. בסיום הרכיבה התמונות כרגיל עלו לרשת ובתגובה הרוחות געשו. כל אחד רצה לקחת חלק ברכיבה מסוג זה. משהו אחר ושונה המשלב אורבן, חג, תאורה יוצאת דופן ובעיקר חברותא דו גלגלית חובקת ארץ.

מפה לשם, השתעשענו ברעיון של רכיבה לכל מי שפספס ואז ניצת הרעיון.

שיחה מקרית של גל ואדו בה עלה רעיון חצי מוזר חצי הגיוני וחצי מצחיק…

אדו: "תגיד: בא לך לרכוב בשפרעם?"

גל: "איפה? השתגעת?", "מה כבר יש בשפרעם לראות?"

אז זהו, שבדיוק בשביל זה עלה רעיון מהפכני!

רובנו יודעים שבעולמנו הקטן והדו גלגלי ישנן סטיגמות רבות. חשמלי זה לזקנים, מדבר זה רק בחורף והסוכר תמיד רכיב (רגע…הוא באמת תמיד רכיב!)

סטיגמות וסטראוטיפים, שלפעמים מוחקים קהילה שלמה. אדו שתמיד רוכב במזרח ירושלים, ביפו, בכריסמס בחיפה, בנצרת, גם במדבר אצל הבדואים והפלסטינאים ורוכב גם ביהודה ושומרון ופוגש מתיישבים ("מתנחלים") – מפה בדיוק החלה הרכיבה לרקום עור וגידים. הכול כדי לנפץ סטיגמה ומיתוס על משהו שלא כולנו ידענו או הכרנו לעומק.

מאחר וידענו שאדו אוהב לפגוש את כל האוכלוסיות שמרכיבות את פסיפס המדינה שלנו. וזה תמיד מצליח לו. האמנו לו כאשר אמר "כאשר אדם פוגש אדם, ורוכבים על אופניים, ומדברים, זה תמיד מצליח."

והוא הצליח! בגדול! נדבקנו כולנו בחיידק של ניפוץ האשליה- גל, מטאלב ודני!

השיחה המשיכה ברב שיח וואטסאפי מתקדם:

"בשפרעם ובאעבלין יש קישוטי חג המולד, ויש לי מסלול פצצה", אמר אדו.

"מה מתאים יותר מזה, לרכיבת לילה בתקופת הכריסמס? "

רכיבת לילה מקרבת לבבות בשפרעם ואעבלין יוצאת לדרך!

התבססנו על מסלול שבנה אדו ליום גשום שכלל רכיבה בערים שפרעם ואעבלין. המסלול נרכב בעבר באור יום והיה מרשים. שפרעם היא עיר גדולה בת קרוב ל-50,000 תושבים על תמהיל של מוסלמים, נוצריים ודרוזים. אעבלין קטנה יותר ואוכלוסייתה מורכבת ממוסלמים ונוצריים.

חשוב לציין כי למרות שאנחנו ידעים להוביל אירועים גדולים ולקחת אחרינו רבים אחרים, לא ידענו לאן אנחנו נכנסים. אדו ודני מכירים מימי "תפוז". גל רוכב שנים אבל טרם הפיק כזה אירוע ומטאלב בן המקום, רוכב חזק אבל גם הוא לא חשב על גודל האפקט שייווצר.

האירוע– רכיבת כריסמס מצומצמת…

פתחנו את הרכיבה למספר קבוצות רוכבים בצפון, וגם במרכז. יצרנו אירוע בפייסבוק ואט אט אנשים החלו להירשם. כאשר קבוצת הוואטסאפ עברה את ה-50 משתתפים, הפסקנו לרשום.

נשלחה נקודת וויז למפגש בשפרעם. היה לנו חשוב שאנשים יכנסו עם המכוניות לתוך שפרעם. רצינו שיראו כמה העיר יפה, ועוד בתקופת החג, כולה מקושטת, זה פשוט חגיגה לעיניים.

יום הרכיבה הגיע מלווה בחששות רבים.

האם הקבוצה תהיה הומוגנית? האם יהיו תקלות? איך יסתכלו עלינו המקומיים? ובעיקר, איך נוביל כמות כזו של רוכבים שלא מכירים אחד את השני (למעט ערן בוחבוט אותו מכירים כולם ….)

לרחבה בה העברנו את תדריך הבטיחות לא הפסיקו לזרום רוכבים ורוכבות!

אדו מתדרך, גל ומטאלב מסדרים את ההמון ודני סופר….וסופר….וסופר…

55… 60… רגע, רגע… 75… כל פעם מחדש כי הבלבול רב. ואז דני הבין את הבעיה! כולם זזו!

צעקה קלה, חצי חיוך וספירה נוספת אשר ממקמת אותנו על 92!

92 רוכבים! בלתי נתפס!

חשבנו שיגיעו בסביבות ה – 60 והגיעו 92 רוכבים….!

שיירה של 92 רוכבים מתגלגלת בכיכרה של עיר…

תחילת רכיבה עם פנסים מקדימה ונצנץ מאחורה. השיירה בכבישי שפרעם התארכה לכדי 500 מטר. כל כך ארוכה עד שלקח לעבור כל כיכר בערך 6 או 7 דקות. מה שמפתיע יותר מהכול זה היחס של האזרחים המחויכים למראה ההמון הדו גלגלי – אף אחד לא צופר! כולם מחכים בסבלנות. מצטלמים, מחייכים ומסבירי פנים.

ביער שפרעם עצרנו לקיבוץ הכוח וכדי ליהנות מתצפית על מפרץ חיפה ורכס הכרמל המוארים. כמוביל, אדו עצר והמתין עד שכולם יגיעו. פנסים בתנועה, והשיירה לא נגמרת. באמת משהו מיוחד. הדרכה קצרה על מה שעיננו רואות וגלישה מהירה לאעבלין שלובשת חג גם היא. בין הסמטאות העפלנו לעץ האשוח הדולק, ברחוב המרכזי של אעבלין. תמונות ועוד תמונות. "סלפי עץ", "סלפי חברים" ועוד הרבה צילומים.

לפתע, מישהו קורא לאדו מתוך רכב נוסע. אדו מזהה את האב סאבא חאג', הלא הוא אב כנסיית הקדוש ג'יורג'יוס האורטודוקסית.

"אדוארדו: לפתוח לך את הכנסייה? בואו, בואו", התעקש האב סאבא שקשור לנזיר סאבס שבנה את מנזר המרסבא המפורסם במדבר יהודה.

המראה של קרוב ל-90 רוכבים יושבים בספסלי הכנסייה הצבעונית ומקשיבים קשב רב לאב סאבא, היה מרגש. מרגש מאוד!

ככה בדיוק רצינו! ככה בדיוק מקרבים לבבות בין הרוכבים לקהילה הנוצרית של אעבלין.

עלינו על הסוסים (השמועות אומרות שהיה קרוב ל 1.8 מיליון ש"ח של קרבון ואלומיניום באותו ערב…) והמשכנו אל עבר שפרעם. תושבי שפרעם לא הבינו מהי השיירה המוזרה הזו של אורות: לא הפסיקו לצלם, ולהגיב אלינו בקריאות התפעלות: "כל הכבוד, אהלן וסהלן", ואנחנו ענינו בנימוס: "חג שמח".

הגדיל לעשות תושב שפרעם שעבר אותנו עם הרכב שלו, עצר אותנו והתחיל לחלק פחיות שתיה לכולנו. על הכנסת אורחים מדהימה כבר דיברנו? כל הרוכבים הרגישו בנוח, מופתעים מהיופי שנראה ברחובות הערים, ובמיוחד (וזה הכי חשוב) מהכנסת האורחים של התושבים המקומיים. מחמם את הלב ממש!!!

רכיבה בת כמה דקות הביאה אותנו לבית הכנסת העתיק של שפרעם. לא כולם ידעו שיש בית כנסת בשפרעם, ומי ששומר על המפתחות שלו היא בכלל משפחה מוסלמית שגרה בסמיכות אליו קרוב ל-100 שנה.

בית הכנסת הקטן התקשה להכיל 90 רוכבים, אבל היה חם ונעים, הדלקנו נר שני של חנוכה, הצטלמנו והתרגשנו עד דמעות.

אחד ליד השני מצטופפים, חילונים ודתיים, יהודים ונוצרים, רוכבי "29 ו "27.5 ואפילו חשמליים ורגילים בהרמוניה מיוחדת ומרגשת. הרמוניה שכאשר נדלקו הנרות התחלפה בשירה אדירה שהרעידה את קירות בית הכנסת הקטנטן. הרמוניה שנגעה בלב כל אחד ואחת אשר שהו בבית הכנסת באותו רגע.

חזרנו לאופניים, טיפוס קליל נוסף, עוד תמונה ועוד חיבוק מקומי ובתום כמה דקות נוספות של רכיבה לאורך השוק העתיק של שפרעם, הנקי, המקושט והיפה, הגענו למרכז שפרעם לעץ האשוח המואר והמרשים. פה בעצם סיימנו את הטיול.

חלק מהרוכבים חזרו חזרה לרכב, אבל הרוב דווקא בחר להמשיך למסעדת שווארמה מקומית, שפינקה אותנו עם ארוחת סיום הולמת. המסעדה אשר נשארה פתוחה עד השעות הקטנות של הלילה, נהנתה ממסה גדולה של רוכבים רעבים אשר פרגנו בחזרה לאנשי המקום שהרעיפו עלינו אהבה קודם לכן. מטאלב שידע שנסיים רעבים צדק כאשר התאמץ ודאג שהם יישארו פתוחים. ללא ספק, רעיון חכם במיוחד!

מטאלב עואדיה- נקודת מבט של בן שפרעם

אני כבר תקופה ארוכה חולם על רכיבה משותפת בין רוכבים ערבים משפרעם- אעבלין ורוכבים מהמגזר היהודי. אני רוכב בשתי קבוצות משני המגזרים. בחוויה שלי בשטח, כאשר נפגשים על איזה סינגל, אני מרגיש ריחוק מסוים. בכל מפגש בין שני המגזרים מקבלים חיוך קר או פוקר פייס עוד יותר קר.
לכן חיפשתי דרך לשבור את הסטראוטיפים שיש בכל מגזר על המגזר השני.
כאשר התחילו קישוטי חג המולד, פניתי לחבריי גל זמירי ואדוארדו אוקסמן עם רעיון לרכיבה בשפרעם. הרעיון התקבל בהתלהבות ומיד התחלנו לפעול.

משם הדרך לקבוצת וואטסאפ, אירוע בפייסבוק ויתר המנהלות הייתה קצרה.
הגענו ל-92 רוכבים שחוו את חג החנוכה וחג הכריסמס ביחד ברחובות שפרעם ואעבלין.
הייתה רכיבה מהמהנות שהייתי בהם. אנשים שנפגשים פעם ראשונה מכל קצות הארץ.

אכן האופניים מחברים בין תרבויות ומגזרים, כן ירבו אירועים כאלה.