יבואן: CTC – טרק ישראל    מחיר האופניים במבחן:  26,500 שקלים

בחן וכתב: שחר מיליס  דוגמן: שחר מיליס  צילום סטילס/ וידאו: דותן הלוי

הסופרקליבר הם אופני XC תחרותיים מבית טרק בעלי גיאומטריה עדכנית ומהלך קצר (כ 60 מ"מ). בעונת המרוצים 2019 היה המתלה הייחודי שלהם הסוד השמור ביותר בתעשיית האופניים. כאשר יולנדה נף ואלן נובל רכבו על האופניים בסבב העולמי עם אזור הבולם האחורי מכוסה בבד, פרשנים רבים ניסו להעריך מה מסתתר מאחורי הכיסוי ומהם בכלל האופניים הללו. מאז, האופניים לא מפסיקים לקטוף מחמאות מרוכבים ומגזינים ברחבי העולם, וגם כאן בישראל הם מתקבלים בהמון אהבה גם מחוץ למעגל הלקוחות החוזרים/ המספונסרים של המותג.

הטעות של טרק… האמנם?

אופני הטופ פיול (עד מודל 2019 כולל) הם מאופני ה XC המוערכים ביותר של השנים האחרונות, וזאת בזכות שלדה קלה וקשיחה, גיאומטריה טובה ומתלה יעיל. הם נתנו תמורה מצויינת לרוכב המקצועי או הסמי- מקצועי שרצה גם להתחרות ב XC ומרתונים. עם התפתחות מסלולי ה XCO (קרוס קאנטרי אולימפי) והפיכתם למסלולים טכנים יותר, כל היצרנים עדכנו את הגיאומטריה והאבזור של כלי המשחית שלהם כך שראינו מגמה של זווית ראש חדה יותר, אופניים ארוכים יותר, סטם קצר, כידון רחב, חישוקים רחבים ואפילו שימוש במוט כסא מתכוונן. רוב החברות הוסיפו עבור קהל לקוחותיהם דגם נוסף הנושא את אותו שם בעל מהלך מוגדל החורג מה"נורמה" של 100/100מ"מ לכוון מזלגות 120 מ"מ ומהלך אחורי של 100-120 מ"מ וזאת כדי לאפשר לקהל רוכבים רחב יותר ליהנות מהדגמים הנחשקים ללא הנוקשות והחדות של אופנים תחרותיים ולכן יותר סלחניים ונשלטים. טרק בחרו בדרך שונה. הטופ פיול המוצלח היה חייב עדכון גיאומטריה ומתיחת פנים, ובטרק הפכו אותו בשנת 2020 למכונת XC-שבילים/ דאון-קנטרי מצויינת בעלת מהלכי מתלה של 120/115, ללא כל גירסא קצרת מהלך בעלת גיאומטריה תחרותית ומהלך "סטנדרטי". את מקומם יתפוס, כך ייעדו בטרק, הסופרקליבר. אך הסופרקליבר בעלי מהלך מתלה אחורי קצר מאוד של 55 מ"מ (פלוס 3-5 מ"מ הנובעים מגמישות של הציינסטיי), אופניים שבטרק מייחסים להם תכונות של זנב קשיח משופר, ואלו, לפחות על הנייר לא ממלאים את החלל שנוצר באופן מלא והולכים נגד המגמה העולמית.

האם טרק אכן יצרו פער בלתי ניתן לגישור בליין המוצרים שלהם? האם הסופרקליבר מבטלים את הפער? ומה יחשוב עליהם הרוכב הישראלי הפוטנציאלי? יצאנו לבדוק ולתהות על כל הקושיות, על כך בכתבה שלפניכם.

Highlights

• שלדת "29 קרבון עם מהלך 60 מ"מ – נעילת בולמים מהכידון
• מתלה IsoStrut המייצר מהלך של 55 מ"מ + גמישות תומכות השרשרת
• מזלג 100 מ"מ Fox 32 SC Performance
• אורך צינור עליון 625 מ"מ
• זווית צינור ראש 69
• זווית צינור כיסא אפקטיבי 74 מעלות
• אורך תומכות שרשרת 430 מ"מ
• בסיס גלגלים 1136 מ"מ
• משקל "רטוב" ­ 11.5 ק"ג כולל פדלים, חומר ו 2 כלובי בקבוק
• נתונים למידה 19.5

מפרט מלא וגיאומטריה באתר היצרן

על טכנולוגיה וצורך

זה לא סוד שבשביל לנצח מירוצים צריך לקחת בחשבון את כל הפרמטרים הפיזיולוגים של הרוכב, בחירת הצמיגים, סט-אפ הילוכים ועוד הרבה בחירות ציוד שיסייעו לנצל את הפוטנציאל לנצחון. זאת כמובן בהתאם לסוג המסלול ולתנאי מזג האויר ביום המירוץ. ברמת בחירת האופניים נשאלת השאלה לפני כל מירוץ האם תנאי המסלול יתנו עדיפות לספרינט יעיל של אופני זנב קשיח או להתנהגות העדיפה בירידות של שיכוך מלא. טרק החליטו שהתשובה צריכה להיות "גם זה וגם זה" ולא "או זה או זה" ולאפשר לרוכבים שלהם זוג אופניים אחד הנהנה מכל העולמות. הסופרקליבר נועדו להיות אופני תחרות לא מתנצלים ולא סלחניים המיועדים למטרה אחת בלבד – לנצח תחרויות XC. ככאלו הם מוצגים כהכלאה בין זנב קשיח לשיכוך מלא. באמצעות תכנון מתלה ייחודי הנקרא IsoStrut המחבר את המתלה לשלדה באופן קשיח הצליחו בטרק להביא אופניים בעלי קלילות וזריזות של הארדטייל עם התנהגות דומה לזאת של אופני שיכוך מלא. בעזרת תכנון מבנה קרבון  OCLV מתקדם וגמיש מבית טרק הצליחו לייצר שלדה קלה מאד, ולראיה, שלדת הסופרקליבר (ללא בולם) קלה יותר משלדת ההארדטייל התחרותי של טרק (פרוקליבר).

IsoStrut– הוא מתלה משולב בולם שפותח בשיתוף פעולה בין טרק לפוקס. הבולם לא מחובר בין שתי נקודות אלא מתלכד עם המשולש האחורי המחליק על גבי חלקו החיצוני של הבולם ומחובר במקביל גם לבוכנת הבולם הנמצא בפנים ואינו גלוי לעין. הדבר יוצר קשיחות מצויינת של חלקם האחורי של האופניים, ובעזרת תכנון קינמטי יעיל, גם משכך טוב באופן מפתיע – על כך ארחיב בהמשך. למה צריך את זה? בנסיון לקבל את האופניים הקלים ביותר על המתכננים להפחית בכמות החלקים הטכנים שאינם בעלי שימוש פונקציונלי. לשם כך יש לאחד חלקים וליצור מערכת אינטגרלית חדשה. האיזוסטראט הוא בדיוק זה, לא עוד בולם ומתלה לחוד אלא פתרון אחד משולב המצמצם נקודות חופש פוטנציאליות, מפחית חלקים וחוסך משקל. חלק מהפתרון הכולל הזה הוא שימוש בתכונות הגמישות של הקרבון ליצירת שיכוך נוסף על ידי כפיפה של תומכות השרשרת. אלו הן בעלי חתך שטוח המאפשר גמישות אנכית תוך הפחתת הגמישות הצידית, מה שגורם לאופניים להיות זריזים ומגיבים ממש כמו אופני זנב קשיח. אז מה ההבדל בין זה ל"סופט טייל"? (סופט טייל הינה שיטה להוספת מעט שיכוך המבוססת על גמישות השלדה, בדרך כלל בשילוב נקודת חיבור המכילה חומר אלסטומרי המאפשר את התנועה) ההבדל העיקרי הוא שהאיזוסטראט הוא מתלה ציר יחיד (סינגל פיבוט) לכל דבר ועניין אשר מבוסס על בולם אמיתי בעל אפשרויות כונון מלאות. הדבר מאפשר למתלה לעבוד כשיכוך מלא אמיתי למרות המהלך הקצר וזהו הבדל עצום משלדות סופט טייל.

 Strait Shot – גם בסופרקליבר משתמשים במבנה המשולש הקדמי בו הצינור התחתון מותח קו ישר בין צינור הראש לציר המרכזי. מבנה זה מגדיל את מפתח המשולש הקדמי של השלדה ומחזק אותה כנגד פיתול. גם שלדת הקרבון של הסופרקליבר תוכננה כך, ואכן לשלדה מראה נקי וקליל כיאה למכונת מרוצים שכזו. השימוש בצינור תחתון ישר, לא מאפשר לכתר המזלג הקדמי לעבור מתחת לשלדה כמו בכל אופניים אחרים. לשם כך תכננו בטרק את ה “Knock Block”, פין שבולט מתוך הצינור העליון היושב בתוך חריץ בספייסרים ובסטם ומגביל את תנועת המזלג כדי למנוע פגיעה בשלדה על ידי המזלג. על כן, ניתן לומר שטרק פתרו באופן סביר בעיה שנוצרה עקב תכנון שלדה חדשני. בסופרקליבר ישנו גם גומי מגן על הצינור התחתון (איפה שהבולם היה מתנגש בשלדה לוליא ההגבלה) לאלו שבוחרים דווקא סטם וכידון שאינו מבית היוצר של טרק/ בונטרגר.

הסופרקליבר מגיעים בשלושת רמות האבזור המוכרות לנו מליין האופני הקרבון של טרק: 9.7, 9.8, 9.9 כאשר קיימות גרסאות סראם ושימאנו ואפילו גרסת המערכת האלחוטית של סראם AXS. במחירים הנעים בין 21,950 שקלים לדגם ה 9.7 ועד 42,750 שקלים לדגם ה 9.9 בגרסת סראם XX1.

על השביל

מעבר למראה הקרבי והמאד נאה של האופניים, הדבר הראשון שמורגש בהם הוא הקשיחות האסופה שלהם. האופניים מרגישים טייט (TIGHT) מייד – השלדה קשיחה מאד, ולמעשה, אני יכול לומר בבטחון שהיא יותר קשיחה מרוב אופני ה XC שראיתי. כידון הקרבון בקוטר 35מ"מ המחובר לסטם הבשרני מאפשרים לרוכב להפעיל המון כח פיתול על השלדה בדווש וזו נשארת צייתנית. גלגלי הקרבון (למרות שאינם קלים במיוחד בדגם זה) נותנים את הסנאפ התחרותי הכל כך מהנה לרכיבה.

כוון בולמים זריז ויצאתי לשטח. הימים הם ימי גשם בתקופה בה מדברים על אפשרות של סגר עקב משבר הקורונה, ההגבלות הינן לקבוצה של 5 רוכבים ובמרחק של 2 מטר בין אדם לאדם. לאופניים לא אכפת ואני התבשרתי שהן עברו חיטוי לפני מסירתם אלי – אפשר לצאת. אני מתחיל לרכב בחשדנות של כל בוחן אופניים על דגם חדש, מנסה לקלוט את "ה" דבר המיוחד באופניים. במקרה דנן זה היה כל כך קל שהייתי צריך לבדוק את עצמי שוב ושוב ולוודא שהבולמים לא נעולים – אני מדבר כמובן על יעילות דווש ומניעת נדנוד. רוב אופני ה XC יעילים למדיי לדווש אך במצב בולם פתוח, מתנדנדים קלות סביב נק' הסאג. בנוסף תמיד יש הבדל מובהק בעצמת הנדנוד בין קצוות הקסטה. באופניים מסויימים המתלה יהיה יציב יותר בגלגלי השיניים הקטנים בקסטה ובאחרים יציב יותר בגדולים. הסופרקליבר הפגינו ביצועים מצויינים בגלגלי השיניים הגדולים ובקטנים – איך לאמר זאת, מושלם! שום נדנוד כלל וכלל בפידול בישיבה ונדנוד מועט ובלתי מורגש בפידול בעמידה. טרק אכן צדקו שהשוו את הזריזות של האופניים לאופני זנב קשיח. אז בסעיף יעילות הדווש הם קיבלו ציון מעולה, אך איך עובד המתלה בשטח טכני? האם אפשר להיות עם ולהרגיש בלי? התשובה הפתיעה גם אותי – כן! למרות הקשיחות בפידול המתלה מגיב מיד לכל קפל קרקע או אבן והרכיבה מרגישה מוחלקת ומבודדת מהקרקע בדומה לאופניים עם מהלך גדול יותר. את תחושת יעילות הדיווש הקיצונית אל מול יכולת השיכוך המעולה כשצריך אותה בסופרקאליבר, אפשר להשוות רק למנגנון ה BRAIN של ספשילייזד על האפיק, ואולי אפילו נעימה יותר כי אין את תחושת ה"פריצה" של המנגנון שלעיתים מורגשת ב BRAIN.

האופניים מזמינים דווש אגרסיבי וגלגול מהיר ללא חשש לחטוף "זץ" בעמוד השדרה עקב חריץ באדמה או סלע העוברים דרך האופניים לרוכב. דיסוננס זה בין יעילות דווש לא מתפשרת לשיכוך נעים הוא גדולתו האמיתית של המתלה ושל האופניים והתוצאה היא אופניים שמגיבים לכל דווש וטסים פשוט מהר בכל מצב. יחד עם זאת גם לתכונה זו יש מגבלות. אופני זנב קשיח ואופניים בעלי מהלך קצר סובלים מעקיבת קרקע פחות טובה – דבר זה מתורגם לפגיעה ביכולת הדווש בשטח טכני, ביכולת הבלימה והתאוצה ואף לשימור המהירות. מתלה הסופרקליבר מגיע, כצפוי, לגבול היכולת שלו מוקדם יותר מאופני שיכוך מלא אחרים בעיקר בטיפוסים טכניים במהירות גבוהה, שם הגלגל האחורי נוטה להתנתק מהקרקע ולאבד אחיזה שגורמת לאיבוד מומנט. עוד הבחנתי בצורך לווסת מהירות ולהתחיל לבלום מוקדם יותר בסינגלים טכנים בירידה. אז אמנם אומרים ש"לא מנצחים תחרויות XC/ מרתון בירידה, אבל אפשר להפסיד תחרות בירידה", אך רוכבים ברמות הגבוהות רוצים לזכות בכל ייתרון שאפשר, שימור מהירות בירידה וכניסה לקטע שלאחר מכן במהירות גבוהה יותר חוסכת זמן ובעיקר אנרגיה ולכן לא ניתן להפחית בחשיבות תכונה זו. ביקורת זו היא לבחירת אורך המהלך באופניים תחרותיים ולא לתפקוד המתלה שמצליח למקסם את פעולתו לאור הנתונים.

היגוי והתנהגות

דבר נוסף ששמתי לב אליו הוא חוסר איזון מסויים בין מתלה השלדה למזלג הקדמי. המזלג צולל יותר מאשר המתלה האחורי בדומה לזנב קשיח. אז כמובן שזוהי התנהגות צפויה כאשר המהלך הקדמי הוא 100 מ"מ והאחורי פחות מ 60 אך באופני שיכוך מלא ציפיתי פחות להרגיש זאת. הוספת אויר למזלג ממתנת מעט את התחושה הזו אך אינה מבטלת אותה ופוגעת באיכות השיכוך כך שדי מהר חזרתי ללחץ האויר הסטנדרטי במזלג. תחושת חוסר האיזון מתמוססת ככל שרוכבים על האופניים ומפריעה רק בבלימות חזקות בירידה. על כן, בימים כתיקונם הייתי מוסיף ספייסר (טוקן) למזלג בתקופת המבחן ובוחן את השפעתו. הגיאומטריה המודרנית שמה את הרוכב בתנוחה קרבית ומאוזנת, זוית הכיסא של 74 מעלות מאפשרת דווש יעיל בישיבה וזוית ההיגוי של 69 מעלות מהווה שילוב טוב בין שליטה במהירות גבוהה לטיפוס, ואכן, הסופרקליבר הם אופניים זריזים ומהירים שנכנסים לפניות בצייתנות מפתיעה ויוצאים מפניות בזינוק מרשים עם תחילת הפידול. הגיאומטריה הרגישה מדוייקת הן במיקום הרוכב על האופניים והן בתכונות ההיגוי הנובעות מכך, בעיקר בטיפוסים הטכניים הצפופים.

מוט כיסא מתכוונן – כאן אני בינתיים במיעוט (אך גם זה ישתנה בקרוב מאד), אני חושב שבמיוחד באופניים לא סלחניים המיועדים לתחרויות, לאפשרות התנועה המלאה והמיידית יש עדיפות על תוספת המשקל הנובעת מהוספת מוט הכיסא המתכוונן. בתקופת המבחן המאתגרת בימי הקורונה טרם האיסור ליציאה מהבית לא התקנתי מוט כסא מתכוונן ונותרתי סקרן לגבי גבולות האופניים בשטח טכני מאד בירידה. כאמור, חשתי חוסר בטחון בירידות טכניות תלולות במהירות גבוהה עקב צלילת המזלג, והפגיעה ביכולת הבלימה עקב המהלך הקצר והעדר מוט הכיסא שיאפשר לי לנוע מהר יותר על האופניים. אני מניח שרוב הרוכבים המקומיים "יענישו" את האופניים בפידולים עתירי וואטים ופחות בשטח טכני בירידה אך בהסתכלותי על הרמה הטכנית של מסלולי XCO בעולם, יש בי תקווה שגם אצלנו נראה מסלולים ברמת קושי דומה ומכוון שאלו האופניים בדיוק לכך, נותרתי לא מסופק בעניין הטכני מתקופת המבחן והייתי רוצה להמשיך לבחון אותם גם עם מוט כיסא מתכוונן.

חלקים בולטים

גרסת ה 9.8 שבמבחן מצויידת בבלמי שימאנו 8100M XT מצויינים המפגינים מודולציה משופרת ויכולת בלימה טובה. צמיגי הטיובלסBontrager XR2 Team issue  ברוחב "2.2 הפגינו איזון טוב בין גלגול יעיל ואחיזה מצויינת בעונה זו של השנה. מערכת ההינע מבוססת סראם איגל GX 12 הילוכים עם קראנק Truvative Stylo מקרבון ופלטת 32T אשר מספקת טווח הילוכים מספק לרוכב הממוצע, אך נראה שהשרשרת כמעט נושקת לתומכות השרשרת ומצליפה בה בהילוכים הקשים. מגן תומכות השרשרת האינטגרלי בנוי היטב ומשתיק רעשי ההצלפה בצורה טובה למדי. בבחינה נוספת גילינו שגרסאת ה 9.9 מגיעה עם 34T שמרחיקה את השרשרת מעט, מעניין מדוע בחרו בשני גדלי גלג"ש בין רמות הגימור השונות. גרסת ה 9.8 עמוסה בחלקי קרבון המוסיפים לתחושת היוקרה של האופניים. כידון קרבון, מוט כיסא קרבון, קראנק קרבון וחישוקי קרבון מתווספים לשלדת ה OCLV (הקרבון הדינמי של טרק). גלגלי ה Bontrager Kovee Elite 30 הינם גלגלי הקרבון הברי השגה של בונטרגר. סט גלגלים זה אמנם אינו מהקלים שראינו (1,715 גרם) אך הוא קשוח, רחב ויציב כיאה לסט קרבון איכותי, ובנוסף זוכה לאחריות לכל החיים כחלק ממדיניות האחריות המצויינת של בונטרגר/ טרק  לגלגלי הקרבון שלהם. כידון ה KOVEE PRO ברוחב 720 מ"מ כבר מרגיש צר מידי בימינו ובעל משיכה אחורה מוגזמת לטעמי, אך מרגיש קשיח ומדוייק.

עם משקל רטוב של 11.5 ק"ג אלו לא אופניים קלילים ובתג מחיר זה לרוב אפשר למצוא אופניים קלים יותר באופן משמעותי. למרות חלקי הקרבון הרבים, מדובר בסדרות הביניים ולא ברכיבים מהסדרות הגבוהות היקרות והקלות בליין הרכיבים. יחד עם זאת, אני חייב להודות שהמשקל לא מפריע לחווית הרכיבה והאופניים מרגישים קלילים וציתניים למרות המשקל. העניין מפריע בעיקר לטכנוקרטים המודדים עלות-תועלת בסגנון עלות-משקל.

הפרוקאליבר וקהל היעד הישראלי

אז איך הקהל הישראלי יקבל את האופניים האלו? מפילוח גס של מאסות הרוכבים הנוהגים להשתתף במירוצי XC ו XC מרתון, רוכבי ה"אפיק ישראל" חובבי הפידולים, חובבי העליות וניתוחי הוואטים, הם בפרוש יעדיפו באופן ברור את הסופרקליבר על פני הטופ פיול וכאן ימצאו את תכונות יעילות הדווש וההתנהגות הקלילה, יחד עם שיכוך יעיל מאד גם בשטח טכני יותר כעדיפות על פני מהלך מוגדל ומעט יותר פאן פקטור שאולי מציעים אופניים אחרים. ברכיבות ארוכות הכל מסתכם במזעור בזבוז האנרגיה. האנרגיה יכולה לזלוג מאיתנו בדווש לא יעיל ומתנדנד אך מנגד, גם בעקבות שלדה קשיחה מידי שמפרקת את הגוף ככל שעוברות השעות. הסופרקליבר נהנים משני העולמות ומציעים תשובה מוחצת לצורך הסותר הזה. גם דווש יעיל וגם שיכוך יעיל ורכיבה נעימה. אם צריך לבחור מה ה claim to fame של האופניים האלו, זה זה! בנוסף, שלדה זו מאפשרת התקנת 2 מתקני בקבוק בכל מידות השלדה בהשוואה לבקבוק אחד בטופ פיול הן של הדגם היוצא והן של הדגם החדש.

סיכום

באופן פרדוקסלי, לדעתי הצנועה, נראה שהסופרקליבר הם האופניים המושלמים למירוצי XC מרתון ומאבדים מעט נקודות דווקא בשטח הטכני הקיים במרוצי XCO. כמובן שמדובר בזוטות ואלו אופניים מצוינים בכל שטח. אך כפי שכתבתי בפתיחה, XCO בינלאומי מנצחים גם בירידות. יחד עם זאת, הרוכב הממוצע שחורש את הארץ לאורך ולרוחב, הרוכב שנהנה לאתגר את עצמו ואת סטראבה גם בשבילי קק"ל (שאגב הופכים די טכניים אם רוכבים אותם מספיק מהר) ימצא את הסופרקליבר כ"האופניים למשימה". אופניים שבאמת מספקים חווית רכיבה אחרת, סגפנית תחרותית וממש לא מתנצלת. מה אומר לכם, אפשר להתמכר לזה!