גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס

טור אישי, אופיר גל-און

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200


כתב: אופיר גל-און      תמונות: רמי ניב אוסף אישי, נועה ארנון, Bettini Photo באדיבות ISN


ממש בימים אלה, רוכב גיא ניב הישראלי במרוץ האופניים השווה, הנצפה והידוע בעולם.

בימים כתיקונם ולא בימי קורונה, הטור דה פראנס הינו בין אירועי הספורט המובילים בעולם. הן מבחינת רייטינג טלוויזיוני, הן במובן הפיזי/פרונטלי בדמות מיליונים בצידי הכביש וכמובן מבחינת היקפי הפקה, שידור, ענין, מסורת ובעצם מה לא.

גיא ניב, שכבר הספיק לארוז לתוך קורות החיים שלו מגה גראן טור בדמות הג'ירו ד'איטליה, מנסה בשלושת השבועות לאורכם נפרש הטור דה פראנס, להיות הישראלי הראשון שמשתתף ומסיים את האתגר בן 3,484 הקילומטרים. אין הכוונה שגיא מנסה לרכב את המרחק המכובד, הכולל בתוכו מספר הזוי של עליות ומורדות טכניים מהקשים והמפרכים שיש (את זה גם רוכבי מאסטרס מנוסים עם ראש קשה יצליחו לעשות). הכוונה היא שגיא מתכוון להתחרות את המספרים הללו ועוד ברמה הגבוה בעולם- המהירות, התוקפנות, היכולות, הוואטים, הביצועים, המעטפת הלוגיסטית, שכר הרוכבים, הניהול ותיכנון חלוקת הכוחות ולבסוף, שוב- הטור דה פראנס נרכב במהירויות ובאתלטיות הבכירות ביותר ביקום.

למה הדבר דומה אתם שואלים? לעובדה שדני אבדיה יוצא לשחק ב NBA, לכל בחירת דראפט בפוטבול מכללות שמתקבל לקבוצה ב NFL, לטניסאי באחד מארבעת הגראן סלאמס ולעוד ועוד דוגמאות לקצה ולפיק התחרותי בכל ענף ספורט. גיא ניב, מעצם ההשתתפות באירוע הזה מביא עצמו לליגה הבכירה ביותר שבה רוכב אופניים יכול להתחרות. והוא מביא לשם את עצמו ואת הענף הישראלי כולו.

כאן המקום לגילוי נאות ברשותכם- כן, אני המאמן המיתולוגי של גיא. אחד מצוות האימון שגידל וגדל איתו צמוד צמוד. אנחנו ביחסים מצוינים מאז ולתמיד, אני מכיר אותו ואת משפחתו מאוד מקרוב ואנחנו אפילו חוגגים יומולדת באותו היום

גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
משגב בינלאומי- גיא ואני על קו סיום עם ניצחון

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

זה לא העניין בסיפור שלפניכם. העיקר בשורות הבאות הוא לספר את סיפור השנים המוקדמות של גיא. כמו אצל כל אתלט שהגיע לרף העליון של הספורט שלו, גם במקרה של גיא שווה לנסות ולהבין מה היו התנאים שאפפו אותו, עיצבו ותרמו, בכוונת תחילה או בטעות, לעובדה שהוא נמנה כעת על אחת מהקבוצות הטובות בעולם, רוכב מן המניין לצד 175 הרוכבים הטובים בעולם.

לגיא היו מאמנים וקבוצה מגיל 10 ועד היום, אולם היו שם גם משפחה, חברים, מתחרים מקבוצות אחרות, איגוד אופנים ונבחרות לאומיות, סצנת מרוצים מקומית, ווייב של ענף, תרבות של קהילה גלילית ועוד המון מרכיבים שיצרו את ההזדמנות הזו.

אין בדברים שלהלן כדי ללמד איך לגדל אלופים, מצוינות או לקיחת קרדיט על המקום בו נמצא כעת גיא ועימו בליבם כל הפריקים של הספורט בארץ. יש פה רק סיפור. יהיו בו דברים שאליהם התכוונו ואולי נכון יהיה לשחזר. נאבחן גם טעויות שטוב יהיה לא לשחזרן למרות הסוף הטוב פה ובעיקר יהיו עובדות.

 אם אתם מאמנים רוכבים צעירים שגיא הוא השראה שלהם והישגיו הם המקום אליו הם שואפים, תקראו ותאספו כל מה שנראה לכם רלוונטי ובעיקר תרגישו חופשיים לבעוט בכל מה שלא עושה לכם שכל.

אם אתם רק חפצים בסיפור, אז עם סקירה זו אודות השנים הראשונות של מה שהופך עם השנים להיות הסיפור הכי מרתק בעולם הרכיבה הישראלי, נראה שטוב עשיתם עם מיטב כספכם אשר רכש לכם (בחינם כסף) מנוי יוקרתי על מגזין דיגיטלי כמו Bike.il…

גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
גיא ניב בשנים הראשונות-אפריל 2005

נתחיל בסקירה היסטורית קצרה  

גיא התחיל לרכב כשהיה בן 10, שנת 2004. באותה שנה הוקמה קבוצת טימשגב אשר התפצלה לתוך ספיידר האימתנית רק כדי לשוב לטימשגב כעבור עשור או קצת פחות.

כמובן שכבר אז הוא בלט- תחרותי כמו גור נמרים שרק מבקש ללמוד כיצד לטרוף. מהיר, מנומס, רציני ובוגר לגילו וחבר אדיר בתוך צוות. כל זה בגיל 10 ותכלס לא ממש השתנה עם השנים.

גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
בית היערן 2009

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

ברמה הפיזיולוגית יחס המשקל/כוח שלו היה יוצא דופן, הישגים משמעותיים הגיעו מהר בתוך ענף שהלך והתעורר. בשנים הראשונות (קטגוריות אפרוחים וילדים) יש כבר די קבוצות בארץ על מנת שיוכל הילד לפגוש  ביריבים ראויים. למרות זאת, הקטגוריות הצעירות לא תמיד מלאות מספיק במשתתפים, המאמנים והמועדונים סביב, אשר להם אקדיש פרק בהמשך, הם חלק ממייסדי הענף.

סינגלים הולכים וצצים בשלל יערות (לא כמו היום עם תמיכה ממסדית ותקציבים, אבל הם צצים), קריטריומים בקיסריה, שוהם, חיפה, שדה התעופה בקרית שמונה ומשגב כבר קיימים, יש גיבורים מקומיים בהרים ובכביש, איגוד האופניים בגירעון תמידי קשה אך יציב וכל עונה נפתחת בזמן ומגיעה לסיומה, בערך.

בין השנים 2004-08, חנויות ורשתות אופניים כבר כאן מזה זמן, תומכות ברוכבי קצה, מספקות שירותים למועדונים מקומיים ובכלל הענף מתנהל כמו פרק בזהו זה. אבל מתנהל ומרגיל את כולנו לטקסי פודיום של חצי שעה לאחר הסיום, מדידת זמנים ידנית, בדיקות מאמץ, כרטיסי שחקן, אליפות נג"ש על כביש החוף או במסלול של אורים וגבולות מול משאיות שיוצאות מדרכי עפר.

לא ברור איך יצאנו כולנו מזה כדי לספר, אבל החיים אז נראו כמו פרק בסדרה "שנות ה-80".

מצד שני, גיא גם שייך לדור שגדל לתוך ליגת התיכונים באופני הרים, נבחרת קדטים ותמיכה של הוועד האולימפי בקדטים (גילאי15-16), מחנות אימונים ותחרויות בחו"ל, התעקשות על הופעה של הענף במדיה הכתובה והמצולמת (ערוץ 5 עם ליגת נביעות וסיקור של רותם ישי בידיעות אחרונות היה מתקבל אז בקהיליית הרוכבים כמו ידיעה על חיסון לקורונה).

באותם שנים של רכיבה בקטגוריות הצעירות ממש ועד לגילאי הקדטים, כשגיאגיא ובני הדור שלו הרימו את הראש, הם ראו נוער שלוחם בטירוף על תקני ספורטאים מצטיינים בצבא, נבחרות לאומיות עם גיחות מבוססות קריטריונים לאליפויות עולם ואירופה, על תחרויות דאונהיל ספורדיות, על רוכבים שמתחרים גם בכביש וגם בהרים ועל רוכבי קדטים ואז נוער ואז בוגרים יוצאי דופן כמו רותם ישי ושלומי חיימי בהרים ועל דומיננטיות בכביש של קבוצת תל אביב (שם כיכב רן מרגליות שגם אליו נקדיש פרק בהמשך).

 כדי להבין את האיכות המקצועית אליה נחשף גיא ואשר לתוך הפיזיולוגיה שלו נשפכו תכנים, נקדיש את הפסקה הבאה למאמנים ותוכניות האימון שהיו נהוגות באמצע שנות ה-2000.

גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

מאמנים, הידע המקצועי והסצנה התחרותית בימים ההם

על מנת שנוכל להבין אילו תכנים מקצועיים קיבלו הרגליים והראש של גיאגיא בתחילת הדרך, טוב יהיה להבין או לסקר את המציאות של אותן השנים .

הצוות המקצועי הקרוב שעטף את הילד והצוות האימוני שנכח בסצנה הישראלית, ואשר לגמרי חי אז במציאות של הפריה הדדית וחלוקת מידע וידע, כלל אספקט מובהק של חלוציות ענפית.

בין השנים 2000-2004, מכון ווינגייט למאמנים ומדריכים עורך את הקורס השני שלו מאז ומעולם לטובת ענף האופניים. נמרוד דובינסקי מרכז, והקורסים כוללים את הדינוזאורים הבאים: גל צחור ואילן אידלסון שבדיוק חונכים את CCC, רועי שפרון ודן רוזן ממאסטרס חיפה, אילן אולמן הנצחי, אלעד פלטין, גבי אייל מטרק, רוני קצב-מייסד ובעלים של פנקייר, טוני פוליאק, יובל גולן כאיש אופניים שלם שרק מחפש תעודה, נמרוד הנגבי, איתן חברוני, נילי ברטוב – מספיק? על האנשים האלה ישב הענף שנים ארוכות ובמובנים שונים עד היום… קורס ראשון אמיתי למאמני הענף שהצמיח מתוכו מאמנים לאומיים וקטף בצוותא כל תואר אפשרי עבור הרוכבים שלו בכל קטגוריה, רמה ודיסיפלינה אפשרית.

זהו דור מאמנים שהתוודה לאימון דרך הספק (וואטים) לבד בערך, ולכן כל גרם מידע נחלק בין כולם. את הפיזיולוגיה, אנטומיה, אימון ילדים ושאר קורסים בסיסיים וכלליים אנחנו מקבלים דרך המערך הפדגוגי של ווינגיט ואת הספציפיות לענף מתבקשים לערוך לבד.

זהו דור המאמנים שדאג אז להטיס לארץ את ריק קרופורד- מאמן על באותן שנים, המאמן הראשי של אוניברסיטת פורט לואיס, של הרוכב טום דנילסון שהיה שווה אז עשיריה פותחת בטור דה פראנס ואושיית תכנון ואימונים. הקשבנו בשקיקה אז לכל התאוריות הפיזיולוגיות שלו, לדרך בה הוא מתכנן עונה ומנסה להביא את הרוכב לשיא בנקודות זמן ספציפיות. על עומקים של מערכות אירוביות ושל דרכים לאמן יכולות ייחודיות לרוכבי כביש והרים. הפכנו למקצועיים ביחד, רכשנו ספרות של כריס קרמייקל ושאר מאמנים ידועים, ניסיון העבר במרוצים בחו"ל של חלקים בקהילייה הזו שלנו עיבה את הידע ושיתופי פעולה הביאו למחנות אימונים ארוכים עם מגורים בחו"ל של רוכבים צעירים לטובת מרוצים ואימונים. ביתרת הזמן, אותן דמויות גם הפיקו את סצנת התחרויות המקומית. כל שנשאר הוא השוני באופן ההטמעה של המטודות בהתאם לתרבות של כל מועדון והמאמנים העומדים בראש.

גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און

ספיידר של אז- סודות מחדר ההלבשה

מועדון ספיידר של אותן שנים כלל מספר דמויות מפתח. עמרי זרח, מאמן גילאים צעירים, פורץ ומתכנן שבילים ושאר חלומות של תעשיית האופניים- דמות משמעותית מאוד בחיי המועדון. עדי הדר, מאמן טכני ומאמן קבוצות צעירות, נמרוד כהן ועז הרים עם וורן פרייר, ניל או בראיין ובועז גורן  בהופעות אורח לאימוניים טכניים.

המועדון כולו, מאסטרס וצעירים ביחד, פורצים שבילים ויוצרים סינגלים שהופכים את יער שגב למתקן שברבות הימים יארח תחרויות בינלאומיות, אליפויות לאומיות ותשתית לשיתוף פעולה עם קק"ל לטובת רכיבות הרים ואנדורו.

מבחינת תפיסה, אנחנו מאוד מאמינים ברוכבים שלנו בכלל ובגיאגיא בפרט. בשלב מאוד מוקדם היה על השולחן העניין הזה של הימנעות משריפה מנטאלית שלו ושל חבריו. מחד, הילד עובד עם תוכנית אימונים מדוקדקת, מחולקת לתקופות, מעובה פיזיולוגית, תזונאית טכנית ומנטאלית. מאידך כל הזמן שאלנו וניסינו להבין כיצד נמנעים מ-BURNOUT.

ניסינו למצוא את האמצע- לא מפספסים טיולים שנתיים, רגעי שיא של הכיתה או הבית ספר. לא מפספסים מסיבות חשובות בפורים (גם אם בוקר אחרי יש קו זינוק), דואגים אחת לחודש לסופ"ש פנוי או קל מאוד, מגלים גמישות בתזונה מידי פעם, לעולם לא מדלגים על פגרה, דואגים שהחזרה ממנה לא תכיל רק אופניים כך שיש שעות של חדר כושר, בריכה, כדורגל, ריצות ועוד- גם מהטעם של הגיוון והפחתת העומס על השרירים והגידים הדומיננטיים בעונת אופניים תחרותית וגם לטובת הפיכתם של הילדים שלנו לספורטאים שלמים יותר, בעלי יכולות רבות ומגוונות ובעיקר כאלה שאוהבים להתאמן.

בעניין הזה גיאגיא בלט. מאוד. מוסר העבודה שלו מגיל צעיר ועד ימים אלה, הוא מהגבוהים שאי פעם ראיתי. מסירות אין קץ, מיקוד לעילא, רצינות ואמונה כי כל פדל וכל פעולה תביא בסופו של יום לשורה התחתונה אליה ייחל- הכי גבוה שאפשר.

גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
ביקש וקיבל לנסוע לחוות מקרוב את הטור דה פראנס- החלום שהיה נטוע עמוק כבר אז
גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
ביקש וקיבל לנסוע לחוות מקרוב את הטור דה פראנס- החלום שהיה נטוע עמוק כבר אז
גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
ביקש וקיבל לנסוע לחוות מקרוב את הטור דה פראנס- החלום שהיה נטוע עמוק כבר אז
גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
ביקש וקיבל לנסוע לחוות מקרוב את הטור דה פראנס- החלום שהיה נטוע עמוק כבר אז

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

מבחינת ציוד, הובלנו קו שלא האמין בציוד יקר מידי והיינו די אחידים בין כל המועדונים בארץ אז. דומני כי הפעם הראשונה שגיא רכב על מערכות DURA ACE או XTR היה בשנה ה-2 בנוער. עד אז, הציוד היה טוב אך ממש בינוני מבחינת עלויות. רק בבוגרים עבר גיא לאופני שיכוך מלא בהרים, למרות שאפשר היה לחשוב על הצורך בהם עוד קודם. מבחינת תזונה- נשות ואנשי מקצוע תמיד ליוו את רוכבי המועדון, אישית וקבוצתית. לא בטרפת, אלא במודעות.

שיחררנו לגמרי בפגרות וניסינו להפגין גמישות בשגרה. מודעות הייתה. גם באספקט הזה השתדלנו לא לשרוף את החבל בגילאים הצעירים אבל לא לפספס דברים בסיסיים כמו ארוחות קריטיות במהלך היום. שאפנו לסדר בתזונה ותכנון מקדים.

בנוסף, אלו הן שנים שהילדים גדלים על מדי קבוצה ותחושת שייכות. מגיל צעיר מאוד גיא וחבריו תמיד עמדו על קו זינוק עם מדי המועדון, כובע של ספונסר והבנה של איך נראה דוכן מנצחים מקצועי. זהו דור שגם בקז'ואל לבש סווצ'רים טי שירטס ותיקים של הקבוצה- ספורטאים קבוצתיים לכל דבר וענין.

גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
טור תפוח 2010
גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
הקטנים כבר אז עלו לפודיום ממותגים עד כמה שניתן

פיקניקים של סיום או תחילת עונה עם המשפחות היה דבר של שגרה. בקיץ 2006, בעוד מלחמת לבנון ה-2 מתנהלת לנו מעל לראש, גיא והמועדון כולו (כ-100 ילדים) עוברים ל-6 שבועות (!!!) לקיבוץ נחשון האדיר שמלין את כולנו ביחד למחנה אימון של החיים, הכולל רכיבות כביש והרים ביער מגינים ושאר שירותי הסעדה ופינוקים קבוצתיים. אולי מחנה האימונים שעיצב אותו ואת כולנו יותר מכל. אולי.

בשנת 2008, הצטרף למועדון, כרוכב (כולל מגורים במשגב), רותם ישי. אז אלוף ישראל שמבקש עבור עצמו קפיצת מדרגה ברמה העולמית, מציאת קבוצה מקצוענית ודירוג שיא לרוכב. בדרך לשם, רותם עוצר במשגב ומשתלב במועדון כמו ג'חנון בסיר של אמא בשבת. זורם, חלק, טעים ובעיקר מנחם ומשפר. הנוכחות של רותם עושה הבדל לגיא, שנושם כל ספורט אפשרי (כדורגל ישראלי ועולמי, כדורסל ומה לא), עצם הנחיתה של סופרסטאר לאומי, נותנת חיזוק לאמונה שהוא במקום הנכון והמון גאווה מועדונית.

בפן המקצועי, רותם, כאישיות ופרסונה, מגיע כדי לחלק, כדי לתת -ידע, דרך חיים ותובנות. רותם מאוד מפוקס על המטרות שלו (ולראייה את אותן השנים הוא מסיים עם מקום 21 היסטורי באליפות אירופה ומקום 13 באליפות עולם בואל די סול- דירוג שיא שטרם שוחזר) ומביא לתוך המערכת את הווייב המקצועני הזה שלו שטבול בתוך רגישות ומסירות.

בין השניים מתפתח קשר עמוק. רותם ממש מתאמן עם הקדטים וגיא נחשף למהירויות שרק רותם מסוגל לספק בארץ. אין ספק שגירוי אימוני שכזה, הופך את הילד למטוס.

שנים אחר כך, בעוד רותם בונה חיים בקולורדו, הוא גם יהפוך למאמן האישי של גיא שכבר אז נמנה על הסייקלינג אקדמי.

ב-2008 אני מתמנה למאמן הנבחרות בהרים, עמרי מלווה את הנשים לגביעי עולם, נימי מאמן טכני את הנבחרות השונות בארץ ובאליפות אירופה בזוטירמיר ב 2009, אוריאל גרנר, עדי הדר וגל סלבדור הופכים למכונאים הצמודים של הנבחרת – כל אלה מקיפים פחות או יותר את גיא בשגרת חייו המקצועית. הקירבה של גיא והחשיפה שלו לרמות האלה של המרוצים ושל נבחרות לאומיות, הופך את החלום למשהו שאפשר לגעת בו.

גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
אליפות עולם 2012- גיא מייצג את נבחרות ישראל באופני הרים כחלק מקמפיין אולימפי

כדי לסכם את העניין, אני יכול להעיד כי גיאגיא גדל במקום שניתן להגדירו כפתוח, עם המון הומור ודאגה להבדיל ממקום אימוני מרוחק, קשוח וסובייטי. היינו אחים גדולים שלו, מאמנים, קשובים, מאוד מעורבים ובעיקר המקום שילך איתך יד ביד עד שתגיד די.

מחד, מאוד האמנו במטודה- של פיתוח קריירה, של בניית עונה, של פרוגרסיביות בין עונות. מצד שני, דווקא מתוך כמיהה לעולמות של מצוינות ושל מונחים כמו אולימפיאדה או טור, הרגשנו כי נכון יהיה לשחרר כבר עכשיו. פחות פודיומים, פחות מספרים, פחות בדיקות של דירוגים ובעיקר פחות שעות שבועיות ויותר איזון עם חיי נער מתבגר רגיל שאוהב בנות, חברים, חיי חברה ויש לו גם מחויבויות בית ספריות וקהילתיות.

גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
ג'ירו ד'איטליה בישראל 2018
גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
ג'ירו ד'איטליה

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

ובכל זאת …קצת מה היה שם מבחינה מקצועית

על מנת שלא לצ'עמם את הקורא שאינו מאחורי מקלדת ואקסלים אימוניים אנסה לתמצת-

מגילאים צעירים ממש, הייתה התייחסות לפיזיולוגיה וטכניקה. גיא ספציפית לא עבר במועדוני ילדים רגילים. הוא סומן וחי הישגיות ותחרויות מאז ולתמיד. מעט מאוד משחקים והרבה אימונים. נפח, כוח מתפרץ, אימוני טמפו ואימוני סף- מעל ומתחת היו נוכחים במינונים משתנים בעיקר סביב גילאי קדטים ונוער.

2-3 אימוני כביש בשבוע, טריינר בעיקר בחורף, אימוני אופני הרים. חוץ מזה הכל היה שם, כולל אימוני שחייה, ריצה, חדר כושר וענפי ספורט אחרים- בעיקר בפגרה ובגילאים הממש צעירים.

מד דופק היה תמיד שם, טסטים וטריינרים התווספו עם הזמן. מדי וואטים התווספו בשלב מאוחר יותר אבל תמיד היו מדדים- מספרים אובייקטיביים שסיפרו סיפור ועזרו לנתח.

בנוסף, תמיד היה גם מקום מאוד נרחב לתחושה של הרוכב- איך הרגיש הביצוע, איפה היה ממוקם המאמץ האימוני או התחרותי בסקלת אינטנסיביות, ואיך מרגישות הרגליים.

המעטפת הקרובה

המשפחה הקרובה של גיא, מונה אב ואם- דפנה ורמי, 2 אחים- אחד גדול מגיא, הבכור, השני קטן מגיא ואחות קטנה. מעורבים בכל פרט, אך לא מידי, תומכים אך ללא תנאי, מתרגשים אך לעולם לא מלחיצים, ישמחו לנצח בכל יום נתון אך מבלי לאבד לרגע את סדרי העדיפויות של החיים.

חברים, יש מינון מושלם של מעורבות הורים, וראיתי כזו מקרוב. תראו איפה הילד עכשיו.

ילדים בגילאים כה צעירים שחולמים כל כך בגדול, חייבים גיבוי ומעטפת קרובה. ללא תמיכה וליווי קרוב של הורים, זה לא יעבוד ולא יגיע לרמות האלה. ללא אחים שרצים אחריך בעליות ומחלקים מים ועזרה טכנית, אין מצב לשרוד את הסצנה המקומית.

ילדים כמו שחר פאר, ירדן ג'רבי, דני אבדיה, גל פרידמן, שחר צוברי, נמרוד משיח ורבים אחרים, חייבים מעורבות הורים כדי להופיע באלפיון העליון של הספורט שלהם.

 לעיתים, המעורבות ההורית המוגזמת יכולה לגזול קריירה. כשהיא במינון המדויק היא ההבדל בין הצלחה לכישלון. הילדים הללו גם עולים המון. ציוד, מחנות אימונים, נסיעות למרוצים והמון חודשי חו"ל. בשלב הזה בחייהם את התמיכה והחסויות מול הספונסר יכולים לסגור רק ההורים, שתכלס מתפקדים גם כסוכנים בגילאים האלה.

בנוסף, והכי חשוב, כמות הכישלונות והאכזבות שילד בספורט אישי צובר היא משמעותית ביותר. יש ימים שהגוף עובד חרא, יש ימים שהראש, יש ימים שזינוק לאליפות ישראל יוצא ב 11 בבוקר ביולי והגוף מתאדה ומרגיש לא טוב… אתה חייב עידוד ותמיכה מדויקים ביום הזה- קוראים לזה אהבה ללא תנאי. בלעדיה, יש מצב שלא תראה את הילד באימון הבא.

לגיא היו המון ימים מאכזבים. תמיד כבר באותו הערב הוא התאושש ונתן לכולם לדעת שממחר חוזרים לעבוד. בלי מעטפת חכמה, זה לא היה קורה.

בספיידר, הצוות המאמן עטף את גיא מקצועית ורגשית כעשור. היינו ב-0 מחלוקת, ריב או פיצוץ מול ההורים. א פ ס!

 זה נדיר, זה מתואם וזה מורגש אצל הספורטאי בסוף- כולנו היינו מיושרים על הפוטנציאל מול הצורך להסתכל רחוק גם אם המחיר המיידי הוא עונה מסוימת שעתידה להסתיים ללא תואר. יחד בחרנו בראייה ארוכת טווח מחד, ניהול ילדות ונערות מאושרת ונורמלית עד כמה שניתן, עבודה קשה ומדויקת מאידך, אך יותר מכל בריאות נפשית.

במקרה של גיא, היו לטעמי עוד 2 רכיבים קריטיים במעטפת הקרובה- ראשית, החברים. הקהילה הזו של יישוב בגוש משגב כמו עצמון, בו ילדים גדלים ביחד ומפתחים חברויות לחיים הן גם מקור של כוח. ילד שכמעט כל ערב שישי נכנס למיטה מוקדם על מנת לרכוב 6 שעות בכביש למחרת מוקדם בבוקר, שלא תמיד יצטרף אליך לגלידה או פיצה, הוא ילד שחשוף להיהפך ללא אטרקטיבי לחברה. הגב שגיא קיבל מהחברים שלו במרוצים לאורך השנים ועד להתייצבות המרגשת שלהם בצמתים בכל הארץ כדי לקבל אותו מדווש את  הג'ירו, היו נדירים וללא ספק העיפו את גיא מדרגה אחת קדימה.

הדבר השני היה הייעוץ והתמיכה המנטאלית של אנשי פסיכולוגיית ספורט- בשל אופי הענף שלנו בפן התחרותי, הכאב, משך התחרות, האימונים האישיים, קבלת ההחלטות תחת מכשולים טכניים הופכות את הצורך בפונקציה הזו לאקוטי. כבר בגיל צעיר, דן ולנסי מגיע להנחיות קבוצתיות במועדון ועושה הבדל, ענין ומשאיר המון חומר למחשבה לכל אחד במועדון. בהמשך, ליאור זך מאור פורש כנפיים אדירות ומקצועיות על גיא, ובטיפולים פרטניים וזוגיים של גיא ושלי על כורסאות הפסיכולוג, מטפל ומנטרל פצצות קיומיות ומביא השראה וכלים לטיפול בנקודות של קושי.

לא רוצה לחשוב איך היו נראים הדברים אצל גיא, לולא נמצאה הדרך לממן את הפן המשלים הזה שלו בחייו המקצועיים.

גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
מרץ 2009
גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
אליפות ישראל 2016

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

אז מה הילד כזה מושלם? אף פעם לא מעצבן?

אה…. תכלס… כן… ילד מושלם… יש כאלה… הנה אחד… גם כשהיה חרא והיה…גם כשהיו הצלחות מדהימות, והיו, תמיד בטוב, תמיד אופטימי, תמיד קשוח, מדויק, אמין, מחויב וחרוץ. תמיד מהיר, תמיד מנסה, תמיד יורד למגרש ולא נשאר לצפות מהצד. תמיד מנומס, תמיד פתוח לחדש ולהקשיב, תמיד נוכח. תמיד אהוב- על רוכבים מכל קטגוריה אפשרית ובעיקר מגילאים בוגרים, על מאמני נבחרות ומועדונים אחרים, על ספונסרים ומנהלי מועדונים ואני די משוכנע שכך הם פני הדברים גם עכשיו ביזרעאל סטארט אפ ניישן- עובדה.

גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
גיא ניב במדי ISN- טור דה פראנס 2020
גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
גיא ניב במדי ISN- טור דה פראנס 2020

אם חייבים ממש לחפור ולחפש שלילה כדי שאריק ימכור רק עוד מנויים לצהובון האופניים הזה, הרי בתור ילד ומתבגר גיא די חירפן אותנו עם הערצה פסיכית למכבי חיפה בכדורגל. הוא ממש היה מאלה שהולכים לכל משחק, בלי חולצה, קופים ירוקים, קומץ…. לא יודע מה הפריע לעמרי ולי יותר… הפדיחה שהפרח הזה מעריץ כדורגלנים ישראלים כושלים ועצלנים או מהפחד ששרדנו עוד אימון שבת רק כדי שהילד יפצע בטריבונה של קריית אלעזר מחזיז של המקבילים שלו משכונת התקווה.

איכשהו הוא תמיד חזר משם שלם… תודות מענף שלם ליעקב שחר וקבוצת הונדה/וולוו.

גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
ג'ירו ד'איטליה 2018

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

מזל, תיזמון, קארמה

ההגעה של גיא לרכוב בטופ העולמי מחייבת גם בדיקה מדוקדקת של אלמנטים נוספים. נתחיל בכל מה שתואר לעיל- הדור הזה של רוכבים סביב הגיל של גיא, שהכיל רבים וטובים שכבר מזמן לא חלק ממצבת הרוכבים, ועד לאלה שמהווים רכיבי ליבה ב-ISN. זהו דור שחווה אבולוציה מסוימת לעומת הדור שלפניו- יותר גיבוי ממסדי של נבחרות והועד האולימפי, לא מרהיב, לא קרוב לחו"ל, אבל עדיין בצמיחה.

לדור הזה היו יותר מועדונים שייצרו יריבויות בריאות מסביב- לא המון, אבל טוב יותר, ובמגמת שיפור. כך גם תשתיות הרכיבה, כמות התחרויות ונראות של ספונסרים מסביב.

על הדרך, לפני אולימפיאדת ריו ב-2016 לגיא גם יצא להיות לחלק מקמפיין אולימפי מוצלח אשר הביא את שלומי חיימי להופעה היסטורית במשחקים האולימפיים. התהליך בהובלתו המקצועית של ירדן גזית, התקציבים המובטחים בגיבוי המנכ"ל דאז, ירון דור והרוח הגבית של הוועד האולימפי, נתנו לגיא את הבמה להוכיח עד כמה הוא יודע לשחק קבוצתי, ומצד שני כמות האירועים הבינלאומיים שמרוץ הטרפת הזה אחרי ניקוד בינלאומי נתן לו, הפך אותו לרוכב מנוסה מאוד.

גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
גיא במדי ISN, טור דה פראנס 2020

מעל הכל, ברור לכל כי הפלטפורמה שעל גביה רוכב כעת גיאגיא במרוץ שמדביק את כולנו למסכים, היא קבוצת הסטארט אפ ניישן.

ברור לכולם, שלפני עשור, עצם קיומה של קבוצת פרו טור ישראלית היה נשמע על סף התימהוני-בדיוני. לולא איש אחד, רן מרגליות אחד, עם עבר עשיר של רוכב נוער בקבוצת תל אביב ורוכב הנמנה על הסגל הבכיר של קבוצת פרו טור בדמות SAXO, אשר החליט כי המשימה של הקמת קבוצה שכזו הוא ברת כיבוש, כל זה לא היה קורה. רן קלט מקצועית ורגשית את גיא מהר מאוד. הסב אותו לרוכב כביש באופן טוטאלי, הבין במי מדובר והביא אותו לישורת האחרונה של פיתוח וליטוש היהלום עד למקום בו הוא נמצא עכשיו. גיא מצידו, הגיב דומה- אימון, ביטחון והליכה לא מהוססת אחרי רן והחלום.

מזל? טיימינג?… משפט ידוע אומר שהמזל יכול להגיע רק למצב שיש בו מוכנות. גיא בהחלט מוכן, ערוך וראוי להזדמנות שרן טרח לייצר עבורו.

בזמן כתיבת שורות אלה, נותרו עוד 11 סטייג'ים לסיום הטור. מתוכם המון קטעי הרים מפרכים.

האהבה שעוטפת את גיא בימים אלה והאופן שבו הוא סופג אותה ומחזיר חלילה, נוטעת אופטימיות של ממש בכולנו.

בהצלחה רבה, בבריאות שלמה ובהגשמה

גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און
גיא במדי ISN, טור דה פראנס 2020

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200



אופיר גל-און הוא אחד ממאמני העבר המוכרים והמצליחים בישראל. בין 2002-2011, אופיר אימן רוכבי עלית, מאסטרס, קדטים, ילדים ואפרוחים והפך למעשה לקבלן תארים. במשך שנות פעילותו כמאמן אופניים לא היה תואר ארצי באופני הרים, כביש, ונג"ש שאופיר לא אימן וזכה בו. ב-2004 הקים את טים משגב ו ב 2005 הקים את טים ספיידר של גיא ניב, רותם ישי ועוד רבים וטובים.

בין 2008-2010 אופיר שימש כמאמן הראשי של נבחרות ישראל באופני הרים. בקדנציה שלו אפשר למנות 3 אליפויות עולם (נגה כורם עם מקום 5 בקנברה אוסטרליה, רותם ישי עם מקום 13 בואל די סול ב-2008), 3 אליפויות אירופה (שלומי חיימי עם 21 בסנט וונדל גרמניה) ואחת חיפה מארחת (לראשונה בהיסטוריה הישראלית) את אליפות אירופה ב-2009.

לאחר פרק האופניים שלו, אופיר ייסד ומינכ"ל את וואטים- חברת ספורטס טק אמריקאית/ ישראלית שהעזה לפתח מד וואטים מהפכני בגישה ובשימוש.

ב-2019, אופיר עבר לאמסטרדם כ-HEAD OF INNOVATION ו- VP BUSINESS DEVELOPMENT בחברת ביטרוניק/ספשלייזד לטובת פיתוח מד הוואטים החדש של ספשלייזד והתאמתו למגוון ענפי ספורט.

בימים אלה, אופיר משמש כמייסד שותף ומנכ"ל ב eXturn, חברה המפתחת טכנולוגיה רובוטית להרכבה ואבטחת איכות של צנרות לחץ גבוה.

גיא ניב, מהשנים המוקדמות ועד השתתפות היסטורית בטור דה פראנס- טור אישי, אופיר גל-און

Comments

comments

כתבות נוספות