כתב: ניר בן ימיני    תמונות: אוסף אישי

עליתם פעם עם אופניים על רכבת הרים?

נפרדתי מכם אי שם בנובמבר 2018 אחרי אירוע ההשקה של Desert BikeAir, בנקודה גבוהה על מסלול רכבת ההרים.

מאז טסנו במורד, עלינו לנקודה גבוהה יותר… ושוב טסנו במורד עד הנקודה הנוכחית בה אנו תקועים ללא מהירות… אבל לחלוטין לא סופי.

עדכון לסיפור מסע

חורף 19-18, רכבת ההרים יוצאת מהתחנה במעלה המסילה

כיזם, לשמוע הסברים למה המיזם שלך לא יצליח, זה סוג של הרגל…

…אבל כזה שבאופן אישי לא התרגלתי אליו מעולם.

כשיצאתי לדרך עם Desert BikeAir, כמות ה-devil advocates הייתה גדולה מתמיד:

לרכוב עשרות אנשים יחד? איזה סבל!

…אבל זה בסדר, כי ממילא זה לא יקרה – נראה לך שתצליח לגרום לעשרות תיירים להגיע בתאריך שאתה תכתיב להם?

…ועוד במחיר כזה? 680 יורו ל-4 ימים באוהל? נו באמת!

…ואם תצליח, נראה לך שתביא מספיק כדי להרוויח? אין מצב!

"תיירים חוזרים מהמדבר הישראלי בהיי מטורף, אבל החברים שלהם לא באים אחריהם, וכל לקוח דורש מאמץ שיווקי מהתחלה" אמר לי אדם בשם פיני.

"ככה בדיוק לא מביאים תיירות" כתב לי בפייסבוק נעם…

…ועוד ועוד, כיף גדול!

אחרי אירוע ההשקה, הגענו לאירוע פברואר 2019, היה וייב מופלא, חוות הדעת ב-Trip Advisor השתפכו יותר מאלה של אירוע ההשקה… אבל סה"כ הגיעו רק 12 תיירים (שאליהם הצטרפו כ-20 ישראלים), וסה"כ 30 תיירים בשני האירועים יחד.

יוני 19, הרכבת חורקת בתחתית המסילה

יוני 2019, ע"פ התוכנית העסקית נגמר הכסף ונדרש גיוס הון נוסף.

באופן מפתיע הכסף גם באמת נגמר (הפוך זה אף פעם לא קורה משום מה).

אני יוצא לגיוס בתחושה שהראיתי שאפשר לרכוב כמה עשרות רוכבים יחד ומאד ליהנות, הראיתי שניתן להכתיב לאנשים תאריך, לגבות מהם 680 יורו על 4 ימים באוהל…

…אנחנו בכיוון הנכון, נצליח לגייס בקלות…

…אז זהו שלא. אם הכתבה הייתה קולית, הייתי משמיע לכם בשלב הזה צליל שמתחיל חזק והולך ונמוג – כך עשו לי המשקיעים הפוטנציאליים, מסבירים לי כל אחד בדרכו שמה שעשינו זה נחמד, אבל לא הולך לשומקום טוב שמעודד אותם להשקיע.

"ניר, חייבים להחליף מודל", אומרים לי מ. ו-ר., "חייבים לייצר עוד מקורות הכנסה."

"בהחלט ייתכן שאתם צודקים" אני אומר להם, "אבל עד שלא נדע באיזה קצב הדבר הזה יכול לצמוח, אין לכם כלים לקבוע את הקביעה הזו"

"אם נכפיל בשנה הבאה את כמות התיירים, גם תגידו את זה?" אני שואל.

אין תשובה… …רוצים לומר: כנראה שבמקרה של הכפלה לא נגיד את זה, אבל אין סיכוי שזה יקרה.

אני סוג של פנטזיונר, מאלה שעובדות לא מבלבלות אותם (אל תנסו את זה בבית, אשתי סובלת מזה סבל רב כבר למעלה מ-20 שנה…).

אין כסף? רציתי תקציב של 80,000 שקלים לפרסום ונותרו רק 10,000 שקלים? אני אראה להם – התוכנית העסקית מדברת על אירועים רווחיים בעונת 21-20 – יהיו אירועים רווחיים.

איך? כתבתי לכם כבר בתחילת הפסקה – אל תבלבלו אותי עם עובדות.

חורף 20-19, פסגות חדשות

נפתחת ההרשמה לאירוע נובמבר 2019. טל, זו המופלאה שיושבת בפריס והביאה לאירוע ההשקה 11 צרפתים חסרי כל זיקה לישראל, מספרת לחבריה בפריס, שמקבלים במקביל גם הצעה לטיול אופניים בדרום ספרד, הצעה קרובה יותר וזולה הרבה יותר. החבר'ה מחליטים – חוזרים לישראל, והפעם מגיעים כבר בהרכב של 18 – האם מישהו מכם הקוראים יכול לדמיין לעצמו את רמת ההתרגשות שלי? גם Thomas ו-Edwin, חברים של Gustavo שרכב אתנו באירוע ההשקה, מגיעים עם נשותיהם, סה"כ 30 תיירים – כמו שני האירועים בעונה הקודמת יחד. 2/3 מהם לקוחות חוזרים או חברים של… (…הן אפשר… נאמר בשיר), תוספת של 25 ישראלים הפכה את האירוע לרווחי, והרגשנו על האוכף.

כדי שיהיה מעניין, מישהו דאג שרכבת ההרים לא תטפס גבוה מדי.

האירוע תוכנן לכלול את חלקיו החדשים של שביל ישראל לאופניים מערד עד נווה זהר… אבל בישראל כמו בישראל, השביל לא היה מוכן.

צוות מופלא זו תמיד תוספת מבורכת, ואחרי אינסוף רכיבות הכנה וים כסף לשילוט עצמאי ארגנו לעצמנו חלופה פחות או יותר ראויה, ויאללה, מנצחים עם מה שיש.

פברואר 20 מתקרב. הצלחת משימת הרווחיות באירוע נובמבר מכניסה כמובן אנרגיה לרכבת שבעלייה, אבל מי מבטיח שהאנרגיה הזו תספיק כדי להגיע לפסגה?

הספיקה גם הספיקה. 37 תיירים שאליהם הצטרפו עוד כ-20 ישראלים, אירוע קרררר וגשום אבל רווחי, מסיים את העונה עם למעלה מכפול תיירים מן השנה שעברה, חוות דעת מעולות כפי שכבר התרגלנו, ויחד עם התוכנית החדשנית לשנה הבאה, מסמן לנו את המטרה הבאה: בשנה הבאה לא רק האירועים יהיו רווחיים, אלא כלל הפרויקט.

בהמשך מצטרפים אלינו גם שני משקיעים, אנחנו בנקודה גבוהה במסילה, מוכנים לאתגר של הנקודה היותר גבוהה הבאה…

…ככה לפחות חשבנו…

המלך Covid ה-19

…אלא שאז הפציע המלך Covid ה-19… המשקיעים נקלעו לצרה משל עצמם והפסיקו את המימון, ואנו נתקענו בתחתית המסילה ללא שום מהירות שתאפשר לטפס לפסגה הבאה (שומעים ברקע את הצליל הנמוג? נכון שזה הופך את העניין ליותר דרמטי?)

ישראל אמנם קנתה לה שם של מקום בטוח יחסית מקורונה, אבל אף אחד מאתנו לא יודע לומר מה יביא איתו איום הגל השני, כמה יעלו טיסות בשנה הקרובה, מה עומק השבר הכלכלי בניכר והשפעתו על התיירים הפוטנציאליים, ועוד כהנה וכהנה שאלות, שמונעות את האפשרות לתת תחזית כלשהי.

התחזית היחידה שכן נכון לתת, היא שבשנה הקרובה פחות ישראלים ייסעו לחו"ל, ואנו נהיה עבורם ההזדמנות להחליף את חופשת האופניים באירופה באווירה בינלאומית ונופים לא פחות מרהיבים: שביל ישראל לאופניים, מערד דרך מצדה לים המלח בתוך הנופים עוצרי הנשימה מאות מטרים מעל ים המלח, מצפה-רמון לערבה דרך נחל נקרות העצמתי, מעלה קטורה והדיונות של חולות כסוי שרובנו לא מכירים, וסינגל פארק תמנע שאורחינו אומרים עליו שהוא אחד היפים שראו בעולם.

…והנה הצליל חוזר ומתחזק…

האירוע הזה יקרה בפברואר 2021.

איך, כשאין בקופה כסף אתם שואלים?

ובכן למה אתם שוב מתעקשים לבלבל אותי עם עובדות?

מוקדש באהבה לצוות המופלא של Desert BikeAir:

אסף עמיחי השותף לחלום

רן קוכמן שהחסרון היחיד שלו הוא שאינו רוכב על אופניים

איתמר טופורוביץ' מכונאי העל ואוהב האדם

רונן ליפשיץ הפרמדיק היוזם

וגל מגל מלא הנתינה