* הכתבה עוסקת במאפיין חדש שזמין כרגע רק במזלגות פוקס החדשים, אך לאור תקדימי העבר סביר להניח כי טכנולוגיה זאת תאומץ בדרך זאת או אחרת ע"י חברות נוספות. קריאה מהנה.

כתב: עמית לביא- סינגלטרק תל אביב, מנהל מרכז שירות לבולמי FOX ו ROCKSHOX

רכיבה אגרסיבית היא עבודה קשה לרוכב וגם לאופניים. המזלגות האגרסיביים ארוכי מהלך משופעים באפשרויות כוונון של התנגדות וריבאונד במהירות נמוכה וגבוה, דברים שרוכבי XC אפילו לא צריכים לחשוב עליהם. המזלגות נדרשים לעבודה קשה במיוחד ולכן זוכים גם ליחס הראוי. למשל יש רוכבים בז'אנר שלפני הרכיבה מקיימים סוג של טקס קבוע: בזמן שהם לובשים את המגינים, מארגנים את הציוד ומחליפים חוויות, הם הופכים את האופניים ליד האוטו מתוך אמונה שהשמן בתחתית המזלג יגיע בינתיים למקומות שהיו קודם לכן יבשים ועבודת המזלג ברכיבה תהיה חלקה יותר.

ככלל הטכנולוגיה בבולמים ומזלגות היא כה מתקדמת שנראה שאין יותר מה לשפר. לכאורה גם אין שום צורך הרי העסק עובד מצוין, ובסוף הרוכב ולא השכלולים, הוא שעושה את ההבדל. האמנם?

מה עוד נשאר לעשות שלא עשו?

הכירו את ה Lower leg channels

זה מפתיע שבכל פעם טכנולוגיה/ תכונה חדשה מופיעה, ולוקחת את הביצועים עוד צעד קדימה.

שתי נקודות שלא זכו עד היום לתשומת לב מיוחדת במזלגות ארוכי המהלך הן השימון של המערכת ואיזון הלחצים הנבנים בתוך הרגליים התחתונות של המזלג שאינם שייכם למערכת האוויר.

נתחיל בשימון, מעט רקע כדי שנבין איך הדברים עובדים:

רגלי המזלג נעות אחת בתוך השנייה כשהרגליים העליונות מחליקות על פני כסבות החלקה (טבעות אלומיניום מצופות טפלון) – בושינגים בלע"ז.

את החיכוך בין הבושינגים לרגליים העליונות אמור לסכך שמן ייעודי לעניין. השמן הנ"ל נמצא בספוגיות שימון הנמצאות מתחת לאטמי האבק בתוך הרגליים התחתונות של המזלג.

בשל כוח הכבידה, השמן נוטה למצוא את דרכו למטה, לקרקעית הרגליים התחתונות, ומגלה סרבנות אל מול המשימה של שימון החלקים העליונים של המזלג.

מסיבה זו, רוכבים רבים כאמור נוטים להפוך את האופניים לפני הרכיבה, מתוך תקווה שהשמן שנמצא בתחתית הרגליים התחתונות ימצא את דרכו לחלקים הגבוהים יותר של המזלג.

ובכן חברים צר לי לקלקל את המסיבה… תקווה לחוד ומציאות לחוד. הבושינגים חוסמים את דרכו של השמן כלפי מעלה….

הנקודה השנייה שלא זכתה להתייחסות עד היום, היא לחץ האוויר הכלוא ברגליים התחתונות, לחץ אטמוספרי בלבד. כשהמזלג נדחס, נפח תא האוויר ברגליים התחתונות מצטמצם והלחץ הנגדי עולה, כשהמזלג עובד ומתחמם, הלחץ עולה עוד יותר ובמקרים מסוימים של עבודה אינטנסיבית במיוחד יכול הלחץ שנבנה ברגליים התחתונות למנוע מהמזלג  לנצל את מלוא המהלך שהוא לתת.

יש פתרון פשוט, איך לא חשבו על זה קודם…

פתרון פשוט, איך לא חשבו על זה קודם? זו המחשבה שעולה במקרים רבים בהם אנחנו נתקלים בפיתוחים שבהמשך לא נבין כיצד הסתדרנו בלעדיהם קודם לכן.

הפתרון הנוכחי מיושם כיום רק במזלגות האגרסיביים של פוקס כאמור, אך סביר להניח שכמו כל פתרון מוצלח, הוא ימצא את דרכו גם למזלגות האגרסיביים של החברות נוספות.

הפתרון באמת לא מורכב: בגדול תעלת מעבר בין החלק התחתון לחלק העליון של הרגליים התחתונות מאחורי הבושינגים. כמו כל פתרון טוב, הפתרון הזה פשוט ולעיתים נראה טריוויאלי.

איך זה עובד?

כאשר הרגליים נדחסות ונפח תא האוויר בחלל הרגליים התחתונות קטן, אוויר ורסיסי שמן נדחסים דרך התעלה כלפי מעלה, משחררים את הלחץ ומשמנים את הבושינגים והחלק העליון. הלחץ ברגליים התחתונות משתחרר ומאפשר תנועה חלקה יותר של הרגליים העליונות כלפי מטה. השימון מגיע לאזורים שקודם לכן זכו לשימון מועט, זה כמובן- החלק שבין שני הבושינגים, העליון והתחתון.

אוויר שעד היום היה נכלא ברגליים התחתונות ומייצר התנגדות לפעולת המזלג, משתחרר כעת כלפי מעלה, ולא מייצר התנגדות נוספת.

בראש התעלות מצויים שסתומים המאפשרים להשוות לחצים, לאחר רכיבה מאומצת. בשל החיכוך במזלג, נוצר חום, הגורם להגדלת לחץ האוויר בתוך הרגליים התחתונות, שימוש בשסתומים המובנים מאפשר להשוות את הלחצים חזרה ללחץ אטמוספרי רגיל.

איך התגובות?

רוכבים רבים שהתנסו על מזלגות 36/38/40 החדשים, מדווחים שהם מרגישים שיפור ניכר בעבודת המזלג. כולם מציינים שמזלגות החדשים יורדים חלק ולינארי יותר במהלך העבודה. ברור שתכונות אלה שייכות מעל הכל למבנה מערכת תאי האוויר החיובי והשלילי של המזלג, אך מאחר ודבר לא השתנה במערכת תאי האוויר מאשתקד, ניתן לייחס את השיפור לשינוי ברגליים התחתונות ולטכנולוגיה החדשה.