IBIS Ripmo במבחן

על קו התפר בין ה-AM ל-Enduro

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

כתב: נימי כהן | דוגמן: דן דורון ן צלם: תומר פדר

יבואן: מוטואופןמחיר: (מחיר ארה"ב + מע"מ) קיט GX סטנדרטי- 22,000 שקלים ן קיט XO משודרג בבולמי פאקטורי וגלגלי קרבון- 37,000 שקלים

מריץ׳ ורץ׳ יוצא ריצ׳רץ׳, ומריפלי ומוג׳ו יוצא ריפמו.

ה-Ripmo, אופני ה-29 אינץ׳ ארוכי המהלך החדשים של IBIS, קיבלו את שמם מהלחם שמות של שני דגמי אופניים. ה-Ripley, אופני השבילים המוצלחים בעלי גלגלי 29 אינץ׳ וה-MOJO, אופני האנדורו של החברה, בעלי גלגלי 650b.

החברה עשתה את צעדה הראשון בעולם האקסטרים, כששחררה לשוק את הדור הראשון של המוג׳ו בשלהי 2010. האופניים בעלי מהלך של 150 מ״מ וגלגלי 26 אינץ׳ היו מהפכניים לזמנם, עם שלדת קרבון ראשונה בשוק, הרבה לפני היצרנים הגדולים ששמרו את היישום היקר והיוקרתי לעולמות הכביש והקרוס קאנטרי, עם יישום מעולה וקשיח של מתלה ה-DW Link, שהפך אותם להכי יעילי דיווש בקטגוריה, ועם מחיר מצוין, אמינות ואחריות ששכנעו כל סקפטי שקרבון זה בסדר גם לעולם האול מאונטן. נצחונות של פיגורות כמו בריאן לופס ואן קרוליין שוסון על דגמי המוג׳ו HD השונים הספיקו לבסס את מעמד האופניים, ומאז הם שופרו ועודכנו עד לדור הרביעי, ה-HD4 בעל גלגלי ה-650b שכאמור משווק כיום.

נבחרות האנדורו של אייביס, העולמית והאמריקאית, מתחרות בהצלחה רבה על המוג׳ו הנ״ל, אך נכון ל-2018 מותג אופניים חייב שיהיו לו אופני אנדורו עם גלגלים גדולים בקוטר 29 אינץ׳, בין אם זה כדי להתמודד עם מסלולי סבב האנדורו העולמי שהופכים ליותר ויותר פסיכיים, ובין אם זה למטרות עדכניות ושיווק בשוק הכה תחרותי הזה.

אופניים במבחן IBIS Ripmo

אז מה מייחד את אופני ה-Long Travel 29er של IBIS?

השם מסמל את שילוב היכולות בין שני הדגמים המוצלחים והמוכחים של החברה: המהירות והיציבות של הריפלי, עם הזריזות ויכולת הדריסה של המוג׳ו HD4.

לאורך השנים, ל-IBIS יצא שם של חברה שהולכת על בטוח מבחינת גיאומטריה ותכנון. החברה לא הציגה מהפכות תכנוניות שכבשו את השוק והפכו לסטנדרט דוגמת זווית צינור כיסא תלולה שהשיקה רוקי מאונטן, גיאומטריית ה-Long & Slack שנכנסה חזק לשוק בעזרת מונדרקר, או משחקים באופסטים של המזלגות דוגמת תאגיד טרק וטרנזישן, אך היא בהחלט ליקטה את המגמות העדכניות והטובות ביותר לכל דיסיפלינה ויישמה אותם כהלכה באופניה.

המקרה של הריפמו הוא שונה במקצת. לאופניים גיאומטריית אנדורו עדכנית ומודרנית, עם טופ טיוב ארוך במיוחד, בערך ב-2.5 ס״מ ארוך יותר מהמוג׳ו HD4 באותה מידה. צינור הכיסא בנוי עם זווית שואפת לאנכית (76 מעלות), הממקמת את הרוכב מעל הקראנק, מאפשרת דיווש יעיל ונוח, ונותנת לרוכב לדחוף את הדוושות מטה ולא קדימה. איך זה לא מייצר קוקפיט צפוף? זכרו את הטופ טיוב הארוווווך…

אייביס הייתה מהראשונות לאימוץ אופסט ארוך של 51 מ״מ למזלגותיה, בדומה לגאומטריית ה-G2 של טרק, והפעם היא הולכת על המגמה הסופר עדכנית של אופסטים קצרים לרכיבה אגרסיבית (ראו טרנזישן), ומשתמשת במזלגות עם אופסט מקוצר של 44 מ״מ (עוזר להקנות יציבות במהירות גבוהה ובזוויות תלולות).

דווקא זווית הראש מסורתית משהו, עם 65.9 מעלות ״בלבד״. חברות רבות מתמודדות עם מסלולי האנדורו המקצועיים התלולים על ידי מיתון זווית הראש (לסנטינל של טרנזישן אופסט ומהלך זהים לריפמו, אך זווית ראש של 64 מעלות), אך אייביס טוענת שהאופסט המקוצר מייתר את זה, ולמעשה גורם לאופניים להתנהג ״כמו עם זווית ראש של 64.5 מעלות, רק מבלי להגדיל את בסיס הגלגלים ועם שמירה על זריזות גבוהה״. כן, כך בדיוק במקור.

לתבשיל זרקו גם מרווח צמיגים עד 2.6 אינץ׳, צינור כיסא ישר ונמוך מאוד המאפשר שימוש במוט כיסא דרופר עד מהלך של 175 מ״מ בשלדות מדיום ולארג׳ שרכבנו עליהן (הידד!), וגם, סופסוף, מקום לבקבוק רגיל בתוך המשולש.
יש גם את כל מה שמקובל בשלדות בימים אלו כמו חיווט פנימי, הציר המרכזי הוא מהסוג המתברג האמין והחביב על מכונאים ואנשי האחריות, והמתלה הוא ה-DW כפול החוליות המוכר ועתיר השבחים. החוליה התחתונה עושה שימוש בבושינגים ולא במסבים. פרט לחסכון של 80 גרמים (שעזרו לשלדת מדיום לשקול כ-2.7 ק״ג), החברה טוענת לאמינות גבוהה יותר ולטולרנסים קטנים יותר מאשר למסבים כדוריים, אבל את נושא החופשים שיכולים להיווצר והאמינות ביחס למסבים המוכחים והנפוצים הייתי בודק עוד חצי שנת שימוש.

אופניים במבחן IBIS Ripmo
אופניים במבחן IBIS Ripmo

Highlights

  • שלדת "29 קרבון עם מהלך אחורי של 145 מ״מ
  • מתלה DW Link יעיל דיווש
  • מזלג FOX 36 עם מהלך של 160 מ"מ
  • גלגלי קרבון או אלומיניום רחבים של IBIS
  • כלוב בקבוק בתוך השלדה
  • מקבלים מוט כיסא טלסקופי ארוך (175 מ״מ)
  • אורך צינור עליון 603 מ"מ
  • זווית צינור ראש 65.9 מעלות
  • זווית צינור כיסא אפקטיבי 76 מעלות
  • אורך תומכות שרשרת 435 מ"מ
  • בסיס גלגלים 1,190 מ"מ למידת מדיום
  • משקל "רטוב" ­ 13.4/13.8 ק"ג כולל פדלים
  • נתונים למידה מדיום

מפרט מלא וגאומטריה באתר היצרן

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

אופניים במבחן IBIS Ripmo

קיבלנו למבחן שני זוגות של ה-RIPMO החדש, אחד במידת Large בבנייה יוקרתית על בסיס קיט XO עם שדרוג לגלגלי קרבון רחבים של IBIS, שדרוג לבולמי הקצה של FOX ומערכת SRAM Eagle XO1 במחיר של 36,000 שקלים. השני במידת מדיום על בסיס קיט GX, עם גלגלי אלומיניום, מזלג מסדרת פרפורמנס של פוקס ומערכת Eagle GX שתקבלו תמורת 22,000 שקלים. איתם טסנו לשבילים (וחלקנו לטיול הצוות לפאגנלה באיטליה עם חברת בוץ) לבדוק- הכצעקתה?

מכלולים נבחרים, משקל, מחיר

בניית GX, מידה M

 מזלג FOX 36 Performance 160m

 בולם FOX DPX2

 גלגלים IBIS 938 Alloy

 צמיגים MAXXIS Minion DHF 2.5 / Agressor 2.5

הילוכים SRAM GX1 Eagle 12 Sp

מעצורים SRAM Level

משקל 13.85 ק"ג

מחיר: 22,000 שקלים

בניית XO משודרגת, מידה L

מזלג משודרג FOX 36RC2 Fatory 160mm

בולם FOX DPX2

גלגלים משודרגים IBIS 942 Carbon

צמיגים MAXXIS Minion DHF 2.5 / Agressor 2.5

הילוכים SRAM XO1 Eagle 12 Sp

מעצורים SHIMANO XT4 Pistons

משקל עם דוושות וכלוב בקבוק 13.45 ק״ג

מחיר: 36,000 שקלים

** מחירי מוטואופן היבואן המקומי, צמודים למחיר ארה"ב בתוספת מע"מ כפי שהם מופיעים באתר החברה

הרכיבה

על אף הארכת הצינור העליון, אופני המדיום עם הסטם באורך 50 מ״מ הרגישו לי מעט צפופים. רכיבה ראשונה בקיץ החורך והמדורדר בחורשן עם העורך ועם מיליס המקומי, אנו מדוושים בניחותא במעלה ההר על דרך כורכר רחבה ואני בהלם מהתנגדות הגלגול של הצמיגים הגדולים והרחבים. בפעם האחרונה שרכבתי על צמיגים ברוחב 2.5 היה כתוב להם 26 על הצד… בציר ה-29 אינץ׳ הנוכחי בגרסת ה-WT בעלת המדרס הרחב המיועד לשימוש עם חישוקים רחבים (35 מ״מ רוחב פנימי בחישוקי הקרבון של אייביס) הניב צמיג רחב בטירוף, על גבול צמיגי ה-Plus, שמתגלגל כמו טרקטור ושוקל בהתאם.

אני חותך לסינגל קרוס קאנטרי בעלייה לבדוק אם הריפמו אכן מטפסים כמו ריפלי, והחוויה מפתיעה אך גם צפויה. מפתיעה כי האופניים ממש לא מטפסים ומרגישים כמו 14 ק״ג עם 160 מ״מ מלפנים, צפויה כי לטפס באורח יוצא דופן זה מה שמצפים מ-IBIS ומתלה ה-DW שלה. בהמשך היום טיפסתי את סינגל ניו זילנד: תלול, לא קצר, עם מספר מקטעים טכניים לא פשוטים. על אף רכיבה עם פלאטים, הריפמו כבשו את המעלה בלי להתרגש. הצמיגים הרחבים והמשוננים, עם מהלך נדיב של 145 מ״מ מאחור מצאו אחיזה גם בדרדרת המשופעת, ואילו מערכת האיגל עם גלגל השיניים הענק מאחור (50 שיניים), מאפשרות ל״רכב״ לטפס הכל, כל עוד ל״מנוע״ יש כוח לדווש. הניו זילנד פתח לי את הראש, ובהמשך ניסיתי לטפס כל סינגל ומעלה טכני שפגשתי. מתלה ה-DW על הריפמו הוא מטפס טכני מדהים. על אף שהוא הופך פחות אקטיבי תחת עומס דיווש חזק, הצמיג לא מאבד אחיזה, לא מתחפר במקום, ואתה מוצא עצמך כובש קטעים, בשיא הקיץ, שקשה להבין. לפספס את היכולת הזו של הריפמו יהיה, איך לומר, פספוס…

בעליות כורכר או סלולות, משחק עם נעילת הבולם האחורי אינו נחוץ. אם תדוושו בפראות, המתלה יתנדנד קלות, אך בדיווש חלק ולא עצבני אפשר גם לא לעבור למצב האמצעי של פלטרפורמת הדיווש. בעליות טכניות ומדורדרות פתחתי את הבולם לגמרי ומיד קיבלתי עוד קמצוץ אחיזה יקרה. לא יודע להבחין במה עשה בדיוק האופסט הייחודי של 44 מ״מ, ומה תרמה הארכת ה-Reach, אבל בעליות הריפמו עובדים מעולה, ובעליות טכניות הם יוצאי דופן.

יופי.

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

אופניים במבחן IBIS Ripmo
אופניים במבחן IBIS Ripmo

על אף שבכל מסלול מעגלי עליות יהיו במידה זהה לחלוטין לירידות, לרובינו הירידות מייצרות רוב מוחלט של פאן ברכיבה, אז בואו נדבר קצת על הנושא שלשמו התכנסנו.

IBIS עשו בחירה מאוד מודעת, עם ״רק״ 145 מ״מ מהלך מאחור ו״רק״ 65.9 מעלות בזווית הראש.

למי שחי בסמוך לסקי ריזורט צרפתי, נגיד, אלו יכולים להיות נתונים שעדיין יחשבו צנועים. למי שחי בסמוך לחורשן ומשמר העמק נגיד, אלו מספרים שקולעים בול. ירידה ראשונה בסיבוב ״הקצרים והעצבניים״ של מיליס, ואני מצליח להחזיק קו ומרחק סביר מהשד המקומי. הדרופ הקבוע שמגיע ומבהיל די בהתחלה נבלע ונעלם כאילו הוא לא דרופ אלא מדרגה. איכות המהלך של הפוקס מלפנים מעולה עם פרוגרסיביות טובה, אני לא סוגר מהלך והאופניים ממשיכים להתגלגל. השילוב של גלגל 29, צמיג ענק ואגרסיבי, ומהלך נדיב (לשביל זה לפחות) מפשט מאוד את הרכיבה, גם לרוכב פחות טבעי. ענני פודרה סביבי, חריצים עמוקים וכן, האופנועים הורסים את היער ואת השבילים שרובם הם פתחו, אבל אני לא מרגיש בעיה מיוחדת עם הצמיגים המטורפים האלו. אני מתחיל להבין על מה כל רוכבי השטח המחושמלים עפים עם צמיגי הפלוס שלהם. פה תתחיל ההתלבטות שלי – האם הצמיגים האלו הם אוברקיל והייתי מעדיף להחליפם לעדת ה-2.3 הקלים והמהירים יותר, או שמא הם עוזרים למצות מהאופניים את מלוא הפוטנציאל?

יומיים לאחר מכן אני חוזר לזירת הפשע, עושה את כל הלופ לבד ומוסיף לעצמי עוד שני סינגלים בעלייה ובירידה. ביום הזה ניסיתי לדחוף גם מעט נפח, להורדת הכרס ושמירה על הכושר, ופה נפל האסימון האישי שלי: אישית הייתי מעדיף סט צמיגים קל, צר ומהיר יותר. האופניים היו מוותרים קצת על ביצועי הקצה שלהם ובביטחון המוחלט שהעניקו לי, אבל הוורסטיליות שלהם הייתה עולה.

במשמר העמק בדקנו שוב כמה קפיצות ו-transitions, ושוב התחברתי לאינטואיטיביות ולקלילות בהם האופניים האלו עולים לאוויר, משנים כיוון ומרגישים playful באוויר. שוב, הקומבו של זווית הראש, האופסט, בסיס הגלגלים, אורך הסטם, רוחב הכידון, הכל עבד מצוין וחבר יחד להיגוי זריז ואינטואיטיבי, שגורם לאופניים להרגיש ״קצרים״ ולהגיב במיידיות ובשמחה לפקודות הרוכב. אם אתם חוששים שגלגלי 29 אינץ׳ או מהלך כזה יגרמו לאופניים להרגיש כמו אוטובוס/טנק/רכבת, אתם יכולים להירגע. הם זריזים, תגובתיים מאוד לאינפוטים של הרוכב ומייצרים כמויות פאן כמו כמה מהזוגות הכי כיפיים שרכבתי עליהם.

שני פיצ׳רים שציינתי כבר ראויים לציון. כלוב לבקבוק בגודל נורמלי הוא כבר לא נחלתם של רוכבי XC דקיקים ועטויי לייקרה. בימי הקיץ אני אוהב לשתות מים מהשלוקר ואיזוטוני מהבקבוק. נסו פעם, זה שומר אתכם חזקים ואנרגטיים למשך זמן ארוך יותר. בסתיו/חורף אני יכול לצאת לרכיבה קצרה עם בקבוק בלבד בשלדה וציוד מינימאלי עלי. זה מעולה.
עד כה חשבתי ש-150 מ״מ מהלך בדרופר פוסט (מוט כיסא טלסקופי) זה די והותר, אבל אחרי נסיון עם מוט בעל מהלך של 175 מ״מ בשלדת הלארג׳ אני חייב להגיד שזה יתרון קטן נוסף, במיוחד בקטעים תלולים מאוד בהם אתה נותן את הכל.

Jeff Kendall נותן עבודה על הריפמו

ההבדלים בין הדגם היקר לפחות יקר

שלדת הלארג׳ לא הרגישה לי "גדולה עלי", ולמעשה התחברתי אליה יותר. טוב שיש שני זוגות אופני מבחן, ולקוחות אמצע הדרך יכולים לנסות ולבחור. מזלג הפקטורי עבד טוב יותר מאשר המזלג הזול יותר. בין אם זה אפשרויות הכוונון שלו או מנגנון פנימי מתוחכם יותר, הוא הצליח לעבור טוב יותר משיכוך נפלא של מהמורות קטנות להתנגדות רצינית לנחיתות קשות. גלגלי הקרבון של אייביס הם להיט. רחבים מאוד, קלים יחסית, חזקים לאללה ומגובים באחריות טובה. זה שדרוג מורגש וגם סקסי, אבל הוא יקר למדי. האם להשקיע בו? בוודאי, אם המעות בכיסך. מערכת ה-GX לא נפלה הרבה בביצועיה מה-XO היקרה יותר, בדיוק כמו מעצורי ה-Deore אל מול ה-XT שהפך להיות הסטנדרט של הענף. טווח ההילוכים זהה ושתי המערכות עבדו באופן יוצא מן הכלל במהלך כל המבחן. האם הבדל של 400 גרמים שווה תוספת של 15,000 שקלים? קצת בדומה לעקרון התוספת השולית הפוחתת, ברור שהתוספת היחסית בביצועים לא שקולה ביחס ישר לתוספת המחיר, אך אם רוצים ביצועים טובים יותר במספר מחלקות (מתלים, גלגלים, הילוכים, מעצורים), אז יש דרך, יש מחיר ויהיו גם לקוחות.

אופניים במבחן IBIS Ripmo

למה פחות התחברתי?

הריפמו בהחלט דורסים ואגרסיביים כמו המוג׳ו, וכמעט זריזים ואוהבי משחק כמוהם, אבל הם בהחלט לא ששים אלי דיווש כמו הריפלי. במספר קטעי קישור מתונים וחלקים, או בסינגלים לא תלולים בהם נהוג לעמוד ולהרביץ, נעמדתי על האופניים ודיוושתי כמו משוגע, והתחושה לא הייתה משכרת חושים ומיידית כמו בריפלי. טוב, ברור, יש פה עוד הרבה מהלך מלפנים, זוויות מתונות יותר וצמיגים כבדים, אבל עדיין ציפיתי ליותר ספרינטיות טבעית מאייביס ומהמתלה שלה. אם מעבירים את הבולם האחורי למצב אמצע הטרוניה נעלמת, אבל אז המתלה מאבד מרגישותו, ואני באמצע סינגל טכני, רק במקטע פשוט קצר שתיכף יסתיים, לא רוצה להוריד יד לבולם ולסרס את המתלה, רוצה גם וגם…

מהצד השני, זה של הדריסה והגיהוץ, מתלה ה-DW דווקא עובד כמצופה ממנו, לא מעלים הכל וסופג הכל לתוכו, אלא מתגלגל מהר מעל המכשולים אבל עדיין מרגיש אותם ומעביר מהם פידבק לרוכב. המתלה אינו המתלה הכי מבודד בשוק, וזו תכונת אופי שלו ושל אופני IBIS שרוכבים רבים אוהבים, אך גם עוד סיבה לכך שהוא יכול להיות מהיר תגובה יותר ליציאה לספרינט. בהינתן עוד זמן למבחן (בואו נאמר שהעלינו למוטואופן את הסעיף כבר…) הייתי מחליף צמיגים ובוחן שוב את הנקודה הזו.

הנושא השני הוא נושא המשקל, תחום שאייביס הצטיינה בו באופן מסורתי. משקלים של קצת פחות מ-14 ק״ג לדגם הזול וקצת פחות מ-13.5 ק״ג לדגם היקר אינם מהמובילים בשוק.

אופניים במבחן IBIS Ripmo

קצת כנות אם יורשה לי

בערך באמצע המבחן התקשרתי לעורך ואמרתי לו שהאופניים האלו גדולים עלי. היכולת שהם העבירו לי וחשפו בפני, לא ממש התאימה ליכולת שלי כרוכב. אולי פעם יכולתי לקחת אותם לקצוות, אבל היכולת הזו חלפה עברה לה, וצריך להכיר במציאות. אני בהחלט יכול להגיד מה האופניים עושים לרוכב בינוני ומפוחד (באנדורו, תירגעו…), אבל זה לא מספיק. לפיכך גייסתי שני רוכבי על, האחד רכב עליהם רכיבה אחת, והשני רכש אותם ולמד להכירם בסינגלי הבר הפסיכיים (קרי תלולים מוות, רטובים ומבוצבצים טירוף ומלאי שורשים בוגדניים עד אינסוף) של פגאנלה. בבקשה חברים:

דן עם הזקן דורון

״הריפמו מאוד מאוזנים, ניטרליים ולא קיצוניים. זווית מוט הכיסא מושיבה את הרוכב בפוזיציה טובה מעל הפדלים, ומאוד נוח לפדל עליהם ולטפס. המתלה מאוד יעיל לכן אני מעדיף לרכוב עם בולם אחורי פתוח רוב הזמן, חוץ מבעליה על כביש. אישית אעדיף את האקסטרה-אחיזה בעליות עם בולם שעובד, במיוחד בקיץ ובדרדרת אבל גם ברטוב באיטליה הרגשתי את זה. הצ׳יינסטיי לא קצר מאוד, דבר שמורגש לרעה כשמנסים לעשות עם האופניים מניואל וכאלה בפעמים הראשונות, אבל זה ״מרגיע״ את האופנים במהירות. מבחינת זריזות ופאן פאקטור, עם כיול טוב של הבולם האחורי הם ירגישו יותר מ-145 מ״מ ועדיין ישמרו על זריזות ועל קלות בעלייה לבאני הופ. המתלה דורס הכל, אבל האופניים לא מרגישים דבוקים לגמרי לקרקע. שדרגתי את ה-Damper במזלג הפשוט מסדרת הפרפורמנס ליחידת ה-FIT2 וזה עשה פלאים! בדיעבד הייתי שמח גם לשדרג את הבולם לאחד עם יותר כוונונים״.

שחר תנו לי עוד ראן מיליס

״זווית הכיסא התלולה והמודרנית מאוד מסייעת בעליות, אבל שלא כמו בדגמים אחרים שמשתמשים בזוויות דומות בהם אתה יושב "בתוך האופניים", פה אתה מרגיש גבוה ״על״ האופניים וזה משפיע על מידת הביטחון שהאופניים נותנים לך בירידות. מתלה ה-DW נהדר, משכך טוב, רגיש מאוד בקטנות והרגיש מספיק עמוק בקטעים הקשים של מה שהספקתי לרכוב. המתלה הרגיש והזריז גורם לאופניים להרגיש מאוד מאוד קופצניים ומגיבים, וזה מאוד עוזר כשרוצים לשחק קצת ולעלות לאוויר מכל אבן קטנה או שורש. מצד שני זה נותן פחות ביטחון כשצריך לדרוס גינות סלעים רציניות ותלולות. הייתי מקטלג את הריפמו כאופני אול מאונטיין עם מהלך ארוך ולא כאופני אנדורו, בגלל הזריזות, הקופצניות ויכולת הפידול שלהם מצד אחד לעומת הדריסה הפחות מוצלחת שלהם ויכולת הדאונהיל הפחות-מרשימה שלהם מנגד. ככל הנראה הם יתאימו לרוב הרוכבים או לרוב המסלולים בארץ טוב יותר מאשר אופני אנדורו "אמיתיים", שיתאימו יותר למסלולים אגרסיביים בחו״ל״.

סיכום

אפתח בציטוט ישיר של החכם מיליסוביץ׳: הריפמו הם יותר אופני אול מאונטן מודרניים ומעודכנים מאשר אופני אנדורו טהורי גזע. ייתכן וזו הסיבה שהתחברתי אליהם כל כך בקלות ללא ייסורי למידה והיכרות. אין להם את המהלך הכי ארוך בסגמנטו האנדורו (זה כרגע 170 מ״מ), ולא את הזוויות הכי מתונות לאחור ומוכוונות דאונהיל שיש בשוק (זה כרגע 64 מעלות). אולי בחופשת האנדורו המקצועית והקיצונית שלך באירופה יהיו לחבר אחד או שניים זוג יותר מתאים מהם, ואולי בביקור השנתי שלך במסלולי מנרה תרגיש שהיית רוצה מעלה אחת פחות בזווית הראש, אבל ברוב המסלולים האגרסיביים שבאמת תרכב עם החבר׳ה שלך בשישבת, בכל תחרויות האנדורו המקומיות של עירא שמש, או בטיול המדבר הארוך והסופר טכני של 40-50 ק״מ דיווש, אם החבורה שלך היא אחת מאלו, אתה תהנה מהם מאה ממאה. מיעילות הדיווש יוצאת הדופן, מיכולת הטיפוס הטכנית, מהזריזות והקלילות של הניהוג במכונה עתירת המהלך והאחיזה, ומהמהלך והאחיזה האלו בכל סיבוב, ירידה, קפיצה ונחיתה. הריפמו הם אופני אנדורו אדירים לארצנו.

אופניים במבחן IBIS Ripmo
אופניים במבחן IBIS Ripmo

Comments

comments

כתבות נוספות