בחן וכתב: שחר מיליס

Daineseהוא אחד המותגים האייקונים בתחום המיגון וההלבשה לספורט המוטורי. החברה שנוסדה ע"י לינו דיינז ב 1972 ב Molvena איטליה נחשבת (פחות או יותר מאז) כאחת ממכתיבות הסטנדרט בתחום תחרותי זה. ב 1994 החברה רתמה את הידע הנרחב שלה מתחום האופנועים ונכנסה לראשונה לתחום המיגון לרוכבי אופניים. בתחילת שנות ה 2,000 היא כבר הפכה למושא הנחשקות של כל רוכבי האקסטרים בעולם (כולל כאן בציון) שראו את כל כוכבי ה DH של אותה תקופה, גרסייה, ווליוז, אן קרולין שאסון, שון פאלמר וכו' עוטים את המיגון הרשת האפור הייחודי שלהם. מוצרי האופניים של החברה האיטלקית עברו אצל מספר יבואנים בשנים האחרונות, כשלאחרונה חברת מוטו אופן קיבלה לידיה את הזיכיון לייבא ולשווק את המוצרים בישראל. למבחן קיבלנו את דגם ה Air הקליל סדרת מגיני ה TRAIL SKINS החדשה של היצרן האיטלקי.

מאפיינים כללים

סדרת מגיני הטרייל סקין (פרו, אייר ולייט) מיוחדת בכך שהיא משתמשת בחומר פולימרי בעל מבנה אוקסטי* (Auxetic). חומרים אלו מצטיינים ביישומי מיגון, ובספורט בכלל משום שתכונותיו המיוחדות של המבנה/חומר מסייעות בפיזור כוחות פגיעה. המבנה הייחודי נראה כמו רשת (סוג של כוורת) אוורירית וגמישה המשנה את צורתה ומתרחבת בזמן פגיעה. מה שמיוחד במגיני ה Air, הוא ש 55% משטח המגן הוא בכלל אוויר! זאת אומרת שכמות החללים גדולה יותר מכמות החומר. יחד עם זאת, המבנה סופג עד 83% מהפגיעה במקום להעביר את הכוחות אל הברך או המרפק. דגם ה Air, הוא בעל המבנה המרווח ביותר בסדרה ומאפשר אוורור מורגש ממש דרך שכבת ההגנה. החומר הפולימרי גמיש מאד ויוצר מגן רך אשר אינו מגביל את תנועת המרפק או הברך ואינו מורגש כמעט בכל טווח התנועה.

מגיני הברכיים כוללים פד קטן להגנה על צד הברך בדיוק בשביל אותן פגיעות ו/או החלקות.

סדרת ה Air אינה כוללת רצועות הידוק (וולקרו) ושומרת על מיקום המגן בעזרת אריג רשת אלסטי עם רצועות (חפתים) גמישות ועם פסי סיליקון למניעת החלקה בחלקו העליון והתחתון של המגן. גם למגן הברכיים וגם למגן המרפקים ישנה רצועה אלסטית נוספת במרכז המגן שנועדה לשמור את הכל מהודק במקום.

כאמור, המבנה האוקסטי אינו מכוסה בבד או פלסטיק אחר, ולעומת זאת, מתחתיו דיינז בחרו לשים בד בצבע כחול אשר יוצר מראה מיוחד ואיכותי.

כמו כל המוצרים של דיינז, נראה שהנדסת אנוש ואיכות הם בראש סדרי העדיפויות, ובהחלט גם בנושא הנראות והייחודיות הם מצליחים לבלוט.

*חומר אוקסטי הוא חומר בעל יחס פואסון שלילי. ובעברית, חומר אשר במקום להצר בזמן מתיחה, הוא מתרחב.

מי שסקרן ללמוד עוד על חומרים כאלו יכול לצפות כאן או כאן.    

בשימוש

מגיני הברכיים והמרפקים טרייל סקין Air כאמור נראים ומרגישים איכותיים מאד. המבנה הפולימרי של המגן גמיש מאד (באופן מפתיע) והצבע הכחול שמבצבץ רק במבט ישיר על המגן בניצב לכוורת עושה לי את זה! המבנה האוקסטי מאפשר תנועה בכל הכוונים ולכן המגן כמעט ואינו מורגש גם בתנועות ארוכות או סיבוביות (של המרפק למשל). במגיני הברכיים, ספוג ההגנה בצד החיצוני בולט מספיק כדי לתת הגנה מקומית מפגיעות צד. האריג ממנו עשויה הגרב גמישים ונמתחים מספיק אך החפתים (הרצועות הגמישות עם הסיליקון) אינם מאד גמישים במטרה לאפשר כאמור מגן ללא רצועות הידוק. ולכן כל מידה מתאימה לטווח קטן יחסית של הבדלים בהיקף היד/ רגל, זאת אומרת שצריך ממש למדוד את המגן לפני קנייה כדי לוודא שהוא מתאים. גם אנחנו נאלצנו להחליף מידה של מגיני המרפקים. באופן אישי, הייתי מעדיף שהרצועות היו גמישות יותר, או שהבד היה נותן יותר קומפרשין במקום להסתמך רק על הרצועות. רצועות הסיליקון שנועדו לשמור את המגן במקום, אמנם מוסיפות קושי להליך הלבישה וההורדה של המגן, (ובמידה והן לא "ננעלות" במקום, המגן עלול להחליק מטה), יחד עם זאת, מרגע מיקום נכון של המגן, ניתן להבחין שזהו מגן מאד נוח ומאוד יציב ומקובע על הרגל/יד. גם בימים חמים וארוכים, אחרי שעות רבות, לא זוכרים שהמגן על הרגל או היד ואף לא מקבלים תזכורת בצורת הטבעה של רצועות גומי על העור עם הסרתו, וזו אולי גדולתו העיקרית של מגן טוב (מעבר להגנה כמובן). המגינים נשארו נוחים ומקובעים גם תחת מכנס רכיבה ארוך, מבלי להגביל את התנועה או למשוך את המכנס כלפי מעלה, כפי שקורה מידי פעם עם מגיני ברכיים ומכנס ארוך. לטעמי, מגיני המרפקים מעט גדולים מידי (שטח ההגנה) ואפשר היה להסתדר עם אזור הגנה קטן מעט יותר בדגם הAIR המינימליסטי. המבנה האוקסטי עוטף את המרפק ויורד די עמוק לתוך האמה, הרי שם קורים רוב השפשופים, ונשאר יציב ונוח.

במהלך הרכיבה, למרות שהמגן עצמו יציב מאד סביב פיקת הברך וחלקו התחתון לא זז (וגם לא לוחץ), אצלי חלקו העליון לעיתים החליק מעט כלפי מטה, מה שלעיתים יוצר רפיון מעל לשכבת המגן. יכול להיות שבמקרה זה יש קשר למבנה הרגל הספציפי שלי, בכל מקרה חשוב להדגיש כי הדבר לא מפריע ברכיבה כלל ומעבר לעניין האסתטי, לא ראינו שום פגם בכך משום שכאמור, המגן מקובע היטב סביב הברך ונעול על ידי הרצועה התחתונה המצוינת. וגם בנפילות (לצערי לא הצלחתי להימנע מנפילות), המגן נשאר במקום וספג את המכות באופן כזה שלא נשארה טראומה מקומית או שפשוף, להפתעתי גם לא כאבים מקומיים יום או יומיים לאחר מכן. נראה שהמבנה האוקסטי עובד!

סיכום

אני שמח לראות שוב את דיינז בארץ, אני זוכר לטובה את חליפת הלחץ שלהם שהייתה טובה עשרות מונים מכל חליפת לחץ אחרת, אי שם בתחילת שנות האלפיים בימי ה DH העליזים. מוצרי דיינז תמיד בלטו בעיצוב, בנוחות ובהנדסת האנוש המצוינת שלהם. אם כי הם תמיד סבלו מתג מחיר שאינו פונה לכל כיס.  בעיניי, איכות המיגון, הגמישות והאוורור המורגש והכל כך חשוב במדינתנו הלוהטת, יחד עם המראה הייחודי של המגן הופכים אותו למוצר נחשק וכזה שנותן תמורה טובה למרות מחירו הגבוה.

בשורה התחתונה, מגיני הטרייל סקינס אייר נותנים תמורה מצוינת להשקעה, הם נראים טוב ומגינים עוד יותר טוב. יש לשים לב לעניין המידות ולמדוד לפני שקונים. בעידן האינסטה והטיקטוק בו אנו חיים, בו כל רוכב הוא חתן, הדיינז הם התכשיט שסוגר את העניין, משלים את הלוק ועושה את מה שהוא צריך לעשות (לספק הגנה) בצורה מצוינת!

יותר: מראה, נוחות וגמישות, הגנה

פחות: מידות מדויקות מידי ולא יתאימו לכולם, מחיר.