חוויה, צילום וכתיבה: אלירן קדוש  ליטושים: יניב כליף

אני חושב שאני סובל מדיכאון אחרי רכיבה! לא חושב, יודע!
אחרי 9 ימי רכיבה אינטנסיביים ומהנים במורזין צריך שוב לפרק את האופניים, להוריד אוויר בצמיגים, לפרק את הפדלים לעטוף את המעביר, ולחזור לסחוניה דל מות של הקיץ הישראלי.

מורזין צרפת! גן עדן, אחד מהאתרים שכל רוכב חייב להיות בו, המֶכָּה של אתרי הרכיבה בצרפת!
אם לשפוט על פי כמות הפוסטים של קבוצות הרוכבים בארץ יש לי את הרושם שרובכם הייתם במורזין, ואם טרם הספיקותם אז בטח כבר שמעתם על הגאפ בסופר מורזין, על הדרופ של אוקלי בכחול ועל הפנורמיק בשאטל.

במקום לספר לכם עובדות על מורזין או על המסלולים בחרתי לשתף אתכם בחוויה האישית שלי במילים ותמונות שצילמתי.

דה-בגינין (The Beginning)

אחד עשר ימים ברוטו. תשעה ימי רכיבה נטו. נשמע הרבה?
תלוי את מי שואלים, לי זה נראה סביר מאוד, אבל בבית יש שני קטנטנים + אישה שצריך לשכנע אותה שאין אפשרות אחרת. כבר הייתי מוכן למבט שלה שאומר שהגזמתי, אבל אשתי שתחייה אפילו הציעה להתפנק בעוד יום לחופשה, בכל זאת יש לי יומולדת!
הבכי של הילד הקטן העיר אותי משנתי ומהחלום היפה הזה, והבנתי שכדי לצאת לחופשת הרכיבה הזו צריך להיות יצירתי ומשכנע. סדרה של טיולים קצרים של הגברת בחו"ל עם החברות הכינו את הקרקע, והכרטיס לז'נבה הוזמן!

אחרי שלב ההזמנה החלו לעלות מחשבות פרקטיות שכללו בן היתר התלבטות כיצד לקחת ולרכב עם המצלמה שלי על מנת לעשות את אחד הדברים שאני מאוד אוהב – לצלם!
קצת חפירות ציוד וחיפוש באינטרנט ונמצא תיק המותן המושלם! כתום, קטן ופרקטי שהוזמן ועבר סדרה של ניסויים ברכיבות מאומצות במשמר.

יום טיפוסי במורזין

בוקר. קפה שחור על הכיריים החשמליות. שולחים מישהו לבולנז'רי מתחת לדירה. בגט וקרואסון זה חובה.
קצת שמן לשרשרת, חיזוקים לברגים וקדימה היידה לתור ברכבל.

כניסה למסלול, צוברים מהירות ויאללה, ברם טייבל, ברם טייבל. גאפ קטן לי, גאפ גדול לחברים שאיתם יצאתי לטיול (מישל תום ושאדי), טירוף של מסלולים עם מגוון אלמנטים ואפילו מצליחים לגנוב פה ושם איזה מסלול פיראטי צרפתי מקומי.

כשהשעון מראה את השעה 16:30 יורדים ברכבל היישר ל ROBINSON BAR ולוגמים את ה Mützig המקומית, קרה ומשובחת ואחת מהטובות שלגמתי בחיי.

פיינט אחד בבר והדרך חזרה לדירה כבר נראית אחרת. מונח שגור אצל באי המקום הוא ה Mützig INJURY והוא מנת חלקם של אלו שלקחו פיינט אחד יותר מדי, וגם לנו זה קרה עם ניסיון ווילי כושל לאחר שלושה פיינטים.

באזור הזה בצרפת השמש שוקעת רק בסביבות 22:00 אז נשאר עוד זמן קצר למנוחה, עריכת תמונות והרבה בירה ואוכל.

ככה פחות או יותר התנהלה שגרת היום שלי במשך חופשת הרכיבה במורזין. אם הייתי יכול הייתי ממשיך כך כל עונת הרכיבה במורזין.

נכון שכייף לרכב במקומות שונים בעולם ואנדורו זה משהו אחר, אבל במורזין הוויב הוא מיוחד.
כולם על אופניים! כל העיירה מותאמת לרוכבים. מחנויות של כל החברות, ועד מתקני טיפול ושטיפה בכל פינה.

ואם אתם אוהבים לחפור ולדבר על אופניים אין מקום מושלם מזה.

מעבר לרכיבה עצמה, לחוויה האישית שלי התווסף הצילום שהעצים את הרכיבה עבורי, ועבור חבריי לרכיבה.
חוץ מזה שיצאו תמונות לא רעות גם זה נותן לך אפשרות לעצור לרגע לצלם וגם להתאמן שוב ושוב על אלמנט מסוים שברגיל היית עובר הלאה. עוצרים מצלמים ומבצעים טוב יותר.

מורזין גם מזמין חווית נוספות ומפגש עם רוכבים מיומנים ואף מקצוענים. באחד מימי הרכיבה עצרתי לצלם ולהתאמן עם החברים על הגאפ בסופר מורזין, שם הזדמן לנו לפגוש את GEORGE BRANNIGAN מקבוצת GT, רוכב מהטופ 30 בעולם ברכיבת דאון היל.
בראניגן הגיע להתאמן לתחרות הסבב העולמי בדאון היל  Les Gets World Cup DH 2019 וגם להצטלם עם צלם מקומי.
קצת חוצפה ישראלית והצטרפתי ליום צילום עם קצת טיפים לרכיבה מג'ורג, ועוד כמה טיפים מהצלם שיוסיפו לצילום שלי (את התחרות סיים בראניגן במקום ה 24).

היו עוד לא מעט אירועים שבלעדי השילוב של צילום ורכיבה לדעתי לא היו נקרות בדרכי. אומרים שתמונה שווה אלף מילים, אז אתן לתמונות לדבר.

תבלו, תרכבו והכי חשוב תצברו חוויות.
אני כבר מחכה להרפתקה הבאה בספטמבר הקרוב.

סוף דבר

התחביב שלנו הוא נפלא! טבע, חברים, בירה ועל הדרך שומרים על קצת כושר.  גם אם אתם חושבים שמורזין זה קצת גדול עליכם ודאון היל אין בארץ, לא כדאי לכם לפספס. יש שם מספיק סינגלים לכולם. אני בטוח אחזור לשם.