יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל

נעמה נוימן

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

נעמה נוימן הפרו אתלט האמיתית והממוסמכת בצוות שלנו יצאה לסבב תחרויות בינ"ל באירופה. המשימה (המשנית) לעבוד במקצוע ולצבור שעות של קרירה בינ"ל, המשימה הראשית לכתוב יומן מסע לפלטפורמה מכובדת זאת. להלן סיכום שלושת השבועות הראשונים של אלופת ישראל בשדות ה XCO הזרים והחזקים.

נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200


כתבה: נעמה נוימן    צילומים: אוסף אישי


סיכום 3 שבועות ראשונים לנסיעה: 4.4-24.4

בואו נתחיל מהסוף – אני כרגע יושבת בבית של ליה, חברה טובה מגרמניה. חברה שהעברתי ביחד איתה במצטבר לפחות חצי שנה מהחיים שלנו, בבית שהייתי בו במצטבר כבר משהו כמו שלושה חודשים לפחות, ומהפעם הראשונה נותנים לי פה תחושה של בת משפחה, תחושה של בית.

ביום שבת ה-23.04 התחרינו ליה ואני בגביע צ'כיה ברמת C1. ליה סיימה שנייה ואני סיימתי תשיעית, שתינו מרוצות ומאושרות מהרכיבה שלנו. מכאן יש לי שבוע וחצי של אימונים ומגורים ביחד איתה עד גביע העולם הראשון שלי לעונה באלבשטאדט גרמניה ב-8.5, שם אחבור לחברי הקבוצה שלי טימישגב שיגיעו מהארץ. כבר לא מעט פעמים יצא לליה ולי לעשות את ההכנה למרוצים הגדולים ביחד אצלה בבית, וזה תמיד עשה טוב לשתינו.

נחזור קצת אחורה – בארבעת השבועות האחרונים הייתי בחמש מדינות שונות ובכל סופ"ש התחריתי במדינה אחרת. הבלוק הזה היה אינטנסיבי הן מבחינת הרגשות והתחושות, הן מבחינת ימי הנסיעות והשינויים במיקום, במזג האוויר, במסלולים ובאנשים שהייתי איתם, וכמובן, מבחינת עומס התחרויות. האימונים בבלוקים כאלה תופסים מקום טיפה פחות משמעותי מהרגיל. אם בשבוע טיפוסי אני מכניסה בערך 20 שעות רכיבה שבתוכן שלושה אימוני אינטרוולים עצימים ועוד שניים-שלושה אימונים ארוכים, בשבועות כאלה אני עומדת על 10-12 שעות רכיבה, כשחוץ מהתחרות משולב עוד אימון עצים אחד בשבוע ואימון-שניים קצת יותר ארוכים. כן, זה די מעט… ימי הנסיעות תופסים חלק משמעותי בתוכנית האימונים ובשליטה על העייפות המצטברת שלי, מכריחים אותנו להיות עם אצבע על הדופק. בסופו של דבר הגעתי לפה בשביל להתחרות טוב, לא להתאמן טוב.

נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל
נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל
נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

המסע האירופאי מתחיל טיפה שונה מהתוכניות…

נרד קצת לפרטים – ב-4.4 ליאן ויתקין ואני טסנו מישראל למרסיי. הטיסה התעכבה לאמצע הלילה, דבר שגרם להרבה כאב ראש ואילץ אותנו לאלתר די הרבה בגלל השכרת הרכב שלא הסכימו לחכות לנו. "תגיעו מחר", אה, ברור. היענות מדהימה של המשפחה המארחת שלנו בצרפת (משפחה של רוכב צרפתי שהיה בישראל כמה פעמים ונוצרה בינינו חברות) ממש הצילה אותנו מלבלות לילה על הרצפה בשדה תעופה. אז כן הגענו קצת מותשות (ושונאות את AVIS) אבל ברגע שעלינו על האופניים הכל כבר נראה אחרת. נכנסו לאווירה הטובה ול"ביחדנס" שלנו, נהנינו מהמזג, מהנוף ומהכל בעקרון. ביום הראשון כבר נסענו לכיוון אזור התחרות בספרד, אזור ברצלונה. החלטנו לטוס כמה ימים מוקדם יותר כדי לעשות עצירה של יומיים בג'ירונה, שהייתה בדרך שלנו, לראות על מה מדובר. גם שם המזג האיר לנו פנים וגם רוכבי הכביש הישראלים שגרים שם דאגו לעשות לנו "גוד טיים" ולהראות לנו קצת מהעיר ובעיקר מבתי הקפה שלה, כיאה לרוכבי אופניים.

נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל
נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל
נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

3 ימים לפני התחרות עשינו רילוקיישן ממש לכפר התחרות, להיכנס לאווירה, הרי באנו לכאן להתחרות. דירת Airbnb חמודה ובעלת דירה מקסימה קיבלו את פנינו ושמחנו שהחלטנו להעביר פה את הימים שלפני התחרות. ביום ראשון ה-9.4 התחרינו בגביע קטלוניה ברמת C2. הזירה הייתה ברמה יחסית נמוכה ושתינו ידענו שיש לנו סיכוי לפודיום וגם לניצחון. את האמת? זינקתי בידיעה שאין לי רגליים. התאמנתי קשה, כנראה קשה מידי כשהיינו בג'ירונה ולא הספקתי להתאושש. לא נתתי לימי הנסיעות את הכבוד הראוי באותו זמן. כמובן שזה לא עבר לי בראש תוך כדי התחרות, וגם לפני התחרות לא חשבתי שזה ישנה כל כך הרבה – הרי אחרי כמה דקות לכולן כבר כואבות הרגליים, אז מה אם שלי קצת עייפות מראש? יכול להיות שזה באמת לא שינה, אבל אחרי חצי הקפה מצוינת שבה ליאן ואני מקדימה, מובילות את המרוץ, הראש שלי כבה. לא יודעת מה בא קודם – הראש או הרגליים, אבל אף אחד מהם לא תפקד מאותו רגע. אני לא יודעת מה גרם לי לסיים את התחרות ולא לפרוש אחרי ההקפה הראשונה, רק חיפשתי איך לברוח משם, אבל משהו בי הביא אותי לקו הסיום. מתוסכלת, מבולבלת ומאוכזבת. ראיתי את ליאן על קו הסיום, היא אמרה לי שהיא סיימה שלישית, ומכל הלב שמחתי בשבילה, אבל לא יכולתי לשמוח באותו רגע. הייתי כל כך בהלם שאחד היתרונות הגדולים שלי, המנטלי, הוא מה שעצר אותי היום. זה מעולם לא קרה לי בעוצמה כזאת ולקחתי את זה מאוד מאוד קשה. ניסיתי למצוא סיבות שיגרמו לזה להיראות "יותר טוב" אבל בסופו של דבר הצלחתי להודות בפני עצמי, ואחר כך גם חיצונית, שפשוט נשברתי מנטלית. אחר כך גם התחלתי לחשוב על הסיבות שזה קרה. למה דווקא פה, למה דווקא עכשיו, מה היה שונה, מה שבר אותי. אבל לא את הכל אני אחשוף בפניכם כאן. אני רק אגיד שבאמת נכנסתי עמוק, וגם המאמן שלי לא ויתר לי והוביל אותי לחפש ולמצוא את התשובות הכי טהורות וכנות. זה לא תמיד נעים, אבל הספורט מפגיש אותי עם עצמי בצורה הכי ברוטלית שיש. הוא שם מראה שאפשר להתעלם ממנה אם ממש רוצים, אבל לא אם רוצים ללמוד ולהתקדם. ובדיעבד, זה כנראה אחד הדברים שהובילו לתוצאות ולתחושות המעולות שהיו ב2 התחרויות הבאות.

נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל
נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

משנה מקום (שורט טרק), משנה מזל (אווירה)…

מספרד נסענו ישר חזרה למרסיי. חזרה למשפחה המקסימה של לוק לערב פיצות. חזרה לזוג כלבים מהממים שקצת התאהבתי בהם ונשבר לי הלב כשהיינו צריכות לעזוב. הייתי עוד ממש מאוכזבת כשהגענו אבל מהר מאוד עשיתי את הסוויצ' בראש וקיבלתי חזרה את הפרופורציות הנכונות. הייתה לי תחרות גרועה, יום גרוע, לא קרה כלום. יהיו עוד איזה מיליון תחרויות ועכשיו אני יכולה להנות ממה שאני עושה ואיפה שאני נמצאת. להכיר מקום חדש, אנשים חדשים, לקבל איזה ריסט לנסיעה הזאת. ובאמת היו לנו כמה ימים טובים של רגיעה וקצת אימונים אצלו בבית ואז נסענו לסופ"ש עמוס של גביע צרפת שכולל גם את הקרוס קאנטרי הקלאסי אבל לפניו שורט טרק ביום שישי שיקבע את סדר הזינוקים לקרוס קאנטרי בראשון.

האווירה הייתה טובה וגם הרגליים התאוששו מהשבוע העמוס של ספרד והייתה התרגשות טובה לקראת התחרויות. הכרת מסלול בשישי בבוקר לפני השורט טרק – שיואו איזה כיף! איזה מסלול! איך התגעגעתי לאדמה הזאת, לשורשים, לאיכות המסלולים, הקרוס קאנטרי הטהורים ממש! ישר נדלקתי וכבר חיכיתי לתחרות, אפילו שהשורט טרק על הקפה קצרה ו"משעממת" בלי שום אלמנטים. לא היו לי יותר מידי ציפיות מהשורט טרק. בחיים לא עשיתי שורט טרק ברמה הזאת וזינקתי בלי לחץ על הכתפיים בכלל. חוץ מזה שזינקתי עם מספר 1 על האופניים כי אני מדורגת גבוה בדירוג העולמי, לקחתי את זה ממש כניסיון. לראות איך זה עובד, אבל עם רוח לחימה ולא פחות חשוב, עם בטחון. באמת שהיו 24 דקות מהמגניבות בחיי וסיימתי עם טעם של עוד ותקווה לזנק לשורט טרק בגביע עולם השנה (צריך להיות מדורגים ב40-50 הראשונים בדירוג העולמי בשביל לזנק, והרשימה נקבעת רק בבוקר השורט טרק בסופ"ש של הגביע עולם, אז נחכה ונראה). שמחתי מאוד לסיים במקום השביעי כי זה אומר זינוק מהשורה הראשונה בראשון (8 בשורה) וכי הייתה לי תחרות טובה. ובראשון זאת התחרות שאשכרה חשובה לי.

נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל
נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל
נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

התחושות הטובות המשיכו כל הסופ"ש ולזינוק בראשון. האמת שגם כאן זינקתי בלי הרבה לחץ על הכתפיים. האמת, שלא חשבתי על שום דבר לפני התחרות. הרבה פעמים הראש מתמלא ב"איך ילך לי, מה יגידו, איך זה יראה, מה אני יכולה להרוויח פה, מה אני יכולה להפסיד" ודברים כאלה. לפעמים זה שם אפילו בלי שאנחנו יודעים להגיד. אבל באותו יום הייתי כל כך ממוקדת ב"כאן ועכשיו" שלא היה לי שום דבר מזה. וזה הסטייט אוף מיינד הכי מדהים שיצא לי לחוות. זינקתי די טוב ונכנסתי מקדימה לסינגל. האמת שבעלייה הראשונה מעט דאגתי, כי הרגליים לא הרגישו משהו. אבל לא נתתי לזה להישאר לי בראש יותר מחצי שנייה. הייתי מחויבת לגמרי, נכנסת עמוק עמוק עמוק לתוך הרד זון. סומכת שיהיה לי משהו לעבוד איתו אחר כך, סומכת על האימונים שעשיתי, סומכת על המערכת האירובית שלי. וכמה שהמחויבות הזאת השתלמה… תחרות שלמה הייתי בראבק שלא ירד לרגע. נלחמת על כל שנייה, עושה הכל הכי מהר שאני יכולה, יותר ממה שחשבתי. סיימתי את התחרות במקום התשיעי, פעם ראשונה שלי בתוך הטופ 10 ברמה הזאת בזירה הזאת. אישור חשוב ומעודד שבכל זאת אני בסדר, וספרד היה פשוט יום רע.

נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל
נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל
נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

היה טוב, נגמר, יאללה ממשיכים

ישר אחרי התחרות שש שעות נסיעה חזרה למרסיי, סטראח למיטה. יום שני היה יום של 4 שעות רכיבה מהממת עם לוק במזג אוויר מושלם וסינגלים מגניבים ושאר מנהלות – אריזות, נסיעה עם ליאן לשדה (היא טסה חזרה לארץ), ואז ערב מגניב בעיר במרסיי עם לוק והשותף שלו לדירה. אבל מה? שעון מעורר ל-3:30 באמצע הלילה, כי ב-6:00 טיסה לנירנברג, לפגוש את ליה, שכבר שמעתם עליה בתחילת הכתבה. הטיסה עברה הכי חלק שהיה לי מאז תחילת הקורונה אבל הגעתי לליה שבורה מעייפות וכל הגוף כאב לי, מפתיע נכון? היה "יום" נסיעות קשה מאוד, שתכלס התחיל לפני יומיים עוד בנסיעה מהתחרות חזרה למרסיי. אחרי 2 טיסות ו2 רכבות הגעתי ב-13:00 בצהריים לתחנת רכבת בעיירה של ליה, בגדול איזור מינכן בגרמניה. וישר, אבל ישר, הרגשתי בבית. הרגשתי משוחררת ורגועה ושיאללה, עכשיו אפשר להתאושש כמו שצריך. באמת תוך יום-יומיים כבר הרגשתי פיקס וגם הכנסתי אימון אינטרוולים מוצלח אחד שהיה בסימן שאלה- לפי איך שאני מרגישה אחרי כל הנסיעות.

נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל
נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל
נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

לתחרות צ'כיה כבר נסענו בראש אחר לגמרי. בחיים לא הייתי כל כך רגועה לפני תחרות. תמיד יש את "הטקסים" של לפני תחרות – כל אחד וההרגלים שלו. ועכשיו מצאתי את עצמי יומיים לפני התחרות מחליפה עם ליה 4 גלגלים במכונית שלה כדי לעבור לצמיגי קיץ אחרי החורף (אתם ידעתם שלאירופאים יש 2 סטים של גלגלים לכל מכונית והם מחליפים בין הסטים פעמיים בשנה?! אני לא). בהחלט אפשר לומר "pre race activity" שונה מהרגיל בלשון המעטה. שינוי מרענן מהבינג'ים בנטפליקס, קומפקס ורגליים על הקיר (זה עוזר להתאוששות, נשבעת…). אבל יש גם משהו בניתוק הזה, ב"עסקים כרגיל", בלא להיות כל כך קפדנים שעושה הבדל ענק. ועובדה שלשתינו הייתה תחרות מצוינת. נסענו לצכ'יה רק בצהריים יום לפני התחרות. הכי מאוחר שהגעתי לתחרות בחו"ל אי פעם. ליה כבר התחרתה על המסלול הזה שנה שעברה אז היא ידעה להגיד לי למה לצפות ואנחנו מכירות אחת את השנייה כל כך טוב שהיא ידעה שהיא יכולה להיות בטוחה שאני לא צריכה יותר מ2 הקפות היכרות בחידוד בשביל לרכב אותו מהר ואני ידעתי שאם היא אומרת משהו, אני יכולה לסמוך עליה. אז החידוד הלך נהדר, המסלול הזה מגניב בטירוף, ושוב רק חיכיתי לזנק! וגם פה לא חשבתי על השלכות, על סיכויים, על ציפיות. חשבתי רק על לרכב מהר. ושוב, בחיים לא הייתי כל כך רגועה לפני תחרות. סיימתי גם פה תשיעית, בזירה מאוד איכותית, אחרי שלא השארתי טיפת אנרגיה מיותרת. התחרות הייתה סופר אינטנסיבית ולא היה אפשר להוריד לרגע רגל מהגז. הייתי סופר מרוצה בסיום. הייתה לי רכיבה נהדרת, שיפרתי את עצמי מאז שבוע שעבר וגם מפה ידעתי לקחת דברים שיעשו אותי מהירה יותר בהמשך.

מדהים כמה הסביבה משפיעה על התחרות. כמה כל סופ"ש היה שונה מהקודם. אנשים שונים, מיקום שונה, אוכל שונה, הרגלים שונים. אחד הדברים שמאפיינים אותי הוא שאני יודעת מה עושה לי טוב, אבל אני גם יודעת לזרום עם השינויים, וזה לפעמים עושה הבדל עצום. היכולת להתאים את עצמי לסיטואציה ולאנשים היא אחת התכונות שאני הכי מוקירה בעצמי. היא מביאה לי הרבה הזדמנויות, הרבה חוויות והרבה אושר שלא תלוי בדברים חיצוניים. להיות בסדר עם המצב, לסמוך על עצמי, להיות פתוחה לדברים חדשים. ויצא לי לדבר על זה עם ליה. לפעמים זה באמת מוריד את הלחץ, לשנות קצת הרגלים, לוותר קצת על ה"טקסים" של לפני תחרות. לחיות טיפה כמו "אנשים רגילים. וברור שגם נחנו, וראינו נטפליקס ועשינו קומפקס ושמנו רגליים על הקיר. אבל לא בפנאטיות, לא בנוקשות. בזרימה.

נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל
נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

בסוף הכל מתחבר- יש אמת מאחורי הקלישאה

מרגיש כאילו משהו "הקליק" למקום בשבועיים האחרונים. משהו שלא התחבר לי הרבה מאוד זמן, אולי אף פעם עד עכשיו. מרגישה שאני מתחרה אחרת, חושבת אחרת, מדברת לעצמי אחרת. מרגישה רוכבת הרבה יותר שלמה וטובה ממה שהייתי לפני שלושה שבועות. ומה עוד בעצם אפשר לבקש? אה כן, גם היה לי מזג אוויר מושלם, חברה מדהימה לאורך כל הזמן, פגשתי אנשים חדשים, ראיתי מקומות חדשים ובגדול, באמת שאין תלונות. אני חושבת שאפשר "לשמוע" שאני שמחה דרך המקלדת, וזה באמת המצב. והו-וואו כמה שלא ציפיתי לכתוב את כל זה לפני שלושה שבועות.

במקור הנסיעה הזאת הייתה אמורה להיות עם ברי אוסטין, המאמן שלי ועם עוד כמה מתאמנים שלו. סוג של מחנה תחרויות-אימונים מתגלגל של 4 שבועות. זה היה אמור להיות עם אנשי צוות, והכל מסודר וכזה שלא צריך לדאוג לכלום. מה שקרה בפועל זה ששבועיים לפני הנסיעה ברי לא קיבל את הוויזה שלו לצרפת ולא יכול היה לטוס. בשבועיים תפרתי את התוכנית, את הכרטיסים, את הרכב, את הדירות, את התיאום עם האנשים שאירחו אותנו. את ליאן סגרתי איתי באימון שנפגשנו בו סתם במקרה בבית אורן בלי לתכנן!

כשברי ואני רק התחלנו לבנות את התוכנית, כשחזרתי מהפגרה שלי אי שם בדצמבר, ברי העלה את הרעיון של הנסיעה הזאת והוא גם זרק שלדעתו התוצאות בתחרויות האלה צריכות להיות טופ 10  בשבילי. הכרנו רק חודשיים אז ורק התחלנו לעבוד ביחד. לא ידעתי אם זה בקטע של לדרבן אותי או שהוא באמת חושב ככה. אמרתי לו בקצרה "ברי אתה מגזים" והוא רק ענה "נחיה ונראה". מאז לא הזכרנו את זה בכלל. אחרי התחרות בצרפת, רק אחריה, פתאום נזכרתי שברי כיוון לזה. ואז קיבלתי ממנו הודעה "אמרתי לך שהתחרויות האלה יהיו טופ 10 בשבילך". אני חושבת שלהיות מאמן טוב זה מורכב מהמון דברים – זה רגשי, זה מדעי, זה אנשים, זה מספרים, זה באמת הרבה דברים. לברי ולי נוצר חיבור חזק מאוד כבר מהחודש הראשון של העבודה ביחד, וידעתי שהוא מאמן טוב עוד הרבה לפני צרפת. אבל עכשיו התווסף עוד משהו. התווספה העובדה שברי ידע לסמן משהו על הלוח לפני יותר מארבעה חודשים, להגיע ולפגוע. יותר נכון, להביא אותי ולפגוע בדיוק במה שסימנו. זאת יכולת מדהימה שחיזקה עוד יותר את הערכה שלי אליו ואת הידיעה שבחרתי נכון במאמן החדש בתחילת השנה. זה נותן כל כך הרבה בטחון בדרך, במה שאנחנו עושים. בטחון להציב מטרות על הלוח, בטחון להיות מחויבת לתהליך.

נעמה נוימן- יומן מסע אישי משדות ה XCO הבני"ל

מוטוליין 1070×200
רייז 24 1070×200
מוטוליין קבוע 1070×200
אויז 24 1070×200
פוקס יוניון
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
KTM  1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
מצמן 1 1070×200

Comments

comments

כתבות נוספות