כתב: מאור דרור ן צילום: מאור דרור וחברים

והנה אנחנו שוב כאן עם רכבת ההפתעות של יהודה מדברנו האהוב. הפעם נתמקד במקום אחד לא מיוחד, לא ממש רחוק ולא הכי מדהים במזרח התיכון כולו. ראס מועכף– מקום שהפך לשם קוד מקומי לרכיבה על סכינים במסלולים זורמים ונופים מדהימים.

את ראס מועכף הכרתי לפני כמה שנים עם חבורת המוליכים למחצה … אז באמת עוד הלכנו לא מעט על שביליו של ההר. הגענו מהמונטר באחד מעשרות אלפי הנאקבים היורדים לבקעת הורקניה, חצינו את נחל סככה ועלינו ועלינו ועלינו ועלינו….  סתם סתם. רק עלינו אחד וזהו,  לא כזה סיפור … אבל אי אז פעם, זה עוד היה נראה לנו כמו קילימינג'רו במינימום. רק הרבה אחרי גילינו את הבסיס של הנביא משה ואת החיים הטובים של מסלול מעגלי בצפון מדבר יהודה וכבר היינו בכושר בסיסי כזה שאפשר לנו לעלות אפילו פעמיים למועכף ובעיקר לרדת ממנו פעמיים … וכל זה בלי לחזור על יותר מכמה מאות מטרים בפסגה …. עוד פסגה אחת מיני רבות שפותחות לנו 360 מעלות של נוף ואין סוף …. שום דבר יוצא דופן.

המועכף כבר הספיק להתפרסם קצת פה וקצת שם, באתר של רז גורן אפשר למצוא תיאורים יפים של טיול או שניים  ובקהילה מסתובבים קבצים … כבר כמה וכמה פעמים שבחניה של הבסיס עמדו בנחת כמה עשרות טובות של מכוניות עם מתקן אופניים וסחבק עמד שם בהה קלות, התמוגג מאושר להבטיח לעצמו שהגיע הזמן להסיר את הלוט סופית ממכרה היהלומים הגדול במזרח התיכון כולו.

מכרה יהלומים זה מקום כזה שאם רק תחטט ותתעמק קצת בתוכו, ואם רק תאהב אותו קצת ותשקיע ותגיע אליו עוד ועוד תגלה שבילים ניסתרים שחלפת על פניהם בטיסה לא פעם והם היהלומים האמיתיים של המדבר. התרגלנו לחשוב סכינים ואקשן וכן זה הכי כיף…. אבל כשאתה רוצה יהלום מדברי אמיתי אתה צריך לחשוב כמו גמל, להיות ערני ובעיקר להעז להיכנס לשבילים בשיפועי צד מגניבים… זה מצריך קצת טכניקה ובעיקר אמונה שאפשר… השבילים האלו הם היתומים.

ובראס מועכף יש לא מעט כאלה יהלומים… מכרה קטן וחוויה גדולה … כשמחברים את הסכינים והאדרנלין לעליה בריאה אחת או שתיים, ומתפנקים על הדרך בכוס קפה עם נוף של אין סוף, מקבלים חבילה מנצחת.

מה שבאמת יפה כאן זה שכל הטוב הזה מתחבר להמון מסלולים מסביב או כמסלול עצמאי לחלוטין. בקלות רבה אפשר לסגור 30 ק"מ מעגלי ואם קצת נתאמץ אפשר להגיע גם ל45 ק"מ מעגלי של שביל שבוצע עי צוות גמלים מקצועי במשך מאות שנים…. המוצר הסופי הוא יהלום אמיתי.

תכלס מועכף

אז בואו נתחיל לדבר על התכלס, המועכף ובקעת הורקניה הם שטח אש שלפעמים פעיל וזה אומר שאמצע שבוע צריך לתאם. או פשוט לדעת שהכי טוב להגיע בסופשבוע.

אחרי שחנינו בבסיס, נצא על הכביש דרומה לחמש דקות של דיווש שיכניסו אותנו קצת לשטח המעניין. אם רוצים דוך למועכף אפשר להמשיך עם הכביש עד לסימון שבילים שחור במרחק 5 ק"מ דרומה. אפשר ומומלץ להיכנס מזרחה אחרי נחל סככה נרכב בדרכי העפר לתפוס קצת אוירה בדרך לטיפוס אל ראש ההר.

הפעם נציע שתי דרכים לטיפוס, האחת בדרך עפר נוחה המסומנת שחור שתטפס עד לאורך הגדול של המועכף, באוכף נמשיך צפונה לטיפוס מתון כאשר ממזרח לנו כבר נפתח הנוף למרחקים…  מבחינת מספרים מדובר על כ 4 ק"מ בהם נטפס 350 מטרים בקירוב…  ממש לא סיפור.

הדרך השניה לטפס למועכף היא שביל גמלים קצר ועבה, הוא מקפיץ לנו קצת הדופק וייקח אותנו לשפצ"ים (שיפועי צד) מדליקים אבל היי….  זה חתיכת נאקב מעולה!

הגענו למעלה, הסדרנו דופק, התפנקנו על קפה ויממלח קורץ לנו במרחק… מצפון לנו נבחין בכיפה קטנה ובולטת הרי זו הגבעונת הנושאת את השם המשעשע במיוחד "טיז א'זלמה". האגדה מאחורי השם מספרת שהבריטים, כאשר הסתובבו כאן עם מורי הדרך הבדווים בימים שכביש 90 עוד היה תת ימי, הסתובבו להם בהרים והגבעות במרחב… שיגעו את השכל כל היום עם שאלות וואט'ס דה ניים אוף דיס, אנד ווטס בה ניים אוף דאט, עד שכבר יצא מכל החורים…  ולשאלה מה שם הגבעונת המדוברת ענו מורי הדרך…. האדי טיז א'זלמה … בעברית צחה משמעות השם "התחת שלך גבר"

אז לענייננו, עלינו , שתינו, אכלנו ,נשמנו ועכשיו ברשותכם נרד…

לאלו שפחות מחפשים אקשן או נאקבים מאתגרים, יש דאבל שיורד חזרה לנחל סככה ומושך צפונה לכיוון הבסיס.

אלו שחשקה נפשם באדרנלין מדברי טהור… קדימה לפתוח בולמים ועל השלוחה צפונה אפ אנ דאון בדוך בסיבוב …קצת מדורדר לפעמים אבל כיף כיף כיף! נחלוף סמוך לטיז ונמשיך צפונה עד נחל קומראן.

את כל זה אנחנו מכירים כבר כמה שנים… ביום ובלילה מכמה כיוונים שונים, אפשר ואף רצוי לבחור כרצונכם אחת השלוחות שיורדות מערבה… קשה לטעות בבחירה …כל השלוחות יובילו אתכם לקומראן או לסככה. זו יותר מאתגרת וזו קצת פחות, על זו נאקב נאה וכאן זורמים למטה בנחת… המועכף הוא אחלה מקום להעיז לאלתר!

מהנחלים ניתן לחזור בקלות רבה מערבה לכביש ולבסיס או אולי לרדת מזרחה לתצפית ממצוק ההעתקים ומשם לאלמוג, או חזרה לבסיס.

יהלומים מדבריים

עכשיו בואו נחזור לדבר על יהלומים ואופניים….  לפני כשלוש שנים יצאתי בלילה חורפי במיוחד למיניבייקפאק של צייד שטפונות, מצויד בעיקר בביגוד טוב ופק"ל קפה. שוטטתי כמעט לילה שלם בשולי האוג, הדוככין ועוד כמה נחלים ידועים פחות…. בציפייה לתפוס שיטפון לילי. חוויה מטורפת אבל לא מתאימה לכל אחד… בבוקר העירו אותי החברים ויצאנו במזג חורפי אל המועכף, באותו בוקר שישי זכור לטוב גילינו את היהלום הראשון, שביל גמלים מדליק בחצי גובה של צלע הר… כאילו חצוב במסלע ייחודי באזור המכונה "חג'אר מוסא". זה מן מסלע אפרפר עם סלעים לבנים המתפוררים בקלות… מחזה סוריאליסטי קצת לראות כזה שביל באמצע הר באמצע המדבר באמצע יום שישי גשום ואפרפר…. וזה היה היהלום הראשון, אחריו באו עוד כמה ולאט ובסבלנות תפרנו חתיכת מסלול לתפארת מדינת ישראל … הכל קיים ונמצא, מטופח בשקדנות מאות שנים על ידי הגמלים …. ידידנו הטובים כזכור.

קבצים קבצים קבצים

אחרי כל הבירבורים…. תתכבדו חברים…. מנת פתיחה, עיקרית וקינוח אתם תבחרו איך לאכול את המועכף שלכם:

הראשון – מועכף סופט לליל ירח מלא, להיכרות נעימה וטיולית עם ההר בלי אדרנלין.

השני – דאבל אפ מועכף – שלוחות, סכינים, שתי עליות, שתי ירידות מהר או לאט זה אתם תחליטו. כמה קטעים יותר מאתגרים לרוכב הממוצע אולי כמה מטרים ברגל פה ושם, או בטיסה מהירה בגובה נמוך למיומנים.

השלישי – את השיר לוסי בשמיים כתבו על הקובץ הזה… לוסי היתה נאקה של רינגו סטאר… לא יודע מה הוא עישן אבל לא הייתי מנסה… בקיצור יהלומים זה כאן – מסלול מאד מאוזן שעובד חכם עם השטח, אדרנלין בשפע אבל לא בגלל דרופים ומהירות.