כתב: אסף פורת   צילום: אורי ניצן, ניב כלפון

צמיגי טיובלס בכביש הם עדיין סוג של מחלוקת. קצת כמו מעצורי דיסק בכביש, יש מחנות של בעד , יש מחנות של נגד אבל מה שבטוח, כולם עם בטן מלאה.

הרעיון של הטיובלס בבסיסו מצוין. צמיג, חומר, אין Pinch Flat, חורים קטנים שנאטמים בקלות ע״י חומר, עמיד יחסית – ממש בא לציון גואל. זה עובד שנים ברכבים, באופני שטח ובגראבל/ סייקלו. אבל מה עם אופני הכביש?

על הנייר זה אמור לעבוד אבל בכל זאת כמה נקודות שלדעתי מבדילות בין תנאי העבודה של הטיובלס באופני כביש לכל השאר (ולאופני שטח בפרט):

1. לחץ אויר מאוד גבוה
2. נפח אויר נמוך

המורכבות של הנקודה הראשונה היא שהחומר הנפלט מהתקר צריך לעמוד בפני לחץ גבוה בהרבה מכל צמיג אחר, חוץ מזה, החומר יידרש להתגבש ולסתום את החור מהר עקב כמות האוויר המוגבלת בצמיג (כמות האוויר נמוכה משמעותית בצמיגי כביש משטח למשל).

יתרון נוסף בכביש (למי שמעוניין בכך) הוא היכולת לרכב בלחצי אויר נמוכים יחסית מבלי להיות פגיעים ל-Pinch Flats. היתרון מתבטא כמובן בנוחות הרכיבה וביכולת של הצמיג לספוג את תחלואי הכביש מבלי לשדרם לרוכב. הנורמה כיום טוענת שמצב זה יוצר התנגדות גלגול עדיפה כי הצמיג בעצם בולע את הרעידות הקטנות של האספלט ולא משדר אותם מעלה מה שלכאורה מעלה את יכולת הגלגול.

בשקלול כל הטיעונים לעונש, החלטת לפני כמה שנים, להקריב את עצמי לטובת המדע וללכת על זה. רכשתי זוג צמיגי טיובלס, המרתי את החישוק לטיובלס ומאז בעצם לא הבטתי לאחור.

לפני כשנה שדרגתי את אופני הכביש שלי. הצמיגים שהגיעו לא היו טיובלס אך הם היו ברמה גבוהה מאוד.

זה לא עניין אותי וחיכיתי בסבלנות להזדמנות הראשונה שבה אוכל לשוב לטיובלס…

וכך, רצה הגורל ונפלו על שולחני זוג צמיגי הצ׳ינטוראטו מבית פירלי.

נתחיל במשהו ממש חשוב. האריזה! חשבתי שאני פותח אייפון חדש. ניכר שהשקיעו שם בפירלי גם באקט הזה של ה-Unboxing והפתיחה האיטית של הקופסה כהגברת הציפייה לבאות עוברת יפה.

במקרה, במהלך ההתעסקות עם הצמיגים, הבן שלי, רני, ראה את הקופסאות המושקעות וזינק,

״מה זה אבא?! פורמולה וואן?״ ובכן, סוג של…

פירלי, למי שפיספס, היא החברה המספקת צמיגים לכל רכבי ה-F1 בשנים האחרונות. אין עוד אחת כזו. אין להם תחרות. הם ספק יחיד החל מ-2011 וימשיכו כך לפחות עד 2023.

אז אני לא בדיוק מכונית F1, ולא בדיוק לואיס המילטון, אבל מה זה משנה, אנחנו חולקים צמיגים וזה כידוע מסוג האלמנטים שכבר מוסיפים וואטים פסיכולוגיים.

מאפיינים

את שושנת הרוחות של הצמיגים אני מניח שאתם מכירים כבר. הצ׳ינטוראטו הוא לא הדגם הרייסרי של פירלי. תכלס, אין כרגע ממש צמיגי טיובלס רייסרים בשוק. משקלם באופן די גורף, יהיה גבוה בכ-50 גרם בהשוואה לצמיגי תחרות מוכרים (בשיקלול פנימית קלה וחומר לטיובלס).אפשר לראות את תכונותיו באופן ברור כשבראשם: עמידות, נוחות, שרידות – ארחיב על כך בהמשך.

הצמיג מצטיין בעמידות לפנצ׳רים הוא מגיע בתרכובת גומי של 66TPI – נתון נמוך באופן יחסי. ככלל, ככל שה-TPI נמוך יותר כך העמידות של הצמיג גבוהה יותר על חשבון המשקל והרכות שלו.

הצמיג מורכב משכבה של אריג Aramid המשמש גם בתעשיית הביטחון באפודי מגן חסיני ירי. בצמיג ה-Cinturatto שכבת ההגנה רחבה יותר ומגנה על חלק ניכר מהאזור המועד לפנצ׳רים. בהשוואה לדגם ה-Zero של החברה בהם האזור המוגן קטן יותר משיקולי משקל בעיקר.

מבחינת לחץ האוויר האופטימלי, אז אחרי קצת ניסוי וטעיה, מצאתי שלחץ של 85-90 psi מתאים לי. אני אוהב לרכב על לחץ גבוה ונהנה להרגיש את הכביש.

הרוחב הפנימי של החישוקים שלי הינו 21 מ״מ והחיצוני כמעט 30 מ״מ ככה שצמיג ברוחב של 26 מ״מ יושב על החישוק באופן מיטבי. הוא אינו בולט ונמצא בקו אחד עם החישוק עצמו מה שיוצר מראה נקי ואווירודינמי.

במבט עילי נוצר בלון עגול ויפה שמזכיר צמיגי טובולר – יש לי פטיש קטן בהקשר הזה. המראה של צמיג קדמי בעל פרופיל עגול ורחב (אל מול ביצתי וצר) מסבים לי אושר ושמחה גדולים.

מבחינת התנגדות הגלגול בדקתי בכתובים. במבחנים בלתי תלויים הצמיג צורך כ-16 וואט לגלגול כשהוא על  100psi(עם משקל אחיד וקבוע כעומס).

לעומת הארבע עונות של קונטי מדובר בחיסכון של שני וואט אולם בהשוואה לפרו וואן טיובלס (פחות עמיד באופן משמעותי בעיני) מדובר על תוספת של 5 וואט. לא מספיק שיהיה שיקול. מבחינתי לפחות.

הרוחב הנמדד של הצמיג על הגלגלים שלי יצא 29 מ״מ, קצת פחות מרוחב החישוק. בגלגלים אחרים, בעלי חישוק צר יותר, יתקרב הרוחב לזה המצוין במפרט.

הגומי עצמו מכיל חריצים עדינים לאורכו ולצידי הצמיג ובמרכזו הוא חלק יחסית.

הרכבת הצמיג

בצמיגי טיובלס יש סוג של חתונה. מצד אחד הכלה, או החישוק, ומהצד השני, אם תרצו, החתן או הצמיג. ההתאמה בניהם הכרחית ל״ישיבה״ טובה של הצמיג על החישוק. שילוב של חישוק וצמיג ספציפיים יכולים לייצר חווית התקנה זריזה וזורמת או ארוכה יותר שגם דורשת קומפרסור, מים וסבון ליצירת האיטום ועליית הצמיג.

מכיוון שיש לי ניסיון קודם בהתקנת טיובלס על גלגלי כביש אציין שההתקנה כאן הייתה יחסית ארוכה. אני נוטה להאשים את החישוק ולא את הצמיג. חבר בעל חישוק זהה ניסה להתקין צמיג טיובלס אחר ונתקל בבעיה דומה. ולכן נראה שיש כאן עילה לחוסר האשמה.

מהרגע שהצמיג ״עלה״ או ״נתפס״ יחד עם ה-30 מ״ל חומר שחלחל וסגר את הדפנות, הוא החזיק אוויר יפה והיה מוכן לצאת לדרך.

התנהגות כביש

כשקיבלתי את הצמיגים לא קראתי עליהם דבר, לא שאלתי שאלה ולא רציתי לשמוע את המילים ״קצה״, ״כניסה״, אנדוראנס, רייסרי, אחיזה וכו׳- רציתי לצאת לרכיבה טאבולה ראסה ולתת לתחושות שלי לקבוע את עמדתי ללא ידע מוקדם.

רכבתי איתם במגוון מתארים, בראש ציפור בפארק הירקון, בכבישי האזור, בהרי ירושלים ובתחרות אחת (שלא בדיוק הסתיימה באופן חיובי).

האחיזה דומה לצמיג הטיובלס האחרון שהיה לי – הפרו וואן. ולדעתי מעט פחות טובה מצמיגי העילית קלי המשקל שהיו על האופניים. אולם, על אף האמור, האחיזה בפניות טובה מאוד. בכניסה אליהן שידרו הצמיגים תחושת ביטחון ויציבות ולא גרמו לי לעסוק בנושא בזמן הרכיבה.

בגשם לא יצא לי לרכב ככה שאין לי רשמים מהמתאר הזה – לפי הנתונים האחיזה אמורה להיות טובה.

עמידות ושרידות

נכון לכתיבת שורות אלה רכבתי כ-1200 ק״מ על הצמיגים. כמעט ואין סימני שחיקה והצמיג האחורי עדיין עם פרופיל עגול וחינני. טרם חוויתי פנצ׳רים בצמיגים אלו ובהתבוננות מקרוב לא נראים חתכים ואין כתמים רטובים המעידים על זליגה של חומר. נראה שהצמיג באמת עומד באחד מיעדיו – עמידות ✓

באופן הזוי, יש בי רצון קל לפנצ׳ר. אני ממש סקרן לראות את יכולת האטימות שלו ואיך החומר מצליח או נכשל בתיקון. בכל אופן אחרי 1200 ק"מ ללא סימן של שבירה אין לי אלא לאשרר את טענת היצרן – שרידות ✓

סיכום

הייתי מגדיר את הצמיג כ-All Arounder קלאסי. אחיזה טובה, עמידות מצוינת לפנצ'רים, משקל סופי סביר (יחד עם חומר), גם בהשוואה לצמיגים עם פנימית.

המראה שלו מייצר פרופיל עגול וברוחב של  26 מ"מ והוא מתאים כמו כפפה ליד לחישוקים רחבים מהזן החדש יותר.

קל מאוד לעלות את הגלגל על החישוק אפילו ללא כפות אבל, קשה להרים אותו כטיובלס והייתי זקוק לקומפרסור.

אם אתם מחפשים צמיג טיובלס, עמיד לרכיבות ארוכות עם הגנה טובה לפנצ׳רים, שלפחות נכון לעכשיו נראה כמו סוס עבודה יחד עם קנס מינימלי באספקט של המשקל, אני אומר:

Look no further and go for it.

אני לא הייתי מהסס.

יותר:  אחיזה טובה, עמידות מצוינת לפנצ'רים, משקל סופי סביר       פחות: יחסית קשה להרכבה/ הרמה על חישוקי טיובלס