כתב: מאור דרור ן צילום: מאור דרור וחברים

זהו אפשר להכריז רשמית החורף כבר כאן, ובגדול! כן המדבר שלנו פופולרי במיוחד השנה וזה הזמן להכיר לעומק את את האייקונות הגדולות של צפון מדבר יהודה, האחת והיחידה קרן הסלע.

רבים הסיפורים ורבות האגדות שסופרו על קרן הקשישה … רבים וטובים ניסו לכבוש את ליבה, לסרוק את גבה … לנוח קצת בין שיניה הגדולות והחומות (תרגעו חברים זה הר לא דוגמניתפלצת)

קרן הסלע הקשישה או כפי שמכונה בפי העם קרן אל חג'ר היא חתיכת גבעה עם נוכחות וכריזמה, היא מהפנטת ותמיד בקטע של קשה להשגה מה שכידוע רק עושה לנו את זה יותר קסום, אין אחד שביקר אותה ולא יזכור את זה להרבה שנים, אין  אחד שלא קילל את הדרך אליה אבל חזר מאושר עד הגג … פשוט אין.

"איך … איך לא היינו פה" את המשפט הזה שמעתי כמה וכמה פעמים בימי חיי הקצרים אבל קרן שמעה אותו יותר מכולם! למה? אולי כי הנוף ממנה מהפנט במיוחד, אולי כי הדרך אליה ממש לא קלה … מן עליה ארוכה שכזו והיא נצבת שם למעלה רחוקה רחוקה כל הדרך מביטה מלמעלה. אולי כי היא באמת נמצאת בשום מקום וההרגשה המיוחדת הזו עוטפת ומעיפה אותך לארץ האגדות? אולי…  כל התשובות גם יחד

הדמיון המזרחי ידוע לשמצה … אין ספק שזה חלק מהתרבות אצלנו, אבל גם הפעם כמו תמיד, אין פה גרם אחד של הגזמה… קרן אל חג'ר היא קבוצת שיניי סלע על ראש הר גדול, את ההר רואים כמעט מכל פינה בצפון מדבר יהודה ויש לא מעט דרכים לעלות אל ראש ההר הקסום, הדבר הנהדר באמת הוא שיש לא מעט ירידות מהקרן וכולן כולן סוףףףףףףףףף

על הקרן הייתי לראשונה עם חבורה נהדרת של חבר'ה וחבר'ות שראו ועשו כמה דברים בחיים שלהם, עלינו בליל ירח מלא ממצוקי דרגות, מי שהדליק פנס קיבל בראש… רק ירח  כל הדרך למעלה. זה היה ארוך, הקבוצה גדולה… הגענו בשלוש בבוקר בילינו שעתיים וחצי למעלה עם קפה מהביל… פה ושם אנשים קצת נחים ליד האופניים … נזרקים בקבוצות קטנות בין הסלעים הענקיים ובבוקר גלשנו חזרה בסינגלים הרבים והמטריפים שלהם נקדיש צומי בהרחבה ממש תכף.

מאז אותו לילה אני מאוהב….  באמת פשוט מאוהב… חזרתי לקרן עשרות פעמים מאז לבד או ביחד וכל פעם הקסם הזה מחדש… חוויה של מקום.

לקרן אפשר לעלות בדרכי 4X4 יחסית נוחות, טיפוס לא קצר עם סימון שבילים כחול שרץ קצת לאורך נחל דרגה ומקיף את ההר מדרום וממערב, או שאפשרי בהחלט ואפילו מומלץ מאד לעלות מהצד השני, לאחר רכיבה קצרה צפונה לאורך מצוק ההעתקים בסימון שבילים האדום עד נחל תמרים ואז חזק מערבה במעלה נחל תמרים עם סימון שבילים כחול שהופך בהמשך לסינגל משובח ומאתגר דופק לעיתים, בשני המקרים החניה והיציאה ממצוקי דרגות, בקבצים המצורפים תראו את שתי החלופות.

טיפים קטנים לעליה

אם בחרתם לעלות מצפון אז לא לוותר בשום אופן על גיחה קטנה לתצפית של נחל תמרים!!

למרגלות הקרן ולאורך הדרך יש כמה וכמה בורות מים משובחים, לא לנגוע במים שבשוקת, אלו מים ששתו מהם גמלים, עיזים, כבשים, צבועים, צבאים וכל יתר חיות המדבר … אם יש דלי הבור שמיש וזכיתם, בקלות שואבים קצת מים להתרעננות, לשתות או לא לשתות זה כבר עניין אחר.

אם בחרתם לעלות בלילה אז לפחות לפעמים הראשונות (כי אחרי פעם אחת מבטיח… תרצו עוד)מומלץ לעלות מדרום מערב עם הדאבלים, התוואי יותר ברור ונח להתמצאות – רק לא לפספס את הכניסה הנכונה ממערב ישר לראש ההר!

הטיפוס לראש הרכס ושיני הסלע מצריך קצת, איך לא… הייק דה בייק כמיטב המסורת… זה בסדר… בקטנה, מפאת קדושת המקום …

בידכ קהווא? בידכ ש'אי?

היום אנחנו אוהבים להיות קלילים וזריזים, מינימליסטים כאלה עם חגורה ו1.8 ליטר מים בדיוק… אז מעולה וכיף אבל הפעם תעשו טובה ותעמיסו על הנגמש הקבוצתי פק"ל קפה… המסורת הקדומה מספרת שמי ששותה קפה על הקרן מובטח לו שבכל פעם שישתה קפה יזכה לטעום טעם המדבר בכוס שלו…   רועים מקומיים פוקדים את המקום וישמחו להצטרף לקפה או תה ולקשקש קצת על הגשם שלא ירד ועל הגמל שזז ובסוף הבלונדינית עזרה להחזיק לו את הזנב…

עכשיו, אחרי שעלינו ושתינו וקשקשנו ונחנו…. הגיע הזמן לרקוד קצת

הקהל מתבקש לחגור חגורות – אנחנו ממריאים…שפצרו הציוד, הדקו רצועות התיקים, פיתחו הבולמים, פסססט קטן בצמיג האחורי גם לא יזיק… שחררו את הלחץ זה טוב לבריאות.

ירידות…. יש כמה למען האמת וכולן נהדרות מאד אבל לקוראינו המסורים תמיד רק הקרם של הקרם בסגנון אחמד, על מגש של כסף עם קובץ מפנק…

מסלולים

המסלול הראשון: קרן אל חג'ר מעגלי, סכין דרומית וכתף א טור

המסלול השני: קרן אל חג'ר, עליה בסינגל הכחול, ירידה מדף דרומי- כתף טור

המסלול השלישי: קרן אל חג'ר -עליה בדאבל – סכין צפונית וכתף טור

אז ככה, השלוחה הצפונית: היא הקצרה יותר מכולן וממש תיקח אותנו משמעותית מצפון להר ובמורד השלוחה לאורך כ2.5 ק"מ  חזרה לנחל תמרים ומשם עם הדאבל השחור עד למחלף עזלניה, הצפונית היא המהירה ביותר ולאורכה כמה דרופים נהדרים ששווה להכיר מקרוב
השלוחה הדרומית, מהירה אך לא מידי, קולחת וזורמת בצורה נהדרת מאד, השביל רץ בראש הגבעות או לפעמים מקיף איזה עליה קטנה וחוסך טיפוס מיותר, כדאי להיות ערניים ולהישאר צמודים למסלול … לקראת סוף הירידה יש קטע קצר בו השביל לא ברור ותצטרכו לסמוך על הקובץ שאחרי 300 מ' יקח אתכם לירידת סלאלום יחסית נוחה ומאתגרת קלות … שוב עד הדאבל השחור ואתו מעט דרומה למחלף עזלניה (תכף נסביר מה זה המחלף הזה באמצע המדבר, סבלנות) אפשרות נוספת ומשובחת ביותר היא זליגה דרומה לסיבוב מרהיב על מדף סלע מיוחד שיקח אותנו בסוף למסרק אנאג' ומשם ישירות בדוך ל…. נכון… מחלף עזלניה
אז מחלף עזלניה הוא צומת דרכים הכי משמעותית באזור – גבעונת קטנה שמרכזת אליה את כל השבילים מהסביבה – מפגש סימוני שבילים ירוק ושחור ועוד מיני נאקבים מכל הכיוונים – אגב יש שם גם קליטה לסלולארי באופן מפתיע … ושם גם נחליט לאן נמשיך הפעם עם המסלול.

העתיד בידיים שלך

מגוון האפשרויות ממחלף עזלניה הוא לא קטן בכלל אבל נתמקד שוב בקרם של הקרם… אם כבר קצת לחוץ לנו ורוצים למשוך לרכב אז מומלץ למשוך עם הסימון שבילים הירוק והמתפתל המורד ערוץ נחל שאין לו שם, זה שביל לא ארוך שרץ עד למצוק ההעתקים… הוא מאפשר קצב מהיר ויש בו כמה אלמנטים מאתגרים בהחלט שרוכבים טכניים מאד ייהנו מהם ואלו שלא בעניין יעקפו היכן שאפשר או ילכו 3 מ' ברגל.
אם עוד יש לנו קצת כח ולא שבענו מהנופים האדירים כבירים אין סופיים שמסביב לנו… מומלץ ביותר לעלות לרכס שממזרח למחלף עזלניה, טיפוס רגלי קצרצר יקח אותנו לשלוחה מדהימה שנקראת כתף טור, עליה נפזז קצת למעלה קצת למטה ושוב הדילמה הידועה לשימצה … לעצור ולטרוף את הנוף הלא יאומן או למשוך עוד ועוד ועוד עם השביל הזורם … ככל שמושכים דרום- מזרח עם השלוחה הקצב עולה והאדרנלין בשמיים…  שווה שווה הכתף הזו והיא סיום מושלם למסלול לא ארוך מדי אבל עבה וקסום

טיפים קטנים לירידה גדולה

כמו בכל שביל טכני צריך להתאים את הקצב לשטח ולהיכרות עם המסלול, זה נכון לכל מקום כמובן אבל כאן פי שתיים … השבילים מזמינים קצב מהיר וחוסר ערנות קליל.
חשוב להיצמד למסלול ולא למהר לרוץ עם הזרימה של השבילים, המסלול תופר את הקווים הטבעיים על השלוחות ובקלות אפשר לסטות… זה לא כזה נורא אם אתם יודעים להתמצא אז בקלות תגיעו לדאבל סמ"ש שחור שממזרח,  אבל פשוט הירידה תגמר לכם מהר מידי … וכנראה גם נעלי הרכיבה.