גלגלי אהבה של אלי"ן 2020- הסיכום  

ואף על פי כן נוע תנוע!

ctc 01.21 1070×200
KTM  1070×200
פאנקייר1 1070×200
CTC 3.20  1070×200
DAA 09 1070×200

כתב: אריק פלדמן    תמונות: רוכבי גלגלי אהבה של אלי"ן

מסע האופניים גלגלי אהבה של ביה"ח אלי"ן אמור היה להתקיים השנה בפעם ה 21 בסוף אוקטובר. למרות הכנה והערכות מיטבית למגבלות הקורונה בתחילת/ אמצע השנה, מצב התחלואה בישראל החמיר ואיתו הגיעו הסגרים והמגבלות החמורות. בלית ברירה נאלצה הפקת המסע לדחות אותו פעם אחת ואז לבטלו לחלוטין. להזכירכם מסע האופניים הוא רק האמצעי, כשהמטרת העל בכל הפרויקט העצום הזה הוא גיוס כספים למען ילדי ביה"ח אלי"ן. משבר הקורונה העולמי העמיד את בית החולים ואת המסע בכמה אתגרים לא פשוטים כלל. בהיבט הבריאותי/ רפואי– הקורונה פוגעת בעיקר בדרכי נשימה. אחת מההתמחויות של בי"ח אלי"ן היא בשיקום מחלות נשימה, כך שהילדים המטופלים הם בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר. מתוך חשש גדול לפגיעה בילדים מגורמי חוץ, בי"ח הקים מערך שלם של מחיצות וקירות הפרדה ויצר בעצם מחלקות סטרילית לשמירה על בטחון הילדים. התשתית היקרה הזאת הגדילה את הגרעון הכספי של בי"ח באופן מפתיע ומשמעותי, כל זה בשיאו של משבר כלכלי גלובלי שפגע במאזן הכספי של ביה"ח ורק העצים את הצורך בתרומות למען הילדים. היבט נוסף הוא העובדה שמשתתפי המסע שמגיעים מכל רחבי העולם מדי שנה ומגייסים בעקבותיו סכום כסף משמעותי לילדים, לא יוכלו להגיע לארץ והגרעון עלול להעמיק אף יותר. לכן וויתור על התרומה השנתית הגדולה שמביא איתו מסע גלגלי אהבה בעת קריטית זאת, לא בא בחשבון. מתוך ההבנה שמסע במתכונתו הרגילה לא יוכל להתקיים, אך גיוס הכספים לא יכול לעצור כאמור, הצליח צוות ההפקה של המסע להפגין גמישות מחשבתית ו"יצירתיות קורונה", להמציא את המסע מחדש ובכל זאת לקיים את מטרת העל שלו- כסף למען ילידי ביה"ח אלי"ן. נפגשנו עם דפנה רפאלי וטל גורן נוה מצוות ההפקה של המסע לשמוע על הדרך המורכבת למסע האלטרנטיבי, על האופן הייחודי בו הוא התקיים וכמובן על התוצאות הסופיות.

myalynride# להפוך את הלימון ללימונדה

"כשראינו שהסיכוי לקיום המסע הולך ומתרחק מצד אחד, ומצד שני לנרשמי המסע לא היתה שום כוונה לוותר על גיוס התרומה, הבנו שאנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסא של המסע המוכר" מסבירה דפנה מצוות ההפקה של המסע. בסיעורי מוחות אין סופיים בין צוות ההפקה, וועד המסע והמשתתפים, הוחלט שיש צורך במוצר חדש שמחד יענה על הצורך לקיים פעילות גופנית כלשהיא לצורך המטרה (action for cause), ומאידך יעמוד בתקנות ובמגבלות הקורונה, לא ידרוש הגעה פיסית לישראל וכמובן לא יסכן אף אחד.  כך נולד המותג  myalynride#.

myalynride# הוא למעשה מוצר שפותח עבור רוכבי המסע ברחבי העולם שמותקף הנסיבות לא יכלו להגיע לכאן. זהו למעשה מוצר שעונה על המטרה העיקרית של המסע המקורי והוא לגייס כסף עבור ילדי בית החולים. במתכונת הזאת כל אחד מהמשתתפים עושה את המסע לבדו או בקבוצות קטנות, בכל מקום שיבחר בגלובוס ובכל קונסטלציה/ מרחק שירצה. דפנה מסבירה: "להבדיל מהמסע המקורי בוא אנו כצוות ההפקה צריכים לדאוג לכל צורכי המשתתפים, ב myalynride# הם למעשה המפיקים של עצמם והם אלו שדואגים למסלול, ללוגיסטיקה ולכל הדברים הקשורים לקיום הפיסי של המסע". למרבה ההפתעה המוצר הזה "תפס" ורכיבות myalynride# רבות התקיימו בכל רחבי העולם כשלצידן או בעקבותיהן, גיוסו תרומות רבות למען ילדי בית החולים.

"ככל שהתקרבנו למועד המסע המתוכנן (שכבר נדחה פעם אחת) ועניני הקורונה על נגזרותיהם רק התעצמו, חדרה אצלנו ההבנה המצערת שמסע פיסי לא יוכל להתקיים בישראל השנה", מוסיף טל. החלטנו שאנחנו הולכים להעתיק את המודל הבינ"ל של myalynride# גם למשתתפים הישראלים אך עם חששות גדולים מאוד לסיכוי שזה יצליח. להבדיל מהפרויקטים האישיים בחו"ל שבהם המשתתפים ייצרו לעצמם את האווירה, היה לנו חשש שעניין העדר ה "ביחדנס" / הקהילתיות החמה שכלכך מאפיינת את המסע כל השנים, תפגע בישראלים שרוצים לעשות את הפרויקט. טל מסביר: "מסע גלגלי אהבה השנתי הוא למעשה כמו הסאמר קאמפ בשביל האמריקאים והמילואים בשביל הישראלים. הביחד האינטנסיבי הזה במשך חמישה ימים רצופים עם כל הווי והמסורות שמתפתחים סביבו, הוא למעשה עמוד השדרה של המסע".

הוחלט להפיץ את רעיון של myalynride# בקרב הרוכבים הישראלים של המסע, כולל את המשמעיות שלו. דפנה וטל מחדדים: "אל תעשו רכיבה קצרה ליד הבית ותצפו שאנשים יתרמו בשבילכם, אלא תנסו להציב לעצמכם משהו משמעותי יותר שיחבר את האנשים לקושי שלכם ולקונספט של action for cause, ובסוף היום יצדיק את התרומה לילדים".

הדבר הזה לא עבר בקלות בהתחלה, "היה כאן סוג של שבר אצל חלק מהמשתתפים" מסביר טל. "איך משתתף שיוצא למסע רכיבה עצמאי בנגב (לכאורה לצורך הנאה נטו) מסביר לתורמים שהוא עושה זאת למען מטרה נעלה?" אבל אחרי שלושה ימים של מסע עם כל הקושי והכאבים שמתלווים אליו, המשתתפים הבינו (דרך הישבן…) שיש כאן action for cause ממשי ועם זה בהחלט אפשר לפנות לתורמים לאחר המעשה.

ctc 01.21 1070×200
KTM  1070×200
פאנקייר1 1070×200
CTC 3.20  1070×200
DAA 09 1070×200

קהילה חדשה צומחת

לצד הפניה של הפקת המסע לרוכבים ולעזרה בגיבוש וחידוד היעד/ האתגר העצמי שלהם, נעשתה פעולה לוגיסטית חדשה ופחות מוכרת להפקה, והיא שיפור ומינוף פלטפורמת המדיה החברתית של המסע שהייתה חלשה עד כה ועסקה בעיקר בהעברת אינפורמציה. "אנו משתמשים במדיה החברתית כבסיס ליצירת הקהילה הבינ"ל החדשה שלנו. ברגע שהתחלנו להעלות את התמונות והתיאורים מהאתגרים האישיים לפלטפורמה החברתית, הבנו שיש צמא גדול מאוד מצד הרוכבים, לא רק שהם רוצים להיראות ולשתף אלא גם לשמוע על אתגרים של אחרים". בעקיפין הדבר הזה יצר קהילה מאוד פעילה מחוץ לעולם הווירטואלי, בה אנשים חברו יחד כדי לעשות אתגרים משותפים וכו'. "הרווח שלנו הוא כפול כאן", מוסיפה דפנה, "לא רק שהרווחנו פעילות קהילתית שחשבנו שתהיה חסרה כאן, אלה גם חשפנו את קהל הרוכבים שלנו למדיה שהם היו פחות פעילים בה. כל אחד ממשתפי המסע קיבל בדואר את החולצה של מהדורת 2020 איתה הוא רכב את האתגר האישי שלו בכל מקום ובכל דרך שבחר, התמונות מהאתגר הועלו לפלטפורמות החברתיות של המסע עם שלל התיוגים הרלוונטיים ונחשפו לקהל הרחב, וזאת למעשה הייתה הדרך לפנות לתורמים השונים ולגייס את התרומה. "בסופו של יום 300 משתתפי מסע myalynride# חיזקו אצלנו את התחושה שמה שחשוב באמת בכל הפרויקט הזה הוא המהות ופחות הדרך". מוסיף טל. מאוסף של אנשים שמתכנסים פיסית אחת לשנה בלבד, הפכו משתתפי האתגר לקהילה וירטואלית פעילה ביותר שנראה שתישאר פעילה לאורך כל השנה וכמובן תתרום למטרת העל של המסע והיא גיוס תרומות לילדים

myalynride# אין גבול ליצירתיות

באתגר הבינ"ל לאומי השתתפו כאמור כ 300 איש, מתוכם 160 בישראל. חלקם באתגרים אישיים וחלקם חברו לקבוצות של עד 20 איש. אם במסע המקורי ההפקה מתווה את הדרך ואת אופן הרכיבה, באתגר ה #myalynride היצירתיות האישית בבחירת האתגר באה לידי ביטוי ופרצה את גבולות הסטנדרטיות. בין רכיבה של יום שחוזרת על עצמה כמה פעמים, דרך מסע רכיבה חוצה מדבר של חמישה ימים, ועד אישה הנושקת לגיל ה 70 שיצאה עם בנה על אופני כביש למסע מירושלים לאילת בארבע ימים. לראשונה גם ניתנה אפשרות לרכיבה של ילדים למען ילדים, דוגמא לכך היא עומר גורן נוה, בנו של טל שחוגג בר מצווה שנה הבאה, שלקח על עצמו אתגר לגייס 1,300 דולר למען ילדי אלי"ן ע"י רכיבה. עוד דוגמא היא סטיב זרובניק, המייסד של המסע, שאסף את כל הנכדים שלו לאירוע רכיבה יומי לטובת גיוס תרומות לילדים.

אספקט נוסף שהתגלה בעקבות הרכיבות העצמאיות, הוא העמקת הקשר הפיסי בין צוות הפקת המסע לבין המשתתפים שלו. טל מסביר: "במסע הרגיל אנחנו עסוקים בלהפיק את המסע, אנחנו דואגים להתקדמות המסע, ללוגיסטיקה ולכל האספקטים הניהוליים. בגלל ממדיי האירוע ומורכבותו לא יוצא לנו להיות עם הרוכבים אחד על אחד. כאן נוצרה הזדמנות להצטרף למשתתפים ברכיבות עצמן, להכיר אותם ולחוש אותם, ולהם לחוש אותנו מקרוב. הערך של הקשר הבלתי אמצעי הזה הוא גדול מאוד בעיננו, ויש לנו תחושה שהוא רק יעזור להשגת המטרה במסעות הבאים".

בחו"ל גבולות היצירתיות אף הורחבו ובארה"ב קבוצה של שלושה דורות בני אותה משפחה יצאו לרכיבת אתגר משפחתית באזור בוסטון. בהולנד אשלי אוסישקין רכב 270 ק"מ ביממה אחת, וקבוצת הגרמפיס האמריקאית יצאה לרכיבה של שלושה ימים רצופים באפ סטייט ניו יורק. הגדיל לעשות רוכב ישראלי אחד (שמו שמור במערכת) שבמקום לעשות את המסע שהתבטל, בחר לצאת לתחרות איירונמן במקסיקו עם חולצת המסע ולהקדיש את ההשתתפות באתגר הקשה לילדי ביה"ח.

כמו בשנים הקודמות, גיא ניב, המשתתף הישראלי היחיד והראשון בטור דה פראנס, התגייס גם השנה לטובת ילידי בית החולים ופנה מיוזמתו לצוות ההפקה כשהבין שהמסע הרגיל לא יצא לדרכו. גיא העמיד את חולצת המשתתף המקורית והחתומה שלו יחד עם מספר פריטים ייחודים מהטור דה פראנס כמתנה למי שיעניק את התרומות הגדולות ביותר לילדי אלי"ן דרך דף אישי שהוא פתח במיוחד לאירוע. החולצה ניתנה כמתנה לתורם שתרם 1,200 דולר. בסופו של יום גיא גייס כ 5,000 דולר סביב אירוע החולצה והפריטים מהטור דה פראנס.

המהירים והאמיצים למען ילידי אלי"ן

קבוצת המהירים והאמיצים שהרחבנו עליה בעבר היא קבוצת ילדים ילדים מקרב מטופלי בית החולים אשר עברו או עדיין עוברים שיקום ומצליחים כנגד כל הסיכויים, להשתתף במסע הרגיל ולרכב לצד המתנדבים כרוכבים מן המניין. הם התאמנו למסע כחצי שנה ובגלל שהמסע הרגיל לא יצא לפועל הם החליטו לצאת לרכיבה עצמית באמצע דצמבר כמו כל רוכבי אלי"ן בכל העולם. מעבר לאתגר הגדול ברכיבה עצמה, בחרה הקבוצה לפתוח דף תרומות ולגייס ע"י הרכיבה הייחודית כסף למען חבריהם.

צילום: Ariane Littman
צילום: Ariane Littman
Ariane Littman
Ariane Littman

ctc 01.21 1070×200
KTM  1070×200
פאנקייר1 1070×200
CTC 3.20  1070×200
DAA 09 1070×200

1.7 מיליון דולר למרות הקורונה

לפני שהתחיל הפרויקט, לא היה צריך להיות אנליסט מומחה כדי להבין שהשנה הזאת תהיה קשה מאוד לגיוס תרומות. ככל שענייני הקורונה הלכו והסתבכו, כך גבר החשש שלא נצליח לגייס מספיק כסף עבור הילדים. אבל בסופו של יום היקף גיוס התרומה השנה הפתיעה אותנו מאוד. "בשנה רגילה אנחנו מצליחים לגייס בין 2.5 ל 3 מיליון דולר, השנה למרות הקורונה ולמרות שלא היה מסע פיסי במתכונת הרגילה שלו, הצלחנו לגייס (עד כה) 1.7 מיליון דולר!!! וזה עדיין לא נגמר… הקמפיין מסתיים ב 31 לדצמבר" זהו הישג אדיר בכל קנה מידה במיוחד לאור העובדה שאת הכסף האנשים גיסו לבד. המעורבות שלנו כגוף הפקה הייתה יחסית שולית השנה כשאת כל העבודה עושים המשתתפים עצמם באופן עצמאי".

ctc 01.21 1070×200
KTM  1070×200
פאנקייר1 1070×200
CTC 3.20  1070×200
DAA 09 1070×200

נפגשים פנים אל פנים

למרות ההצלחה של myalynride# לצוות ההפקה ולחלק מהמשתתפים היה חסר האלמנט של מפגש פיסי. נזרקו שלל רעיונות לאוויר של אירועים חד יומיים ואף רב יומיים, מגוון רעיונות נבדקו בתאם לתקנות הקורונה, אך ככל שהעניינים עם הנגיף הלכו והסתבכו חדרה ההבנה שבמציאות הנוכחית מתכונות מורכבת של המפגש הזה לא תצליח לצאת לפועל. טל מסביר: "כמפיקים הבנו שאנחנו יכולים להפיק אירוע קטן מאוד מוגבל וללא הוצאות גדולות שיכבידו על השנה המורכבת הזאת. במקרה התאריך שהתגבש הוא על היום בו היה אמור לצאת המסע (לאחר הדחייה). בנינו אירוע סימבולי אליו הוזמנו כל מי שרוצה להיות שותף באירוע כרוכב חד יומי, כל מי שרצה לעשות את אתגר ה myalynride# ולא הספיק, והוזמנו גם נציגים של נותני החסות שזאת הייתה הדרך להודות להם על התרומה.

למרות מז"א סוער בימים שלפני האירוע למפגש הגיעו כ 40 רוכבים שהתחלקו לקבוצת כביש ושטח ורכבו באזור הרי ירושלים. ברמת ההפקה האירוע הזה היה סוג של אקט פיסי סגירת פרויקט. "המראה של רוכבים עם חולצות צהובות העלה בי את אותה צמרמורת מוכרת מכל המסעות שהייתה חסרה לי, ונראה שהייתי צריכה את זה…" מציינת דפנה.

ctc 01.21 1070×200
KTM  1070×200
פאנקייר1 1070×200
CTC 3.20  1070×200
DAA 09 1070×200

גלגלי אהבה של אלי"ן 2021

"למרות החיסון הצפוי שאמור להתמודד עם הקורונה, אנחנו עדיין נמצאים במצב של המון סימני שאלה לגבי אופן קיום המסע ב 2021, אך אנו יוצאים מנקודת הנחה שהמסע הולך להתקיים". פותחים דפנה וטל. "אנחנו יודעים בוודאות דבר אחד: אם המסע יצא לפועל זה כנראה יהיה מסע ענק מבחינת כמות המשתתפים וגודל התרומות שיתקבלו". ההערכה היא שכפועל יוצא מהעבודה שלא התקיים מסע פיסי השנה ואנשים ישבו בבית והיו צמאים לאירועים, תהיה דרישה גדולה מכל העולם להשתתפות באירוע. טל ממשיך: "מחד אנחנו בתוכנית עבודה שנערכת לכך ולוקחת את כל הדברים הללו בחשבון, כולל גמישות מחשבתית רבה (שהקורונה ללא ספק עזרה לה) לגבי האפשרויות השונות של הרכיבה והלינה ואופן ביצוען בפועל, מאידך הצלחנו להרים פלטפורמה מוצלחת ועובדת לקיום מטרת העל ונשתמש בה אם בכ"ז הקורונה תגביל את קיום המסע. הלוואי ונצליח לקיים את המסע ולסיימו כאן בביה"ח יחד עם הילדים, אבל גם אם לא, אין לנו ספק שנצליח להרים משהו ראוי ומרגש".

כתבות אחרונות