P2P 

מהזיית מסע אישית, למפעל בייקפקינג קהילתי משגשג

ctc 01.21 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
מצמן 1 1070×200

כתב: אלעד בכר   צילומים: אוסף אישי


אז יש מצב שמשבר גיל ה40 מאחורי או לפני, תלוי אך בוחרים לראות את זה, ופתאום

גיליתי שבייקפקינג זה הסגנון שאהוב עליי ביותר, כשמדובר על רכיבת אופניים.

משהו בעובדה שאין זמנים, שהרכיבה מחושבת יותר מבחינת קצב, שלא נלחמים בעליות שמצריכות ממך הילוך אחרון ואת כל שסתומי הלב, ישנים בטבע, רגישים קצת דביקים, אוכלים מה שמוצאים בדרך וממשיכים להתקדם כשלא באמת ברור מתי יסתיים יום הרכיבה הבא אך הוא בטוח יהיה מיוחד וכו' (אתם כבר מבינים את הכוונה…), מושך אותי מאוד.

וככה ביחד עם גיל 40 שפרץ מהדלת, פרץ לו גם חלום…

בתחילת אפריל 2017 התחלתי לגלגל רעיון בראש. החלום האישי שלי היה בייקפקינג שהוא יותר הרפתקה ופחות תחרות.

החלום היה לצאת מאילת ולסיים בראש הנקרה. ולמה להתחיל מאילת אתם תוהים? כי הרגיש לי שהרבה יותר כייף להגיע מסריחים ועייפים לצפון ואז לגלות עשרות מעיינות, נחלים ואגמים ולרצות להיכנס לכל אחד מהם. וגם כי כמעט כל המסלולים הארוכים בארץ מסתיימים באילת וצריך אחד שיוצא הפוך.

ctc 01.21 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
מצמן 1 1070×200

איך החלום הזה התגבש?

שאלה מצוינת! נראה לי שהוא התחיל לחלחל כשיצאתי עם מישה, רומי ואייל לחצי HLC (לא בתאריך של האירוע), ולאחר מכן עם אייל בהשלמת החצי השני אך מאילת לכיוון המרכז.

אהבתי את העובדה שאני לא במסגרת של תחרות, שאפשר לקצר ולדלג על מקטעים, שלא חייבים לרכב עד שנגמרים הכוחות ושאפשר לישון בשעות נורמליות ואין ממש לחץ של מיקום על גבי מפה.

אך מצד שני, לא חוזרים אחרי יומיים הביתה, שהמסלול לא נגמר, שהנוף משתנה, החוויות מצטברות והגוף מסתגל לסגנון של זרימה, ככל שהימים חולפים.

רציתי גם שכל מי שירצה לצאת לרכיבת בייקפקינג ארוכה, יקבל עוד מסלול מגוון ומעניין, מסלול שנוגע בכמעט כל נקודה בארץ. ואם כבר יוצרים משהו כזה אז מספר דברים חייבים להתקיים:

  1. רוכבים שיוצאים אליו יוכלו לישון בנקודות ספציפיות שמפוזרות כל 20-40 ק"מ- ככה נעלם הפחד של לישון לבד מתחת לאיזה עץ באפיסת כוחות.
  2. שהמסלול יעבור באזורים מדהימים בארץ, כך שגם אם המסלול יהיה איטי יותר בגלל התוואי, הוא יספק מאוד את היוצאים אליו.
  3. כמה שפחות כניסה לערים הגדולות והתבססות על ישובים קטנים בלבד, בכדי לתמוך בקהילות מקומיות.
  4. שהיוצאים אליו ידעו שהמסלול הוא רק כיוון כללי ומותר לעשות הכל על הדרך- אין מנצח, אין מפסיד, כולם יוצאים ליהנות וכל אחד יבחר איך לעשות את זה.
  5. שהמסלול ייבנה בעזרת הקהילה, ובמיוחד בעזרת אלו שגרים באזור בו עובר המסלול. כך נוכל ליצור משהו שהוא באמת ייחודי, עם לוקיישנים נסתרים שרק "המקומיים" מכירים.
  6. להזכיר שבייקפקינג זה לא רק מרוץ וכן, ה-HLC קשה יותר, עם חוקים ברורים אבל צריך אלטרנטיבה קצת יותר גמישה לאירוע הבייקפקינג הכי מפורסם בארץ.

ctc 01.21 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
מצמן 1 1070×200

הופכים חלום למציאות

עם כל מיני רעיונות שהתגלגלו להם בראש, מצאתי את עצמי רוכב עם שלומי אוטמזגין באזור בית קמה, מתישהו בסביבות סוף אפריל 2017. לאחר שגוללתי בפניו את הרעיון הכללי הוא אשכרה התלהב ולא סתם התלהב, הוא סחף אותי פנימה עם בריין סטורמינג שכלל מפות, תכנונים, חוקים שכדאי להשאיר או להוריד ומשם לחצנו על הדוושה ופנינו לחברים רבים כמו לובו, סביון, צור שדה, יונתן ויש, גלבנד ואפילו אלן, כולם תרמו לנו מקטעים משגעים למסלול שיוצא מלהבים ומסתיים בראש הנקרה.

כל מקטע שנשלח לנו מייד יצאתי לחקור בכדי לוודא שהוא מתאים. עם יונתן יצאתי למקטע מטריף מבנימינה לכנרת ויונתן התגלה גם כאחד שיודע איפה מסתתר כל מעיין בארץ והוא עזר להכניס למסלול פינות נסתרות. את קרן, בת הזוג המהממת שאיכשהו נגררה אחריי לכל השיגעון הזה, לקחתי למקטע קשוח במיוחד של טיפוס להר מירון כשבסופו שאלתי את עצמי למה צריך את השטות הזו בכלל, אך תמיד הזכרתי לעצמי שהמטרה היא לא להגיע מהר אלא ליהנות מהדרך, ואת אייל לקחתי למקטע נוראי במיוחד שמתחיל ביער קולה ומסתיים בכפר סבא וכולל טיפוסים רגליים בגבעות שמאחורי הישוב אלעד.

ctc 01.21 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
מצמן 1 1070×200

באוקטובר 2017, אחרי 6 חודשים של עבודה מאומצת שחררנו לאוויר את אתגר ה- P2P צפון! מלהבים לראש הנקרה. התאריך: 4.4.18!

קראנו לזה "אתגר הבייקפקינג החברתי", פתחנו אתר והעלנו פודקאסט בנושא אך גם הזהרנו שהוא קשה אבל ממש ממש קשה והמילה "חברתי" היא על תקן המפגשים בכל ערב.

זה לא עזר במיוחד ולאירוע הגיעו כ- 50 רוכבים!! שעמדו נרגשים בלהבים, לא מבינים עדיין לאן הם הולכים להיכנס.

יום לפני האירוע עוד קדחתי מחום, נשבע לכם, תשאלו את קרן, שכבתי על המיטה כמו פגר והצפתי את המיטה בכמויות זיעה לא הגיוניות. אך למחרת בבוקר, באופן מפתיע הרגשתי קצת יותר טוב והחלטתי שאין סיכוי שאת האירוע הזה אני מפספס.

בלהבים חיכו לי רומי ואייל, הקבועים שלי לרכיבות המשוגעות, וביחד עם שיירה ארוכה יצאנו לדרך…

לא אכביר במילים אך זה הסרטון שמסכם את החוויה.

ctc 01.21 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
מצמן 1 1070×200

גם סנוקרת מרדליך לא תפיל אותנו

עם הביקוש הגיע התיאבון וגם הנפילה…

התרגשנו מכמות הרוכבים שיצאו, מכמות המסיימים ומהפרגונים, ומיד אצנו דרומה בכדי לבנות מסלול שמחבר את אילת ללהבים. בנינו תוך שבועות ספורים מסלול שעל הנייר היה נראה מיליון דולר.

שבילים לא מוכרים, חיבורים לא הגיוניים, עזוז, מצפה רמון, תוואי שמעטים הרוכבים שמגיעים אליו… מבלי לבדוק אותו פרסמנו מהר ושלחנו לשם מספר רוכבים שלא הפסיקו לקלל אותנו מהרגע שיצאו ועד שפרשו או שסיימו, רק עצבניים באופן לא רגיל.

פרט לאחד, חנוך רדליך, שגם הוציא פוסט בפייסבוק ובו הסביר שיש אנשים שלא נולדו לבנות מסלולים, היה שם גם בחור בריטי בלי יד שכנראה לא יחזור לארץ למטרת רכיבה.

לקחנו צעד אחורה לחשיבה, שלומי הוריד הילוך ובמקומו נכנס שלומי אחר, ירון שלמה, שהחזיר לי את הדרייב בהגשמת החלום.

הוא הביא איתו גישה אחרת וביחד הבנו שכדי להכניס עוד רוכבים לעולם הזה וגם בכדי לבנות מסלול טוב יותר, צריך יותר אירועי בייקפקינג קצרים של לילה עד 2 לילות ולא לפי הפורמט הקודם של אירוע בשנה. אך קודם כל צריך לתקן את אתגר ה- P2P דרום ובמיוחד את המסלול שלו מאילת ללהבים.

הפעם הלכנו על בטוח, שביל ישראל לאופניים (הפוך) עם מספר תוספות נחמדות ומעניינות בקטע המדברי עד למצפה רמון, ולאחר מכן בניית מסלול כמו פעם, בעזרת מקומיים, והוא הצליח בענק! ב- אפריל 2019 יצאה חבורה גדולה של גיבורים וגם גיבורה אחת מאילת ללהבים.

וכן, גם לזה יש סרטון סיכום (מאוד מצחיק)

ctc 01.21 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
מצמן 1 1070×200

הרגשנו שהצלחנו, יש לנו מסלול מאילת לנהריה אך משהו עדיין היה חסר. הרגשנו שצריך יותר מעניין, יותר מרגש, שהמסלול לא מספיק אטרקטיבי ובמיוחד שחסר לנו את הגולן.

כתוצאה מזה התחילו לצוץ (כמו פטריות) ארועי ה- Special וה- longest day שנועדו מצד אחד להכניס עוד רוכבים לסגנון ומצד שני לבדוק מקטעים אלטרנטיביים למסלול המלא שהיה לנו ביד.

הספיישל הינו אתגר המתפרס על פני 3 ימים עם נקודות לינה קבועות, בכדי שכולם יוכלו להיפגש בלילה ביחד, על בירה, מדורה וצחוקים אל תוך הלילה.

הלונגסט הוא אירוע של לילה אחד, בקיץ, שבו יוצאים אחר הצהריים, מטפסים לנקודה מסוימת ולמחרת רגע לפני שהטמפרטורות עולות גולשים בחזרה לרכבים דרך מסלול אחר.

הוצאנו כ 10 אירועי P2P שונים במשך שנתיים ובכל המסלולים שנבנו המשכנו להיעזר בקהילת הרוכבים שהעבירו אלטרנטיבות מעניינות למסלול הבסיסי שנוצר.

ירון פרוסט וגיל מועלם העבירו לנו מסלולים מושלמים באזור הצפון וגיא שחר שלח נקודות שחובה להגיע אליהם. בכל פעם שקיבלנו הודעה עם תיקון כלשהו, לא חשבנו פעמיים ומייד הכנסנו למסלול- ההתרגשות הייתה בשיאה!

מקטעים נזרקו והוחלפו באחרים, מקטע מבנימינה עד צמח נעלם והמסלול הועבר לכיוון עפולה. טיפוס להר מירון בוטל, מקטעים שלמים נגנזו והמסלול עבר לא פחות מ27 גרסאות שונות!

ארבע שנים לקח לכל הקהילה המדהימה שהתגבשה סביב ה- P2P לבנות מסלול משגע מאילת עד לנהריה דרך הגולן, עם עשרות נקודות זולה מפוזרות על הדרך ועם מאות נקודות נוף שפשוט דורשות לעצור לרגע ולהגיד "וואוו". סה"כ 1,150 ק"מ עם 17,000 מטר טיפוס!

אז גם הגיע רגע האמת, מישהו צריך לצאת ולרכב את כל השטות הזו שיצרנו ואחרי מחשבות סומן לו התאריך 1.4.21

ctc 01.21 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
מצמן 1 1070×200

ועכשיו צריך לרכב את השטות הזו שבנינו

תחילה חשבתי לצאת לאתגר עם החברים הקבועים אך בסופו של דבר הבנתי שזה משהו שאני צריך לצאת אליו לבד.

משהו בזה הרגיש לי נכון יותר ואף על פי שלכל רכיבות הבייקפקינג אני אוהב לצאת עם חברים, הלבד הרגיש לי הפעם נכון יותר. היו כל מיני סיבות, אבל הסיבה שהייתה הכי ברורה לי היא שבא לי הפעם להגשים את החלום הפרטי שלי רק עם עצמי.

בתאריך שנקבע עמדתי על חוף הים באילת ביחד עם עוד מספר רוכבים, כל אחד עם האתגר האישי שלו וב- 07:15 יצאנו לדרך.

יש חיסרון אחד מובהק בלצאת למסלול שמתחיל מאילת ועולה צפונה, וזה רוח הפנים שמלווה אותך לאורך כל הרכיבה.

לעיתים הרגשתי שגם אם הייתי רוכב בחזרה לאילת, היא הייתה שם בכדי לנסות ולבלום. אך אם מתמסרים אליה, מנסים לדווש ביחד עם ההתנגדות ובלי להפעיל אקסטרה מאמץ, ניתן להתקדם. וכן, לפעמים הדיווש היה מאוד איטי ומחושב, העיקר לא להעמיס על הגוף.

הימים והלילות התערבבו, המוזיקה באוזניות ניגנה בלי הפסקה פלייליסטים מכל הסוגים, לעיתים ישראלי של פעם, לעיתים אינפקטד משרום, במקטעי מישור גיליתי שמטאליקה עובד מצוין, ואפילו פודקאסט של חנוך שיצא בדיוק באותו שבוע, העביר את הטיפוס לגולן וכך מצאתי את עצמי מתקדם יום ועוד יום.

צובר עוד חוויות קטנות ומפתיעות כמו לפגוש שני חברים טובים, גיל ויקי, עם רייזר, רגע לפני העלייה למעלה שחרות. לקבל מנופשים מנת בשר שרק יצאה מהמנגל, להתענג על מופלטות בערד בערב המימונה. לפגוש חברים ומשפחה שבאים לחזק ולעודד בנקודות שונות, לנוח אצל חבר מהצפון בצהרי יום חם במיוחד ולשוחח עם עשרות שביליסטים צעירים שיצאו בפברואר מאילת וכבר הולכים חודשיים- עשרות חוויות שממלאות את החלקים החסרים בפאזל הגדול שמאילת לאכזיב.

קיללתי הרבה, את עצמי, את ירון, אך בעיקר את עצמי. על עליות ומקטעים שניתן היה לרכב אחרת, ירידה לוואדי לא מוכר שלאחר מכן הצריכה דחיפת אופניים בחזרה למעלה, טיפוס לגבעה בודדה באזור פורה ורגע אחרי יורדים ממנה וממשיכים על השביל ובעצם מבינים שלא היה צורך לטפס לשם, היו עוד פעמים רבות שבהן הודעתי שברגע שאני חוזר הביתה אני מעיף את המקטעים שממש אין צורך בהם, בכדי שאף אחד לא ירגיש כמוני. אבל מצד שני, בכל ערב הרצתי את היום לאחור ונזכרתי בוואדי המהמם הזה עם האבנים שנראות כאילו הגיעו מפלנטה אחרת, את המרבדים הירוקים הלא נגמרים שנשקפים מאותה גבעה או זיכרונות מנקודות אחרות שלא הייתי מגיע אליהן אילולא בחרנו למקם את הקו דווקא שם, ותכלס הרגשתי בר מזל שהתאפשר לי להגיע ולחוות.

סוף דבר

לא יצאתי לרכיבה הזו בכדי לגלות משהו על עצמי ובסוף באמת לא גיליתי שום דבר שלא ידעתי.

רכבתי, נהניתי, אכלתי טוב, סבלתי מלא, דחפתי את האופניים יותר שעות, ככל שהימים חלפו, שמרתי על עצמי, על הבריאות שלי, ישנתי טוב בכל לילה, בכל מיני חורשות, סככות וחניוני לילה וסיימתי עם חיוך עצום על הפנים. בזמן שקרן, בת הזוג, שחיכתה לי בנקודת הסיום, התרגשה במיוחד נזכרתי שיש לי בתיק כנאפה שקניתי בגולן, אז גם יצא נחמד שאני חוזר הביתה לא בידיים ריקות…

ctc 01.21 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
מצמן 1 1070×200

P2P  דעה אישית- חנוך רדליך

בדברי הימים של ענף הבייקפקינג הישראלי והתפתחותו, לאלעד בכר יהיה פרק נכבד ומפואר. הפרק יפרט ויספר על התקופה בה לא היו כמעט אירועי בייקפקינג חברתיים ומסודרים- מלבד אירועים תחרותיים- ואיך אדם אחד, חולמני ורעיונאי, רתם לטובת קידום הענף עשרות רוכבות ורוכבים, ויצר עבורם מסלולים, אירועים ואתגרים- כאלה שהכניסו אותם עמוק אל תוך העולם הנפלא של הבייקפקינג- בצורה הנכונה והטבעית ביותר: מתוך הרצון לצאת להרפתקה חברתית.

לצערי, בישראל הדברים תמיד קורים קצת הפוך…

במקום שהתחום יתחיל במטיילים שיוצאים לרכיבות הרפתקה עם חבריהם, נהנים ומתמחים לאט לאט ברזי הבייקפקינג- ורק אז חושבים על להצטרף לתחרות בייקפקינג, בישראל- התחום התחיל  באירועי בייקפקינג תחרותיים, עם חוקים נוקשים ומנצח ומפסידים.

עובדה שגרמה לכך שרוכבים רבים התרחקו מרעיון הבייקפקינג, כיוון שהמרחקים היומיים של המתחרים נראו פנטסטיים ומפחידים, וכיוון שרבים סולדים מתחרויות ומחוקים מסודרים.

ואז הגיע אלעד בכר, וחזר למקורות…

רעיון ה-P2P, על סוגיו השונים, הוא ה ו א התמצית של הבייקפקינג- רכיבה ארוכה ורב יומית עם חברים, כאשר המטרה היא לא קו הסיום, ואפילו לא הדרך עצמה- אלא החברותא המתגבשת תוך כדי תנועה.

בין אם זה במהלך הרכיבה ובין אם זה בלילות המשותפים בזולות- מדובר בסיפוק הרצון הבסיסי של בני האדם: לחלוק את החוויות שלהם, קשוחות או נעימות, עם אדם אחר.

אם בתחרויות הסיזיפיות, דוגמת ה-HLC, המטרה היא לרכוב לבד, כדי להיות נאמן לקצב שלך, ולפתוח פער מהמתחרים- כאן הרעיון הוא הפוך: לרכוב ולחוות עם אנשים אחרים את המסלול המוצע, ולהקל על הרוכב את ההתמודדות עם האתגרים, בעזרת רוכבים שחולקים איתו את

אותם הקשיים והחוויות.

לאחר שנים של בניית מסלולים אזוריים שלוקח כשלושה ימים להשלמתם, הצליחו אלעד ושותפיו לייצר מסלול קוהרנטי, יפהפה, קשוח ומתגמל, שלוקח את המשתתפים לאורכה ולרוחבה של הארץ שלנו, בתקופה היפה בשנה.

לא מירוץ. לא מדידת זמנים. לא הספקים יומיים.

בייקפקינג כהלכתו…

כולי תקווה שיותר ויותר רוכבות ורוכבים יכנסו לעולם המופלא של הבייקפקינג, ואני סמוך ובטוח שאירועים דוגמת ה-P2P למיניהם, הם הכניסה הטובה והנכונה ביותר לכל רוכב שנפשו חפצה במרחבים- יחד עם חברים לדרך…

ctc 01.21 1070×200
DAA 09 1070×200
KTM  1070×200
מצמן 1 1070×200

כתבות נוספות