Les 7 Majeurs – Confrérie des 7 Majeurs

אחוות שבעת הגדולים – אתגר טיפוס מטורף באלפים

Matzman 11.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
DAA 6.19 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 11.19  1070×200

כתב וצילם: אורי ניצן

שמונה בערב, יום שבת. השמש כבר מזמן ירדה מאחורי רכס ההרים הגבוה באלפים הצרפתיים. הכבישים חשוכים ולני מדווש במרץ לקראת הטיפוס המשמעותי והארוך ביותר במסלול – Col de la Bonette. חמישה מעברי הרים גבוהים כבר מאחוריו ונותרו עוד שניים להשלים את המשימה. קצת לפני תחילת העלייה, אני מסמן ללני שאני עוצר לרגע במסעדה מקומית, להצטייד במזון להמשך הדרך. לני מתחיל בטיפוס בחושך, בלי הליווי הצמוד שלי, ואני עוצר לקנות בגטים עם גבינה וחמאה.

7-majeurs-1920-6-custom

חילוץ לילי מוסק

כעבור מספר דקות אני חוזר לרכב, שמח וטוב לב, עם שני כריכים גדולים ועשירים וכבר מפנטז על איך נחגוג עליהם בקצה העלייה הגדולה בעוד כשעתיים. אני מתחיל לטפס בידיעה שתוך דקות ספורות אני סוגר על לני (בכל זאת, אני ברכב והוא מטפס לאיטו באופניים).

כחמישה ק"מ בהמשך הדרך אני נתקל במחסום משטרתי. הכביש די ריק אבל חסום ע״י ניידות משטרה ואמבולנסים, שאורותיהם החזקים צובעים את הלילה בכחול ואדום. משהו לא מריח טוב. לפתע אני שומע רעש של מסוק מתקרב ומרגיש את הרוח החזקה שכמעט מעיפה אותי ממקומי. המסוק יורד נמוך מעל הכביש, עשרות מטרים בודדים בהמשך הכביש, ותוך שניות מניף מישהו באלונקה. הוא חולף מטרים ספורים מעל ראשי ונעלם במורד העמק.

Matzman 11.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
DAA 6.19 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 11.19  1070×200

אני כמובן משוכנע שהאדם באלונקה שתלויה לה מתחת לבטן המסוק הוא לא אחר מאשר לני, שעד לפני דקות אחדות עוד רכב על אופניו במעלה הכביש. אוי לני, מה כבר עשית? אני רץ קדימה לשוטרים ושואל בצרפתית עילגת מה קרה והאם הפצוע שפינו במקרה רכב על אופניים. השוטרים מסבירים שהיתה תאונה, אבל מי שנפגע אינו רוכב אופניים ושהתאונה בכלל קרתה לפני כמעט שעה, הרבה לפני שלני עבר באזור. כעבור כמה דקות של חוסר ודאות, אני מקבל תשובה בוואטסאפ מלני, שמעדכן שהכל תקין ושהוא ממשיך בטיפוס. אבן כבדה ירדה מליבי, אפשר להוריד כוננות.

7-majeurs-1920-12-custom

שדה התעופה של מילאנו

כדי להבין איך מצאתי את עצמי באותו כביש שכוח אל באמצע הלילה צריך לחזור כ- 48 שעות לאחור. יום חמישי 21:30 לני אוסף אותי משדה התעופה של מילאנו ולוקח אותי לעיירה Como, התחנה הראשונה במסע המשותף שלנו. Como משמשת את לני כמעיין בסיס יציאה להרבה מההרפתקאות שלו באירופה והוא מכיר את העיר היטב. לרוב הוא נעזר בשירותיו של רוברטו, בעל חנות האופניים Cicli Ferca המקצועית ביותר בעיר, על מנת להכין את אופניו לאתגרים העומדים לפניו. האתגר הנוכחי גדול ומורכב במיוחד וכך גם ההכנות אליו. אז אולי כדאי שאסביר על מה מדובר.

אתגר 7 הגדולים

אתגר Sept Majeurs או שבעת הגדולים, הוא מז׳אנר האירועים המתקיימים ללא שעת זינוק, ללא חברת הפקה וללא פודיום בסיום. הוא גם לא ממש מיוחצ"ן במדיות השונות, כך שחוץ מכמה פריקים של הדבר, לא הרבה שמעו עליו. המסלול מפורסם באתר האירוע וכל מי שמעוניין נרשם מראש ויוצא להשלים את האתגר בזמנו החופשי. בסיום מעלים לאתר קובץ GPX של הרכיבה ותמונות מכל שבעת מעברי ההרים. מי שהצליח לעמוד במסגרת הזמן, מקבל תעודה של כבוד וזוכה להתקבל לאחוות שבעת הגדולים, או מועדון השבע, מועדון יוקרתי בהחלט, שלא בטוח שהייתי רוצה להיות חבר בו.

ניתן להירשם לאחת מ- 3 קטגוריות: 24 שעות, 48 שעות או עונתי (עונת הקיץ). לני, מן הסתם, נרשם לקטגוריה הקשוחה של 24 שעות, כלומר עליו להשלים את האתגר בפחות מ- 24 שעות. יש לציין שישנן עוד 2 תת-קטגוריות: אחת של כאלה שעושים את המסלול עם תמיכה חיצונית (במקרה זה אני הייתי התמיכה) והשנייה של כאלה שעושים אותו ללא כל סיוע חיצוני, מה שנקרא self-supported.

המסלול מעגלי וניתן לזנק מכל נקודה לאורך המסלול, כל עוד משלימים את כולו. ניתן גם לבחור את כיוון הרכיבה – עם כיוון השעון או נגדו, למרות שהכיוון המומלץ הוא עם כיוון השעון.

7-majeurs-1920-38-custom

Matzman 11.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
DAA 6.19 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 11.19  1070×200

שלב ההכנות

מי שמכיר את לני יודע שהוא אדם של פרטים. כשהוא לוקח על עצמו משימה, הוא לומד אותה על בוריה ונערך אליה תוך הקפדה על כל הפרטים, קטנים כגדולים – כנראה שזה משהו שנשאר לו מימיו בסיירת – לא לפספס שום פרט. לני ערך הכנה מדוקדקת לקראת היציאה, וחלק מההכנה היה ללמוד את המסלול על בוריו. הוא למד כל עלייה ועלייה שנכללת במסלול (למרות שלני טיפס כמעט כל עלייה מפורסמת באירופה, את רוב העליות של המסלול הזה הוא מעולם לא טיפס), בחן את הכיוונים השונים, איכות האספלט ואפילו רוחב הכביש. מסתבר שבאיטליה יש כבישים שמוגדרים כ- single track asphalt, כלומר רחבים דיים למעבר רכב בודד, אולם אם מגיע רכב נוסף ממול, בכיוון הנגדי, נוצרת בעיה לא פשוטה. לני הגיע למסקנה שבעונה זו של השנה הכי מתאים לרכוב את המסלול עם כיוון השעון כשמתחילים אותו השכם בבוקר בנקודה הצפונית ביותר שלו.

אחד השיקולים המרכזיים היה השעה ביום בה יגיע לכל עלייה ואיזו עלייה עדיף לטפס באור יום ומאיזו פסגה ניתן לרדת בביטחה גם בחושך. כל פרט ופרט נבדק ונבחן והתוכנית העקרונית נכתבה.

7-majeurs-1920-42-custom

תוכנית הרכיבה

הזינוק יהיה מהעיר Briançon שבאלפים הצרפתיים – יעד פופולארי לרוכבים רבים בחודשי הקיץ, כמו גם לטור זה פראנס, שביקר בעיר מספר לא קטן של פעמים – והוא נקבע לשבת 14/9 בחמש בבוקר. לני בחר את שבת בגלל מיעוט התנועה בכבישים, במיוחד בשעות החשיכה.

אם כך, המסלול, שאורכו הכולל 360 ק״מ, יחל בטיפוס ל- Col d’Izoard המפורסם, שנרכב פעמים רבות בטור דה פראנס. הטיפוס ארוך, אולם ללא שיפועים קשים במיוחד, ובעיקר מכיוון שהטיפוס יתבצע כמעט כולו בשעות החשכה, איכות האספלט טובה והכביש רחב ונוח.

באותו אופן, שתי העליות האחרונות של המסלול, Col de la Bonnet ו- Col de Vars גם כן יתבצעו בלילה וגם שם איכות האספלט טובה והכביש רחב יחסית.

7-majeurs-1920-48-custom

Matzman 11.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
DAA 6.19 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 11.19  1070×200

תוכנית האימון

בנוסף לתכנון מדוקדק של המסלול, לני הקפיד גם על הכנות נוספות. בראש ובראשונה הכושר הגופני ויכולת הטיפוס.

כל מי שהתאמן פעם לאירוע בספטמבר (מי אמר אפיק ישראל?) מכיר את המגבלות של אימונים בחודשי הקיץ החמים בישראל. החום הכבד לא מאפשר רכיבות ארוכות באמת – גם אם מתחילים אימון באור ראשון, יש רק 4-5 שעות עד שהחום הופך בלתי נסבל והאימון מאבד מהאפקטיביות שלו. לני גורס שאם נאלצים לעצור כל שעה למילוי מים בבקבוקים, כנראה שכבר חם מדי והאימון כבר לא אפקטיבי.

לכן לני בחר בגישה מעט שונה וייחודיות לאימון לקראת האתגר. הוא רכב כמעט כל יום כאשר באמצע השבוע הקפיד על אימונים קצרים ועבים (כלומר הרבה טיפוס על מעט מרחק) ובסוף השבוע על אימונים ארוכים עם המון טיפוס אך מבלי להיכנס לשעות החמות באמת. הוא התחיל לרכוב השכם בבוקר באור ראשון, והקפיד על מעט שעות שינה. השילוב של שעות רכיבה שבועיות רבות (סביב 15-16 שעות בשבוע) עם מחסור בשינה, שנגרם כתוצאה מהשכמה יום-יומית מוקדמת, הכינו את לני לרכיבה בתנאי עייפות מצטברת, עומס רב ותשישות. בדיוק התנאים המתאימים לאתגר הקשה העומד לפניו.

בנוסף, לני התייעץ עם רקפת אריאלי, תזונאית ספורט מנוסה, לגבי הדיאטה המומלצת, גם באימונים לקראת האירוע, וכמובן גם באירוע עצמו. לני הקפיד על תזונה מאוזנת, בדיקות מסת שריר ודם תקופתיות. הוא ביצע חישוב של צריכת קלוריות צפוייה למהלך הרכיבה והקפיד על רכישה מבעוד מועד של חטיפי אנרגיה, ג'לים, איזטון, חלבון, BCAA ועוד, בכמות שהייתה מספיקה לקבוצה של כ- 20 רוכבים ברכיבת שבת נורמלית בישראל.

7-majeurs-1920-3-custom

Matzman 11.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
DAA 6.19 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 11.19  1070×200

גם את האופניים יש להכין

לבסוף, לני הקפיד להכין לאתגר את אופני הפינרלו F8 הוותיקות שלו, בצורה המיטבית. הוא רכש סט גלגלים חדשים מרוברטו (לכן גם העצירה ב Como), הרכיב צמיגים חדשים (לני רוכב רק על טובולאר, גם באימונים וגם בתחרויות ומתפעל החלפת צמיג טובולאר לבדו תוך דקות). הוא השקיע בחומר נגד פנצ׳רים בצמיגים, שרשרת וקסטה חדשים ולבסוף גם פדלים חדשים ורפידות חדשות לבלמים.

גם הגרמין שודרג לדגם חדיש Edge 530 המאפשר זמן סוללה ארוך (עד 20 שעות עפ״י נתוני היצרן, הרבה יותר עפ"י התוצאות בשטח) שגם מציג מפות מפורטות שמקלות על מלאכת הניווט.

נחזור לרגע לעצירה המתוכננת ב Como, שם לני הרכיב, בדק ושידרג את החלקים הקריטיים באופניים. לני גם הקפיד לרכוב כמה עליות סביב האגם. אמנם רכיבה קצרה, אבל חיונית לשמירה על חדות הרגליים ובדיקת תקינות הציוד.

7-majeurs-1920-2-custom

מי אתה, לני אנגלהרט?

בעצם, הבנתי פתאום שלא כל הקוראים יודעים מיהו לני. הוא בן 56, נשוי ואבא לשלוש בנות, הוא מתגורר באורה, די קרוב ליד קנדי, המוכרת לרוכבי האופניים של אזור ירושלים. אני מניח שרוכבי הכביש בקרב הקוראים מן הסתם מכירים את לני בתור היבואן הבלתי נלאה של מותגי העל Castelli ו- Sportful. אבל עוד הרבה לפני שלני הפך לדמות מחוזרת ע״י שלל רוכבי אופניים מגולחי רגליים ולובשי לייקרה הדוקה, לני היה חובב הרפתקאות.

7-majeurs-1920-1-custom

Matzman 11.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
DAA 6.19 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 11.19  1070×200

בתחילת שנות האלפיים, כשרוב הרוכבים בארץ עוד לא ידעו להבדיל בין אלומיניום לקרבון, בין שימנו לקמפאניולו, או בין קלינצ׳ר לטובולאר, לני כבר נרשם, השתתף והגיע להישגים מרשימים בתחרות ה- Tour Transalp היוקרתית. ההישגים שלו היו כה מרשימים, עד שלא נמצאו הישראלים שיעמדו באתגר ולני נאלץ לפנות לרוכבים מחו״ל, שהסכימו להתחרות איתו (ה- Transalp הינה תחרות זוגות) והתקשו לעמוד באתגר. אחרי 6 פעמים רצופות בהן לני השתתף ב  Transalp ועוד Trans Austria על הדרך ב- 2008 (ובואו נודה על האמת, ברגע שזה הפך המוני מדי) לני התקדם לתחרות ה- Haute Route שנחשבת עד היום לתחרות השלבים הכי מקצוענית שרוכב חובבן יכול לעשות. לני השלים את ה- Haute Route פעמיים והגיע להישג מרשים עם מקום 12 בקטגוריית הגיל שלו ומקום 35 כללי

7-majeurs-1920-67-custom

Matzman 11.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
DAA 6.19 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 11.19  1070×200

בין לבין, לני השלים כמה עשרות גראן פונדואים מהקשים והארוכים בעולם (גראן פונדו זו תחרות חד יומית, בדרך כלל סביב 200 ק״מ ומעל 5,000 מטר טיפוס) כשבדרך כלל נהג לחבר גראן פונדו ארוך וקשה יום או יומיים אחרי תחרות שלבים ארוכה באירופה. עפ"י ההיגיון של לני, אם כבר נמצאים באירופה עם אופניים אז למה לא להירשם לאיזה גראן פונדו. רובנו היינו מעדיפים לנוח מיד אחרי שסיימנו תחרות שלבים ארוכה וקשה, אבל לני עשוי מחומר קצת אחר.

בשנת 2010, לני החליט שהוא התחרה מספיק בתחרויות המוניות שמושכות אלפי רוכבים ברמות שונות ומגוונות (כולל כאלה שרק גילו את אופני הכביש ולא בהכרח יודעים איך נכון לרכוב בפלוטון מהיר בתחרות), וחיפש לעצמו אתגר יותר נישתי – משהו שיהיה מספיק קשה ומאתגר, שימשוך רוכבים מנוסים ורציניים, וגם ירתיע רוכבים, איך נאמר בצורה עדינה, פחות מנוסים.

7-majeurs-1920-95-custom

Matzman 11.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
DAA 6.19 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 11.19  1070×200

הכירו את ה- Cent Cols Challenge אתגר 100 הפאסים או בקיצור CCC. אתגר כביש למתקדמים, שכבר שנים מושך אליו קומץ רוכבים מנוסים מכל העולם, במיוחד כאלה שאוהבים לטפס, והרבה. האתגר נמשך 10 ימים, כשבכל יום רוכבים כ- 200 ק"מ עם 4,000 עד 6,000 מטר טיפוס. הרעיון של האתגר הוא שבסיומו עוברים ב- 100 מעברי הרים (קול או פאסו או פס או איך שתרצו לקרוא לזה). מדובר על אתגר קשוח במיוחד, שמביא את הרוכבים לקצה גבול היכולת ואז דוחף אותם עוד קצת. לני סיים חמישה אירועי CCC: באלפים הצרפתיים, בפירנאים, בקורסיקה, בדולומיטים, וברכס האפניני באיטליה. ב- 2010 זינק מאיזור אנסי בצרפת אבל סיים את המסלול אחרי חמישה שלבים בבית החולים של ניס עם רגל שבורה. כמות הסיפורים שהוא ליקט והחוויות שאסף, היא אדירה ויכולה למלא עשרות דפי כרומו במגזין אופניים מפואר.

7-majeurs-1920-49-custom

קדימה מזנקים

שלב ההכנות מאחורינו ואנחנו מתקרבים לשעת השין, שכאמור נקבעה לחמש בבוקר ביום שבת. משכימים מוקדם ומעמיסים את רכב הליווי בכל הציוד הדרוש. אני מארגן את הרכב באופן שיהיה נוח ומהיר לשלוף את מה שצריך בזמן שצריך. צוות המלון השאיר לנו מפתח לחדר האוכל, מה שמאפשר לנו לשבת בנחת ולאכול ארוחת בוקר צרפתית קלה לפני היציאה. יוצאים מהמלון לרחוב השומם להרגיש על בשרינו את צינת הבוקר. אני מתעטף במעיל, אך לני מחליט שלא מספיק קר ויוצא לדרך עם סט ביגוד קצר וסט, ושרוולי ידיים בלבד. עפ"י ההגיון של לני, רוב הדרך בעלייה אז לא צריך להתלבש חם.

7-majeurs-1920-5-custom

Matzman 11.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
DAA 6.19 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 11.19  1070×200

ללא כרוז, די ג'יי או שער זינוק, לני יוצא לדרך ומיד נכנס לעלייה הראשונה של היום, ה- Col d'Izoard. טיפוס ארוך של 19 ק"מ עם שיפוע ממוצע של 5.8% וצבירת גובה של 1,100 מטר. הכביש במעלה האיזוארד רחב יחסית והשיפוע לא נוראי. ההסכם שלי עם לני הוא שבשעות החשיכה אני נוסע צמוד אליו עם רכב הליווי (ובמשך היום אני חופשי יותר להתקדם ולחכות לו בנקודות מוסכמות מראש). לני צולח את העלייה בקלות יחסית ומגיע למעבר ההרים באור ראשון.

7-majeurs-1920-8-custom

ההכנות הרבות מוכיחות את יעילותן ואנחנו מתפעלים את העצירה הראשונה במהירות. אני עוזר ללני למלא נוזלים ומזון בזמן שהוא לובש שכבה חמה לירידה, אני מצלם את התמונה החשובה מכל של לני עם האופניים בראש ההר ותוך דקות לני נעלם בירידה בצידו השני של ההר. אני מתעכב לכמה דקות נוספות לצלם את הזריחה המדהימה, מוודא שהרכב מסודר ומוכן לכל בקשה או צורך של לני בהמשך הדרך ויוצא אחריו. הירידה ארוכה ומהירה ואני מצליח לתפוס את לני רק בתחילת הטיפוס ל- Col Angel העלייה השניה של היום.

7-majeurs-1920-14-custom

חוצים את הגבול לאיטליה

ה- Col Angel הוא למעשה הגבול בין צרפת לאיטליה. הפסו בגובה 2,744 מ' כשהעלייה מכיוון צרפת אורכה 20 ק"מ בשיפוע ממוצע של 6.6% וגובה מצטבר של 1,300 מטר. כאמור, אני תופס את לני בתחילת הטיפוס והוא מסמן לי להתקרב אליו. אני נוסע לידו באיטיות כדי שנוכל לדבר. "ראית את השלט בכניסה לעיירה?" הוא שואל. לא ראיתי. "יש בולנז'רי בעיירה" הוא מציין בהתלהבות. שנינו ערים מ- 4 וארוחת הבוקר בשירות עצמי במלון לא היתה מלהיבה, בלשון המעטה. שמחתי על העירנות של לני, ומיד האצתי לכיוון העיירה הקרובה. ריחות של קרואסונים ובאגטים טריים הציפו אותי בכניסה למאפייה הקטנה. רכשתי מלוא השקית קרואסונים מסוגים שונים ואספרסו כפול בשביל העירנות. השעה כמעט 8 בבוקר ואנחנו כבר 3 שעות בדרכים. ההפסקה עשתה לי טוב, וקיוויתי לעוד כמה כאלה בהמשך הדרך. אם הייתי יודע שזו המאפייה האחרונה שאפגוש באותו יום, הייתי ממלא עוד שקית גדולה עם קרואסונים ולוקח איזה קפה לדרך. צפוי לנו עוד יום ארוך.

7-majeurs-1920-19-custom

Matzman 11.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
DAA 6.19 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 11.19  1070×200

הטיפוס ל- Col Angel ארוך ומתיש, אך השמש, שמתחילה לשלוח קרניים מלטפות מבעד לרכסי ההרים הגבוהים, שוטפת את הכל בצבעי פסטל רכים ונעימים ואני לא מצליח להוריד את המצלמה לרגע. הראות כבר די טובה, ואני מרשה לעצמי להשאיר את לני לבד לפרקי זמן קצרים, שמאפשרים לי לדלג קדימה ולחכות לו עם המצלמה בפינות חמד יפיפיות.

7-majeurs-1920-28-custom

לקראת השעה 9 אנחנו כובשים את פסגת ה- Col Angel הגבוהה ומסמנים V על הפס השני של היום. גם הפעם אנחנו מתקתקים את העצירה, לני חוגג על הקרואסונים הטריים, עוטה על עצמו שכבת הגנה מהרוח ומתחיל בירידה המהירה לעמק שבצידו האיטלקי של ההר.

7-majeurs-1920-43-custom

Matzman 11.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
DAA 6.19 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 11.19  1070×200

אספלט איטלקי ופסגות שוממות

הטיפוס ל- Colle di Sampeyre כמו גם העלייה הבאה ל- Colle Fauniera ממחישים לנו כמה המסלול שנבחר לאירוע קשה ומאתגר. בניגוד לשתי העליות הקודמות בצרפת, האספלט האיטלקי בשני הפאסים הבאים רעוע עד לא קיים. הכביש צר מאוד, תלול, ומשובץ קטעי גראבל קצרים. לני מתחיל בטיפוס המאתגר מהעיירה האיטלקית בעלת השם הצרפתי Sampeyre אל עבר הפסגה. השעה כבר 10 בבוקר ומתחיל להתחמם.

7-majeurs-1920-55-custom

בדרך אנו חולפים על פני חבורת רוכבים בריטים שמטפסת באיטיות על אופני גראבל עמוסי תיקים וציוד. לני חולף על פניהם במהירות וממשיך לטפס בקצב. לאורך כל העלייה לא נתקלנו ברוכבים שבחרו באופני כביש לטיפוס המאתגר הזה.

השמש כבר ממוקמת גבוה בשמיים והכביש המתפתל לאיטו לפס, שומם ממכוניות. אני מנצל את ההזדמנות להתקדם במעלה ההר ולחפש לוקיישנים מעניינים לצילום.

לני מגיע ל- Colle di Sampeyre בשעה 11 אחרי 100 ק"מ, 3,000 מ' טיפוס ו- 5 שעות רכיבה. העייפות כבר מתחילה לתת אותותיה, ולני מרשה לעצמו עוד כמה דקות של התארגנות ומקנח בסשן מתיחות קצר. הוא שם על עצמו ווסט דק וקליל על מנת לשמור על חום הגוף בירידה ויוצא לדרך.

7-majeurs-1920-59-custom
7-majeurs-1920-60-custom

Matzman 11.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
DAA 6.19 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 11.19  1070×200

הפס הבא נקרא Colle Fauniera והוא נמצא בגובה 2,481 מ'. הדרך אליו פתלתלה וקשה, השיפוע הממוצע הוא 6.6% אולם מספר זה אינו משקף את הקושי האמיתי של הטיפוס הזה. לאורך 21 ק"מ ארוכים בכביש צר ומשובש, ללא מנוחה לגוף הדואב, האספלט מטלטל, קטעי הגראבל אינם זורמים בעליל והרמפות הקצרות שמגיעות לשיפועים של 10% מקשות מאוד להיכנס לזון ולטפס בקצב אחיד. הטיפוס אורך כשעתיים ולני מגיע די מפורק לקצה העלייה.

אנו מתאכזבים לגלות ששני הפסים האיטלקיים שעברנו שוממים למדי ולמעט רוכבים ספוראדים שמגיעים לפסגה לא מצאנו ולו בית קפה אחד או מסעדה לרכוש כריך, קרואסון או קפה. אנו נאלצים להסתפק בחטיפי האנרגיה שהעמסנו בבוקר ולהתנחם בקצת בננות ועוגיות שנרכשו יום קודם לכן.

חוזרים לצרפת

גם בעצירה זו לני מרשה לעצמו עוד כמה דקות להתארגנות ומקפיד על מתיחות לשחרור השרירים הכואבים ברגליים ובגב. השעה כבר 14:30 ולא ממש אכלנו ארוחת צהריים. מניסיון עבר, אנו יודעים שקשה עד בלתי אפשרי למצוא מסעדה פתוחה בשעות האלה באיטליה.

לני יוצא ברכיבה מהירה לעמק הבא לכיוון העיירה Demonte, ואני דולק אחריו עם הרכב. גם בצד הדרומי של ההר, הכביש משובש עד מאוד וכולל קטעי גראבל ארוכים. לני צולח את הירידה במיומנות מרשימה, ואני לוקח את הזמן עם הרכב. כשאני מגיע למטה אני מקבל הודעת וואטסאפ משמחת מלני, הוא מצא בית קפה פתוח שהסכים להכין לנו טוסטים עם גבינה. אושר גדול.

7-majeurs-1920-85-custom

Matzman 11.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
DAA 6.19 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 11.19  1070×200

אחרי העצירה הנחוצה כל כך לטוסט וקפה, לני מתחיל בטיפוס החמישי של היום ל- Col de la Lombarde שיחזיר אותנו לצרפת. שוב טיפוס ארוך של 21 ק"מ, שוב גובה מצטבר של 1,400 מטר, אך הפעם האספלט איכותי יותר והכביש רחב ונוח. מצד שני, השמש נעלמת מהשמיים וערפל כבד של לחות נכנס לאזור. ככל שאנו עולים בגובה, הערפל הופך כבד יותר והראות קשה.

7-majeurs-1920-102-custom

מגיעים לפס בשעה 18:00 וכבר מתחיל להתקרר. לני מחליף את החולצה שאיתה רכב כל היום בחולצה יבשה, ושם על עצמו גם שרוולי ידיים ווסט לירידה הארוכה לצרפת. האספלט בצד הצרפתי משובח ושנינו דוהרים במהירות במורד הכביש דרך אתר הסקי המפורסם Isola.

7-majeurs-1920-108-custom

בעיירה Saint-Etienne-de-Tinee אני עוצר במסעדה מקומית שכבר מגישה את ארוחת הערב וקונה לנו באגטים איכותיים ומלאים בכל טוב. לני מתחיל בטיפוס לעלייה הארוכה והגבוהה של היום ל- Col de la Bonette. הפס נמצא בגובה 2,803 מטר, ואורך העלייה אליו מהצד הדרומי 26 ק"מ עם 1,650 מטר טיפוס. לאחר תקרית המסוק, אני פוגש את לני בשליש הראשון של העלייה ומלווה אותו באיטיות את כל הדרך עד לפסגה. השעה כבר 22:00 והטמפרטורה בפסגה סביב 4 מעלות. אני חוזר למעיל הפוך ולני מחליף לסט ביגוד חם, הכולל חולצת Gabba, שרוולי רגליים וכפפות ארוכות.

7-majeurs-1920-111-custom
7-majeurs-1920-113-custom

העייפות של שנינו ניכרת ומקשה על ההתארגנות. העצירה אורכת כ- 40 דקות ומעבר להחלפת ביגוד והצטיידות במזון, כוללת גם החלפת פנס קדמי ונצנץ אחורי.

הירידה מה- Col de la Bonette ארוכה וקפואה, אולם האספלט איכותי ולני מחזיק מהירות גבוהה. אני צמוד אליו מאחור ומספק תוספת תאורה הכרחית. הירידה ארוכה מאוד ולוקחת לנו למעלה מחצי שעה. אנו מגיעים לתחילת העלייה האחרונה של היום בשעה 23:30.

העלייה האחרונה של היום

נשארה רק עליה אחת אחרונה להיום, ה- Col de Vars. הפסגה אמנם נמצאת בגובה 2,109 מ' אולם הטיפוס מכיוון דרום אורכו "רק" 15 ק"מ והגובה המצטבר 750 מ' בלבד. לכאורה אתגר פשוט למדי, אולם אחרי 300 ק״מ רכיבה וכמעט 10,000 מ׳ טיפוס מצטבר, האתגר הופך קשה עד מאוד.

נותרו כ- 4 ק״מ לפסגה ואחרי 20 שעות של נהיגה איטית ומייגעת, אני מרגיש שאני חייב לנמנם קצת. אני חושש שארדם בנהיגה ומקבל החלטה לדלג לפסגה. הירח המלא מספק תאורה לא רעה והמהירות האיטית יחסית במהלך הטיפוס אינה דורשת תאורה חזקה במיוחד.

אני מגיע לפסגת ה- Col de Vars בשעה אחת בלילה ומצליח לנמנם כרבע שעה, לפני שלני, בכוחותיו האחרונים, מצטרף אלי. העייפות המצטברת קצת נדחקת הצידה לטובת חגיגות הניצחון. לני השלים את כל שבעת הפסים הגבוהים בזמן של 20 שעות, וכל שנותר הוא לסיים את המסלול.

7-majeurs-1920-11-custom

הישורת האחרונה

נותרו 55 ק״מ לסיום, מתוכם 20 ק״מ בירידה ו- 35 ק״מ של גבעות מתגלגלות. הירידה עוברת בשלום ולני נכנס לישורת האחרונה של המסלול הפסיכי הזה.

הכביש בין העיירה Guillestre ל- Briançon ישר וחשוך והרכיבה מונוטונית ומרדימה. לני, כבר תשוש אחרי שעות רבות על האוכף, נותן את כל מה שנותר לו במיכל על מנת להשלים את המסלול בזמן הקצר ביותר. טכנית, יש לו 4 שעות להגיע לסיום על מנת לסיים בפחות מ- 24 שעות, אולם הרצון לסיים כבר את הרכיבה ולהגיע למיטה גורם לו ללחוץ חזק ולתת קצב מרשים במישורים.

הבחירה ביום שבת התבררה כנכונה, והכביש הראשי שנכנס ל- Briançon שומם למדי. עשרת הקילומטרים האחרונים מרגישים כמו נצח. לני, שרכב כבר 25 ק״מ מישוריים לבדו בחושך, לא מבין מדוע אני לא עולה מדי פעם להוביל. לוקח לו כמה דקות להיזכר שאני מאחוריו ברכב ולא יושב עליו בדראפט.

7-majeurs-1920-114-custom

אנחנו נכנסים ל- Briançon בשעה 3 בבוקר, 22 שעות מהזינוק. העיירה מרגישה כמו עיר רפאים, ואני מרשה לעצמי להיצמד לגלגל של לני, למרות שה GPS מוביל אותו בכביש חד סיטרי, לא בהכרח בכיוון החוקי.

אנחנו מגיעים למלון, פורקים את הרכב בזריזות ועולים לחדר להתארגן לשינה. לאט לאט המשמעות של ההישג שוקעת, ושנינו מבינים שעשינו משהו ייחודי. כמובן שלני מקבל את מירב הקרדיט, אך אני מרגיש שותף מלא לחוויה. לני, מרוצה מהזמן שלו, וקצת לפני שנרדמים, הוא מכריז שזו היתה חוויה חד פעמית ואין צורך לחזור עליה.

7-majeurs-1920-9-custom

סיכום

יום שישי, סוף ספטמבר, שבועיים אחרי האירוע. אני ברכיבת קפה, מטפס את נס הרים ותופס שולחן מרכזי בבר בהר. כצפוי ליום שישי, הרבה רוכבים ממלאים את המקום, וביניהם כמה חברים ומכרים. לפתע אני מזהה את לני מחנה את אופניו בכניסה לקפה. לא ראיתי אותו מאז שנפרדנו באיטליה, כמה ימים לאחר הרכיבה המיתולוגית שלו. אנחנו יושבים על כוס קפה הפוך ומשוחחים. לני מתחיל לספר לי שקסטלי מארגנים אירוע למפיצים שלהם בסוף מאי, מיד אחרי הג׳ירו. ואז הוא זורק בנון שלאנט, ״נראה לי שתחילת יוני זה זמן טוב ללכת שוב על ה- Sept Majeurs, אולי אצליח לשפר את הזמן שלי״. ואני חושב לעצמי, כמה שהזיכרון שלנו קצר…

Matzman 11.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
DAA 6.19 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 11.19  1070×200

כתבות נוספות