Niner RIP 9 RDO 29  

אופני AM/ אנדורו במבחן

DD19 1070×200
Matzman 8.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 6.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200

יבואן: Recycles     מחיר האופניים במבחן: 24,499 שקלים

כתב וצילם: ליאור דיין    דוגמן: טל "שד משחת" אורן

אם יש חברה אחת אשר דבקה באדיקות הגדולה מכולם בגלגלים הגדולים – הלוא היא ניינר. גלגלי ה-29 הם שם ומהות החברה מיום היווסדה בשנת 2005. להזכירכם, באותם שנים, גלגלי 29 עדיין נחשבו מגניבים בערך כמו אבשלום קור, והמוניטין של ניינר היה, על-אף כמה דגמים שובבים, קצת בהתאם. כעת, דווקא בשנת 2019, שנה שכנראה תסמן את הנצחון הסופי של גלגלי ה-29 על אחיהם הקטנים, ולאחר (או בגלל) שניינר עברו (סוג של) פשיטת רגל והעברת בעלות לא פשוטה, הם מוציאים את דגם האופניים האגרסיבי ביותר שלהם בשתי גירסאות, כאשר אחת מהן בכלל עם… גלגלי 27.5 אינץ'. אני אוהב אירוניה, והניינר RIP RDO החדשים הם סיפור שמלא באירוניה מכל כיוון אפשרי.

ה-RIP RDO הם הגירסה השלישית של אופני השבילים האגרסיביים של חברת ניינר. לקראת 2019 הריפ עברו שינוי מהיסוד, וכעת מגיעים עם שלדת קרבון מלאה בעלת 140 מ"מ מהלך אחורי ו-150 מ"מ מהלך מלפנים. אנחנו קיבלנו למבחן את גירסת ה-29 אינץ', שככל הנראה תקרוץ לאחוז גדול יותר של רוכבים, בטח בקרב הקהל הישראלי.

dsc5758-copy
dsc5782-copy

DD19 1070×200
Matzman 8.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 6.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200

DD19 1070×200
Matzman 8.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 6.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200

Highlights

שלדת קרבון מלאה

מתלה CVA מעודכן המייצר 140מ"מ מהלך
גלגלי Stan’s Flow S1 29”
מזלג Fox 36 FIT4 Factory  מהלך 150 מ"מ

חוליה לשינוי גיאומטריה

זווית ראש 66-65 מעלות

צמיגים 2.5 WT של מקסיס

משקל 14.1 ק"ג ללא פדלים

מחיר 24,499 שקלים

מפרט מלא וגיאומטריה באתר היצרן

s1600_2019_niner_rip_9_rdo_bash_guard-copy
s1600_s1600_2019_niner_rip_9_rdo_flip_chip-copy
s1600_s1600_2019_niner_rip_9_rdo_rear-copy

DD19 1070×200
Matzman 8.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 6.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200

שלדה, חלקים, פלאגים ופלטינות…

כאמור, בלב ליבם של הריפ החדשים ישנה שלדה חדשה לגמרי, עם משולש קדמי ואחורי מקרבון ומתלה ה-CVA של ניינר שמספק 140 מילימטרים של מהלך. קשה שלא לשים לב לזוג ה"צלעות" בצידי המשולש הקדמי, אשר נועדו לשפר את הקשיחות הצידית. הריפ מגיעים בארבע מידות שונות (S-XL), וב-3 צביעות שונות ומושקעות (ובנימה אישית,  הדגם תכלת-בז'-אדום לדעתי נראה יחודי ומדהים). הצינור העליון הנמוך מאפשר שימוש במוט דרופר ארוך (170 מ"מ) ונותן הרבה מקום לתמרון גם לרוכבים גדולים.

הריפ RDO נמכרים בחו"ל בארבע רמות איבזור שונות. אנו קיבלנו את רמת ה-3 כוכבים (הרמה השניה מלמטה) שהיא היחידה המיובאת לארץ כרגע. גם ברמה זו ה-RIP מאובזרים בחבילת רכיבים פרקטית אך איכותית. ראשית, ניכר שניינר בחרו להתמקד בבולמי זעזועים איכותיים, עם מזלג Fox 36 Fit4 ובולם Fox DPX2 אחורי, שניהם מסדרת ה-Factory בציפוי קשימה. כאן פחות או יותר נגמר הבלינג, ושאר הרכיבים פונקציונליים ביותר אך לא בדיוק מנקרי עיניים;  הגלגלים הם ה-Stan Flow S1, עם רוחב פנימי של 29 מילימטרים. מערכת 12 הילוכים של SRAM ברמת  GX, שכבר הפכה לסטנדרט הזהב בשנים האחרונות. לבסוף ישנו קוקפיט מסוג RaceFace Aeffect, עם כידון ברוחב 780 מילימטרים וזוג מעצורי SRAM Guide R, בעלי רוטורים 180 מ"מ.

מתלה ה-CVA (קיצור של Constantly Varying Arc, וגם כינוי רפואי לשבץ מוחי) שולט בהתנהגות המתלה על-ידי שינוי עקומת הדחיסה לאורך מהלכו. מדובר במתלה כפול חוליות בעל ציר ווירטואלי, עם דמיון מסוים למתלי DW והמאסטרו של ג'יאנט. המתלה של ניינר תמיד היה ידוע באקטיביות גבוהה, כאשר השנה ניינר הגדילו מעט את האנטי-סקוואט (שימוש במתח השרשרת לשיפור היעילות תחת דיווש) על מנת לייצב את המתלה בתחילת המהלך ולשפר את יעילות הדיווש.

niner-rip-9_9-copy
niner-rip-9_1-copy
dsc5820-copy

DD19 1070×200
Matzman 8.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 6.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200

מה עוד שווה לציין לפני שממשיכים לחלק המעניין במבחן? ובכן, יש מקום לבקבוק במשולש הקדמי, חיווט כבלים פנימי מלא, מגן גחון אינטגרלי מפלסטיק (כולל ציפוי גומי שמנמן שמתברג לחוליית המתלה התחתונה והנמוכה בטירוף), הברגות ISCG למוליך שרשרת וציר מרכזי מתברג כמו שאלוהים התכוון. ישנה גם חוליית "פליפ צ'יפ"  אקסצנטרית אשר מאפשרת לשנות את זווית הראש בכמעלה שלמה. בנוסף, השלדה מכוסה באחריות של 5 שנים.

בכל זאת, כמה מילים על גירסת ה-27.5 של הניינר. ראשית, עצם העובדה שניינר לא קראו לדגם "אוקסימורון" זה פספוס כשלעצמו, אבל נשים את זה בצד. ניינר טוענים שהיה ביקוש מצד לקוחותיהם לאופניים בעלי האופי והמתלה הניינרי אך קטנים ושובבים יותר. כנראה שזה מה שקורה כמתחילים לפרסם את המותג עם סרטונים של רוכב לא שפוי כמו קורט וורייס… ניינר טכנית, גם הריפ בגירסתם הקודמת תמכו בגלגלי 27.5 פלוס, אך הפעם ניינר הלכו עד הסוף, מבלי לעגל פינות, ויצרו גירסה ייעודית בעלת שלדה מותאמת ספציפית לגלגלי 27.5.

dsc5793-copy

DD19 1070×200
Matzman 8.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 6.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200

יאללה, לשטח!


עם כל ההתרגשות לצאת לרכב לעבר השקיעה, תחילה יש צורך בסט-אפ קצר. במובן הזה, ניינר מעט סיבכו עניינים עם אותן צלעות חיזוק במשולש הקדמי, אשר יושבות היישר מול הוונטיל של הבולם האחורי (זה לא היה כך בתכנון המקורי, אבל אז פוקס עשו שינוי לבולם בדקה ה-90, או משהו דומה). ניינר אהבו את התנהגות המתלה עם בולם ה-DPX, ובמקום לשנות את המפרט החליטו לספק עם האופניים מתאם, מעיין מקטרת ננסית (או הבאנג של גברת פלפלת), שמאפשר לחבר משאבת בולם. העניין ללא ספק מסרבל מעט את הסט-אפ, ויש לשים לב שלא לשרוט את השלדה כאשר בודקים את שקיעת המתלה בישיבה. נו שויין.

פרט לכך, הכיוון הראשוני פשוט מאוד, סימון קווי על ציר המתלה עוזר לכוון את נקודת השקיעה האופטימלית על 30% וניפוח המזלג הקדמי לפי מדבקת ההמלצה של פוקס די קלעו בול ולא דרשו התעסקות לאורך תקופת המבחן.

אם הייתי צריך לתאר את התחושה הראשונית על הניינר במילה אחת, שכנראה תחזור לאורך המבחן, היא תהיה "נעימות". מתלה ה-CVA מרגיש מאוד אקטיבי בכל תוואי. בעליות המתלה נדבק לשטח באופן מרשים מאוד, ומספק אחיזה נהדרת. ניינר העלו את אחוז ה-Anti Sqaut לעומת שנים קודמות, אך לא הגזימו. התוצאה היא מתלה שמפריד היטב בין הרוכב לשטח ועובד נהדר בעליות טכניות או מלאות דרדרת. יעילות הדיווש ב-RIP היא עניין קצת מוזר- אם מתבוננים ניתן להבחין בנדנוד מסוים, בעיקר תחת דיווש חזק, אך לפי תחושת הרגליים הם דווקא מרגישים די יעילים. אומר זאת ככה, ותבינו מה שתבינו: אם מסתכלים למטה רואים משהו מתנדנד לו בין הרגליים, אבל בפועל לא ממש מרגישים אותו….

dsc5989x-copy
dsc5993-copy
dsc6030-copy

DD19 1070×200
Matzman 8.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 6.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200

בעליות טכניות, זווית האוכף הגבוהה יחסית (75.2-75.8 מעלות) מפצה על הפרונט המעט גבוה, ומצאתי עצמי עולה קטעים שבכנות לא ציפיתי שאצליח. יחד עם זאת, הניינר לא מאיצים בנחרצות יתרה, חלקית הודות למתלה האקטיבי וחלקית עקב הצמיגים המאסיביים. בקיצור, הריפ יטחנו כל עליה שתנסו, לרוב גם בנינוחות יוצאת דופן, אם כי לא במהירות הגבוהה ביותר.

עכשיו, אחרי שנהנינו בעליות, הגיע הזמן לסבול קצת בירידות. מאה מטרים לתוך הסינגל הראשון ואני מוצא את עצמי צועק לחבר בהתלהבות עד כמה הריפ מרגישים כמו שטיח קסמים. כאשר נתתי לזוג חברים סיבוב עליהם, תגובתם היתה כמעט זהה. גם בירידות, מתלה ה-CVA הוא ללא ספק בין המתלים המגהצים והנעימים יותר שהרגשתי. אומנם לוקח להם כמה מטרים להאיץ, אך ככל שהמהירות עולה המתלה האופניים נכנסים יותר ל-Sweet Spot שלהם.

המתלה, יחד עם בולם ה-DPX2 שמשודך לו, פרוגרסיבי בול במידה הנכונה. מצאתי את עצמי משתמש במלוא המהלך מבלי לחוות טריקה אחת רועשת או מכאיבה, ולטעמי רוב הרוכבים לא יצטרכו להתעסק עם הוספת ספייסרים וכדומה. המתלה אומנם עובד בשקיעה יחסית גבוהה, אך יש תמיכה טובה במרכז המהלך מבלי שקיעה מיותרת ומעייפת. הזכרתי קודם את הדמיון למתלי DW, אשר לרוב מרגישים קשיחים ויעילים יותר תחת דיווש. מתלה ה-CVA מתנהג מעט אחרת תחת כוח. הוא נשאר יותר אקטיבי, עם תאוצה פחות מיידית אך הפרדה טובה יותר של הרוכב מהשטח.

השיכוך מלפנים משובח לא פחות, ומזלג  ה-Fox 36 Factory שוב מוכיח מדוע הוא נחשב כיום לאחד הבולמים הטובים בעולם והמרשים ביותר שיצא לי לחוות. פעם אחר פעם המזלג פשוט העלים סלעים שהגיחו ברגע האחרון וציפיתי שיהדפו לי את הכידון. המזלג עובד יפה בכל סוגי השיכוך, החל ממהמורות קטנות ועד לטריקות מהלך חזקות שעברו בלי יותר מדי עניין.

כשמגיע הזמן לווסת מעט את המהירות, מעצורי ה-Guide R סיפקו את הסחורה, אבל לא מעבר. בהתחשב באהבתם של הריפ למהירות, והיכולת המרשימה שלהם בשטח טכני בו צריך לפעמים לבלום בהרף עין, לא הייתי מתנגד למעצורים חזקים יותר, או לכל הפחות רוטור גדול יותר מלפנים. בסינגלים של ארצנו המעצורים עברו מסך, אך בהרים גדולים יותר ללא ספק היו מתחילים להגביל אותי.

dsc5949x-copy
dsc5931-copy

DD19 1070×200
Matzman 8.19  1070×200
DAA 8.19 1070×200
Matzman 7.19  1070×200
DAA 6.19 1070×200
טרק קדימה 1070×200
Matzman 9.19  1070×200
DAA 9.19 1070×200

בשלב הזה אולי קיבלתם רושם שמדובר באופני גיהוץ שאוהבים רק לשעוט בקו ישר, אבל המציאות שונה לגמרי. הריפ דווקא יחסית שובבים ומאוד אוהבים לקפץ כשצריך. אם אתם אוהבי באני הופים כמוני, לא תתאכזו. משיכות של הרגע האחרון, כאשר קלטתם שאתם על סף מדרגה שאי אפשר באמת לגלוש? אין בעיה! הריפ מגיבים באופן מאוד אינטואיטיבי. מרכז הכובד הנמוך והמשולש הקדמי הקשיח מרגישים טוב מאוד בפניות. החסרון היחידי היה בסיבובים צפופים וזריזים, שם הרגשתי סירבול מסוים שלדעתי נובע בעיקר מהגלגלים והצמיגים הכבדים.

החלטתי לנסות את הריפ גם ברכיבת שבילים רגועה יותר, הרי בכל-זאת מדובר באופני שבילים. העברתי את ה-Flip Chip למצב הגבוה יותר (אגב, תהליך שהייתי ממליץ לעשות בסבלנות בבית), החלפתי לגלגל עם צמיג קל יותר מאחור (Maxxis Aggressor 2.35”) ויצאתי להקפה מלאה ושרבית למדי בסינגל חוף הכרמל. הרבה מזוגות האופניים שדומים לריפ, כאלו שכבר נושקים לקטגוריית האינדורו, מרגישים די בינוניים כאופני טיולים ושבילים. אך הניינר הרגישו די בבית, עם תנוחה והיגוי שלא הרגישו עצלים מדי או חייבו סגנון רכיבה אגרסיבי. מצב הפלטפורמה היציבה בבולם האחורי, גם אם לא הרגיש לי נחוץ במיוחד, היה שימושי ושיפר מעט את הדיווש מבלי לסרס מדי את המתלה האחורי. בדיוק כמו שצריך. ישנם אופני שבילים זריזים וקלילים יותר, אך מסתבר שהניינר מתפקדים לא רע כאופני אול-אראונד (על אחת כמה וכמה עם צמיגים קלים אף יותר). אגב, כאופניים לטיולי מדבר לדעתי הריפ יהיו לא פחות ממושלמים.

לריפ ציר מרכזי נמוך למדי, בעיקר במצב הנמוך והאגרסיבי של השלדה. בירידות לא חוויתי יותר מדי בעיות, אך בקטעים טכניים וסלעיים יש לשים לב ולתזמן את הדיווש. לרוכבים הסובלים במיוחד מפגיעות פדלים, ובטח כאלו שמשתמשים בריפ כאופני all around, הייתי ממליץ להשאיר את הגיאומטריה במצב הגבוה, שדווקא מרגיש די טוב גם בסינגלים אגרסיביים.

dsc5895-copy

טענות? מענות?

האם הכל מושלם? ברור שלא. איזה מין בוחן אהיה אם לא אמצא על מה להתלונן? אמנם אהבתי בסך הכל את חבילת המכלולים, אך יש רכיבים שקצת פחות הבריקו.

ראשית, מוט האוכף של SDG- המוט עבד היטב, אך יש צורך בלחיצה מאוד "סמכותית" על הידית כדי לגרום לו לפעול. מתרגלים, אבל זו בהחלט תכונה קצת מציקה. שנית, מדוע ניינר בחרו לשים גריפים סטייל מוטו, עם בסיס רחב מגומי, על אופניים עם הילוכים? באמת שהייתי יכול לוותר על לשפשף את האגודל שלי בחתיכת גומי בכל פעם שהעברתי הילוך. ניינר היקרים, הריפ אומנם יחסית שובבים ל-29, אבל הם לא אופני BMX. כפי שציינתי, מעצורי ה-Guide R של סראם תפקדו סביר, אך באופניים איכותיים שכאלו, ובמחיר שכזה, הייתי שמח למעצורים קצת יותר מרשימים ובעלי יותר אפשרויות כיוון. מבחינה פונקציונלית הם הרכיב החלש בחבילה.

ציינתי כמה פעמים כבר את עניין הצמיגים והגלגלים הכבדים. ובכן, צמיגי המקסיס הרחבים אומנם מספקים שפע אחיזה ומתאימים לאופי האגרסיבי של האופניים בירידות. אך משקלם, יחד עם סט גלגלים ששוקל מעט מעל 2 קילוגרמים, מסרבלים מעט את הריפ, בעיקר בסיבובים צפופים או תאוצות קצרות. החלפה לגלגלים קלים יותר, ובעיקר צמיג פחות שמנמן מאחור, נתנה לריפ בוסט משמעותי מבחינת זריזות, והייתי ממליץ זאת בעיקר לרוכבים אשר מתכוונים להשתמש בריפ כאופני אול-אראונד ולא להתמקד נטו בירידות.

לגבי הסירבול בניפוח הבולם האחורי- לרוב הרוכבים מדובר בעניין יחסית זניח שמוסיף רק כמה דקות בסט אפ הראשוני. רוכבים שמשחקים הרבה עם לחצי אוויר שונים ללא ספק ימצאו את עניין המתאם קצת מתסכל. מה שכן, גיליתי במקרה שמשאבות בעלות ראש וונטיל קצר מתחברות ללא כל בעיה, מה שכבר הופך את העניין לפחות מציק.

לבסוף, כמובן, יש את עניין המחיר. במחיר שנושק ל 25 אלף ש"ח ישנם לא מעט דגמים שישקלו קילו פחות ויגיעו עם חישוקי קרבון ומערכות קצה שיגרמו לחבריכם לרייר. ניינר נחשבו, מאז ומתמיד, כחברת בוטיק ואין ספק שהריפ RDO לא פונים לקהל שמחפש נטו את התמורה הטובה ביותר לכספו. זה כבר עניין אישי. מה שכן, ניינר השקיעו את הכסף איפה שחשוב – שלדה ומתלים מהטובים שיש. אם מסתכלים על האופניים כמכלול, ושופטים אותם דרך הרגליים והחיוך על הפנים, הריפ RDO מרגישים כאופני קצה כמעט מכל בחינה.

dsc5915-copy

סיכום

מבחינת תזמון המבחן, הניינר קיבלו משבצת די גרועה– שיא הקיץ, החום והדרדרת, ומיד אחרי שבוע רכיבה משובח מאין כמוהו בצפון איטליה… קשה לצאת טוב במצב כזה, אבל הריפ RDO העלו לי חיוך רכיבה אחר רכיבה.
דגמי הריפ הקודמים קיבלו ביקורות טובות לרוב, אך התקשו לפרוץ מול הדגמים האגרסיביים המוצלחים ביותר, בעיקר עקב גיאומטריה מעט שמרנית. הריפ החדשים הופכים את הקערה על פיה. ניינר עשו את שיעורי הבית שלהם והפיקו דגם שפשוט מרגיש טוב. הגיאומטריה והמתלה מתחברים בהרמוניה מצוינת ומספקים אופניים שנמצאים על התפר בין אופני שבילים לאינדורו, ובעלי פאן פקטור גבוה מאוד. מדובר באופניים שהייתי ממליץ גם לחבריי המופרעים ביותר אך בו בזמן גם לרוכבים יותר מתונים שמחפשים אופניים וורסטיליים, מהנים ומלאי בטחון. בסוף תקופת המבחן פשוט לא רציתי להחזיר אותם ליבואן, וזוהי, מבחינתי, השורה התחתונה.

dsc5861x2-copy
dsc5858x2-copy

כתבות נוספות