לכל אחד יש את הפנדה שבו

טור אישי יוסי עדן

CTC 3.20  1070×200
Matzman 3.20  1070×200
DAA1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
פאנקייר1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
KTM  1070×200
Matzman 1.20  1070×200

פעם שאלתם את עצמכם למה אנחנו מתייחסים לעצמנו ולאחרים על בסיס מראה? והאם אנחנו יכולים להפתיע את עצמנו ואת החברה ולשבור את המוסכמה הזו? התשובה לשאלה השנייה היא-  כן! אנחנו יכולים לשנות את אופן החשיבה, להפוך להיות מוקד העניינים ולקבל כרטיס כניסה לכל קבוצה או מסגרת שנרצה וזאת בזכות הייחודיות שלנו.

יוסי "פנדה" עדן, הרוכב הכי כבד בתחום, על מסגרות, מוסכמות, והשתייכות לקבוצות חברתיות.

-1.2

CTC 3.20  1070×200
Matzman 3.20  1070×200
DAA1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
פאנקייר1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
KTM  1070×200
Matzman 1.20  1070×200

כתב: יוסי עדן  צילומים: אוסף אישי

פנדה, ומאיפה הכל התחיל

בילדותי, למרות שהייתי ילד שמן, גודלי הפיזי לא היווה נושא מהותי. תמיד הייתי דומה לכולם ביום יום שלי, עוסק באותם הנושאים, נבחר ראשון למשחקים, ובאופן כללי מתנהל כרגיל ללא מגבלות.

בחטיבה, למדתי בכיתת ספורט, ותפקדתי כקפטן ביה"ס של נבחרת הכדורעף. בניתוח לאחור אני מבין שזאת הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שאני מפתיע אנשים ביכולות שלי ביחס לגודלי הפסי, וזאת בעיקר על פי הבעת פניהם של מאמנים ושחקנים כאשר עליתי למגרש. כמובן שההפתעה גדלה אף יותר כשהחל המשחק J.

תחום הספורט הראשון שעסקתי בו ברצינות ובאופן קיצוני היה הקפוארה. בקפוארה לכל אחד יש כינוי, שלי היה פנדה, כיוון שתמיד לבשתי מכנס לבן ( הלבוש הרשמי/טקסי) וחולצה שחורה, משם הכינוי הזה דבק בי עד היום.

הקפוארה

הקפוארה היא אמנות לחימה אשר היום יום שלה אינו תחרותי אלא חברתי . היכולת של אינדיבידואל להביא את עצמו ואת אופיו לידי ביטוי דרך התנועה והמשחק היא ענקית. באמצעות הקפוארה הבנתי פתאום שמשהו לא מתסדר למי שראה אותי מתאמן. כאילו קיבלתי "חותמת" לכך שהמשקל שלי "אמור" להוות מגבלה. כל תרגיל פשוט שעשיתי היה מאוד מלהיב אנשים בשונה מחבריי שהיו צריכים לבצע משהו וירטואוזי יותר. בהמשך המאמן שלי החל לקחת אותי לכל הופעה למרות שהיכולות האקרובטיות שלי היו פחותות משל חבריי. אבל הי, מסתבר שאיש ששוקל 180 ק"ג לא אמור לעשות גלגלון בלי ידיים.

את המהפך של חיסרון הופך ליתרון חיברתי בהמשך חיי. במהלך החיים סיגלתי לעצמי צורת התנהלות, שיח, התנהגות, סגנון ספורטיבי ומחשבתי אשר הושפעו ישירות מהפתעתם של אנשים מהיכולת הספורטיבית שלי ומהרצון שלי להצליח לא פחות מאחרים. ההבנה הזאת היוותה עבורי יריית פתיחה להתנהלות בחיי. חשבתי תמיד איך אני פורץ את התבניות והסטיגמות החברתיות. כי בגדול,  אם אני יכול אז כל אחד יכול.

האופניים

על מנת להעצים את היכולת שלי לבצע הכל, להוכיח לעצמי ולאחרים שאני מסוגל ליותר, כלומר לעסוק במקצועות שאנשים "רגילים" לא יעסקו בהם, התחלתי לעסוק בספורט אתגרי.

טיפוס, גלישה, סנובורד וכמובן אופניים.

-2

CTC 3.20  1070×200
Matzman 3.20  1070×200
DAA1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
פאנקייר1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
KTM  1070×200
Matzman 1.20  1070×200

את עולם האופניים גיליתי בשנת 2013 כשקיבלתי מתנה מאבא שלי ליום הולדת Cannondale rush.

אבא שלי, נכה צה"ל, רוכב מעל 20 שנה, ואף כיכב במגזין "אופניים" בשנת 2010. הוא רוכב עם יד אחת ופרוטזה ייעודית לאופניים שמתפקדת במקום היד שאיבד במלחמת יום כיפור. מכאן אפשר להבין מאיפה העקשנות וחוסר הבנת  המושג "אי אפשר"??? בנוסף לכך שהוא כמובן האדם שהכי השפיע עלי, הוא גם הרוכב עם ההשפעה הגדולה ביותר עלי.

–5

CTC 3.20  1070×200
Matzman 3.20  1070×200
DAA1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
פאנקייר1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
KTM  1070×200
Matzman 1.20  1070×200

בהתחלה, היו המון רכיבות כושר בעיר. האופניים היו תחביב ספורטיבי להרזיה ולא יותר מכך. לא הכרתי בכלל את עולם האנדורו ובטח שלא דאונהיל. את הרכיבה הראשונה שלי בסינגל עשיתי בבארי וזאת הייתה חוויה נוראית. היה ארוך, מתיש, לא הייתי קרוב ליכולת לבצע רכיבה כזו בכלל. את הרכיבות הבאות עשיתי בסינגל גברעם ובג'ו אלון, ולאט לאט השתפרתי. שדרגתי לעצמי את האופניים לאופני שבילים (שכמובן לא החזיקו הרבה J). בשדרוג האופניים נוכחתי לדעת כי מערכות האופניים ככלל והבולמים בפרט לא נבנו על מנת להתמודד עם משקל כמו שלי. לדוגמא בולמים סטוק מהמפעלים של כלל החברות המובילות מוגבלות במשקל של 125-130 ק"ג, רחוק מאוד ממשקל של 150 ק"ג….

–4

CTC 3.20  1070×200
Matzman 3.20  1070×200
DAA1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
פאנקייר1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
KTM  1070×200
Matzman 1.20  1070×200

את הרכיבה הראשונה בבן שמן ביצעתי ב- 2014 כחול ירוק כמו כולם. ללא ספק זו הייתה אהבה ממבט ראשון לרכיבה מסוג זה. הקפיצה הבאה הייתה טיסה לבולגריה, זו הייתה חשיפה משוגעת לעולם האנדורו הבסיסי, למעשה נשארתי בשוק כשראיתי מה ניתן לעבור על האופניים.

אבל את בן שמן באמת הכרתי החל מ-2016 שהכרתי את מנכ"ל היער ערן בוחבוט שלקח אותי לעמקי היער הטומן בתוכו אין סוף סינגלים. כאשר נחשפתי לעולם האגרסיבי והטכני יותר היה לי ברור ששדרוג נוסף של האופניים הוא רק עניין של זמן.  גם כאן קיים המוטיב שלמרות שאני לא מהיר בעליות ובירידות ולא קופץ הרבה, עדיין אני חריג בנוף ובאופן אישי זה יכול להיות ממש כיף.

–6.1
–6.2

CTC 3.20  1070×200
Matzman 3.20  1070×200
DAA1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
פאנקייר1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
KTM  1070×200
Matzman 1.20  1070×200

היתרון שבחסרון

אני לא רוכב המון שנים ולא מתיימר להיות הרוכב הכי טוב, אבל עצם העובדה שאני יוצא לרכוב ביער גורמת לאנשים מסביבי לראות משהו אחר, משהו לא רגיל, שלא רואים ביום יום וזה מביא לתגובות חיוביות, מופתעות ומפתיעות. התגובות הללו הן היתרון, הן כרטיס הכניסה והן שובר הקרח שלי. זהו הבסיס לגישה שלי לחיים ודבר שנותן לי יתרון על הרבה אנשים אחרים, אשר חיים בתוך הנורמות והמסגרות שהחברה מציבה לנו.

למול היכולת שלי מצאתי לעצמי סגנון ייחודי (בדיוק כמו הסגנון והאופי בקפוארה), להלן – קצב הפנדות, עולים לאט ויורדים מהר. הרי ברור שאני נהנה יותר במהירות של הירידות, הרי ברור שהייתי רוצה לעלות מהר יותר כדי להספיק יותר. מאידך, אני רוצה לרכוב עם אנשים שמאתגרים אותי בדבר שאני חזק בו, בדרך למטה. כולנו נתקלנו בפוסטים בפייסבוק שמגדירים קצב או רמה טכנית, שנועדו לעיתים כדי לשמור על רוכבים מסוימים, ולפעמים זה נועד על מנת ליצור הומוגניות ברמת הרכיבה. מצאתי שכשאני מתאם ציפיות, רמה וקצב מול רוכבים חזקים ממני, נכון יותר עבורי לכתוב בפוסט "קצב הפנדות", כך נחמד יותר ומלחיץ פחות עקב ההגדרה ה"מצחיקה".

-6.3

CTC 3.20  1070×200
Matzman 3.20  1070×200
DAA1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
פאנקייר1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
KTM  1070×200
Matzman 1.20  1070×200

קבוצת "ניפגש בסינגל"

ניפגש בסינגל היא קבוצת שיתוף רכיבות, פרגונים וחברים. הקבוצה נפתחה על ידי חברי מאיר חמו ועל ידי כדי להרחיב את מעגל חברי הרכיבה שלנו, וכך היה. ממש כיף לראות את הטובים שבקהילה שלנו בתוך המסגרת המפרגנת הזו! אני לא סתם אומר מפרגנת כי אנחנו לא נותנים פלטפורמה לדיונים ותגובות כאלו ואחרות שלדעתנו פחות ראויות בין אנשים.

אחת הרכיבות שהכי זכורה לי היא רכיבת מדבר עם קבוצת TSR , רכיבה שבה התחזקה אצלי ההבנה, שלא חייבים להיות גיבורים ולעשות משהו שלא מוכנים אליו, למרות ה"בושה", הלחץ החברתי, וההלצות ב"בריחה מאתגר".  היכולת להגיד "לא" היא החשובה וכמובן שהיא עוזרת לבוא לאתגר מוכן הרבה יותר בפעם הבאה. כמובן שלתובנה זו עזרו החברים היקרים מהקבוצה.

–7

CTC 3.20  1070×200
Matzman 3.20  1070×200
DAA1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
פאנקייר1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
KTM  1070×200
Matzman 1.20  1070×200

סיכום ומספר תובנות חיים

אתחיל עם כמה תובנות שסיגלתי לעצמי בחיים:

  • גאה להיות הרוכב הכי כבד בתחום, דווקא בגלל שאני לא נותן לכך להגביל אותי או להכניס אותי למסגרות אשר מוכתבות לי על ידי החברה והנורמה.
  • היכולת להתעכב ולנגח כל אתגר, טיפוס סלע, דרופ, או תלולוש, אין משהו בלתי אפשרי או לא ניתן לפיצוח! רק צריך להיות כמו הטיפה אשר חוצבת בסלע ולהתמיד.
  • כל התקדמות הינה התקדמות, גם הצעד הקטן ביותר הוא צעד אחד קדימה, אגב בדיוק כמו בפאמפטרק כל ירידה קלה היא צבירת מהירות לעליה, ולכן ראו בכל תזוזה התקדמות לעבר המטרה!
  • כשנופלים קמים חזקים יותר. קחו סיכונים מחושבים והתמודדו עם הפחד, הוא רק אצלכם בראש. אתם יודעים בדיוק מה לעשות, התאמנתם רבות שחררו את הגוף וכך הנשמה תשתחרר, הנחת תלווה והחיוך לא ירד מהפנים.
  • חזקו את האנשים סביבכם וקבלו אותם למרות השוני. הפכו אותם למיוחדים! לא תאמינו כמה יכולת ההתקדמות והדרך מדהימה למי שמלווה אותה מעבר למבצע.
  • צאו מאזור הנוחות שלכם. תופתעו לגלות שאתם הרבה יותר חזקים ממה שנדמה לכם. לפעמים קפיצה למים קרים ולסיטואציה פחות מוכרת תראה ותחדד לנו את היכולת הסתגלות ותחושת המסוגלות.
8.2

לסיכום היו נאמנים לעצמכם, צאו מאזור הנוחות, תנו הרגשה טובה לסובבים אתכם, אל תתנו לאף אחד להרים את עצמו על חשבון אחרים, דחפו את עצמכם למצוינות, וקבלו את הכל באהבה והבנה, הכל, אבל הכל לטובה!

–10

CTC 3.20  1070×200
Matzman 3.20  1070×200
DAA1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
פאנקייר1 1070×200
Matzman 1.20  1070×200
KTM  1070×200
Matzman 1.20  1070×200

כתבות נוספות