Niner MCR 9 RDO

אופני גראבל עם שיכוך מלא- העתיד או הגזמה מטורפת?

KTM  1070×200
פאנקייר1 1070×200
CTC 3.20  1070×200
DAA 09 1070×200


יבואן: ריסייקלס    מחיר האופניים: 19,990 שקלים עם  מפרט ברמת 2stars


בחן וכתב: נימי כהן      תמונות: צחי אוחובסקי, אריק פלדמן, Niner

ניינר מגדירה את התחום מחדש

כמה כיף לקבל למבחן את זוג האופניים הכי מעורר מחלוקת שהסתובב פה בארץ לאחרונה…

זעקות ״גוואלד! חילול השם! זה לא גראבל, אלו אופני הרים עם כידון מעוקל!״ הציפו את התגובות ביום בו אריק העורך העלה פוסט קטן בפייסבוק עם האופניים האלו.

ה- Niner MCR 9 הם ללא ספק אופני הגראבל למבחן המעניינים ביותר שהתגלגלו במסדרונות המערכת מאז ה-Strada של 3T. הגראבל הוא גם ככה תחום שמעורר תגובות נסערות מהרבה רוכבים, וההייטרים אוהבים לדקלם שכל התחום הזה הוא המצאה של אנשי שיווק, שאלו אופניים שמזכירים טריאתלט (לא באמת טובים באף תחום…), אז לתקוע להם עכשיו שיכוך מלא מול העיניים על שלדה שמזכירה אופני כביש? וואי וואי וואי…

Niner, חברה קטנה מקליפורניה וקולורדו, כבר הראתה לעולם האופניים שהיא יודעת לחזות טרנדים ועתיד, ויותר מפעם אחת. ב-2007 הם אלו שהצליחו לשכנע את העולם שאופני 29 אינץ׳ הם הדבר עצמו, ושאר הענף הלך בעקבותיהם. כשכולם יישרו קו ל-29, החברה הקטנה שמה את יהבה על תחום הגראבל, שוב לפני כולם, וכיום היא מייצרת 5(!) זוגות של אופני קרוס/גראבל, שניים מקרבון, אחד מפלדה, אחד מאלומיניום וכעת אחד מקרבון עם שיכוך מלא. אז כשאנשי ניינר אומרים לעולם ששיכוך מלא הוא חלק מעתיד הגראבל, הנחת העבודה שלי היא להקשיב להם.

צריך שיכוך ברכיבת גראבל

זוהי קביעה, לא שאלה. הרבה לפני שהמונח המוצלח Gravel הגיע לעולמנו, רכבנו בשטח על שבילי כורכר וסינגלים פשוטים עם אופני סייקלוקרוס קשיחים. כבר אז החל החיפוש הלא נגמר אחרי עוד שיכוך, עוד נוחות, עוד בטיחות, עוד שליטה ופחות פנצ׳רים. מי שרוכב גראבל יודע שבדרכים סלולות היטב, בעליות ארוכות ועל כבישים אופני גראבל הם מטוס. האתגר ברכיבת גראבל הוא בירידות, במקטעים משובשים עם אתגרי עבירות. אז כולנו ניסינו להוריד psi אחד או שניים בצמיגים על מנת לצמצם את הרעידות בכידון מבלי לחטוף snake bite – כי הצמיגים הם כל השיכוך שהיה לנו… וכולנו קיבלנו או נתנו את הטיפ של כריכת סרט כידון כפול על הכידון, כדי לבלוע זעזועים. וכולנו הגדלנו אט אט את רוחב ונפח הצמיגים עימם אנו רוכבים בשטח – מצמיגי הקרוס המקוריים ברוחב 32 מ״מ שגרמו לנו לרכוב עם לחץ אוויר גבוה מדי כדי לא לתקן תקרים כל הרכיבה, עד לצמיגי 700cX45 מ״מ שהם די סטנדרטים כיום או מה שעושים המהדרין, ועבדכם הנאמן איתם, מתקינים חישוקים רחבים וצמיגי 27.5X2.0. החישוקים הרחבים ביחד עם צמיגי אופני הרים אמיתיים ברוחב 2 אינץ׳ (51 מ״מ), מאפשרים רכיבה בלחץ אוויר נמוך, משככים את כל הרכיבה, ואתה מקבל אופניים נוחים יותר, אוחזים יותר, בטוחים יותר- להלן שיכוך.
כדי שלא נהפוך את המבוא לכתבה לסיכום היסטוריית השיכוך בענף הגראבל, הרשו לי לרוץ רגע.
עד הצגת הניינר MCR ( ר"ת של Magic Carpet Ride) ראינו סטמים עם בולם זעזועים מובנה בתוכם לשיכוך הכידון, כידונים בולמי זעזועים מקרבון ומאלומיניום, סרטי כידון עם ג׳ל פנימי, מזלגות ייחודיים לגראבל במהלכים של 30 מ״מ כמו של חברת Lauf, של Fox Racing Shox או של קנונדייל, ומאחור ראינו מוטות כיסא בולמי זעזועים של חברות כמו Ergon ו-Cane Creek, כיסאות עם גמישות מובנה כמו של Brooks או Morgaw, וזה עוד לפני שהגעתי לשלדות עצמן.

זה כבר כמה שנים ששלדות הגראבל המתקדמות מתחלקות לשניים: אלו שיש בהן אלמנט מובנה כלשהו של בלימת זעזועים, לעומת אלו המסורתיות, שלדות גראבל המורכבות מצינורות בלבד, ובהן כל ספיגת הזעזועים מגיעה מהספיגה הטבעית של צינורות השלדה בלבד.
אז טרק שילבה את מנגנון האיזוספיד שלה בצומת צינור הכיסא והצינור העליון ב-Checkpoint, דגם הגראבל שלה ואיכות הרכיבה על המושב משופרת פלאים. לחברת BMC יש דגם soft-tail לגראבל שנקרא URS והוא מספק שיכוך בגלגל האחורי של 10 מ״מ בלבד. ספשלייזד התקינו את בולם הזעזועים הקדמי שלהם בתוך צינור הראש של השלדה, והוא משכך את הסטם של האופניים. יש עוד חברות עם עוד פטנטים כמו Pivot, Willier, GT וכמובן קנונדייל שהציגו את מתלה הקינגפין חסר החוליות והבולם, שלטענתם מספק ״עד 30 מ״מ של שיכוך״ בגלגל האחורי.

הרשימה החלקית שלעיל מראה שחברות האופניים בחיפוש מתמיד אחר שיכוך לפלטפורמות הגראבל שלהם כבר מ-day 1. מי שרוכב אך ורק על דרכי כורכר חלקות באיכות גבוהה ועל כבישים, יכול להסתפק באופני גראבל קשיחים שנראים ומרגישים כמו אופני כביש (רק עם מרווח צמיגים משופר), אך אלו הם חלק קטן בלבד מאוכלוסיית הגראבל בעולם. רוב רוכבי הגראבל מחפשים הרפתקה פה ושם, ורוצים אופניים ורסטיליים ועתירי יכולות. לכן הרעיון של הכנסת אלמנטים של שיכוך לאופניים, נשמע מאוד הגיוני למי שרוכב גראבל, ובמיוחד בארץ, שנחשבת לקשה וטכנית יחסית מבחינת איכות ואופי דרכי הכורכר והג׳יפים שבה.
השיכוך יגדיל את הנוחות, האחיזה והשליטה. מישורים מחורצים וזרועי אבנים ייבלעו, בירידות קשות השליטה תעלה והסכנה תפחת, וכל מה שגרם לשיכוך המלא להשתלט על ענף אופני ההרים לפני 15-20 שנים דינו לתפוס גם בגראבל בסוף – נכון?

ובכן את זה בדיוק רציתי לגלות במו ידי, ישבני וגבי השפוף, ולכן המבחן הזה עניין אותי מאוד.

KTM  1070×200
פאנקייר1 1070×200
CTC 3.20  1070×200
DAA 09 1070×200

השלדה – תענוג לעיניים או כפירה במושג

ההלם הראשוני מתחיל ברגע שעיניך מונחות על היצירה הזו. אלו לא עוד אופני גראבל או קרוס. עיצובית, למעט הכידון, אין בהם שום דבר קלאסי. הכל זועק טכנולוגיה, חדשנות וכן, אופני הרים…

שלדת הקרבון מהממת בעיני עם גימור משובח ויוקרתי, צביעה יפהפיה בירוק זית וכתום עם דיטיילס של קווי גובה ממפה טופוגרפית, יש יציאות לחיווט פנימי בצינורות השלדה כולל הכנה למוט כיסא טלסקופי ואפשרות להתקנת מעביר קדמי למי שירצה מערכת עם שתי פלטות מלפנים.
כיוון שעל מזלג הפוקס אין אפשרות להתקנת כלובים ומנשאים, השלדה עצמה מכילה 11 תבריגים להתקנת מנשאים, כלובי בקבוק, כנפיים ותיקים ייעודיים שלא זקוקים כלל לרצועות ולקרו להידוק. כמובן שלא נפקדים גם המקום לכלוב בקבוק שלישי במשולש הקדמי ולתיק Bento box מתברג על הצינור העליון – הפייבוריט האישי שלי.
מתלה האופניים הוא מתלה ה-CVA המוכר והמוכח של ניינר, שעבר אופטימיזציה לגראבל. עם 50 מ״מ מהלך בלבד, ומיקום חדש ומתוחכם של הבולם האחורי ששתול נמוך ועמוק בין הגלגל האחורי לצינור הכיסא, ומייצר מרכז כובד מאוד נמוך, שזה like גדול. הבולם הקצרצר והקטן של X Fusion מוגן מאחורי כנף פלסטיק, כדי שלכלוכי הדרך, בוץ ואבנים לא יכסו אותו.
הנקודה הראויה לציון היא, שזהו מתלה אמיתי ומלא לחלוטין, קרי שתי חוליות מתלה, בולם ומשולש אחורי, וזו קפיצת הדרך המשמעותית בתכנון האופניים ובבנייתם (ובשאיפה גם בביצועים שלהם בשטח) ביחס לשאר הזוגות הסמי-משוככים שם בשוק. יש פה את כל הצירים, המסבים, הזרועות והחוליות שיש במתלי אופני הרים מלאים, כולל המשקל הנלווה והתחזוקה הנדרשת לאורך זמן. אגב, כל המסבים בשלדת ה-MCR הם של חברת אנדורו מקס הסופר איכותית, מה שמבטיח תחזוקה מינימאלית לשנים הראשונות. לבולם האחורי נעילה יעילה המופעלת ממנוף בכידון האופניים, וכפתור כיוון למהירות שיכוך ההחזרה (rebound) שחבוי בתחתיתו.
השלדה יכולה להכיל גלגלי 700c עם צמיגים עד רוחב 50 מ״מ (מרשים!) או גלגלי 650b עם צמיגים ברוחב של עד 2.0 אינץ׳, והיא מגיעה בשלוש מידות בלבד, 53, 56 ו-59, כך שרוכבים קטנים יצטרכו לבדוק היטב את התאמתם ל-53.

KTM  1070×200
פאנקייר1 1070×200
CTC 3.20  1070×200
DAA 09 1070×200

מכלולים נבחרים

  • מלפנים נמצא לו מזלג הגראבל הייעודי (נגיד, על כך בהמשך…) של חברת Fox. זוהי למעשה גרסה מצומצמת מהלך של מזלג אופני ההרים לקרוס קאנטרי ומרתון, הפוקס 32 stepcast, עם 40 מ״מ מהלך בלבד, ציר מתברג בקוטר 15 מ״מ מלפנים, שלושה מצבי פלטפורמת דיווש (פתוח, פלטפורמה פעילה ונעול) וכיוון ריבאונד. המזלג שוקל 1.4 ק״ג וכדי לתפעל את הנעילה שלו ברכיבה יש להושיט יד לידית השליטה בראש המזלג.
  • מערכות ההינע הן על טוהרת ה-Shimano GRX מסדרת ה-800 הבכירה.
    קראנק פלטה אחת עם גלגל שיניים יחיד בעל 40 שיניים, קסטה עם 11 הילוכים בטווח 11-42, ידיות הילוכים ומעביר אחורי עם קלאץ׳ כנגד הצלפת ונפילת שרשרת.
  • מוט הכיסא של ניינר והכידון של איסטון שניהם מאלומיניום. לכידון flare עדין של 16 מעלות, שפוגעה היטב גם לטעמם של כבישונים אדוקים וגם לזה של שטיחונים.
  • הגלגלים שהגיעו עם האופניים הם סט Grail של חברת Stan's עם נאבות של המותג שמיועד לגראבל, ועטויים בצמיגי WTB Riddler מרשימים ברוחב 45 מ״מ וקירות צדדים בצבע חום אופנתי.

יחד עם זוג דוושות XT, שני כלובי בקבוק ומתקן לגרמין האופניים שקלו מוכנים לרכיבה 12.2 ק״ג, בהחלט לא משקל של מה בכך.

*האופניים במבחן נבנו במפרט מיוחד עבור המגזין, הדגם המוצע למכירה ברשת רסייקלס כרגע מבוססים על מפרט 2Stars של ניינר ונמכרים במחיר של 19,990 שקלים

img_20200815_075403

KTM  1070×200
פאנקייר1 1070×200
CTC 3.20  1070×200
DAA 09 1070×200

The Magic Carpet Ride ברכיבה

רכיבת set up ראשונה מהבית בעמק חפר דרך נחל אלכסנדר לחוף מכמורת, קפה קטן מול הים וחזרה. תנוחת הרכיבה קרבית ודומה מאוד לאופני הגראבל הפרטיים אז אני מרגיש בבית. המשקל העודף ביחס לפרטיים ששוקלים 8.7 ק״ג בלבד (הבדל משמעותי של 3.5 ק״ג) כמעט ואינו מורגש במסלול השטוח, אך גם יתרונות השיכוך המלא לא באים לידי ביטוי במסלול החלק והנעים לרכיבה גם על אופניים קשיחים.

שתי נקודות חשובות הורגשו:

  • ידיות ה-GRX מעולות והאחיזה בהן על ה-hoods, המצב בו אני נמצא רוב הזמן, נוחה ובטוחה באופן מורגש יותר מאשר ידיות ה-Ultegra הכבישוניות שיש לי בזוג הפרטי. הן מוטות לצדדים באופן שתואם כידונים עם flare, ה״מגדל״ שבראש ידית ההילוכים גבוה ומודגש יותר, כך שהאחיזה בו בשטח משובש בטוחה ונוחה יותר, ותפעול ידית המעצור תוך כדי אחיזה ב-hoods בירידות ובמקטעים טכניים נוח יותר משמעותית. זה משהו שאציין לעצמי בעתיד – בבניית אופני גראבל עם מערכות שימאנו להשתדל שהשיפטרים יהיו מסדרת ה-GRX. אהבתי מאוד.
  • נעילות הבולמים עובדות היטב, אך לא נועלות לגמרי. נעילת הבולם האחורי קלה לתפעול כי יש ידית שלט על הכידון. אמנם צריך להתרחק ממנוף ההילוכים והמעצור כדי לתפעל אותה אבל לא צריך להתרחק מהכידון. ידית הנעילה של המזלג ממוקמת על המזלג עצמו אז צריך להוריד את יד שמאל מהכידון ולהתכופף קלות. אני מציין זאת כי ברכיבת גראבל אתה מוצא עצמך עובר לדיווש קצר (או ארוך) בעמידה לעיתים תכופות, וכאן זה לא ישים. אני לא אנעל שני מנופים נפרדים, אחד במרכז הכידון ליד הסטם ואחד על המזלג, לפני שאני נותן מכת דיווש בעמידה, רק בשביל לפתוח אותם שוב בסוף העלייה וחו״ח.
    מכאן שהשימוש בנעילות הוא יותר לפני מקטעי כביש ארוכים וברורים. בעת דיווש ארוך במידה ששתי הנעילות מופעלות, יש בובינג קטן ולא מורגש במזלג, ובובינג עוד יותר קטן ולא-מורגש מאחור, כי שתי הנעילות אינן טוטאליות ומאפשרות ציפה קלה, ואף פריצה בעת דריסת מהמורה או בור רציניים.

מכאן עברתי כבר לרכיבות ״אמיתיות״, ובמשך 3 שבועות רכבתי על הניינר מהקפת סינגלים על בסיס הכחול-צהוב (סינגל הזורע – עין השופט), ועד רכיבות שבת אתגריות של 60 ק״מ על 1,000 טיפוס בהובלת צחי אוחובסקי, הידועות בכינויין ״צחי צ׳אלנג׳״.
המסקנות על הרכיבה עם ה-MCR הן ברורות ואלו אופניים מאוד מובחנים עם יתרונות וחסרונות ברורים.

KTM  1070×200
פאנקייר1 1070×200
CTC 3.20  1070×200
DAA 09 1070×200

יתרונות השיכוך המלא

  • נוחות ורעננות לאורך זמן – האופניים האלו תוכננו לנוחות ולעבירות מקסימליים ולא לניצחון בתחרויות טיפוס. בזה הם כבר ניצחו ולדעתי כיום אלו אופני הגראבל הנוחים והעבירים בעולם.
    גם אחרי רכיבה קשה ומטלטלטת, וגם אחרי לופ סינגלים טהור, הגוף, הצוואר, הכתפיים והישבן נשארים טריים באופן יחסי לרכיבה על גראבל קשיחים, ובוודאי שבאופן יחסי לשאר הרוכבים שלידך. לו הייתי רוכב בעיקר רכיבות גראבל עם עבירות קשה, לאורך שעות ארוכות וימים רצופים, אזי כל היתרון הזה היה מוכפל עשרות מונים, כי היה אכפת לי פחות מהמשקל ומהאצות הביניים, והרבה יותר מהנוחות לאורך שעות וימים ומהבטחון המוגבר שחשוב במיוחד כשהרוכב עייף, תשוש ואפוף.
    כשצריך את ה-suspension, ולעניות דעתי זה קרה בלפחות 50% מהרכיבה, היא שם בהסטת כפתור, והיא עושה בדיוק את מה שהיא תוכננה – שומרת על הרוכב, מאפשרת לו, מאיצה אותו וכולי.
  • שליטה, בטיחות ומהירות בירידות ובמקטעים טכניים – אלו לא אופני הרים, בואו לא נתבלבל, ברכיבת סינגלים טהורה הם עובדים פחות טוב מאופני הרים בסיסיים. למה? ראשית בגלל הכידון והישיבה עליו מבחינת שליטה, ביחס לכידון ישר ושטוח של אופני הרים, ועליו כל ידיות השליטה מול האצבעות. גם המזלג הקטן מלפנים מציע מהלך צנוע בלבד, משקל הרוכב מרוכז קדימה מדי, הצמיגים לא מספיק טכניים ועבים, הציר המרכזי נמוך מדי לטיפוס עליות טכניות, ההילוך הכי קל אינו קל מספיק וכולי… אבל אלו אופני הגראבל הכי נוחים לרכיבה בסינגלים. בירידות כורכר מהירות ומחורצות, ה-MCR יאפשרו לך לעזוב את הברקסים ולהביט קדימה עם חיוך במקום בלחץ, וזה בדיוק מה שכל רוכב גראבל היה רוצה. ואולי הכי חשוב ומשמעותי – האופניים האלו עפים קדימה ומפשטים לך את הרכיבה בכל מקטע טכני, ולא רק בירידות. עלייה טכנית ארוכה שמשלבת מדרגות סלע ודרדרת? אתה תגיע מעלה ראשון ובמינימום מאמץ. שדה ארוך מישורי של אדמה חומה ומחורצת בקוליסים יבשים עמוקים (נקמת הטרקטור)? פתח מתלים, תשאיר את הישבן על האוכף ופשוט דווש. אלו המקומות בהם אתה משתכנע שיש לגמרי מקום ועתיד לשיכוך מלא בגראבל.
  • מרחיבים מאוד את מעטפת הביצועים של אופני הגראבל – אלו אופניים ורסטיליים בטירוף, ללא ספק מהורסטיליים בעולם. מעליות כביש אימתניות (נס הרים לבר בהר), עד סינגלים טכניים בכרמל – האופניים האלו ערוכים להכל, יותר מכל זוג גראבל אחר שאני מכיר.
  • הכלי הכי יעיל ומותאם למי שמחפש רכיבות הרפתקה רציניות – זהו בעצם יתרון שנגזר מהיתרון הקודם. אם אתם מתכננים מסע רב יומי הרפתקני עם ציוד עליכם (bike packing), שמשלב מקטעי כביש וכורכר טוב, לצד דרכים זרועות אבנים ו-baby heads, תרצו אופניים עם כידון מעוקל לתנוחה יעילה וטובה לגמיאת קילומטרים ולא אופני הרים זקופים. ולמשימה כזו אלו האופניים האידיאליים, וגם המשקל שלהם לא משמעותי כי מעמיסים עליהם עוד קילוגרמים רבים. הנה דוגמא.
  • מכונת הפאן האולטימטיבית – וזה כבר משליך על הרוכב שאלו האופניים האידיאליים עבורו. באופן לא מפתיע הניינר MCR הותירו בי בסוף כל רכיבה את החיוך וההרגשה הטפשית/מאושרת שאופני הפלוס שלי (זנב קשיח עם צמיגי 3.0 אינץ׳ שמנמנים) מצליחים לייצר בכל רכיבה. אם יורדים רגע מה-mode היעיל/תחרותי/מדיד שסופר כל גרם ובודק יעילות בספרינט בעמידה, ועוברים ל-mode הרגוע והחוויתי יותר של טיולים בכלל וטיולים טכניים בפרט, מסעות אקספלוריישן הרפתקניים בצירים שטרם רכבת בהם או סיטואציות שובבות כמו עצירה בחוות בת יער אחרי 80 ק״מ מפרכים בחום, תקיעת המבורגר בליווי שתי בירות ואז גלישה לא ממש אחראית מטה לרכוב את סינגל ביריה המדורדר על אופני גראבל (מקרה שקרה) – הניינר MCR הם ככל הנראה בני הלוויה האידיאליים שתוכלו לחשוב עליהם. הם לא יקחו אותכם הכי מהר לאף עלייה, אבל הם יורידו אותכם הכי מהר וכיף בכל ירידה, יחלצו אותכם ברכיבה – ולא בהליכה – משדות חרושים עתירי קוליסים, וידאגו שהישבן שלכם, הגב, כפות הידיים, השכמות והצוואר, ידאבו פחות בסוף כל יום רכיבה ארוך. רוצה לומר ש-fun לא מודדים על משקל או עם מד וואטים, וה-MCR האלו הם יצרני fun רציניים מאוד.

* הצמיגים שהגיעו עם אופני המבחן, WTB Riddler 45 mm פשוט אדירים. שיניים צדדיות משמעותיות שמקנות ביטחון בסיבובים והשכבות גם על הדרדרת הקייצית. שיני אמצע נמוכות וצפופות, מהיר מאוד גם על אספלט, ונוחות ונעימות גבוהות במיוחד. הקירות האופנתיים בצבע חום עבדו טוב עם סכימת הצביעה של הניינר.

KTM  1070×200
פאנקייר1 1070×200
CTC 3.20  1070×200
DAA 09 1070×200

חסרונות השיכוך המלא

  • ביצועי ה״כביש״ נפגעים – אחד הדברים הממכרים ברכיבה על אופני גראבל הוא התגובתיות המדהימה שלהם לאינפוטים של דיווש מצד הרוכב. אתה נותן מכת דיווש והאופניים עפים קדימה. אתה יוצא לדיווש חזק בעמידה בעלייה והאופניים מטפסים כמו פנטאני. גם אם הגעת מעולם הכביש ואתה מכיר את ההרגשה הזו, וגם אם הגעת מעולם אופני ההרים והיא חדשה לך – זה אחלה דבר וזה ממכר. אני קורא לזה הרגשה של oomph כשלוחצים על הדוושות, ובגלל שאני מכור להרגשה הזו, אני רוכב על שלדת קרבון ולא על שלדת פלדה קלאסית ונוחה, אך עצלה בספרינטים. ה-MCR אינם אופניים שמתגמלים אותך על דיווש נמרץ בעמידה. ובכלל, זהו לא זוג האופניים שקלאסי לשים עליו זוג צמיגי כביש ולהצטרף לרכיבת כביש קבוצתית או לאיזה גראן פונדו ליד הבית (את זה שלדת קרבון קלאסית כמו של ה-RLT RDO ״הרגילים״ תעשה טוב יותר בהרבה). האופניים האלו כבדים משמעותית ביחס לאופניים מקבילים חסרי מתלים, הצמיגים רחבים, הגלגלים לא קלים, הצורך לנעול שני מנופים לפני יציאה לספרינט, וגם אז הנעילה לא מוחלטת – כל אלו ביחד גורמים ל-MCR לא לאהוב דיווש בעמידה, וההרגשה הכללית היא של עצלות מה.
  • משקל עודף – כרגע, באופניים שבחנו, המשקל הוא ברמה לא הגיונית לרוכב עם אספירציות תחרותיות. 12.2 ק״ג לאופניים לא-זולים, עם מערכת ה-GRX היקרה והקלה ביותר שיש- זה 40% תוספת משקל מהאופניים הפרטיים שלי שמציעים שיכוך חצי אקטיבי בצינור הכיסא. ה-MCR כבדים משמעותית כמעט מכל זוג אופני גראבל ברמת מחיר כזאת, וזה מורגש בכל עלייה ונסיון להעלות קצב. גם אם נשקיע בהם עוד כסף רב, עם מערכת Dura Ace מלאה, גלגלי קרבון וקוקפיט קרבון מלא, נצליח לגלח פחות מקילוגרם אחד בתמורה לעוד 10,000 שקלים בקירוב.
    זה מגיע ממכלולים חסונים וכבדים מדי, משלדה שכבדה יותר מרוב שלדות אופני ההרים המודרניות לקרוס קאנטרי ולמרתון שקיימות כעת בשוק, ובעיקר מכיוון שאלו אופני השיכוך מלא המלאים הראשונים והיחידים בעולם. ברור לי שהדור השני של האופניים האלו יהיה קל יותר במשקל ויעיל יותר בדיווש, ושזוגות אופני הגראבל עם שיכוך מלא שיציגו שאר החברות בהמשך – והן יציגו – יהיו עוד מדרגות קדימה באבולוציה של השיכוך המלא בגראבל, בדיוק כמו קפיצות הדרך שאפיינו את השיכוך המלא באופני ההרים לאורך שנות התשעים ובתחילת המילניום הנוכחי.
  • המזלג שבמבחן (כמו גם הלפטי אוליבר החדש של קנונדייל) והמתלה של ה-MCR תוכננו במקור לרכיבת אופני הרים ולא לרכיבת גראבל – וזה עובד לרעתם ברכיבת גראבל, הן בשל משקל גבוה מדי, הן בשל חוסן מבני שלא צריך לרכיבת גראבל (שגורם למשקל הגבוה) והן בשל כיול וביצועים לא מדויקים. מזלג הפוקס לדוגמא, הוא מזלג אופני ההרים 32 stepcast לגלגלי 650, שעבר קיצור מהלך מ-100 מ״מ ל-40 מ״מ בלבד. הוא עובד מעולה לגראבל, אבל שוקל 1,400 גרמים לפני חיתוך הסטירר. זה מלא. והוא תוכנן לרכיבת סינגלים קשה, לספיגת נחיתות מדרופים, אופני הרים במסלולי וורלד קאפ, אתם יודעים…. לא צריך את כל החוסן הזה ולא את כל המסה הזו. הוא גם נותן את כל המהלך שלו מהר מדי ורך מדי (ליניארי), והכתר העליון שלו, עליו נמצאים כפתורי השליטה והמנופים, פוגע בשלדה כשמסובבים את הכידון ב-90 מעלות. ניינר פתרו את זה באופן לא כלכך אלגנטי על ידי הדבקת מגן גומי קטן במקום המפגש עם הצינור התחתון, להרבה שלדות גראבל חדשות בשוק המזלג הזה לא מתאים עקב כך. הלפטי של קנונדייל סובל מתסמינים דומים. הוא פחות אקטיבי בעת דיווש על דרכי גראבל, וזה כבר טוב, אבל משקלו ותכונותיו זהים. זה מזלג אופני הרים שתוכנן לרכיבת אופני הרים שקיצרו לו את המהלך, ולא מזלג גראבל ייעודי. העתיד נמצא במזלגות גראבל עם גזרה ייעודית (חפשו באתר של suntour) ומשקלים שיירדו מ-1 ק״ג.
    לטעמי גם מתלה ה-CVA גם הוא אינו אופטימלי ליישומי גראבל בגרסתו הנוכחית. כל עוד הוא פתוח הוא אקטיבי מדי, מייצר נענוע, ושוקע מטה ואחורה בעת טיפוסי מדרגה. הוא מאוד מורכב ומוסיף הרבה משקל, חוליות, צירים, זרועות, תחזוקה ועלות. אפשר לקבל ביצועים טובים יותר, אקטיביים פחות ובעלות נמוכה יותר עם מתלה ייעודי.

KTM  1070×200
פאנקייר1 1070×200
CTC 3.20  1070×200
DAA 09 1070×200

 אם אפשר היה לתת למתכנני השלדות כמה טיפים אישיים, הייתי מציע: השתדלו שהמתלה יהיה כמה שיותר חבוי, עם כמה שפחות חלקים נעים, צירים וחוליות כדי להוריד משקל ותחזוקה, וכדי שהאופניים ייראו בעיניים כמו אופני גראבל/כביש קלאסיים. זה יעזור לעוד פלחי שוק להיפתח לקונספט הזה של שיכוך מלא בגראבל… 

את המחיר לא כתבתי כחסרון כי ברור ששלדת שיכוך מלא עולה יותר משלדה ללא שיכוך, אבל זה עוד פקטור לקחת בחשבון. שלדת MCR ביחד עם מזלג פוקס, יעלו כ-60% יותר משלדת ומזלג קרבון RLT של ניינר.

* מוט כיסא בקוטר 27.2 בלבד. תהרגו אותי, אבל אני לא מבין את ההיגיון של חברות האופניים. מוט כיסא צר במיוחד כמו שכאן, משמעותי מאוד באופניים נטולי שיכוך דוגמת ה-IBIS Hakka MX, כי מוט צר גמיש ומתכופף ומגיב לשטח ביתר קלות. אז שם יש מוט בקוטר 31.6 מ״מ, ופה, באופניים עם שיכוך מלא אמיתי יש מוט צר. ולמה זו בעיה? כי אם יש בעולם זוג גראבל שהגיוני לשים בו מוט כיסא טלסקופי (dropper) זה הזוג הזה, ורוב מוטות הכיסא הטלסקופיים בעולם אינם מגיעים כלל בקוטר 27.2 מ״מ, אלא רק ב-30.9 או 31.6 מ״מ. מוזר כאמור.

KTM  1070×200
פאנקייר1 1070×200
CTC 3.20  1070×200
DAA 09 1070×200

סיכום

את מבחן האופניים הראשון שלי כתבתי בשנת 1999 למגזין המודפס ״אופניים״ שלא קיים יותר. במהלך 21 השנים שחלפו מאז יצא לי לרכוב ולכתוב על כמה זוגות מהפכניים שהביאו בשורה אמיתית' ה-Niner MCR הם זוג שכזה! זוג שלוקח דיסציפלינה חדשה שעדיין מגדירה את עצמה, ומטיס (לא מסיט), את מעטפת הביצועים שלה ואת הטווח של הגדרת הז׳אנר. האופניים האלו מאוד עניינו אותי ולחצתי על היבואן לחץ לא-מתון בכלל בשביל שיבנו זוג להדגמה, כי הם מחוץ לקופסת הגראבל הנוכחית ומצביעים על אחד הכיוונים שהגראבל מתפתח אליהם.
לאורך כל המבחן הרגשתי שיש לי יתרון לא מבוטל על הרוכבים האחרים והאופניים שלהם בכל מקטע בו הקרקע הייתה משובשת, מחורצת ומטלטלת עצמות. אלו הם אופני גראבל לשטחים קשים, וככל שהמסלול יכיל יותר מקטעים קשים שכאלו, היתרון היחסי של ה-MCR יילך ויגדל.
אז התשובה לשאלה הראשונית על הקונספט, ״האם יש מקום לשיכוך מלא אמיתי באופני וברכיבות גראבל״ היא חיובית בהחלט– בכל מקום בו פתחתי בולמים חיי הפכו לפשוטים יותר, חוויית הרכיבה הפכה לנעימה יותר, האופניים בודדו את הגוף שלי מתחלואות הדרך, ואני רכבתי קל יותר, בטוח יותר ונשארתי טרי לאורך זמן. אחלה דבר, כיף, מהיר, אדרנלין – מלא דברים טובים, אתם יודעים. כל אחד מכם היה רוצה כפתור פלא כזה על אופני הגראבל הפרטיים שלו.
עכשיו אחדד ואעבור לשאלות הקשות יותר:
האם הייתי קונה את האופניים האלו מחר? האם אעדיף אותם לרכיבות הפרטיות שלי על הזוג שיש לי בבית (גראבל קרבון עם גלגלי וצמיגי 650bX2.0 ומנגנון שיכוך עדין בצינור הכיסא שנבחנו כאן)?
התשובה שלי היא ״עדיין לא״ משתי סיבות, אחת קשורה לסגנון הרכיבה האישי שלי ולאופי רכיבות הגראבל שלי, והשנייה קשורה לבשלות המוצר ומכלוליו.

ברכיבות הגראבל שלי אני אוהב ״לתת בראש״. להרוויח ערכים אימוניים, לרכוב חזק ומהר, ובכל סגמנטי הרכיבה: כביש, כורכר חלק, סינגלים ודרכים רעות. הניינר MCR עונים רק על חלק מהצרכים האלו. בעליות ובסוף ימים ארוכים מרגישים את 3.5 הק״ג העודפים על הזוג שיש לי בבית. בנוסף, העברת הכוח שלהם בדיווש חזק בעמידה אינה טוטאלית כמו שאני אוהב, ולכן האיזון בין היתרונות הייחודיים שלהם לחסרונות שלהם אינו מדויק עבורי. לי, בניגוד אולי ללקוח הטיפוסי ל-MCR יש בבית אופני הרים ״אמיתיים״, כך שסינגלים ורכיבות טכניות אני עושה עליהם, וברכיבות גראבל אני רוכב רוב הזמן על כורכר וכביש, אז הייחודיות של השיכוך המלא פחות קוסמת לי.
הסיבה השנייה כאמור קשורה לחבילה המוצעת כעת, בשלהי 2020, ולבשלות היחסית שלה. לטובת הטיעון, אם האופניים האלו היו שוקלים 10.2 ק״ג (1.5 ק״ג יותר מהזוג הפרטי) ק״ג, שזה בערך המשקל של ניינר RLT Steel מפלדת קולומבוס, וננעלים לגמרי, קדמי ואחורי, בלחיצת מנוף אחת מהכידון – לא הייתי מהסס ובוחר בהם כבר מחר.
רק שהמשקל הזה עדיין לא ריאלי לז׳אנר הגראבל. השלדות לא קלות מספיק, המתלים לא יעילים וחבויים מספיק, בולמי הזעזועים לא מתוחכמים מספיק, המזלגות כבדים וחסונים מדי, מנופי הנעילות לא תוכננו לכידון כביש ולא מאחדים את שני בולמי הזעזועים וכולי וכולי.
כיוון שליוויתי מקרוב את מהפכת השיכוך המלא שעברה על אופני ההרים בסוף שנות ה-90, וראיתי איך אופניים כבדים, מסורבלים ולא יעילים הופכים משנה לשנה למכונה מושלמת שמנצחת כל שלדת זנב קשיח בגלל שילוב חסר פשרות של יעילות, נוחות ועבירות עד שזנבות קשיחים כמעט ולא נמכרים כבר, אני יכול לראות איך ה-Niner MCR והדגמים המקבילים של עוד כמה שנים יהיו מכונות כמעט חפות מחסרונות. המשקל שלהם יהיה כבד יותר משל שלדה מקבילה ללא בולמים בפחות מ-1 ק״ג, בולמי הזעזועים יהיו עם שיכוך מיוחד לרכיבת גראבל, המתלים יהיו יעילים וייעודיים יותר וללקוחות לא יהיה קשה לבחור בהם כי הם לא ייאלצו לשלם מחיר גבוה תמורת יתרונות השיכוך.

מיהו הלקוח האידיאלי ל-Niner MCR החדשים?

רוכב שמחפש את ה-One bike האולטימטיביים בתחום הכידונים המעוקלים, את האולר השוויצרי של אופני הגראבל, אופניים שיכולים להכל. רוצה לגעת גם בסינגלים עדינים כי אין לו אופני הרים בבית, גם בכבישים תלולים, בהרבה כורכר וגם דרכים חקלאיות ״רעות״ המלאות בקוליסים עמוקים שהתייבשו.

רוכב שמתכנן מסע בייקפקינג ארוך (באמת)מסע של ימים ארוכים ושל ימים רצופים, קשה (באמת) והרפתקני (באמת) בו יהיה הכל מכל – כל מצע ומשטח ובכל איכות, אך גם מקטעים שטוחים ומהירים ארוכים בהם לתנוחת הכביש יתרון. 

רוכב שרוצה מקסימום בטיחות בירידות ובמקטעים טכניים.

בחורה כזאת נגיד.

אם את/ה מזהה עצמך באחד מהאפיונים האלה, היכנס/י לאתר ריסייקלס והזמן/י את ה-MCR כבר מחר, אין צורך לחכות…

כתבות נוספות