המקום שבו החזון, השטח והקהילה נפגשים- כנס אופניים השנתי השני של הערבה הדרומית

כתבה: שלומית בן איש צילומים: דניאל בר

06/12/2025

הערבה הדרומית שוב הוכיחה שהיא מעוניינת ויודעת לייצר תנועה: לא תנועה על כביש 90 בין ישובים המרוחקים ממרכז הארץ וגם אחד מהשני, אלא תנועה אמיתית: תנועה של קהילה, תיירות, רכיבה, פיתוח ומחשבה לטווח הארוך.

כנס האופניים בערבה הדרומית, שהתקיים בחמישי האחרון (4.12) זו שנה שנייה, ריכז נציגי יישובים, מתכנני ובוני שבילים, אנשי רשות הטבע והגנים וקק"ל עם יזמים וחשוב מכך, עם המשתמשים – רוכבי השטח. בזכות מפגש חברתי ערב קודם על בטן מלאה ממעדני פודטראק "שף במדבר" ובירת המבשלה המקומית Beerצינות, נוצר שיח פתוח ולא רשמי של בעלי העניין. נראה כי כאן מתרחש הקסם האמיתי.

אישית היה לי העונג לתפוס טרמפ דרומה עם טל וארז לוטן, מתכנן השבילים הראשי של מסלולי האופניים בדרום. כמשתמשת, זאת הייתה הפעם הראשונה בה הבנתי "איך שביל נולד?". עבורנו, הרוכבים, מדובר במסלול זורם בשטח, בפועל, המסלול הוא תוצר סופי של הרבה מאוד השקעה ושיתופי פעולה.

בוקר הכנס נפתח בהשקה של מקטע הסינגל החדש בין יטבתה לפארק תמנע, חלק מסינגל יהל- תמנע. כאן לא היה מדובר בעוד גזירת סרט, אלא תצוגת תכלית של איך חזון אזורי מתורגם לקרקע, לשביל, ולחוויה אמיתית על האופניים.
במהלך השנים ובהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, השכילה מועצה מקומית חבל אילות יחד עם החברה הכללית, משרד התיירות וגופי טבע אחרים לבנות ולתחזק רשת עצומה של שבילי רכיבה בערבה הדרומית לאורך כ 350 ק"מ המחברים את היישובים לתוואי ארוך.
לראשונה, רוכבים יכולים לגלוש ברצף אחד, ארוך, חווייתי ומדויק – מקיבוץ יהל ועד פארק תמנע- כ 100 ק"מ של סינגל אופניים רצוף. החזון ארוך־הטווח כבר על השולחן: המשך דרומה לבאר אורה ומשם לאילת. התקציבים עוד לא שם, אבל התוכניות ברורות.

רכיבת ההשקה של המקטע החדש, שאותה הובילו עבורנו ירון דרעי ונימי כהן, התחילה מיטבתה לאורך 14 ק״מ על 135 מטר טיפוס והסתיימה בסילאניה בקיבוץ סמר. יצאנו עשרות רוכבים, לבושים בחולצות צהובות, זכר לחטוף האחרון שעוד נותר בעזה: חלקנו על אופני הרים, חלק עם אופניים חשמליים וגם זוג טנדם אחד.

השביל זורם וברור בזכות שילוט ותוואי מוכתב בשטח. נימי, עוצר מדי פעם להסברים ותיאורים על הקמת המסלול: הוא מדבר על בנייה ידנית, עבודה עם חומרים טבעיים, טרסות מחוזקות- תשתית שתתאים לכלל סוגי האופניים. השביל ברובו זורם, מלבד שתי נקודות ציון הדורשות תשומת לב: קטע קצר של דרופ עם שתי מדרגות של שני מטר, המחייב ירידה מהאופניים ומקטע קצר של חול טובעני הבודקים את היכולת הטכנית של הרוכבים.
סיום מתוק בסילאניה עם כוס תה ותמרים, והיידה מלאי אנרגיה והתלהבות, ממשיכים ל HUB של יוטבתה לארוחת בוקר מפנקת במיוחד.

כנס האופניים השנתי של הערבה הדרומית נערך זאת השנה השניה ביוזמת החברה הכלכלית לפיתוח חבל אילות ומובל ע"י נימי כהן. הכנס נפתח בדברי פתיחה של ראש המועצה חנן גינת שהסביר כיצד הסינגלים הנבנים אינם רק מתנה לרוכבים, אלא מנוע צמיחה כלכלי. "באזורים מרוחקים, כל רוכב אופניים שמגיע משאיר כסף בעסקים, בצימרים, במסעדות ובמסלול עצמו". היישובים עצמם הפכו להיות לא רק נקודות עצירה בדרך לאילת, אלא היעד עצמו.

אחריו, עלתה לבמה דפנה לנג, יו"ר איגוד האופניים, אחרי רכיבת הבוקר, ממנה חזרה עם אנרגיות אדרנלין גבוה. המסר שלה היה חד: האיגוד צריך להיות גשר בין קהילת הרוכבים לבין הרשויות: לא רק גוף תחרותי, אלא גוף מחבר. "סובב כנרת", "רוכבים קדימה" עם ילדי העוטף, פסטיבל Bike.il DemoDay השנתי הן רק חלק מהדוגמאות לשיתופי פעולה התומכים במסר הנ"ל.

המשך ההרצאות הציגו את ענף האופניים מנקודות ראיה שונות של מתכננים, יוזמים, בונים ומשתמשים: הלל זוסמן, מנכ"ל מנהלת שביל ישראל לאופניים ברט"ג, פרס את החזון של שביל ישראל באופניים: מסלול רציף של 1,100 ק״מ, מהנקודה הכי צפונית עד הכי דרומית. חוויה רב־יומית שמחברת בין: נוף, מורשת, היסטוריה, קיבוצים ויישובים. יוזמות של “ימים נושאיים” – יום מדבר, יום היסטוריה, יום חקלאות – כל יום מספר סיפור אחר של הארץ.

הסיפור של איתמר ומחמוד, "לא רואים בעיניים", השאיר את האולם דומם: מחמוד חמודה, עיוור מגיל עשרה, אקדמאי, עצמאי וספורטאי עטור פרסים ושותפו לרכיבה על אופני הטנדם, איתמר לוי, המחיש את כוחה של נחישות ופריצת גבולות. הצמד שצלח אתגרים קשים לרוכבים ללא מוגבלויות: אפיק ישראל, אליפות ישראל באנדורו ועוד.. שואף להעלות מודעות לטנדם ולאנשים עם מוגבלויות בספורט. עם זאת, איך אמר נימי… " לא הזוג הזה דוגמא מייצגת ל"בעלי מוגבלויות".

הרצאת האורח מקפריסין, מייק האדג'יאונו (Mike Hadjioannou ויסלח לי על התרגום הקלוקל לעברית), הייתה בעיני, החשובה ביותר. לא תיאוריה – ניסיון מוכח! מייק הציג הלכה למעשה איך הופכים אזורים פריפריאליים למוקדי תיירות פעילים. האבולוציה מתחרות בסיס ברמה בינלאומית (Cyprus Sunshine Cup) להקמת והרחבת תשתיות על ידי: עוד מסלולים, עוד מחנות אימונים, HUB של עסקים קטנים ותומכים באותו תא שטח.
מייק שיתף גם הפקת לקחים: "הדבר הכי חשוב הוא לאו דווקא לתכנן עבור המקצוענים, אלא בשביל החובבנים- תכלס בשביל מי שנשאר לישון.” ניצול נתונים גיאוגרפיים של מזג אוויר נוח בתקופת החורף האירופאי, תמיכה ממשלתית וצורך מקומי למקומות עבודה ועידוד ענף כלכלי חדש – נשמע מוכר? מתאים לערבה כמו כפפה לגריפ!

טעימה מאיך יוצרים חיבור בין תרבות רכיבה לקהילה מקומית קיבלנו מאלעד בכר, מייסד ByKers – קומונה קהילתית שחרטה על דגלה "100% פרגון, 0% צרות עין". אלעד שיתף שמתוך כישלון של אירועי אופניים לא מותאמים לכלל הרוכבים, עברו לגישה של "כולם יכולים- אם רוצים". הם אימצו מודל של Discovered Israel – מסלולים שחוצים את הארץ עם מובלעות גאוגרפיות סביב נקודות עניין אסטרטגיות, הם התאימו אותם לרוכבי bikepacking, ויצרו שיתופי פעולה חיצוניים, כמו פרויקט Bikepacking למתחילים עם חברת Trek, שהוסיפה גם אלמנט מפנק בסוף הרכיבה סביב המדורה. המסר המסכם הוא: "קהילה היא כוח. היא יכולה לייצר פרויקטים שלא היינו חולמים עליהם לבד."

דוברים נוספים היו יעל ארד, יו"ר ארגון הוועד האולימפי" על אסטרטגיות ניהול בספורט וירון דרעי, שקיבל אות כבוד מהעמותה, על שינויים באסטרטגיות בניית השבילים כתוצאה משינויים במבנה האופניים..

כנס אחד, דוברים רבים, אבל כולם חזרו על אותו רעיון:

בנייה של שבילי אופניים היא פרויקט לאומי – תיירותי, כלכלי, קהילתי וחברתי.

ואיך ניסח את זה מייק: "אירוע אחד טוב יכול להזיז כלכלה של כפר שלם". אישית, אני מקווה שהאירוע הנ"ל ישוב להיות הסמרתון הנמצא כרגע בתרדמת. הלוואי…