כתב: שחר מיליס | דוגמן: דניאל אייש ן צלם: דותן הלוי

יבואן: טרק ישראל www.ctc.co.il | מחיר: 25,000 ₪

סדרת הסלאש של טרק נמצאת בסביבה כבר כמה שנים טובות כשהיא מתפתחת בהתאם לטרנדים הנהוגים באותה תקופה נתונה. הם החלו כאופני AM ארוכי מהלך על גלגלי 26 בתקופת טרום האנדרו הלא אופנתית, המשיכו כדגם אנדורו מעודכן מבוסס גלגלי 27.5, ולפני שנה הפציעו מחדש כאחד ממבשרי סצינת אופני ה-29 ארוכי המהלך. בשנת 2018 סדרת הסלאש של טרק כוללת שני דגמים בלבד, ה-9.7 הזולים יותר, וה-9.8 דגם העל השנה שעומד כאן למבחן. שני הדגמים מבוססים כאמור על גלגלי 29 בלבד, המבנה הינו שלדת קרבון עם תומכת שרשרת עשויות אלומיניום, מהלך מתלה של 150 מ"מ מאחור ומזלג עם 160 מ"מ מלפנים. הם אומנם מוגדרים כ-Race bike למתחרי אנדורו מסוקסים בזמן שאף אחד מהצוות לא מוגדר כרייסר, לפחות פורמלית – על אנדורו שמענו – כך שזה לא מנע מאתנו לקחת אותם לתקופת מבחן משמעותית במסלולים המקומיים שלנו שיכולים ליפול תחת ההגדרה ההו כה סקסית הזאת. המסקנות לפניכם.

Highlights

• שלדת "29 קרבון עם תומכות שרשרת מאלומיניום
• מתלה ABP המייצר מהלך של 150 מ"מ
• בולם אחורי RE:aktiv בטכנולוגית Thru shaft
• מהלך מזלג 160 מ"מ
• אורך צינור עליון 635 מ"מ
• זווית צינור ראש 65.6
• זווית צינור כיסא אפקטיבי 74.1 מעלות
• אורך תומכות שרשרת 433 מ"מ
• בסיס גלגלים 1219 מ"מ
• משקל "רטוב" ­ 14.2 ק"ג כולל פדלים
• נתונים למידה 19.5
• מפרט מלא וגאומטריה באתר היצרן

מתלה וטכנולוגיות

כבר מספר שנים ברציפות טרק פועלת בהצלחה יתרה ובצעדים משמעותיים כדי למצב את עצמה כאחת החברות המובילות בחזית הפיתוחים הטכנולוגיים בעולם האופניים. בשנתיים האחרונות חברת הענק הזאת שינתה תפיסה והחלה להשקיע משאבים אין סופיים בכל הקשור לפיתוחים בתחום אופני ההרים, כאילו מדובר על חברת בוטיק קטנה עם 4 מוצרי קצה. לא רק שטרק הדביקה את הטכנולוגיה והטרנדים של חברות הנישה הקטנות והגמישות יותר, אלא אף מובילה בהצלחה טרנדים ותפיסות עולם משלה.

Straight Shot, Knock Block, RE:aktiv- Thru shaft, ABP, Mino Link, G2 Geometry, Control Freak…

הם רק חלק מהשמות המסחריים ודרכה של טרק לספר לנו כמה טכנולוגים המוצרים שלהם. אז נכון שחלק מהשמות מוכרים לנו מדגמי האופניים השונים משנים עברו, אבל אנסה לשפוך אור על המושגים ולמה טוב שיש לנו אותם באופניים.

כל שלדות הקצה של טרק החל מ 2017 מצויידות ב “Strait Shot” , צינור תחתון ישר ומעובה המותח קו ישר בין צינור הראש לציר המרכזי. מבנה זה מגדיל את מפתח המשולש הקדמי של השלדה ומחזק אותה כנגד פיתול. גם שלדת הקרבון של הסלאש מצויידת בטכנולוגיה זו, ואכן לשלדה מראה בשרני ונקי כיאה למכונת אנדורו שכזו. השימוש בצינור תחתון ישר, לא מאפשר לכתר המזלג הקדמי לעבור מתחת לשלדה כמו בכל אופניים אחרים. לשם כך תכננו בטרק את ה “Knock Block”, פין שבולט מתוך הצינור העליון היושב בתוך חריץ בספייסרים ובסטם ומגביל את תנועת המזלג כדי למנוע פגיעה בשלדה על ידי המזלג. על כך ניתן לומר שטרק פתרו באופן סביר בעיה שנוצרה עקב תכנון שלדה חדשני. עד כה לא נתקלנו בבעיות יוצאות דופן שנגרמו מכך.

טרק זנחו את מתלה ה Full Floater בסלאש 29 כבר בשנה שעברה. הפלואטר הוא מנגנון ה"מציף" את הבולם האחורי בין תומכות השרשרת ללינק העליון ואמור להגדיל את רגישות המתלה. כנראה שהקינמטיקה החדשה של המתלה אינה זקוקה עוד לבולם הצף ולמרבה ההפתעה אין שם ייעודי למתלה החדש. הסלאש משווקים אך ורק בגרסת 29, בחירה זו היא תוצאה ישירה של תנועת הצרכנים לעבר הגלגלים הגדולים (ובצדק).

טכנולוגיה נוספת הקשורה למתלה באופן ישיר ומיושמת בכל דגמי השיכוך המלא של היצרן היא ה ABP (Active Braking Pivot) –  ציר המחבר את תומכות הכיסא ותומכות השרשרת דרך ציר הגלגל האחורי. תפקידו של ה ABP הוא לבטל את התקשחות המתלה תחת בלימה. כיול הבולם האחורי הייחודי והמוצלח של טרק אשר קיבל את השם המסחרי RE:aktiv, קיבל חיזוק השנה עם Thru Shaft – מבנה ייחודי של הבולם האחורי כך שציר התנועה שלו מוארך (עד כדי כך שהוא יוצא דרך הבולם כאשר הבולם מכווץ). מבנה זה יוצר בולם יציב יותר ומקטין את העומסים הציריים בתחילת המהלך. התוצאה- בולם שעובד חלק ומהר יותר עם פחות "דביקיות" בתחילת המהלך ועקיבת קרקע יעילה יותר.

לאופניים אפשרות לשינוי גיאומטריה בעזרת סיבוב חוליה אקצנטרית העונה לשם Mino המאפשרת לברור בין גאומטרית אנדורו לממש אנדורו עם השטחת זווית הראש בחצי מעלה והנמכת הציר המרכזי בכעשרה מילימטרים. כשהעניין משודך לגיאומטרית 2G* עדכנית, אי אפשר לטעות. (*2G – גיאומטריה השאולה מאופני גארי פישר שמטרתה היתה להשתמש בזוית ראש שטוחה יותר ליציבות במהירות גבוהה בירידות, ולהקטין את האופסט של המזלג כדי לחדד את ההיגוי בטיפוסים) למרות האמור לעיל, הסלאש משתמשים במזלג עם אופסט של 51מ"מ שנחשב רגיל לחלוטין היום. השלדה מגיעה בחמש מידות בין "15.5 ל "21.5 – שאפו!

כמקובל בימים אלו, לשלדה מגינים אינטגרלים, באש גארד ומוביל שרשרת וחווט פנימי בגימור ומיקום מדויקים ביותר שהצליח לא להוסיף קרקושים מיותרים, להראות ממש-ממש טוב ולקבל את השם קונטרול פריק.

חלקים בולטים

הסלאש 9.8 מגיעים עם אבזור טוב למדי, אך בעיני, חסרה רמת גימור נוספת גבוהה יותר לרוכב התחרותי כפי שהייתה אשתקד על דגם ה 9.9. אבזור קצה כגון קראנק וחישוקי קרבון היו משילים מספר מאות גרמים מהאופניים והופכים אותם לאופני "race ready" מושלמים. לכידון זווית משיכה אחורה שאינה לטעמי, אך זה כמובן אינו דיל ברייקר. את מוט האוכף המתכוונן של בונטרגר אהבתי במיוחד עקב רגישותו המדוייקת למצבי הביניים ונוחות השליטה בו. עלייתו האיטית יחסית תורמת ליכולת למצוא גובה ביניים רצוי ללא עיכוב, ומנגד, הוא מפעיל מספיק כח הרמה כדי לעלות עד סוף המהלך ללא צורך בפישוק והרחבת עצמות האגן כדי לאפשר לכסא לעלות. מעבר לכך, חישוקי בונטרגר ליין עלית 30 הרחבים הרגישו יציבים וקשיחים ומערכת ההינע איגל GX תפקדה יפה מאד בתקופת המבחן.

על השביל

אני תמיד מתרגש כשאריק (עורך האתר) מתקשר ואומר "מיליסו, אתה בוחן את XYZ (אופני אנדורו כשלהם)". כרוכב וותיק חובב DH וכשבבעלותי אופני "29 שובבים וקצרי מהלך בלבד, מבחן לאופני אנדורו תמיד מרגש ומחזיר אותי לתקופות נוסטלגיות קסומות. לחוש שוב סאג אמיתי, את ה"כבדות" של מתלים דבוקי קרקע, הבטחון של דרופים וקפיצות על אופנים ארוכי מהלך. גינות הסלעים שעוברות תחתי ברכות מלטפת, היכולת המופלאה של שמירת קווים והאחיזה הבלתי מתפשרת שמאפשרת בלימה מאוחרת לפני פניה – לזה אני קורא תענוגות החיים.

והסלאש לא מאכזבים. האופניים נראים כמכונה הששה אלי קרב. הזויות מדוייקות, סכימת הצביעה מושכת את העין ונראית טוב. האבזור (כמעט) ללא דופי. כוון האופנים פשוט וברור, ללא התחכמויות מיוחדות. כוון לחץ בבולמים, התאמת לחץ צמיגים, קצת סט אפ לתא הטייס ומוכנים לדרך. מזג האויר בתקופת המבחן עדין איפשר לשאת בקבוקים ולא תיק. מפתח המשולש הקדמי מאפשר לשים בקבוק בגודל סביר כל עוד ההוצאה נעשית מהצד.

את המתלה עתיר התשבוחות של טרק אנו מכירים שנים רבות. במצב פתוח, המתלה הרגיש עמוק ופרוגרסיבי דיו כך שכמעט לא הורגש סוף המהלך בתקופת המבחן (גומית הסאג הראתה שמלוא המהלך נוצל כך שהמתלה עבד נכון עבורי) אם כי המתלה סבל מנדנוד מורגש בפידול במצב פתוח בשונה ממתלים מקבילים של השנים האחרונות. ראוי לציין את יעילות מצב הפידול המצב האמצעי בבורר המצבים של הבולם האחורי RE:aktiv. לא יודע מה ואיך הם עשו את זה אבל הבולם מרגיש נעול ברכיבה על כביש, ובמגע ראשון עם שטח, "נפתח" וכמעט ואינו מורגש. כך שזהו בהחלט מצב הבולם המומלץ לרוב הרכיבות. אפילו בירידות טכניות מאד, לא הורגש חסרונו של בולם שאינו במצב פתוח לגמרי.

היגוי והתנהגות – הסלאש אופנים מאד צייתנים וצפויים בהתנהגותם. שלדת הקרבון הקשיחה, אורך תומכות השרשרת הקצר יחסית ומרכז הכובד הנמוך מסייע בכך, אם כי עקב זוית הראש והמשקל הכללי יש לנהוג בהם באסרטיביות כדי להיות בדיוק איפה שהתכוונת על השביל. בשילוב עם הבולמים המצויינים והצמיגים המפתיעים לטובה, האופניים "מושכים" את הרוכב לרכיבה מהירה ללא חשש. הסלאש יקנו המון בטחון ברכיבה גם לרוכב הפחות מיומן וכמובן למי שחי את החיים בנתיב המהיר.

צמיגי הטיובלס Bontrager XR4 Team issue הפגינו איזון טוב בין גלגול יעיל ואחיזה מצויינת. אם כי לגלגל הקדמי הייתי בוחר צמיג בעל חתך פחות עגול ובעל קוביות צד משמעותיות יותר להגברת האחיזה.

השילוב של המתלה, הצמיגים ותנוחת הישיבה גרמו לי לבצע רכיבות מלאות, עתירות בטיפוס, ללא מאמץ או תשישות יתר בסופן (בהשוואה לאופנים אחרים) וזאת כמובן עם מספר גביעים/מדליות סטראבה בכל רכיבה. ואפילו בטיפוסים! וזו אולי הנקודה החשובה ביותר במבחן זה.

סיכום

הסלאש הרשימו אותי מאד. לא כי הם אופני האנדורו הטובים ביותר, לא כי השיכוך הוא הטוב ביותר. לא כי הם קלים במיוחד ולא כי יכולת הפידול שלהם יוצאת דופן.

הסיבה היא שבמכלול הפרמטרים הנ"ל, הסלאש תפקדו מצויין, היכולת לשלב בניהם בצורה כמעט מושלמת יצר אופניים מאד ורסטילים, מה שהופך אותם לאופני GO TO הראשונים לכל רכיבת שבילים/ אולמאונטיין או אנדורו.

ההבדל מאופניים רבים אחרים המכוונים להיות "זוג אופניים אחד שעושה הכל" הוא שהחבילה הטובה הזו מגיעה באופני 150/160 מ"מ ובד"כ שמורה לאופנים בעלי מהלך קצר יותר. אני בספק אם טרק בעצמם כוונו לקטגוריה הזו, אך כשהחסרונות של המהלך הארוך לא מורגשים, אין לדעתי מניעה ליהנות מהם.