גביע העולם ב DH, סבב 2, פולין. יומן צילום ועוד- דניאל בר

צילם וכתב: דניאל בר

29/05/2024

נסיבות משונות הביאו אותי לצלם בסבב השני של גביע העולם בדאונהיל בפולין.
בכל זאת- שנת מלחמה, כמה חודשי מילואים, לא המצב האידיאלי להרחיב אופקים ולטוס למירוצים ברחבי העולם.
כבר לא מעט שנים שאני מצלם עם גולשים, חברות והפקות של סקי וסנובורד, היקום המקביל הזה משלים מבחינתי לעולם האופניים. בד”כ, מי שגולש בחורף, גם רוכב בקיץ, וספציפית הרבה גולשים מעולמות Freeride \ Backcountry רוכבים אנדורו ודאונהיל.
ככל שהמשכתי להיכנס לעולם האופניים, כך רציתי גם להשתלב בתעשייה ולצלם פרויקטים הקשורים בכך.
אבל כמו שאני מכיר מעולם השלג ובעצם מכל ענף ספורט יחסית קטן ונישתי, לא מקבלים עבודות דרך הגשת מועמדות ולא דרך שליחת מיילים. חייבים להיות שם, לצלם, לדבר עם האנשים, להבין מי נגד מי ואיפה אפשר להשתלב. מה שנקרא "שיווק מדלת לדלת".

"דאון היל והקשר היהודי"

to make a long story short, אחד הגולשים שאני עובד איתם כבר כמה שנים שהוא גם השותף המרכזי שלי לפרויקטים באירופה, התחיל לעבוד עם אית’ן- סוכן ספורטאים יהודי שגר בארה”ב, מנהל לא מעט גולשי סקי וסנובורד וגם מספר רוכבי דאונהיל, הוא מצלם בעצמו בכל המירוצים של אליפות העולם ויש לו זיקה חזקה מאוד לישראל.
אית’ן גם עובד עם רואי אוסטפלד- רוכב ישראלי צעיר ומוכשר בטירוף (ארחיב בהמשך) שמתחרה בגביע העולם.
אית’ן חיבר את כל הנקודות, הזמין אותי למירוץ בפולין ולעבודה שלו עם קבוצה אחת שמתחרה שם וכמה רוכבים שהוא מייצג, ועל הדרך גם חיבר אותי ואת רואי לתוך איזשהו פרויקט דוקומנטרי שהוא מצלם. הקדמה מעט ארוכה אבל פה ניגש לעניין שלשמו התכנסנו- דאונהיל!

רואי מטפל באופניים על מרפסת הדירה שלנו

אית'ן, שותפי לעבודה ומי שהביא אותי לתחרות

מי מכם שעוקב אחרי מירוצי הדאונהיל של גביע העולם, ה DH World Cup (או זכה לצפות\ להשתתף במרוצים שהתקיימו אי אז בישראל) יודע שזה ספורט פסיכופטי ומרגש בטירוף.
מהירויות גבוהות, מלא זמן אוויר, התרסקויות גרנדיוזיות וקהל מטורף – קיצר חתיכת שואו, ובמיוחד באירופה שם תרבות הדאונהיל היא רחבה ורבת שנים.
העיר Bielsko-Biala בפולין הצטרפה השנה לרשימת היעדים המכובדים שמארחים את סבב גביע העולם בדאונהיל. יעדים כמו לה-ז’ה בצרפת, לאוגנג באוסטריה ו-ואל די סולה באיטליה.
בסופ”ש אחד נערכו מירוצי הדאונהיל והאנדורו של ה UCI.
מסתבר שהפולנים חזקים מאוד באופניים, ובכפר התחרות ומסביב הסתובבו אלפי מעריצים עם מיטב אופני הטרייל והאנדורו, וגם אגב המון המון אופניים חשמליים, רמז או הוכחה לאן התעשיה הולכת.

מירוץ הדאונהיל התקיים בעיירה Szczrk (מבטאים את זה משהו כמו- שצ’רק) ובאזור הרכבל שמעלה למסלולים של הבייק-פארק ומסלול התחרות, נבנה גם כפר התחרות שהוא בעצם אזור הסיום הענק עם שער הסיום ויציע צפיה, והחלק היותר מעניין מבחינתי, ה Pits- האזור התפעולי של הספורטאים והקבוצות המתחרות. המראה המוכר והמלהיב עם משאיות הענק והאוהלים המפוארים שדרכם אפשר לראות את המכונאים של מיטב הרוכבים מכינים את האופניים למירוץ, או את המתחמים של RockShox ו Fox שמטפלים בכל הבולמים של כל קבוצות העילית.

ה PITS , ממש אחרי ההקמה, לפני שהתחילו ימי המירוץ ובמרוץ עצמו

בולמים שמחכים לטיפול באוהל של RockShox

תמיד מעניין להתהלך שם, לשטוף את העיניים ואולי אם יתמזל מזלכם אולי תעשו סלפי עם לואיק ברוני או גרג מינאר.

כמובן שלצד קבוצות העילית יש גם המון המון קבוצות קטנות יותר ומתחרים פרטיים- להלן ה Privateers.
זה אחד הדברים היפים והמגניבים בעיני בספורט הזה, לצד ספורטאי-על עם חוזים עתירי מזומנים עם צוות של מכונאי, פיזיותרפיסט ושף צמוד, יכול לבוא גם כל רוכב/ת שיש לו מספיק נקודות UCI או רשום תחת קבוצה ‘רשמית’. רוכב "רגיל" עם אופני דאונהיל מהמדף, להיזרק בקראוון שלו או באוהל או בדירה עם עוד 8 רוכבים, ולהתחרות ראש בראש עם כל הגדולים. ולפעמים גם להצליח.
וכמובן שהתחרות היא גם המקום שרוכבים יודעים שעם ביצועים מספיק טובים לאורך העונה, הם יכולים לקבל חוזים בקבוצות בעונה הבאה ואולי אולי אולי גם להרוויח כמה דולרים (אבל זה כבר באמת נדיר)

אופניים של מתחרים מתוך אוהלי הקבוצות

האופניים החדשים של Specalized שנמצאים בפיתוח כבר 2 עונות וזוכים בעשרות פודיומים

המרוץ ב Bielsko-Biala

נפגשנו בפולין (אית’ן, רואי ואני) ביום שני. ביום שלישי התמקמנו ואת אחה"צ הקדשנו לביקור קצר ועוצמתי מאוד באושוויץ שנמצא רק חצי שעה נסיעה מאתר התחרות. יש כל-כך הרבה מה להגיד על זה ועל הניגודיות בין העולמות אבל אשמור לפעם אחרת.
חמישי הוא יום Track Walk- כל הרוכבים והקבוצות עולים ברכבל לתחילת המסלול ויורדים אותו ברגל בפעם הראשונה (המסלול עדיין לא פתוח לרכיבה). ההליכה על המסלול היא חלק חשוב מאוד מהרכיבה – אפשר לראות ולהרגיש את התנאים ובאזורים היותר טכניים, לבחור ולבחון את הקווים האפשריים ולהבין מה יעבוד הכי טוב.

בדיקת המסלול בפעם הראשונה- Track Walk

שישי הוא יום אימונים שמחולק לכמה סשנים שונים בין הקטגוריות השונות. זה היום שבו המסלול נפתח לראשונה והרוכבים מנסים ובוחנים אותו.
ראוי וחשוב לציין שבניגוד לשאר התחרויות בסבב, המסלול בפולין הוא חדש וזו שנה ראשונה שרוכבים אותו. הרבה מהמירוצים נערכים כבר הרבה שנים באותם מקומות ולכן מי שרכב בשנה שעברה בפורט וויליאם או לאוגנג לדוגמה, כבר מכיר פחות או יותר את המסלול.
כאן בפולין המסלול חדש לכולם והיו לא מעט שמועות לפני המירוץ על כך שהוא שטוח מדי, לא מאתגר, יש בו יותר מדי קפיצות ואולי לא ראוי למסלול גביע העולם בדאונהיל. אחרי יום האימונים הראשון הדעות קצת השתנו. אמנם יש בו המון קטעים בנויים בסגנון בייקפארק עם ברמים, קפיצות (המון קפיצות!) וכו’ – אבל יש בו גם לא מעט קטעים טכניים תלולים ביער שראו לא מעט התרסקויות.
בחזרה ליום האימונים הראשון- מזג אוויר יבש וחמים של בערך שבוע לפני התחרות הפך את המסלול ליבש, מאובק ומהיר מאוד. כך היה החצי הראשון של היום עם תנאים קיציים והרבה אבק של ברמים מתפוצצים.

רכיבה ביום האימון הראשון, כשהיה יבש

ואז הגיע גשם, הרבה גשם. שהפך את האבק לבוץ דביק וחלקלק שהביא הרבה התרסקויות.
שינוי התנאים מכריח את הרוכבים לבחור קווים חדשים והופך הכל למעניין הרבה יותר.
יום האימונים הוא לפני כל סינון\ מוקדמות ולכן אפשר לראות בערך 300 רוכבים שטסים על המסלול אחד אחרי השני כל כמה שניות.

שבת הוא יום המוקדמות וחצאי הגמר. אנחנו מתעוררים מוקדם, לוקחים את רואי לאזור התחרות ועולים לצלם על ההר. זה יום עמוס מאוד ומלחיץ מאוד.
בקטגוריות ה-ELITE גברים ונשים – רק 60 הרוכבים המהירים ביותר (מתוך 200 בעילית גברים) יעלו לחצאי הגמר (ומשם 30 יעלו לגמר). התוצאות צפופות וצמודות והרמה גבוהה. הבדל של 2 שניות יכול להתבטא בפער של 20 מקומות בדירוג ולעשות את ההבדל בין לעלות לחצי הגמר או לסיים את הסופ”ש.
בקטגוריות הג’וניור של רואי אין חצאי גמר, רק 30 המהירים ביותר עולים לגמר.
זה משחק אכזר וגם רוכבים מנוסים מאוד שכבר עמדו על הרבה פודיומים בקריירה יכולים לפשל במוקדמות או בחצי הגמר ולא לעלות לראן הקובע.
זה מה שקרה הפעם ל-Greg Minaar, אחד הרוכבים המעוטרים ביותר בהיסטוריה של הספורט, שחזר השבוע מפציעה ולא השיג תוצאה טובה מספיק כדי להעפיל לגמר.

רכיבה ביום האימון הראשון כשהתנאים השתנו והתחיל הגשם

עובד תחזוקה של המסלול, לפעמים נדרשים הידוקים ושינויים של המסלול גם תוך כדי האימונים

הצד האחר (של העבודה) בתחרות דאון היל

שישי ושבת הם גם הימים הכי עמוסים שלי מבחינת צילום. מ 8 בבוקר עד 4-5 אחה”צ על המסלול הלוך וחזור, מחליקים ביער, שוכבים על שיחים ובאבק כדי להשיג את התמונה או הסרטון שרוצים.
בניגוד לספורט חורף, שם אני בד”כ עובד לבד או אולי עם עוד צלם אחד בספוט, ובקשר מתמיד עם הגולשים כדי להשיג יחד את השוט שרוצים, פה זה משחק אחר לגמרי. יש המון צלמים מסביב (את חלקם אני מכיר היטב מהאינסטגרם\ יוטיוב \ מגזינים והם אגדות בתחומם). מצד אחד יש המון רוכבים שמגיעים כל הזמן וזה נותן הזדמנות לבחון כל מיני קומפוזיציות, כיוונים ושוטים שונים. מצד שני המסלול ארוך, יש הרבה מה לראות והרוכבים טסים אז כל הזמן יש פחד להחמיץ את התמונה שבאמת רוצים, או שפשוט קשה לבחור מה הכי טוב ורלוונטי.

יום הרכיבה נגמר אבל להרבה צלמים ואנשי מדיה העבודה רק מתחילה. מהמסלול הולכים לשעות ארוכות של עריכת תמונות או וידאו כדי להספיק לשלוח ולפרסם חומרים בלילה או מוקדם בבוקר.
גם פה העבודה לא פשוטה וצריך לסנן ולהבין איזה תמונות רלוונטיות, איזה רוכבים רוצים לראות ואיזה מקטעים של המסלול מייצגים את היום בצורה טובה.
אני הייתי הפעם ‘סוכן חופשי’ – כלומר לא היה לי איזה דד ליין מטורף או עורך שדרש חומרים. אבל עדיין רציתי לצלול באותו היום לתוך העריכה כדי להבין טוב מה עובד ומה לא, לראות מה יצא וגם לפרסם כמה תמונות.

עוד רכיבה מהיום של המוקדמות וחצאי הגמר

רואי אוסטפלד, והרוכבים הישראלים הנוספים בסבבי התחרויות באירופה

ההיילייט של שבת מבחינתי היה ראן המוקדמות של רואי. הוא היה מהיר מאוד באימונים והחזקנו אצבעות שיהיה לו ראן טוב שימקם אותו בטופ 30 כדי שיעפיל ממנו לגמר.
לצערנו הוא התרסק בחצי הראשון של המסלול וזה עלה לו בשניות יקרות שמיקמו אותו מחוץ ל30 הראשונים הפעם.

הלב נצבט קצת ויש אכזבה, אבל רואי רוכב חזק מאוד, מוכשר בטירוף ובעיקר הוא ממש ממש ממש רוצה את זה.
אין ספק שנקודת הפתיחה של להיות ישראלי בסבב גביע העולם בדאון היל היא נקודת פתיחה לא פשוטה כלל. בלי ענף ממשי שקיים בישראל, עם תשתיות מועטות עד כדי לא קיימות, ובלי הרבה תמיכה כלכלית, צריך הרבה מאוד רעב ומוטיבציה ענקית. והם לבדם כוח מניע אדיר עבור רוכבים כמו רואי.
אפשר לראות לא מעט רוכבים צעירים מוכשרים שגדלו באנגליה, אוסטריה או צרפת – הדרך שלהם לחוזה בקבוצה או לפחות לתמיכה מלאה בעונת מרוצים, היא דרך קצרה בהרבה. אין ספק שהם עובדים קשה, אבל לרובם זה יבוא יותר בקלות מאשר לישראלים.
ביליתי את השבוע הזה עם רואי וכל-כך קל לראות כמה הוא רעב וכמה הוא רוצה את זה.
יש לו משמעת אימונים ותזונה אדוקה מאוד, הוא מטפל לבד באופניים על המרפסת מתוך ארגז כלים קטן שיש לו במזוודה, ובעיקר הוא ממש רוצה ואוהב לרכוב דאונהיל.

רואי אוסטפלד באימונים

רואי מאוד מהיר ומוכשר. בעונה שעברה, עונת הבכורה שלו באליפות העולם, היו לו תוצאות מרשימות מאוד כולל טופ 10, והעונה הוא בהחלט יכול לשחזר אותן ואולי גם יותר. שווה להזכיר גם את עמרי דנון שמתחרה בדאונהיל בסבב העולמי, נגה כורם, עומר הוטמן ואלעד שפאנוף שהמתחרים בסבב האנדורו המקביל. נגה עם המון הישגים אדירים בקריירה ועדיין נמצאת בטופ העולמי של האנדורו, ואלעד – גם הוא רוכב צעיר, חזק ומבטיח. שמשיג לאחרונה תוצאות טופ 30 בסבב האנדורו.
כיף לראות את כולם נותנים בראש ורוכבים חזק, הנקודה היחידה שקצת מבאסת היא שבאמת קשה לרוכבים צעירים להשיג תמיכה, שלא לדבר על מימון מלא לעונת התחרויות.
וברמה הלאומית (לא שיש הרבה לצפות אבל בכל זאת.. ), באופן די מובן איגוד האופניים משקיע יותר ברוכבי XC וכביש- אלה ענפי ספורט אולימפיים יותר פופולריים מדאונהיל ואנדורו. אבל גם העולם הזה משתנה, ואם יפקחו את העיניים שם במשרדים – יראו שיש פה כמה רוכבים שמשיגים תוצאות בטופ העולמי – והגיע הזמן שיקבלו יותר תמיכה מהאיגוד ומגופים עסקיים פרטיים כדי לאפשר להם להתרכז יותר ברכיבה ואימונים ולהביא עוד תוצאות מרשימות.

לפני זינוקים לחצאי הגמר – חימום והכנות אחרונות

יום הגמר- חגיגת אופניים מטורפת

יום ראשון הגיע, יום הגמר. אחרי גשם קל בזמן הגמר של הקטגוריות הצעירות, השמש יצאה לפני הגמרים של העילית והמסלול התייבש, התהדק והפך למהיר מאוד עם תנאים מעולים סה"כ.
בעילית נשים אחרי ניצחון בסבב הראשון בפורט וויליאם וזמנים מהירים במוקדמות וחצאי הגמר, ואלי הול הייתה המועמדת המובילה לזכיה, אבל התרסקות בפניה תלולה בחלק הראשון של המסלול, העניקה את הניצחון למארין קאבירו הצרפתית.

בגברים המוקדמות וחצאי הגמר היו צמודים ומותחים. הזמנים הטובים בחצי הגמר ביותר היו של לוריס ורז’ייר (Loris Vergier) הצרפתי ודקוטה נורטון האמריקאי. כמובן שלואיק ברוני (שמתהדר בכינוי המוצדק – SuperBruni), האלוף מאשתקד, מוביל הסבב הנוכחי וכנראה הרוכב החזק והעקבי ביותר בעולם, היה מועמד מוביל לזכיה.
ברוני זינק כשנשארו 11 רוכבים לסיום והשיג את הזמן המהיר ביותר בפער גדול של 1.5 שניות מהמקום השני. הוא שמר על המקום שלו בכיסא החם על הפודיום, עד שהגיע רונן דאן (Ronan Dunn) האירי הצעיר, עם ראן מטורף. הוא עקף את ברוני ב0.046 שניות והשיג ניצחון בכורה באליפות העולם.
הקהל היה בטירוף, השמפניות התעופפו ובאופן כללי האווירה במירוצי דאונהיל היא מחשמלת במיוחד. בקיצור- לכו לבדוק את לו”ז התחרויות ותגיעו לאחת משש התחרויות שנשארו העונה.

קהל פולני

לואיק ברוני – כוכב העל הבלתי מעורער של השנים האחרונות, שהוא גם בחור די נחמד

Finn Iles מספשלייזד גראביטי מזנק לחצי גמר

Laurie Greenland מסנטה קרוז סינדיקט מזנק לחצי גמר

Runnan Dunn חוגג ניצחון ראשון

תעשיית האופניים/מרוצי ה DH לאן

לא נדרשת שיחה ארוכה מידי עם אנשים ורוכבים מהעולם הזה כדי לשמוע שמועות ורכילויות מכל הסוגים והמינים.
הענף צפוף, קטן ואינטנסיבי ולכן מביא גם הרבה שיח פנימי, כנראה כמו בכל חברה/ תעשיה.
החל מרכילויות פרטיות ואישיות ועד לעתיד התעשייה, איזה רוכב יחתום באיזו קבוצה ואיפה יש ריבים בין המנהלים לרוכבים, בשבוע הקצר הזה הספקתי לשמוע הכל.
הכל כאמור בגדר שמועות, והאמת שרוב הדברים "הצהובים", לא באמת מעניינים אותי ובטח לא מעסיקים אותי, אך אחד הדברים היותר מדוברים ורלוונטיים הוא העיסוק סביב הגוף השולט/ גוף השידור במירוצים הללו.
באמצע עונת 2022, התאחדות האופניים הבינלאומית ה UCI, הכריזו שהחל מעונת 2023, כל זכויות השידור של מירוצי ה DH, XC וEDR (אנדורו) יעברו לדיסקברי/ וורנר בראדרס (כן אותם Warner Brothers שהם אולפני ענק ומפיקים סרטים הוליוודים).
רדבול טי.וי המהוללים והמעולים איבדו במכרז את זכויות השידור (לצערנו הצופים), והשידור הפך להיות יותר טלוויזיוני, עם תפוצה בערוצי דיסקברי ויורוספורט ועוד המון שינויים. השידור גם הפסיק להיות חינמי ועכשיו כדי לצפות בשידור ברשת, צריך לשלם.
קצרה היריעה מלהיכנס לכל המשמעויות של השינוי הזה, אך אומר בקצרה ש Warner Brothers הם למעשה ה"בעלים"של תחרויות הדאונהיל עכשיו, וככאלה הם מכניסים שינויים במבנה התחרויות (הוספת חצאי הגמר לדוגמה), בוחרים מסלולים חדשים ולמעשה משפיעים על הספורט עצמו ולא רק על השידור וההפצה.
הלוגיקה היא כמובן הרחבת הענף, הגדלת החשיפה וכסף כסף כסף. לרוכבים, לקבוצות, לספונסרים, לגופי השידור. אך אם תשאלו את הרוכבים, גם אלו ביניהם שלא מרוויחים הון עתק, יש להם המון ביקורת על השינויים הללו. (בלט במיוחד הסטיקר F*ck Semis – שמתייחס להוספת חצאי הגמר השנואים, ונצפה על ארגז כלים של מכונאי בקבוצה מוכרת מאוד מאוד).
יש חשש אמיתי בקרב הרוכבים ובכלל שעם השינויים הללו, התאגיד הענק הזה יהפוך את הענף לנגיש אך ורק לרוכבים שמגיעים מקבוצות גדולות ועשירות, ויקח את ההזדמנות מכל אותם רוכבים Privateers שהם כמוני כמוכם (חוץ מזה שהם רוכבי על), ויכולים להיות סיפור הסינדרלה שכולנו אוהבים.
כל הדברים הללו כאמור מבוססים על שמועות ושיחות פנימיות בין כל מיני אנשים, אך ניתן בהחלט לומר שיש שינוי ויש הרבה חיכוך סביבו.

סטיקר שלא כלכך אוהב את המדיניות החדשה של ה UCI לגבי חצאי הגמר

סיכום

יש עוד המון מה לומר ולדווח מהעולם הזה, ניסיתי להביא פה איזו ערבובייה בין חוויה אישית, דיווח מקצועי ויומן צילומי שעוזר להמחיש את הטירוף שמתרחש במקום הזה.
מקווה להיות כאן לפחות בעוד מירוץ-שניים הקיץ ולהמשיך לדווח לכם משם.
למי שרוצה להמשיך להתעדכן ולראות את העולם הזה מהבפנים של הבפנים – כמה המלצות צפיה:
לפני ואחרי המירוצים: צפו בהכנות ובסיכומים של PinkBike, וגם של השידור הרשמי של ה UCI.
שניהם מביאים את הסיפור של ההכנות, המירוץ עצמו וסיכומים קצרים של הראנים הזוכים.
פינקבייק בעיני עושים עבודה יותר 'צבעונית' ויצירתית.
חובת צפייה: למרות שרדבול איבדו את זכויות השידור, הם עדיין עושים את התוכן הטוב בענף (בפער), וכבר שתי עונות שהם מפיקים סדרת מופת בשם Race Tapes.
הסדרה עוקבת אחר סבב הדאונהיל והקרוס קאנטרי ומביאה את כל הסיפורים הכי מעניינים ומרגשים בשילוב מעניין של שני העולמות הללו. קצת כמו סדרת הפורומלה 1 בנטפליקס – רק על אופניים.
באמת עשוי מעולה, גם למי שלא חי את הז'אנר.

יאללה נתראה בקרוב דניאל.

רוצים להיחשף להרפתקאות סופר ייחודיות ולשטוף את העיניים בתמונות מדהימות? מוזמנים לעקוב אחרי עמוד האינסטגרם של דניאל כאן