ווינר אפיק ישראל 2025 בשיתוף קק"ל- סיכום סטייג' 1, יום התחרות השני

כתבו: צוות Bike.il, נעמה נוימן, אייל קצנשטיין (קצי) תמונות: עופר עברי, דותן הלוי, יואב לביא

18/09/2025

אחרי סטייג' הפרולוג הקצר והאינטנסיבי שפתח אתמול את מהדורת העשור של ווינר אפיק ישראל בשיתוף קק"ל ובחסות טרק, הצמדים הוזנקו הבוקר לסטייג' הראשון של ווינר אפיק ישראל 2025 הפעם בזינוק המוני מתוך הבוקסים שנקבעו לפי התוצאות מאתמול. החולצות הצבעוניות הרשמיות של מובילי כל קטגוריה הובילו את השיירה משער הזינוק בכפר התחרות הססגוני על רצועות החוף היפיפה של מלון נחשולים בחוף כרמל, לקראת יום ארוך ואינסטיבי מאוד.

המסלול של היום השני נפתח במקטע מישורי ומהיר במיוחד, דרומה על קו החוף דרך בריכות הדגים של מעגן מיכאל, כשהדבוקה שועטת במהירות גבוהה ומנסה למצוא את הקצב הנכון ל־82 הקילומטרים שניצבים מולה. משם המשיכו הרוכבים בשבילי השדות החקלאיים של חוף כרמל לאורך כביש 4, עד הפנייה מזרחה לכיוון בנימינה – שם חיכתה להם מסיבת עידוד ססגונית בביה"ס גוונים שחיממה את האווירה.

ההיילייט האמיתי של היום חיכה בהמשך: סינגל עירון החדש של קק"ל. סינגל אינטנסיבי, מהיר וטכני לפרקים ועמוס פאן, הוא דרש מהרוכבים גם דיוק אך בעיקר רזרבות אנרגיה אחרי המישורים הקשוחים שקדמו לו. מי ששמר כוח והתלבש על הרכבת הנכונה – זכה לרגעים של רכיבת זרימה טהורה.

אחרי כ 30 ק"מ רצופים של סינגל, נמשך הסטייג' במגמה מזרחה, על רצף השבילים החקלאיים המוכרים של חוף כרמל, עד לחזרה אל כפר התחרות במלון חוף נחשולים. סה"כ 82 ק"מ, 600 מטרים טיפוס מצטבר, ו־28% סינגלים. כאמור יום מישורי בעיקרו, אבל כזה שמאפיין את גלצה שלרוב משלב בין קצב גבוה, מישורים מהירים ומתישים ותיבול טכני מדויק לשבירה טוטלית של המתחרים- הוא כלכך אוהב את זה…

אייל קצנשטיין (קצי) מסכם את סטייג' 1

זוהר (הילל) הוא חייזר!

אחרת אין הסבר למעיין הוואטים שנובע ממנו. אם תרצו דימוי ראליסטי יותר, דמיינו תימני שבלע כור גרעיני…

אבל אני מ'כפת לי, אני נהנה מזה. כל עוד אני מצליח לווסת אותו.

ביום הראשון לא הייתי מספיק על זה וכמה ק"מ לפני הסיום הגוף כבר לא הסכים להתעללות הזאת, האנרגיה נגמרה ותכלס גם הרצון לחיות. איכשהו זכרתי לסובב רגליים והצלחתי להגיע לדשא של הסיום, להישכב ולתת לחברי קבוצתי האהובה את הסיפוק של לצלם אותי במצב הצבירה הזה. אין שמחה כמו שמחה לאיד ואין על החברים להרים כשאתה נמצא כלכך נמוך.

אז היום, בסטייג' השני, מצאנו הזדמנויות לפרוק לו אנרגיה בלי שאני אשא בתוצאות. שלחתי אותו למלא בקבוק כשאני מדלג על הפידזון (בסוף לא נגעתי בבקבוק, אבל נשבע שזה לא היה בכוונה). הוא עזר לכמה חברים מהקבוצה מדי פעם. ובסופו של דבר הצלחתי לסיים את היום בדופק נורמלי.

אם כבר יש לי הזדמנות לספר על זוהר, אז חשוב להבין את הבעייתיות שלו: הוא גם גמיש וגם מגיע מעולם הטריאתלון.

אז הוא יורד לתנוחת נג"ש על הבולמים, מה שהופך אותו לבעל תועלת נמוכה מאוד בפילוח הרוח. תוסיפו לזה את חוסר סבילות לראות רוכבים רחוק באופק מקדימה בלי להגיע אליהם וקיבלתם מיקס קטלני במישורים. אבל אני מ'כפת לי, אני אוהב מישורים.

עוד בעיה שלו היא שהוא ממש טוב בטכני. אפשר היה לצפות ממישהו עם הרקע שלו לתת לי את הסיפוק של סופסוף לקבל פרטנר שלא יהיה מהיר ממני בסינגלים, אבל גם כאן האכזבה עמוקה.

קצת לפני התחרות נפלתי (בלי פציעה רצינית) ואיבדתי המון מהביטחון והזרימה בסינגלים. מצאתי את עצמי (שוב) עובד נורא קשה בעליות ובמישורים להדביק פערים של כמה סיבובים או ירידות. במחנה האימונים המשובח של כפתורי, שושן רקח לנו מסלולי אימה וזוועה שהורידו את הביטחון עוד יותר. אבל כנראה שזאת היתה הכנה טובה, כי היום, הסינגל זרם ממש בסדר. אפילו הצלחנו להגיע לכמה חברי קבוצה מיומנים מבלי לשבור את הבנק (של הוואטים).

מפה לשם הגענו במקום שלישי בקטגוריה, הפרש שנייה מהמקום השני.

מחר מצפה יום אחר לחלוטין. 100 ק"מ בלי מישורים, ש-40 מתוכם בסינגלים. יהיה מעניין.

סיכום היו השני (סטייג' 1) של נעמה נוימן

אתמול היה נחמד, אבל היום התחיל האירוע. 82 ק"מ על 650 מטר טיפוס מצטבר – סטייג' מהיר ועצבני שנגמר על 23.5 קמ"ש ממוצע ופירק לא מעט חבר'ה, ובהחלט הכאיב בגוף.

מונירה ואני זוכות לזנק ראשונות מהקו הודות לחולצת המובילות מה שחוסך ים של אנרגיה ובהחלט מקליל את הבוקר המוקדם והקשוח הזה. אבל כולם עוד רעננים ומרוגשים והאנרגיות גבוהות. מה שבעיקר גרם לי לחשוש על מונירה לפני כל המישורים המהירים האלה.

הזינוק אכן מהר מאוד הפך למלחמה של מיקומים וקצב מהיר. מונירה שפחות מתורגלת ברכיבות מהסוג הזה איבדה הרבה אנרגיה אבל נלחמה ועקבה כמה שיכלה אחרי הגלגל שלי. שחררנו רכבות מוקדם ממה שרציתי אבל עדיין הגענו לסינגל במיקום סביר. נתתי למונירה טיפה להתאושש (כן רוכבי קרוס קאנטרי מתאוששים בסינגל) ואז התחלנו להגביר ולתפוס הרבה זוגות.

היה מקטע נהדר של סינגל זורם ורכבנו בו מעולה. סיימנו את הסינגל עם רכבת איכותית שתכננתי להישאר בה עד הסיום ודאגתי שמונירה תישאר איתנו. המעבר בפידזון בבית ספר גוונים היה אדיר עם המון ילדים אנרגטיים שעודדו בטירוף. זה חינוך! רוב הזמן עבדתי ביחד עם עוד כמה זוגות בהובלה מתחלפת כשהשותפים שיותר סבלו נשארו לשבת בגלגלים (היינו כולנו זוגות כאלה שרק אחד מכל זוג יכול למשוך). זה היה מקטע מהיר שעבד לא רע. בשלב מסוים מונירה שחררה את הדבוקה והובלתי את הקילומטרים האחרונים.

סיימנו בזמן של 3:29:23 ש', אכן יום מהיר שעבר חלק בסך הכל. התקדמנו 10 מקומות בדירוג הכללי ואם נמשיך להתקדם וניכנס ל20 הראשונים זה יהיה מאוד נחמד.

פעם ראשונה בתפקיד "המנהלת"

מונירה נלחמת כאן באפיק הראשון שלה ועושה עבודה טובה, זה לא פשוט בכלל. דרכה אני חווה מחדש כמה האירוע הזה קשוח ודורש ניסיון ועומק. ומהצד שלי בפעם הראשונה בחיים, אחרי חמישה אפיקים, לעשות את האירוע הזה כחוליה החזקה זאת גם חוויה מעניינת. בפעם הראשונה אני חווה מהצד השני את ניהול הקצב, את הניסיונות גם לעזור וגם לא לחפור יותר מידי, את הניסיונות לדחוף קדימה אבל לא להביא את השותפה מעבר לקצה, את ההובלה במישורים עם זוגות אחרים ועוד "תפקידים" חדשים שזה מביא. אוהבת את הראשוניות של זה ואת השותפות עם מונירה. כיף לנו.

מחר יום סופר דופר קשה, מהקשים שאני זוכרת על הנייר. סקרנית ומצפה גם אליו!