לקראת ווינר אפיק ישראל 2026 בחסות ספשלייזד בשיתוף קק"ל- אחד על אחד עם גל צחור על המהדורה ה-11 של אפיק ישראל לזכר גיורא צחור

ראיין וכתב: אריק פלדמן | צילומים: עופר עברי, דותן הלוי, יואב לביא, רונן טופלברג באדיבות אפיק ישראל

16/04/2026

כמו בכל שנה, רגע לפני שווינר אפיק ישראל 2026 בחסות ספשלייזד ובשיתוף קק"ל פותח את הרשמה נפגשנו לשיחה אחד על אחד עם גל צחור. המנוע שמאחורי המפעל, זה שלא רק מפיק מגה אירוע אלא מייצר כבר למעלה מעשור סיפור מסגרת, מסורת, ענף ומש קהילה. לא משנה כמה פעמים כבר עשינו את זה (ועשינו לא מעט), תמיד אנחנו יוצאים עם התחושה שמשהו גדול עומד לקרות. דווקא בימים הלא פשוטים שאנחנו נמצאים בהם, התחושה הזאת מקבלת משמעות אחרת, עמוקה יותר, ואולי גם מדויקת ומתאימה יותר מתמיד.

ווינר אפיק ישראל 2026, בחסות ספשלייזד ובשיתוף קק"ל, חוגג השנה את המהדורה ה־11 שלו. וכשצחור מדבר ומתאר את האפיק הקרוב, ברור שמדובר בהרבה יותר מעוד אירוע. יש כאן שילוב של ניסיון, ביטחון, ובעיקר אומץ. אומץ לשנות, לזוז, ולהמשיך להוביל גם כשזה לא מובן מאליו.

אז מה חדש או מה צפוי בווינר אפיק ישראל 2026 בחסות ספשלייזד ובשיתוף קק"ל אתם שואלים? את עיקרי הדברים זיקקנו לכם כאן.

חוזרים צפונה – לא רק רכיבה, אמירה!

אחרי תקופה מוצלחת בחוף הכרמל, אפיק ישראל נפרד מנחשולים וחוזר צפונה למועצה אזורית מטה אשר ולגליל המערבי. אבל בניגוד למה שזה אולי נשמע במבט ראשון, זו לא רק החלטה של נוף או גיוון במסלולים – אלא מהלך שיש בו הרבה יותר עומק, ואפילו אמירה.

“אנחנו חוזרים למטה אשר. מטה אשר והגליל המערבי” אומר גל, ומיד מוסיף את ההקשר הרחב יותר. “הייתה התלבטות בין כמה אזורים לחזור אליהם – גליל עליון, רמת הגולן או גליל מערבי. אבל בסוף, אנחנו מרגישים שצריך להיות חלק ממה שקורה במדינה, ככלל – ובגליל בפרט.”

זו לא הפעם הראשונה שהאפיק “זז” עם המציאות. צחור מציין שגם אליפות הארץ במרתון שתתקיים במאי שאותה הוא מפיק הוסטה מהכרמל לבארי, מתוך אותה תפיסה. “התנועה שלנו, של רוכבי האופניים, האוכלוסייה והקהילה המיוחדת הזאת יכולה לעשות הבדל. לא יודע כמה גדול, אבל היא בטוח מייצרת תנועה שמניע אחריה הרבה מאוד אנשים.”

והוא לא מדבר רק תיאוריה. “המועדון שלנו עוד לא חזר לרכב בבארי”, הוא אומר בכנות, “אבל אנחנו נחזור עכשיו בזכות ההכנות לאליפות הארץ. ואני משוכנע שזה מה שיקרה גם עם החזרה לגליל המערבי”. מבחינתו, עצם ההגעה של מאות רוכבים לאזור היא כבר חלק מהשינוי.

עם זאת, אין כאן נאיביות. הבחירה הזו מגיעה גם עם מודעות מלאה לסיכונים. “יכולנו לבחור אזורים אחרים”, הוא מודה, “אבל בחרנו אזור שיש בו סיכון מבחינתנו. אבל זו לקיחת סיכון מודעת". גם אירוע ההשקה, שייערך בצפון, נכנס לאותה משוואה: “כמה שיותר צפוני – זו ריזיקה יותר גדולה. אנחנו יודעים את זה ומתנהלים מול זה”.

ומה שמעניין – זו לא החלטה רגעית שנולדה מתוך אירוע אחד, להפך. “חשבתי על זה כבר תקופה ארוכה, עוד מהמלחמה הקודמת”, הוא מסביר. “הייתה התלבטות אמיתית לאיזה צפון לחזור. אבל עכשיו אנחנו הולכים על הגליל המערבי”.

ובסוף, כמו הרבה דברים באפיק, זה חוזר גם למקום האישי. “אני מודה שהמערכה האחרונה גורמת לביצים שלי לרעוד”, הוא אומר בלי פילטרים, “אבל אני אופטימי. כי אחרת – אתה קופא. לא זז. לא עושה כלום.

“אני מרגיש שאני חייב את זה למפעל הזה… ואני מרגיש שאני חייב את זה גם לגיורא,” הוא אומר בכנות. “בלי זה, בלי הדבקות הזאת, הייתי נשבר 200 פעם בדרך.”

וכמו כמעט בכל שיחה עם גל, גם כאן אי אפשר באמת להפריד את הסיפור מהשם שמלווה את האירוע מהרגע הראשון – גיורא צחור. אבל זה לא מגיע כ"פינת זיכרון", אלא כמשהו חי, נושם, שממשיך להשפיע על כל החלטה. “לא התכוונתי שנדבר על גיורא,” הוא אומר תוך כדי השיחה, “אבל זה שם. זה כל הזמן שם.”

עבורו, זו לא רק הקדשה – זו דרך חשיבה. מצפן. “אני תופס את עצמי הרבה פעמים שואל, מה גיורא היה עושה. ויש כמה משפטים שלו שצרובים בי והולכים איתי כל הזמן.” בתוך כל הלחצים, האתגרים והמורכבות של להפיק אירוע כזה בישראל – זה גם הדלק שמניע אותו קדימה.

ובאיזשהו מקום, זה גם מסביר את הבחירות של השנה – את החזרה צפונה, את לקיחת הסיכון, ואת הרצון להמשיך לבנות משהו שיש בו משמעות מעבר לספורט.

שותפים חדשים – מנוע הצמיחה של האפיק

מאחורי הקפיצה קדימה של אפיק ישראל 2026 עומד גם שינוי משמעותי בצד השותפים. ווינר ממשיך כטייטל ספונסר, ולצידו נכנסת השנה ספשלייזד כשותפת האופניים הרשמית – מהלך שמביא איתו לא רק שם גדול, אלא גם מחויבות חדשה לסטנדרט.

“זה הרבה שמן בשרשרת,” אומר צחור. “זה חדש, זה נותן מוטיבציה, וזה גם מחייב אותנו להוכיח. אנחנו רוצים להיות ראויים לזה.”

אבל מעבר לאנרגיה ולמיתוג, מדובר בעיקר במשאבים – ואלה קריטיים לאירוע בסדר גודל כזה. “אי אפשר להרים אירוע כזה רק מהרשמה,” הוא מסביר בפשטות. “זה לא עובד ככה. כל שקל שמגיע מבחוץ – מאפשר לנו לעשות את הדבר הזה ברמה גבוהה יותר.”

וההשפעה היא ישירה על הרוכבים. “יש יותר משאבים, וזה חוזר אליהם – בפסיליטיז, בערכת משתתף, בדברים הקטנים והגדולים,” הוא אומר.

המסלולים – גליל מערבי, אבל לא כמו שהכרתם

על המסלולים עצמם, כמו תמיד, יש יותר כיוונים מאשר תשובות סופיות – וזה בדיוק חלק מהקסם של אפיק ישראל. הפורמט נשאר מוכר: פרולוג ושלושה סטייג’ים, אבל הקומפוזיציה ממשיכה להשתנות ולהתעדכן משנה לשנה. “אנחנו משחקים עם העומסים בין הימים”, מסביר צחור. “לפעמים הפרולוג מרגיש כמו מיני סטייג’, לפעמים זה מתחלק אחרת – יש בזה כל הזמן סוג של תנועה.”

השנה, גם הפרולוג מקבל משמעות נוספת כחלק מהחזרה לצפון. “אנחנו רוצים להקדיש אותו לנהריה,” הוא מספר. “במהדורה הקודמת כאן זה היה עכו – הפעם נהריה. יש לזה הרבה משמעות בעיקר בימים אלה”. הכיוון ברור – חיבור חזק יותר לעיר ולסביבה, עם שילוב של הטיילת החדשה ואפילו נגיעות של ראש הנקרה כבר ביום הראשון.

מה שכן ברור כבר עכשיו – החזרה לגליל המערבי היא לא רק שינוי לוקיישן, אלא גם שינוי אופי רכיבה. “החזרה לגליל המערבי תבוא לידי ביטוי גם במסלולים – והם יהיו מדהימים,” הוא אומר בביטחון.

ועדיין, בתוך האופטימיות הזו יש גם ריאליזם. “אי אפשר כרגע להיכנס למסלולים, לא לפרוץ חדשים ולא לסדר מחדש את הישנים”, הוא מודה. המצב בשטח עדיין מגביל, אבל מבחינתו זה עניין של זמן. “זה יהיה בסדר, זה יקרה. אני לא מודאג.”

מי שמלווה את התהליך הזה מקרוב הם קק"ל, שותף מרכזי לאירוע – ולא רק ברמה הטכנית. צחור לא חוסך במילים: “דיברתי ממש עכשיו עם ‘אלוף פיקוד צפון של קק״ל’, מנהל מחוז צפון שלי בן ישי – יקיר ענף האופניים בישראל. מבחינתי הוא צריך להדליק משואה,” הוא אומר, ומיד מוסיף, “חשוב שידעו מה קק"ל עשו לענף שלנו. הם שינו אותו תרבותית.” ולנו לא נותר אלא להסכים – חד משמעית מהאחראים המרכזיים לאופן שבו נראה ענף אופני ההרים בישראל כיום.

בתוך המסגרת הזו, הכיוון ברור: לקחת את הפנינים של הגליל המערבי ולבנות סביבן חוויה עדכנית. הסטייג’ים עצמם ינועו בין אזורים מוכרים כמו חניתה לבין ניסיון להגיע גם לנקודות פחות צפויות.

“יש לי כמה כיוונים בראש,” הוא אומר, “אני רוצה להגיע גם למקומות רחוקים יותר, לא רק הקרובים.”

ובשורה התחתונה, למרות חוסר הוודאות הטבעי בשלב הזה – המסר שלו חד: “המסלולים יהיו מגניבים.”

כפר תחרות- בלי ים, אבל עם שדרוגים משמעותיים

עזיבת חוף הכרמל, ובעיקר הלוקיישן הייחודי של מלון נחשולים, היא לא עניין של מה בכך. במשך שנים הים, הריזורט והאווירה היו חלק בלתי נפרד מהחוויה הייחודית של האפיק – וכעת צריך לייצר את הקסם הזה מחדש. אבל מבחינת גל צחור, זו לא בעיה – זו הזדמנות לעלות רמה.

“העזיבה של הלוקיישן המאוד מיוחד במלון נחשולים מכריחה אותי לעשות עוד Upgrade לאירוע”, הוא אומר. “לא דרך חוף ים וריזורט חד פעמי כזה – אלא דרך דברים אחרים.”

הפוקוס עובר מהנוף לחוויה הכוללת, ומהלוקיישן עצמו לאופן שבו האזור מקבל את הרוכבים.

במקום להישען על ריזורט סגור וחוף ים, החוויה תיבנה מתוך המקום עצמו והחיבור אליו. ואם נדמה שזה אומר פחות – מבחינת צחור זה בדיוק להפך.

“אני הולך על חוויית 5 כוכבים,” הוא מחייך. “Happy hour לאקשורי בכל סוף יום, לפני ארוחת הערב – משהו כמו כניסה לחתונה. אוכל לפני האוכל, אווירה אחרת.” המטרה ברורה: לא להחליף את מה שהיה, אלא לשדרג אותו. “את מה שהים נתן – אנחנו ניתן דרך חושים אחרים,” הוא מסביר.

כפר התחרות יתבסס על חצר המועצה אזורית מטה אשר וסביב מלון אחוזת אקוודוקט שישמש כבסיס הרשמי. “אנחנו מתבססים על המשאבים של האזור,” הוא מוסיף. “יש שם גינה מגניבה, המקום עבר שינוי ואנחנו נהפוך אותו למרחב שכיף להיות בו ארבעה-חמישה ימים.”

בינלאומיות בהולד – הקהילה המקומית בפרונט

המציאות הנוכחית משפיעה גם על הממד הבינלאומי של האירוע. פחות רוכבים מחו"ל צפויים להגיע, אבל מבחינת צחור זה לא אומר ירידה בחשיפה או ברמה – להפך. “זה מקשה על זרים להגיע, אבל לא עלינו לצאת החוצה,” הוא אומר.

השידורים באנגלית והשיווק הבינלאומי ממשיכים, מתוך רצון לשמור על הנוכחות של האירוע בזירה העולמית. “אנחנו רוצים שיראו שאנחנו חיים פה,” הוא מוסיף. במקביל, זה נותן יותר מקום לקהילה המקומית. “הטופ הישראלי מקבל את החשיפה שמגיעה לו,” הוא אומר, ומוסיף בכנות: “הכי כיף לי זה לעשות את זה לחברים שלנו מהארץ.”

מה עוד חדש? אפיק דרום- החלום מתרחב דרומה

למרות שזה לא חלק ישיר מווינר אפיק ישראל 2026 בחסות ספשלייזד ובשיתוף קק"ל, יש כאן חתיכת בשורה שאי אפשר להתעלם ממנה – אפיק דרום. ולא במקרה, גם כאן ספשלייזד ממשיכה את הקו ותהיה הספונסר הראשי, תחת השם: ספשלייזד אפיק מצפה רמון – האח המדברי של אפיק ישראל.

“הרבה שנים אני רודף אחרי זה,” אומר גל. “אבל חיכיתי – לא רציתי להתחרות במפיקי הסמרתון. מאוד אהבתי את הסמרתון, גם כרוכב, וגם מעריך ומכבד את מי שעמד שמאחורי האירוע. היה לי חשוב שזה יקרה בזמן הנכון ובדרך הנכונה.” השנה, מבחינתו, התנאים הבשילו.

הרעיון שמאחורי האירוע החדש נשען על חיבור בין עולמות. מצד אחד, הקסם המדברי והאופי הייחודי של מצפה רמון, ומצד שני הסטנדרטים ההפקתיים והניסיון שנצבר באפיק ישראל לאורך השנים. “יש כאן ניסיון לקחת את הרוח של הסמרתון,” הוא מסביר, “ולחבר אותה לסטנדרטים של האפיק – לייצר משהו חדש שנולד מתוך שניהם.”

האופי הזה בא לידי ביטוי גם בפורמט. מדובר באירוע של שלושה ימי רכיבה, שיתקיים בין רביעי לשישי, עם קטגוריות סולו וזוגות, ואפילו אופניים חשמליים. המסלולים יהיו מעט יותר מאפשרים, אבל לא פחות תחרותיים. “זה לא שנטי,” מדגיש צחור. “צריך לבוא מוכנים. אתה בא להתחרות – שלוש עד חמש שעות ביום.

בשונה מאפיק ישראל, כאן לא מתוכנן כפר תחרות סגור אחד שמרכז את כולם. הרעיון הוא להתבסס על התשתית התיירותית של מצפה רמון, ולאפשר לרוכבים לבחור בעצמם היכן לשהות. יום התחרות עצמו יישאר מהודק ומקצועי, עם כל הסטנדרטים המוכרים – ניהול מסלול, שירותים וארגון ברמה גבוהה – אבל משעות אחר הצהריים, האירוע נפתח לחוויה רחבה יותר. “מאזור שלוש – אנשים משוחררים,” הוא מסביר. “משפחה, טיולים, מדבר – כל אחד לוקח את זה למקום שלו.”

גם כאן הקהילה המקומית היא חלק בלתי נפרד מהתמונה. האירוע צפוי להשתלב במרחב המקומי – מרובע הבשמים ועד בתי הספר, עם מסיבות עידוד ושילוב של תושבי האזור כחלק מהחוויה הכוללת. “זה לא רק מסלול,” הוא אומר, “זה כל מה שקורה מסביב.”

האירוע מתוכנן לתחילת 2027, סביב סוף פברואר–תחילת מרץ, ומהווה מבחינת צחור לא רק הרחבה גיאוגרפית, אלא צעד נוסף בהתפתחות של המותג האפיק.

אירוע ההשקה – הרבה מעבר לפתיחת הרשמה

למי שעוד לא היה, אירוע ההשקה המסורתי של מהדורות אפיק ישראל השונות הוא הרבה יותר מפתיחת הרשמה. זה אירוע קהילתי, יום רכיבה משוחרר, ובעיקר תירוץ מצוין להיפגש, לרכב וליהנות בלי לחץ. “יש לאירוע הזה שתי מטרות,” מסביר צחור. “אחת – להשיק את ההרשמה. והשנייה לפנק. אנחנו פשוט רוצים לתת.”

השנה האירוע יתקיים ב־21 במאי, יום חמישי, ערב שבועות – וייערך בסינגל חזון של קק"ל. מדובר בסינגל משמעותי, כזה שמרגישים ברגליים, ולכן האירוע ייבנה סביב מספר קבצים שיחלקו את הסינגל למקטעים שונים וכל אחד יבחר איך וכמה לרכב, בהתאם לרמה ולחשק.

והדגש? לא תחרות. להפך. מדובר ברכיבה עצמאית וחופשית לחלוטין: אין הובלה, אין זמנים, אין מדידה, אין לחץ. כל אחד רוכב בקצב שלו ובסגנון שלו. “המתלהמים יתלהמו, המטיילים יטיילו,” הוא מחייך, “כל אחד עושה מה שבא לו.”

האירוע מתקיים תמיד בשיתוף קק"ל, וגם כאן יש חיבור ישיר לשטח – לסינגל שעבר חידוש ולא קיבל מספיק חשיפה, וכעת מקבל את הבמה הראויה לו כחלק מהאירוע.

ההשתתפות מחייבת הרשמה מראש, גם כדי לשמור על סדר וגם כדי לנהל את האירוע נכון. מי שכבר נרשם לאירוע המקורי שנדחה, הרישום שלו נשאר בתוקף אוטומטית, אלא אם יעדכן אחרת. מספר המשתתפים מוגבל לכ־400 רוכבים, גם בגלל תנאי השטח והחניה וגם כדי לשמור על חוויית רכיבה נעימה ובטוחה. הרשמה כאן.

אבל הרכיבה היא רק החימום. החלק האמיתי מתחיל כשחוזרים. שם כבר מדובר בחגיגה – בירה זורמת, חומוס (שקשה לנצח), אווירה טובה, ומפגש חברים כמו שרק קהילת הרוכבים יודעת לייצר. “אנחנו מרוקנים מחסנים,” הוא צוחק, “כל מה שנשאר מהאפיקים האחרונים – יוצא החוצה.” מתנות, ציוד, הפתעות – הכול באווירה משוחררת ונדיבה.

ומעבר לכל זה, יש גם דבר אחד שגל מדגיש בצורה הכי ברורה שיש: האירוע הזה קורה בכל מקרה. “האירוע הזה ברזל,” הוא אומר. כלומר – גם הרכיבה וגם פתיחת ההרשמה יתקיימו בכל מקרה. וגם אם המציאות תכפה שינוי, הוא יהיה רק בלוקיישן. “אם צריך, נזיז למקום בטוח, אבל האירוע מתקיים בטוח”. הרשמה כאן.