OffZone – קבוצת הגראבל/שטח הראשונה בישראל -רשמים מרכיבת ההשקה

רכב וכתב: נימי כהן    צילומים: OffZone, אוסף פרטי

---

ביום שני בבוקר חג השבועות, הושקה ברכיבה קבוצת OffZone, קבוצת הגראבל-שטח הראשונה בארץ.

מה זה אומר קבוצת גראבל-שטח? קבוצה תחרותית המיועדת למסטרס ולחובבנים, שתיתן מסגרת אימונית, ידע, ציוד, תזונה, יעדים בארץ ובחו״ל של תחרויות ואירועים ועוד.

קבוצות ומועדונים תחרותיים בארץ יש לא מעט, אך קבוצה המיועדת מראש לרוכבי ולאופני גראבל טרם הקימו בארצנו הצנועה. קבוצת OffZone החדשה באה לשנות את זה.

מלבד האופניים החשמליים על שלל נגזרותיהם וסוגיהם, תחום הגראבל הוא הסגמנט המתפתח ביותר בעולם כיום בשוק האופניים, הן בכמות האופניים והציוד הנמכרים בשנה והן בכמות ובגודל אירועי האופניים ברחבי העולם.

המגמה הלא-חדשה הזו הגיעה בשעה טובה לארץ, באופן שכבר אי אפשר להתעלם ממנו. אירועי הגראבל ובראשם אלו השנתיים של Israel Gravel Series דוגמת הספרינגראבל האחרון בגלבוע מפוצצים רוכבים והם Sold Out שבועות לפני האירוע.

אופני גראבל נמכרים כבר בכמויות שהיבואנים השונים לא יכולים להתעלם מהם.

כמה מהרוכבים התחרותיים החזקים והבולטים בארץ מעבירים את רוב אימוני הסיבולת והנפח שלהם על אופני גראבל ולא על אופני הכביש שלהם. אני מדבר על טריאתלטים אולימפיים כמו שחר שגיב או אושיית איירונמן כמו ליאור זך מאור (להלן הלז״מ), כלומר מדובר על הארזים, לא על אזובי הקיר, כן?

אז לסיכום הרקע הכללי: הגראבל נחת בישראל ובגדול, בדיליי אופייני.

לא עוד סגמנט אזוטרי של ״עדת משוגעים לדבר״ מקרב מועדון הגראבל הישראלי הלא-תחרותי שמקדש את האפּרה רייד לפחות כמו את הרייד עצמו, אלא כל הפירמידה בעניין, מהקצה התחרותי המקצועי ועד לרוכבים ״לא ממש רזים״ חובבי IPA, נעלי רכיבה עם שרוכים וחולצות משבצות וכפתורים היפסטריות, שלצד הסטייל גם אוהבים לרכוב, וחזק, והרבה..

בשורה התחתונה הגראבל בישראל חצה בשנה האחרונה את המסה הקריטית והוא חי ובועט, ועושה נפשות ומכירות בקצב אקספוננציאלי ביחס לשנים הקודמות, ואך טבעי הוא שתקום קבוצה שתפנה לקהל הזה.

הכירו את OffZone

שתיים מהדמויות הבולטות בענף המאמנים והקבוצות, ליאור זך מאור מאמן ומנהל קבוצת המרחק הארוך (איירונמן) ZONE3, ורועי הקר, המאמן הראשי עד לא-מזמן של קבוצת ״אשכולות״ בשנים האחרונות (בהן עשתה קפיצה משמעותית ברמה הההישגית, בפודיומים ובכמות הרוכבים). השניים הקימו יחדיו קבוצה ייעודית למתאמנים על אופני גראבל ואופני הרים. שמעתם נכון, כרגע ולעתיד הקרוב לעין זו קבוצת ״שטח״ המורכבת מרוכבי אופני גראבל ורוכבי אופני הרים המתאמנים יחד באותם מסלולים.

עבורי זה עושה הרבה שכל. זה אולי שלב מעבר, אבל כמו שאין מספיק רוכבי גראבל נטו להרמת אירוע שטח תחרותי גדול לרוכבי גראבל בלבד (לכן באירועים שלנו יש קטגוריית גראבל וקטגוריית הרים נפרדות), כך המצב בקבוצת גראבל: עדיין לא בשלה העת והכמות לקבוצת גראבל אקסקלוסיבית.

בקבוצה מעורבת רוכבי גראבל חדשים שהגיעו מהכביש ובעלי יכולות שטח בסיסיות, ילמדו מאחיהם השטיחונים, ואילו רוכבי השטח יוכלו להתרשם מהמדיום הזה מקרוב, אולי להחליף אופניים עם חבר לאימון ולהחליט אם בשלה העת שלהם לצרף (או להחליף) זוג למחסן.

זך-מאור הוא רוכב שטח תחרותי וותיק עם רקורד של פודיומים באפיק ישראל ובסמרתון, השתתפות בקייפ אפיק בדרום אפריקה, בתחרויות X Terra ועוד. הוא מתאמן על אופני גראבל כבר שנתיים והתאהב במדיום. בקרב הברזלנים (אנשי הברזל, איירומנים) בארץ ללז״מ ולקבוצת זון 3 יש מוניטין של ״שייטת מטכ״ל״ של המרחק הארוך, הכי מקצועיים, הכי טובים, משמעת וקפדנות יתרה.

הקר מביא עימו ניסיון תחרותי ואימוני דומה עם קייפ אפיקים, סמרתונים, אפיק ישראל וכמובן כל תחרויות הכביש שיש בארץ, לצד כישורים חברתיים בין-אישיים נדירים בענף ובכלל. הקר הוא גם מנהל עמותת אתגרים במרחב צפון, והוא דמות צבעונית ונינוחה באופיה, במיוחד ביחס למאמן קבוצה תחרותית טיפיקלי.

לא רק ששניהם משלימים היטב אחד את השני, לשניהם ניסיון אימוני משותף עשיר, לאחר שאיחדו בעבר את אימוני השטח הארוכים ומחנות האימון של שתי הקבוצות שלהם בהכנות לתחרות השטח הרב יומית אפיק ישראל. אז שידוך מוצלח יש כאן.

אימון ההשקה

לפני כשבוע נפלה פצצה ברשתות, התמונה והמודעה הזו הופיעה לה:

הטיזר להשקת הקבוצה שהרעיד את הרשתות

אפרופו שיווק, הטיזר הזה היה אפקטיבי בטירוף והענף הפך למרקחה גועשת.

על אף לו״ז אישי צפוף ותובעני ביומיים שקדמו לרכיבה היה ברור לי שאני שם. כרוכב גראבל מהוותיקים בסצנה  המקומית, מארגן אירועי גראבל, מייסד משותף של מועדון הגראבל הישראלי – זה הענף שלי!

אני מגיע גם לתמוך וגם לבדוק ולראות מה זה בדיוק. העמסתי את האופניים המלוקקים שלי (טרק צ׳קפוינט מפונקים) ביחד עם צידנית בירות הכרחית והגעתי לבת שלמה העתיקה רבע שעה לפני הזמן הנקוב, כנהוג אצל הברזלנים.

במגרש החניה אווירת חג, המון פרצופים ופרצופות מוכרים, עם נוכחות מפתיעה של 70-80 רוכבים. ספרתי כעשר רוכבות ובין 30 ל-40 זוגות גראבל. שני הנתונים מרשימים.

תדריך בטיחותי קצר שמסביר על הרכיבה (קובץ ניווט נשלח למשתתפים טרום הרכיבה) ויאללה לדרך. מסלול רכיבת ההשקה הוא על טהרת דרכי כורכר ודרכים חקלאיות ללא סינגלים או אתגרי טכניקה. ״זו תהיה רכיבה בקצב רפוי, זה לא אימון מוסדר אלא רכיבת היכרות של אחרי החג״ הסביר הלז״מ.

א-הא… מזל שזו לא הפעם הראשונה שלי לרכוב איתו, את הרפוי שלו אני כבר מכיר.

פוצחים בעלייה קצרה מבת שלמה, ירידה לואדי שמוביל לעופר עם עלייה קטנה לוחצת לפני, רכיבה מערבה לעבר הבונים ואז כורכר מהיר לצד בריכות דגים לכיוון נחשולים, מעבר מעל כביש 67 (וואדי מילק) באזור פרדיס, עוד קילומטרים מהירים דרומה ואז חיתוך חזרה מזרחה לכיוון העליות לזכרון, גלישה מהירה מטה לכביש 67 וחזרה בדרכי כורכר מהירות לבת שלמה, עם קירון קטן ומוכר לקינוח.

הדבוקה התחילה בקצב די מהיר ומיד מרגישים שאלו לא אנשים שרוכבים יחד בקבוע. חיתוכים ושינויי כיוון בתוך דבוקה בלי סימון או מבט, לא מסמנים על מפגעים ואני מבין שכדאי לי ולבטיחותי לעבור קדימה. מלפנים יש רוכבים יותר מיומנים אבל אתה משלם על זה בקצב, שעבורי היה קרוב לקצה הכושר הנוכחי.

אט אט נכנסים לקצב, מבינים על מי אפשר לשבת ועל מי עדיף שלא ואני מבין שכדאי לי תמיד לשבת על גראבליסט ולא על רוכב אופני הרים. הגראבליסט בוחר קווים חלקים יותר כי אין לו בולמי זעזועים, הוא מרים תחת לפני באמפים או בורות שרוכב שטח פשוט ידרוס עם בולמי הזעזועים שלו וכולי, ואתה מקבל ממנו אינפוטים יותר רלבנטיים למה שיגיע מהדרך.

פה ושם יש מקטע של אדמה שבורה ומחוררת בו אני ממש מתאמץ לעמוד בקצב החוד על אופני ההרים, אבל מיד מגיע פיצוי בדמות עליית אספלט או כורכר חלק, בהם אני חש יתרון.

בעלייה חזרה לזכרון יעקב מכיוון בנימינה, אני משחרר את המובילים כי בעליות קשה יותר לזייף כושר… סיימתי את 47 הק״מ/460 מ׳ טיפוס מצטבר בקצב של 25 קמ״ש עם נתוני דופק גבוהים כצפוי לכושר הירוד ולחבורה האיכותית עימה רכבתי רוב הזמן. ״רכיבה רפויה״ עבורי זו לא הייתה, אבל ניתן היה לרכוב בשליש הקדמי, באמצעי, באחורי… אף אחד לא הכריח אותי לרכוב מלפנים עם החזקים. ז'תומרת אף אחד חוץ מהאגו הבעייתי שלי. אחרוני הרוכבים סיימו בקצב ממוצע של 15 קמ״ש, וזה היה הטווח. זך מאור הוביל את הדבוקה ואילו הקר היה במחצית-שליש האחוריים.

רפויה היא לא הייתה…

הרכיבה הסתיימה בעגלת הקפה היוקרתית ״טראק במושבה״ בבת שלמה, עם מינגלינג נעים ואיכותי, שיחות עם המאמנים וכמובן הבירות ההן מהצידנית. המון רוכבים, אנרגיה גבוהה והתלהבות, ופרטים על ההמשך.
בקצרה, מפגש ערב (ללא אופניים) עם מידע למתעניינים יתקיים בקרוב, הקבוצה עובדת רשמית וסדור החל מה-1.7, אך תתחיל להוציא אימונים כבר מאמצע יוני. 

המסגרת תכלול 3 אימונים שבועיים: שלישי בוקר אימון שטח, שישי סימולציות סטייגים אופני הרים כהכנה קבוצתית לאפיק ישראל הקרוב ובשבת רכיבות נפח על דרכי גראבל (המתאימות הן לאופני הרים והן לגראבל). האימונים בגזרת בנימינה, זכרון, גבעת עדה, בת שלמה, חוף הכרמל. כמו כן יקבעו יעדים שנתיים של מחנות אימון, אירועים בארץ ואירועים תחרותיים בחו״ל.

עוד פרטים אצל המאמנים:

ליאור זך מאור – 050-7501798

רועי הקר  – 052-7077714

אז מה אני אומר?

המבחן האמיתי הוא ב-1 ליולי. ישראלים אוהבים אירועים בחינם, אז אני לא מתרשם מעשרות רוכבים שהגיעו בחופש שבועות לרכוב מסלול מגניב ולסיים יחד בעגלת קפה ללא תשלום או מחויבות. 

אני מאמין הן במוצר הנחוץ לישראל הזה, והן בזוג הדמויות שמאחוריו.

אני גם מאמין שענף הגראבל בארץ רק מתחיל לעוף עכשיו, ולכן סבור שהקבוצה הזו לא רק שתצליח, היא גם סנונית ראשונה לעוד קבוצות שיחקו אותה, ויקימו ״חטיבת גראבל״, אימוני גראבל או קבוצות גראבל פר-סה.

האתגרים של אימון משותף, רכיבות משותפות וכולי לרוכבי הרים וגראבל קיימים אך לכולם פתרונות.קהל היעד רחב מאוד, מרוכבי מועדון הגראבל הישראלי שרוצים מסגרת אימונית להרמת כושר ושריפת קלוריות, דרך מצטרפים חדשים שרוצים גראבל אבל צריכים מסגרת, חברה והובלה, ועד רוכבי המסטרס החזקים של ישראל, שאולי לא כולם סיפרו לעצמם כבר שבסוף יהיה להם עוד זוג במחסן (גראבל כמובן), אבל עמוק בלב הם כבר יודעים את זה…

פרטים נוספים:
בעמוד ה-FB של הקבוצה
והדף ה-IG של הקבוצה

Comments

comments