אופני גראבל חשמליים בסקירת התנסות- Orbea Denna

התנסה וכתב: אריק פלדמן    צילומים: צחי אוחובסקי, אריק פלדמן

---

גראבל חשמלי – ז'אנר בצמיחה

שתי הקטגוריות הצומחות ביותר בתעשיית האופניים העולמית בשנים האחרונות הן האופניים החשמליים ואופני הגראבל. עפ"י השיח, העיסוק ומספרם הפיזי בשטח (בעיקר של האופניים החשמליים), נראה שאנחנו כאן בישראל מיושרים לחלוטין עם האופנה העולמית. ז'אנר נוסף שצומח מאוד בעולם וצובר תאוצה, כך מסתבר, אך אצלנו הוא כמעט ולא בא לידי ביטוי, הוא הכלאה בין השניים – אופני גראבל חשמליים.

לכאורה, שילוב של גראבל וחשמל נשמע כמו מתכון לפשרה סינתטית מדי – מצד אחד תחושת הרפתקנות, קלילות, מהירות וזרימה, ומהצד השני מערכת הנעה כבדה ומגבילה שיכולה להרגיש מוגזמת בסיוע שלה. אבל כאמור, הז'אנר הזה תופס תאוצה בעולם, עם ביקושים הולכים וגדלים כשיותר ויותר יצרנים מציעים דגמי גראבל חשמליים כחלק מהליין שלהם. אז אולי בכל זאת יש שם משהו… סקפטיים אך מסוקרנים קפצנו על ההצעה של ריסייקלס להתנסות ולסקור את ה Denna החדשים של אורבאה שנחתו בארץ.

Highlights

• שלדת קרבון OMR עם מרווח צמיגים עד 50 מ"מ
• מנוע Shimano EP801 עם מומנט של עד 85NM
• מערכת ניהול RS Gen2 RC של אורבאה מותאמת לגראבל, עם הספק מנוע מקסימלי מוגבל ל 350 וואט
• סוללה אינטגרלית (לא פריקה) של 420 וואט-שעה
• אפשרות למאריך טווח של 210 וואט-שעה
• מערכת הילוכים Shimano GRX RX820 1×12
• משקל "רטוב" כולל פדלים –14.8 ק"ג
• נתונים למידה  L

שלדה- לא גרסת Terra חשמלית, אלא פלטפורמה חדשה

ה־Denna החדשים של אורבאה הם אופניים שנבנו מאפס לקטגוריית הגראבל החשמלי, לא אופני כביש חשמליים שמאפשרים הרכבת צמיגים רחבים כמו ה GAIN, וגם לא "גרסת כידון מעוקל" לאופני ה Urrun קשיחי הזנב החשמליים שלהם. למרות שמדובר על אופני גראבל השלדה של ה Denna אינה גרסה חשמלית לשלדת Terra כמצופה, אלא שלדה חדשה לחלוטין עם רמזים (להערכתנו) ל Terra הבאים שיושקו בקרוב מאוד. הגיאומטריה מעט מאורכת, עם ריץ ארוך יותר, בסיס גלגלים מוגדל ואלמנטים מבניים של שיכוך בצינור הכיסא, בתומכות האוכף ובצינור העליון. האופניים תומכים בצמיגים ברוחב של עד 50 מ"מ, כוללים נקודות עיגון ותושבות לאבזור בייקפאקינג (כולל תיק שלדה, בקבוק שלישי וסבל). משקל אופני המבחן מדגם M20 כולל פדלים וחומר בצמיגים הוא  14.8 ק"ג, משקל מפתיע מאוד!!

מנוע- Shimano EP801 RS עם מערכת ניהול ייעודית לגראבל

לב ה-Denna הוא מנוע Shimano EP801 RS, הנשלט ע"י מערכת הניהול RS של אורבאה – מערכת שפותחה במקור לדגם ה-Rise המצליח. ה Denna מקבלים את הגרסה החדשה ביותר של ה RS עם מומנט מקסימלי של 85Nm (כמו אופני פול פאוור), הספק מקסימלי מוגבל (ומוחלש ביחס להספק המנוע המקורי) של 350 וואט, והתאמה מלאה לגראבל/כביש. למערכת שני פרופלי סיוע מובנים מראש: Gravel ו- Gravel+. במצב הראשון התמיכה חלקה, טבעית ועדינה יותר. במצב השני, ה-Gravel +, מתקבל סיוע משמעותי ואגרסיבי יותר, שמתאים לעליות תלולות ולשבילים משובשים. כל אחד מהמצבים ניתן לכוונון באפליקציית E-Tube של שימאנו כמו בדגמים האחרים של החברה.

הסוללה הפנימית היא סוללת דור חדש מרובת תאים בנפח 420Wh, עם אפשרות להוסיףRange Extender של 210Wh במקום הבקבוק האחורי. כל המערכת שוקלת כ-3.9 ק"ג (כולל מנוע וסוללה).

על הגראבל

גילוי נאות ברשותכם: אני רוכב גראבל אדוק. מאוד אוהב את הסגמנט, מאוד מחובר אליו ומבלה לא מעט משעות הרכיבה שלי על אופני הגראבל שלי. מאידך, אני גם רוכב "חשמלי" (אדוק לא פחות), על אופני פול פאוור עתירי מהלך, כמעט ורק במסלולי אנדורו, משתדל כמה שיותר טכניים ואגרסיביים.
אם לומר בכנות, החיבור של שני הסגנונות האלה לזוג אופניים אחד נראה לי כמעין כפירה בקודש. מה הקשר בין שני העולמות האלה שתיארתי? האם הקלילות של גראבל יכולה להתיישב עם משקל של כ-15 ק"ג? איך מגבלת מהירות של 25 קמ"ש מסתדרת עם רכיבות בקצב גראבל גבוה? ומה עם הטווח? חמוש בהרבה ספקות – יצאתי לרכיבה.

למרבה ההפתעה- חוויה שמרגישה כמו גראבל

לראשונה על אופני גראבל עם מנוע כאמור, הציפייה הייתה לחוויה כבדה, קצת מלאכותית, אולי אפילו “חשמלוקית” מדי. אבל ברכיבה הראשונה, על מסלול מוכר עם פרטנר רכוב על גראבל רגילים, התחושה הייתה פשוט… גראבל!! המנח, השקט, מהירות הגלגול, התגובה של השלדה – הכול הרגיש מוכר. לא "גראבל עם מנוע", אלא אשכרה גראבל (כן, עם קצת עזרה…).

הרכיבה התקיימה במסלול של גבעות מתגלגלות, בפרופיל Gravel (הפרופיל החלש יותר) באזור אלונה/רמות מנשה. את שתי התובנות שזיקקתי מיד אפשר לקשור לאיכות השביל, שזה תכלס הגורם המשפיע ביותר על כל רכיבת גראבל גם ללא מנוע.

בשבילי גראבל באיכות טובה- חלום! לא מרגישים כלל את האקסטרה (אקסטרה) משקל. במצב סיוע אקו החלש ביותר, הדיווש הרגיש טבעי ביותר, הספיגה של השלדה והצמיגים הרחבים (45 מ"מ) הייתה דומה לתחושה של "גראבל רגיל", והסיוע הרגיש יציב וקבוע בלי מכות כוח שמאפיינות מנועים חשמליים.

על שבילים שבורים- קשוח! כאן ניכר יותר הפער המשמעותי בין ה"חשמלוק" למקור. המאפיינים של אופניים קלים, שאנו כל כך אוהבים באופני גראבל, מאוד מוגבלים כאן. מהמורות בשביל הופכות להיות הרבה יותר משמעותיות עם המשקל העודף, וכל חבטה מורגשת מאוד חזק בידיים ובגוף. המשקל אומנם לא ניכר כמו באופני שטח חשמליים, אבל השלדה מעבירה קשיחות ישירה לגוף – וזה קשוח הרבה יותר על הגוף.

ככלל, למרות הסיוע של המנוע, הרגשתי מאמץ מסוים ברכיבה, אבל זה רחוק מאוד מהמאמץ שהיה נדרש ממני להשקיע על אופני גראבל ללא מנוע באותו המתאר. הדופק הנמוך במחשבון והפרטנר המזיע והמתאמץ הוכיחו את זה מעל לכל ספק… מאחר ורכבתי עם פרטנר אנלוגי, את רוב הרכיבה עשיתי על מצב אקו, בפרופיל החלש כאמור. להבדיל מאופני שטח חשמליים, שבהם מצב אקו מרגיש כבד ודורש מאמץ אדיר (לא כיף בכלל) – כאן הוא היה נעים, זורם, ובעיקר די שוויוני (באופן יחסי) מול פרטנר ללא מנוע.

במסגרת המבחן, ולדאבון לב הפרטנר האנלוגי, הייתי "חייב" לבחון גם את מצבי הסיוע הנוספים. ברגע שמחליפים למצב Gravel+ ומשלבים מצב סיוע טרייל או בוסט, הכול משתנה… אם עד כה הרגשתי סוג של שוויוניות עם הפרטנר והתחושה הייתה טבעית – אז במצב הזה, שוויוני זה לא! כל מי שעלה על אופניים חשמליים מכיר את ההרגשה, וכאן היא לא שונה. האופניים פשוט בולעים ומיישרים את העליות כאילו הן לא שם, עם אבנים או בלעדיהן, בקירות מזדקרים או בעליות מתונות. לא מדובר בתחושת Boost מתפרצת של אופני שטח חשמליים, אלא סיוע חלק ומדויק יותר – אבל מאוד משמעותי. חשוב לומר – ברגע שתעברו למצב הזה לאורך זמן, תתקשו למצוא פרטנרים לא ממנועים שירצו לרכב איתכם…

בסיכומה של רכיבה שרובה במצב אקו וחלקה הקטן במצבי טרייל ובוסט, סיימתי 50 ק"מ עם 750 מטר טיפוס ו-35% סוללה. באותו הקצב יכולתי לסיים רכיבה של כ-80 ק"מ ואף יותר בלי יותר מדי מאמץ – מפתיע מאוד!

רכיבה מישורית – מגבלת המהירות מורגשת

את המשך הסקירה עשיתי בשבילים המישוריים והמהירים של עמק חפר. כאן, מצאתי את עצמי בחלקים גדולים מאוד של הרכיבה חוצה את מגבלת המהירות של 25 קמ"ש שבו נפסקת העזרה מהמנוע. אמנם ההתנגדות ממנוע השימנו היא מינימלית, אבל עדיין נשארים עם אופניים של כ-15 ק"ג שצריך להזיז במהירות. לא שזה בלתי אפשרי – מדי פעם מצאתי את עצמי משייט לפרקי זמן קצרים גם במהירות של 35 קמ"ש, אבל הריאות והרגליים לא היו מחזיקים כך לאורך זמן.

סיכום – חשמל, אבל עם נשמה גראבלית

באתי בציפייה לחוויה חשמלית כבדה, עצלה ולא טבעית – ויצאתי מופתע לטובה. למרות המשקל העודף והסיוע המשמעותי, ה-Denna מצליחים להרגיש כמו אופני גראבל אמיתיים, עם מנח, תחושת דיווש, תגובתיות ושליטה שמוכרת מעולמות הגראבל הלא ממונע. העובדה שבמהלך הרכיבה עם פרטנר רגיל הייתי צריך להזכיר לעצמי שאני בכלל על אופניים עם מנוע (אמיתי), אומרת הכול.

למי זה מתאים?

לראייתי, אופני הגראבל החשמליים בכלל וה־Denna בפרט לא נועדו להחליף גראבל קלאסי – הם מיועדים לרוכבים שרוצים להישאר בעולם הגראבל, עם התנוחה, המהירות, השקט והפשטות היחסית, אך זקוקים לדחיפה קטנה. רוכבי גראבל שרוצים יותר מרחק, יותר טיפוס, ויותר גמישות בבחירת המסלולים – גם אם הכושר, הגיל או מגבלה פיזית/רפואית לא מאפשרת להם.

Comments

comments