פרויקט אולטרה לייט- Orbea Orca OMX 2024, אופני טיפוס בבניה אישית

מחירים:

שלדת OMX (כולל מזלג, מוט אוכף וסטם): 18,999 ש״ח

כידון אינטגרלי Avian Canary: קניה בחו"ל- $300 כולל משלוח לא כולל אגרות ומיסים

סט גלגלי טיפוס Yoeleo NxT SL2: קניה בחו"ל- $800 כולל משלוח לא כולל אגרות ומיסים

---

בחן וכתב: אורי ניצן    תמונות: קסניה וניב

---

איך הכל התחיל

לפני כ-5 שנים החלטתי לעשות מעשה והחלפתי את אופני הטיפוס שלי באופני אירו על מלא. האופניים שהיו לי בזמנו היו ספשלייזד אס-וורקס עם מעצורי חישוק והם הרגישו לי מעט מיושנים. טרנד האירו שטף את עולם הכביש – מגלגלים דרך צמיגים, קסדות, ביגוד, משקפיים ואפילו פדלים. הכל הפך זורם ואירודינמי, והרגשתי שאני חייב להצטרף למהפכת האירו.

החלטתי שאני הולך על אופני אורבאה אורקה אירו עם מעצורי דיסק. בחרתי בקפידה עיצוב קאסטום לאופני האירו החדשים שלי, ובחרתי באוסף חלקים שיחזקו את הפן האירודינמי של השלדה ויתרמו את חלקם בהקטנת החיכוך והגדלת היעילות.

עם השנים שדרגתי לא מעט חלקים באופניים. שדרגתי את מערכת ההנעה כולה למערכת שימאנו Dura-Ace עם 12 הילוכים, ועברתי לגלגלים בפרופיל 60 מ״מ שהוסיפו עוד קצת למראה הקיצוני של האופניים ואולי גם הוסיפו כמה וואטים בשיוט במהירות מקסימלית.

במהלך השנים הללו רכבתי עם האופניים בכל המתארים האפשריים – הרבה מישורים בגוש דן, קריטריומים אה לה ראש ציפור, עליות רבות בהרי ירושלים והרי הצפון וכמובן החופשה השנתית באלפים האיטלקים. לא חסכתי מהם כלום, והם לא קיבלו יחס מיוחד. אמנם ביליתי את רוב זמני ברכיבות מישוריות למדי, אבל התייחסתי אליהם כאל אופני אול אראונד לכל דבר ועניין. לא בטוח שזו החוזקה העיקרית שלהם, אבל זו הייתה הבחירה שלי והתמודדתי איתה בצורה יפה למדי.

מאז זרמו הרבה מים בירקון ותעשיית האופניים המשיכה להשתנות. ישנן חברות אופניים מובילות שעדיין מחזיקות בליין הכביש שלהן דגם ייעודי לטיפוס ודגם ייעודי למישורים, הרי שמספר חברות לא קטנות החליטו לאחד את הדגמים. טרק ויתרו על ההפרדה בין האמונדה למדון ויצאו עם מדון חדשים שעושים הכל, כנ״ל ספשלייזד שהוציאו את אופני ה- Venge האירודינמיים מפס הייצור והשיקו טרמק חדשים שהם גם קלים וגם אירודינמיים.

מקרה בוחן מעניין הוא מה שקורה בפרו פלוטון. חברת אורבאה הספרדית מספקת את האופניים לרוכבי קבוצת לוטו-דסטיני הבלגית. מעניין לעקוב אחרי רוכבי הקבוצה במירוצים הגדולים ולראות מתי הם בוחרים באופני האירו ומתי באופני הטיפוס. הבחירה לא תמיד טריוויאלית ותלויה הרבה במסלול, ברוכב ובמשימות שלו לאותו היום. גם בשלבים הרריים ישנם רוכבים שיעדיפו את אופני האירו, במיוחד אם הפיניש הוא מישורי. הפער המשמעותי נותר במשקל האופניים, כאשר עדיין קשה מאוד לרדת מ- 7 ק״ג לאופני אירו, ולעומת זאת, היתרון שלהם נשאר ברור במהירויות גבוהות. רוכבי פרו-טור רוכבים מהר, מאוד מהר גם בעליות. כשההפרש בין המנצח למקום השני הוא שניות בודדות, כל יתרון קטן משמעותי ורוכב מקצוען ייקח כל יתרון שיתנו לו, גם אם זה עולה לה בנוחות או משקל. אולם לרוכב החובבן הפער הזה הולך ומצטמצם. היתרון של אופני אירו לרוכב שאינו רוכב תחרותי כבר לא כזה חד משמעי וברור ומגיע גם עם חסרונות רבים, שנגיע אליהם בהמשך.

פרויקט אולטרה-לייט

ביולי שנה שעברה חברת אורבאה הכריזה על אופני האורקה החדשים. בניגוד לספקולציות ולטרנדים, אורבאה החליטו לדבוק בגישת ה- one trick pony ולהשאיר את שני דגמי הכביש שלהם ובמקום לאחד ביניהם דווקא להקצין את הפערים ביניהם. אופני האורקה אירו הפכו יותר אירו – כמעט אופני נג״ש עם כידון מעוקל, בעוד אופני האורקה הרגילים זנחו את גישת האול אראונד הרווחת והלכו לקיצוניות של משקל קליל וייעוד ברור לטיפוס.

אני זוכר שקראתי את ההודעה לעיתונות שאורבאה שחררו ואמרתי לעצמי שהגיע הזמן לשינוי. אז, ביולי 2023, נרקם במוחי הרעיון לפרויקט אולטרה-לייט – אופני טיפוס קלילים וזריזים שיחליפו את אופני האירו הוותיקים שלי.

הדרך לתחילת הפרויקט היתה פתלתלה. בקיץ 23 נוצרה סיטואציה שחייבה אותי להחליף את אופני הגראבל שלי וזה קיבל עדיפות על פני החלפת אופני הכביש. רכשתי אופני אורבאה טרה חדשים ובתחילת אוקטובר 23 קיבלתי הודעה משמחת שהאופניים הגיעו וניתן לאסוף אותם מחנות One Bike Studio בתל אביב. הספקתי לצאת לרכיבת גראבל אחת משמעותית עם הטרה החדשים ואז הגיעה מתקפת השביעי לאוקטובר וטרפה את הקלפים. למי בכלל היה ראש לאופניים בתקופה הזאת, ופרויקט אולטרה-לייט נדחה בשנית.

בקיץ 2024 אחרי חופשה מוצלחת באלפים האיטלקיים החלטתי שהגיע הזמן להוציא את הפרויקט אל הפועל. נכנסתי לאתר MyO ועיצבתי לי את שילדת האורקה החדשה שלי. בחרתי בשילדה ברמת OMX הגבוהה והקלה יותר (משקל של 730 גרם למידה 53 – שלי במידה 49 שוקלת פחות) והכנסתי הזמנה למערכת. השלדה מגיעה עם מזלג, מוט אוכף וסטם. שלחתי את ההזמנה דרך האתר של אורבאה לריסייקלס היבואנים והתחלתי לספור את הימים עד לקבלת השלדה. אלא שאז החלטתי שאני חייב לשנות את העיצוב שעשיתי. טלפון מהיר לריסייקלס לבירור סטטוס ההזמנה, שם אמרו לי שאין בעיה לשנות מכיוון שהשלדה עדיין לא נכנסה לייצור, רק שזה יעכב את ההזמנה בגלל שאני נכנס חזרה לסוף התור. אין מה לעשות, נתאזר בסבלנות. על טעויות משלמים… חודשיים לאחר מכן שוב נקראתי לחנות ריסייקלס, הפעם בנתניה, להגיע ולאסוף את האופניים החדשים. 

למרות השם המחייב, מטרת הפרויקט לא היתה לבנות את האופניים הכי קלים שניתן במסגרת התקציב. אלא לבנות אופניים שירגישו מהנים לרכיבה בכל מתאר. שיהיו קלילים (אבל לא קלים מדי), זריזים, חדים, קשיחים, נוחים, ובעיקר שירגישו מהירים ואם אפשר אז באפס מאמץ.

חלקים- קוקפיט וגלגלים ישירות מסין

מעבר לשלדה החדשה והקלילה נדרשתי לטפל בעוד מספר אלמנטים בחבילה הכוללת על מנת שהפרויקט יצליח כמתוכנן. השלב המתבקש הבא היה להחליף את הכידון האינטגרלי. כידון ה- Vision שהיה על שילדת האירו אמנם מאוד יפה וממש אירודימי, אבל גם די כבד עם משקל שמתקרב ל- 400 גרם. ידעתי שאני יכול לגלח עוד כמה גרמים אם אלך על כידון אינטגרלי קל משקל וגם רציתי משהו שבמראה שלו יחמיא לשלדת טיפוס קלה ומינימליסטית. לאחר סקר שוק לא קצר, בחרתי בכידון אינטגרלי של חברה סינית, לא מאוד מוכרת שנקראת Avian מדגם Canary. מדובר על כידון אינטגרלי (שילוב של סטם וכידון ביחידה אחת) עם הולכת כבלים פנימית. היו לי מספר שיקולים לבחירת הכידון: חברה סינית עם ניסיון ועם ביקורות טובות, ניתן להזמין את הכידון כמעט בכל קומבינציית רוחב/אורך אפשרית ולבסוף המשקל. בחרתי בכידון ברוחב 380 מ״מ על 110 מ״מ אורך ובמשקל של רק 240 גרם. חיסכון של 150 גרם מהכידון הקודם שלי.

כשמסרתי את אופני האירו שלי למכונאי של ריסייקלס על מנת להעביר את החלקים מהשילדה הישנה לשילדה החדשה לטובת החילוף, שקלתי אותם. עם פדלים, חומר בצמיגים ושני מתקני בקבוק האופניים שקלו 7.850 ק״ג. רוב החלקים עברו לשילדה החדשה, הכידון החדש הורכב במקום כידון ה- Vision הישן, ומוט האוכף החדש החליף את המוט האירודינמי שהיה בשילדה הישנה. האופניים נשקלו שוב, הפעם המשקל הורה 7.050 ק״ג בלבד. חיסכון של 800 גרם, וזה עוד לא הסוף.

כשקיבלתי את האופניים מריסייקלס הם עדיין היו עם גלגלי הפרופיל שהיו על אופני האירו שלי. לקח עוד חודש וקצת עד שקיבלתי את גלגלי הטיפוס שהזמנתי, גם הם מסין. גם פה השיקולים היו דומים: חברה סינית וותיקה ומוכרת עם ניסיון מוכח, גלגלים סטנדרטיים בלי טריקים ובלי שטיקים, חישוקים מקרבון וחישורים ממתכת, רוחב פנימי 23 מ״מ וחיצוני 32 מ״מ, טיובלס אבל לא hookless ולבסוף משקל טוב. סט גלגלים בפרופיל 35 מ״מ שוקל 1260 גרם. לא קיצוני בשום צורה, אבל חיסכון של 350 גרם מהגלגלים הקודמים. סה״כ לא רע. במעמד החלפת הגלגלים גם עברתי לצמיגי 30 מ״מ של קונטיננטל, מה שהוסיף קצת במשקל אבל תרם רבות ליציבות ולנוחות שהתכתבו יפה עם מטרת הפרויקט.

לאחר החלפת הגלגלים והצמיגים שקלתי שוב את האופניים (עם פדלים, מתקני בקבוק, מתקן לגרמין וחומר בצמיגים) והמשקל עמד על 6.700 ק"ג.

מעבר לאופניים עצמם לעברו דיאטה, גם עברתי לרכב עם נעלי כביש קלות במיוחד והחלפתי את הקסדה לקסדת כביש קלילה.

אתם בטח שואלים מה עם דיאטה לרוכב, זו בהחלט שאלה במקום, אבל דורשת התייחסות ארוכה שמעבר לסקופ של הכתבה הנוכחית. רק אגיד שרוכב אופניים שמתייחס לספורט שלו ברצינות הראויה, שומר על תזונה מאוזנת, מתאמן גם באימוני כוח ומקפיד על צריכה מוגבלת של פחמימות יתקשה למצוא מאיפה לקצץ, אבל תמיד יש מה לשפר באורחות החיים.

איך זה מרגיש ברכיבה

במילה אחת וואו. בשתי מילים: ממש וואוו.

עכשיו ברצינות, הזכרתי קודם שלאופני אירו יש כמה חסרונות מעבר למשקל. למשל נושא הקשיחות. אופני אירו, בגלל הפרופיל האירודינמי של הצינורות מחייב שפרופילי הקרבון של השלדה יהיו צרים יחסית כדי לייצר פרופיל דק מול הרוח. על מנת לשמור על קשיחות האופניים, ולשמר העברת כוח אופטימלית, יצרני האופניים לרוב יבחרו בפרופיל דק אבל עמוק מאוד. זה בהחלט משפר את קשיחות השלדה אבל בעיקר בציר האנכי ולא בציר האופקי (vertical stiffness ולא lateral stiffness). להחלטה הזו מספר חסרונות. אחד זה משקל גבוהה יותר של השלדה, שני זה גמישות קלה בהפעלת כוח משמעותית על הפדלים או הכידון ושלישית זה פגיעה בנוחות הרכיבה. שלדה שהיא קשיחה דווקא בציר האנכי מעבירה יותר ויברציות לרוכב ופוגעת בנוחות לאורך זמן. לרוב גם תהיה מגבלה על רוחב הצמיג המקסימלי שניתן להרכיב על הגלגל האחורי מה שגם כן פוגע בחוויית הרכיבה.

באופני טיפוס, כאשר מוותרים על מגבלת פרופיל הצינורות (במיוחד בצינור הראש ובצינור שיורד מהראש לכיוון ה- BB) ומייצרים צינורות יותר רחבים, זה מאפשר מספר שיפורים: 1. צינור יותר קל (החוזק מתקבל מהרוחב ולא מהעובי), 2. שלדה שהיא קשיחה מאוד היכן שצריך (באזור צינור הראש וה- BB והציר האופקי) וגמישה יותר באזורים אחרים (כמו למשל בחיבור בין הצינור העליון למוט האוכף ובציר האנכי). כך שבעצם זה ששחררנו את עצמנו מאילוצי האירודינמיות למעשה אפשרנו חופש עיצובי שתומך בקשיחות צידית, נוחות משופרת וכל זאת מבלי לפגוע בהעברת הכוח לגלגל האחורי.

ולכן האופניים מרגישים וואו. התאוצות מדהימות, זריזות וקלילות מורגשת מאוד בכל שינוי מהירות או כיוון. גישורים הופכים קלים הרבה יותר, יציאה מהאוכף לתאוצה הופכת להיות משהו שעושים בשביל הכיף רק בשביל להרגיש את האנרגיה (כמו ביציאה מרמזור עם טסלה חדשה). אין ספק שלגלגלים חלק משמעותי בתחושות הללו, אבל יחד עם השלדה זה כבר מקבל בוסט רציני.

ברכיבות ארוכות בכבישי ישראל המחורצים השיפור בנוחות מאוד מורגש. הישיבה יותר נינוחה (גם בגלל שצינור הראש ארוך בכ- 10 מ״מ לעומת אופני האירו) ובידוד הרעידות משופר. כמובן שגם צמיגי ה- 30 מ״מ תורמים לתחושת הנוחות וקשה להפריד את התרומה – מה חלקה של השלדה ומה חלקם של הצמיגים – אבל השיפור בנוחות ניכר בהחלט.

דווקא בטיפוסים ארוכים לא הרגשתי שיפור משמעותי. שלא תבינו לא נכון, יש שיפור, חד משמעי. אבל איכשהו ציפיתי ליותר. בסופו של יום, כאשר הטיפוס ארוך מ- 2-3 דקות, אני מוצא את עצמי יורד להילוך הקל ביותר, שומר על קאדנס אחיד ועומס נסבל ברגליים ופשוט מטפס. מבחינת התחושה זה לא מרגיש שונה. יכול להיות שבזמן הכולל חסכתי כמה שניות, אבל זה לא באמת מורגש. יש הבדל מורגש במעברים בין מישור לעלייה, בטיפוסים קצרים של 2-3 דקות יש תחושה קלה ומהירה יותר, אבל כשהטיפוס מתארך ההבדלים בתחושות נעלמים. כפי שציינתי קודם, לרוכב תחרותי שסופר כל וואט וכל שניה זה משמעותי, אבל בשבילי זה לא כל כך משנה אם החברים מחכים לי למעלה דקה או דקה וחצי.

סיכום

אופני האורקה החדשים ענו לי על כל הדרישות שהגדרתי ביציאה לדרך. הם קלים משמעותית מאופני האורקה אירו שהיו לי, אבל לא קלים מדי. הם לא מרגישים גמישים או שבריריים, הם בדיוק מה שצריך מבחינת יחס קשיחות נוחות. המשקל אמנם ירד, אבל לא בצורה קיצונית, לא בעלות מטורפת ולא על חשבון השימושיות. בסופו של הפרויקט קיבלתי אופניים ידידותיים למשתמש, שמאיצים נפלא ומטפסים נהדר והכי חשוב מאפשרים לי לבלות יותר שעות על האוכף מבלי להתעייף.

אני אוהב את המראה הקלאסי של השלדה. הצינור העליון דקיק וישר ומתחבר לתומכות אוכף עדינות בצומת העליון של צינור האוכף. פרופיל הצינורות קלאסי וזורם. האופניים נראים קלים. השילוב של השלדה עם הכידון הצר והמינימליסטי יחד עם הגלגלים בעלי הפרופיל הצנוע מייצרים מראה סולידי ולא מאיים. האופניים נראים תכליתיים ולא קיצוניים.

שלא תבינו לא נכון, אין לי שום דבר נגד אופני אירו, להפך, רכבתי אלפי קילומטרים עם אופניים כאלה ונהניתי מאוד. מעבר לרצון שלי לגוון ולשנות כל הזמן, הסיבה שהחלטתי לעבור לאופני טיפוס/קשיחות היא שלתחושתי אופני האול אראונד המודרניים הפכו להיות כל כך טובים שהיתרונות של אופני אירו הולכים וקטנים עם הזמן ולרוב לא יצדיקו את המחיר (במשקל ובנוחות) של שילדת אירו. ברור שלרוכב תחרותי השיקולים אחרים וכדי להרוויח כל שניה אפשרית לפעמים צריך להקריב קצת נוחות ושימושיות.

מיד אחרי החורף נפתחת עונת הטיפוס בהרי ירושלים, וחופשת הקיץ השנתית באלפים מתקרבת במהרה, כך שיש למה לצפות.

Comments

comments