המדריך לרכיבה רב-יומית: בייקפקינג, טורינג ומה שביניהם

כתב: שאולי כהן  | צילומים: אוסף אישי

בימים לא פשוטים אלה שעוברים על כולנו, אני מוצא שהעיסוק בתכנון טיול אופניים – רב יומי, או חופשת אופניים בארץ או בחו"ל מחזיר אותי למה שכולנו כל כך אוהבים, ונותן איזו אופטימיות זהירה.

מאחר ואי אפשר לצאת לרכיבה משמעותית בשטח, (רכיבה למרכז המסחרי הקרוב כדי להביא עוד חבילה מעלי אקספרס, לא נחשבת), כיף להיות עסוק לפחות על המפה ולתכנן את רכיבת הבייקפינג הבאה.

לא אלאה אתכם בפרטי התוכניות שלי, אבל הנה מבוא לבייקפקינג עבור הקוראים שמעוניינים להכיר ולהיכנס לתחום.

---

מה זה בכלל בייקפקינג – ולמה כולם מדברים על זה?

המונח בייקפקינג (Bikepacking) הוא שילוב של רכיבת אופניים (Biking) עם תרמילאות (Backpacking). זהו סגנון רכיבה שבו הרוכב נושא על גבי האופניים את כל הציוד הנדרש למשך הרכיבה והלינה (יומיים או יותר). סגנון רכיבה הרפתקני המתמקד בפשטות, חופש תנועה ויכולת הגעה לאתרים מיוחדים שאולי לא נגיע אליהם ברכיבה של יום טיול.

כבר כעת נזכיר את אחיו הבוגר של הבייקפקינג, הלו הוא: בייק טורינג (Bike Touring)

למרות ששני הסגנונות כוללים טיול רב-יומי עם ציוד, הם נבדלים בגישה, בציוד ובסוג השטח

• שיטת העמסה: בטורינג מסורתי משתמשים בסבלים ובתיקי צד גדולים (Panniers) התלויים על האופניים. בבייקפקינג משתמשים בתיקים רכים המוצמדים ישירות לשלדה, לכידון ולמוט האוכף, ללא צורך בסבלים.
• סוג השטח: טורינג מתבצע לרוב על דרכים סלולות או כבישים צדדיים. בייקפקינג מיועד לדרכי עפר, שבילים צרים (סינגלים) ותוואי שטח טכני שבו תיקי צד רחבים עלולים להפריע למעבר.
• משקל וזריזות: מערך הבייקפקינג קל וצר יותר, מה שמאפשר לאופניים להישאר זריזים ומאוזנים יותר בשטח טכני. טורינג מאפשר נשיאת משקל רב יותר ונוחות גבוהה יותר במחנה.
• סוג האופניים: בייקפקינג נעשה לרוב על אופני הרים או אופני גראבל (Gravel), בעוד טורינג נעשה על מגוון סוגי אופניים לרוב ללא בולם קידמי, כולל אופני עיר עם שלדות פלדה חזקות.

טורינג מול בייקפקינג – אותו דבר או שני עולמות שונים?

המחמירים יגידו, לא. טורינג נחשב לאב הקדמון של הז'אנר, אך בקהילת האופניים המודרנית  מבחינים ביניהם על בסיס שיטת נשיאת הציוד ותוואי הדרך. עם זאת, המונחים משמשים לעיתים בערבוביה (בעיקר באירופה) תחת הכותרת הכללית של "תיירות אופניים".

לא רק אוהל: הסגנונות השונים של בייקפקינג

• Credit Card Bikepacking (בייקפקינג "כרטיס אשראי"): סגנון שבו הרוכב מוותר על ציוד הלינה והבישול הכבד (אוהל, שק שינה, גזייה) ולן בבתי מלון, אכסניות או B&B לאורך המסלול. היתרון המרכזי הוא רכיבה על אופניים קלים ומהירים הרבה יותר, והנאה ממקלחת חמה ומיטה נוחה בסוף היום. בקבוצת הרוכבים שלי אנו מאמצים בחום את הסוגה הזו וקוראים לה "בייקפקינג לייט".
• לינה מעורבת: רוכבים רבים בוחרים לשלב – לילה אחד בשטח כדי לחוות את הטבע, ולילה לאחר מכן במקום לינה מסודר כדי להתרענן ולהטעין מכשירים אלקטרוניים (GPS, טלפון נייד, פנס, סוללת גיבוי).
• לינה בסיסית (Huts/Shelters): במסלולים מסוימים באירופה ובארה"ב ניתן ללון בבקתות הרים או במחסי לילה פשוטים המעניקים קורת גג ללא צורך באוהל.
• לינה בשטח (Self-Supported): הגישה המסורתית המעניקה חופש מוחלט לעצור ולישון בכל מקום (בהתאם לחוקי המקום), אך מחייבת נשיאת ציוד רב יותר על האופניים (אוהל, שק"ש, מזרן, כלי בישול, מים).

כך או כך, המהות של בייקפקינג/טורינג היא המסע לאורך ימים והחיבור לשטח, ולאו דווקא אופי הלינה. אם המסלול שלכם עובר בקרבת יישובים, אתם יכולים ליהנות מכל העולמות. ואם אתם משלבים רכיבת שטח עם דרכים סלולות וכבישים צדדיים – מה שקורה בדרך כלל,  תקראו לזה פשוט – רכיבה רב יומית.

אירופה על שני גלגלים – מסלולים ששווה להכיר

אירופה מציעה רשת ענפה של מסלולים המותאמים למסעות ארוכים:

• EuroVelo: רשת של 17 מסלולי אופניים ארוכים החוצים את היבשת לאורכה ולרוחבה.
• The Highland Trail 550 (סקוטלנד): מסלול בייקפקינג קשוח וטכני בשטח הררי ומבודד.
• Iceland Divide (איסלנד): חציית האי מצפון לדרום דרך נופי הרי געש ומדבריות קרח, מיועד לרוכבים מנוסים.
• The Tuscany Trail (איטליה): מסלול פופולרי המשלב דרכי עפר לבנות, נופים של כרמים ואוכל איטלקי משובח.
• מסלולי הנהרות (גרמניה/אוסטריה): רכיבה לאורך הדנובה או הריין, המתאימה יותר לסגנון הטורינג הקלאסי בשל התוואי המישורי והסלול.

איזה אופניים לקחת – תלוי לאן אתם רוכבים

כפי שהוזכר לעיל סוג האופניים נגזר מהאופי של המסלול המתוכנן למסע. אופני שיכוך מלא יתאימו למסלול שטח הררי שצפוי בו תוואי שטח טכני או רכיבת מדבר, בעוד שלרכיבת שבילי עפר "מסודרים" (שבילי כפר, כבישים צדדים) אפשר להנות מהקלות של אופני זנב קשיח או גראבל.

בהתאם לאופי המסלול יש מי שיבחר גם להתאים את צמיגי האופניים או את תצורת הכידון ( קיימים כידונים יעודיים המספקים נוחות ומקום לשלל מכשירים  אותם נרצה על הקוקפיט בשילוב תיק הכידון )

איך אורזים נכון – ומה באמת צריך לקחת?

כדי להבטיח שהאופניים יישארו יציבים ונוחים לרכיבה גם כשהם עמוסים, כדאי להכיר את סוגי התיקים ואת כלל הזהב של חלוקת המשקל.

1. סוגי התיקים המרכזיים

• תיק אוכף (Saddle Bag): התיק הגדול שיושב מאחורי המושב. בדרך כלל מאחסנים בו ציוד קל אך נפחי, כמו בגדים להחלפה או שק שינה.
• טיפ: חשוב לדחוס את הציוד היטב כדי למנוע מהתיק להתנדנד מצד לצד ("זנב דג").
• תיק שלדה (Frame Bag): יושב בתוך המשולש המרכזי של האופניים. זהו המקום האידיאלי לפריטים הכבדים ביותר (כלי עבודה, אוכל, מים) כי הוא נמצא במרכז הכובד של האופניים.
• תיק כידון (Handlebar Bag): מיועד לציוד קל שצריך להיות נגיש, או לציוד לינה (אוהל/מזרן).
• חשוב: וודאו שהתיק לא מפריע לכבלי הבלמים וההילוכים.
• תיק צינור עליון (Top Tube Bag / Gas Tank): תיק קטן שיושב ליד הכידון. מיועד לטלפון, חטיפי אנרגיה וציוד שנשלף תוך כדי רכיבה.
• תיקי מזלג (Fork Bags): מתחברים לצדי המזלג הקדמי. מצוינים לתוספת נפח (ביגוד נגד גשם או ערכת בישול).

2. כלל הזהב לחלוקת משקל

כדי לשמור על היגוי טוב בשטח, הנה הנוסחה המנצחת:

• גישה מהירה: דברים שתצטרכו במהלך היום (מעיל רוח, קרם הגנה, אוכל) צריכים להיות בתיקים העליונים או בקצה התיקים הגדולים.
• כבדות ומרכזיות: שימו את הדברים הכבדים ביותר בתיק השלדה.
• קלות בקצוות: אל תעמיסו משקל רב על הכידון או על קצה תיק האוכף – זה יפגע ביציבות.

3.  מותגים מומלצים:

אם אתם מחפשים ציוד שיחזיק שנים בתנאי שטח:

• Ortlieb (גרמניה): הסטנדרט המוביל לעמידות מוחלטת במים.
• Revelate Designs (ארה"ב): חלוצי הבייקפקינג, ציוד חזק מאוד למסעות אתגריים.
• Apidura (בריטניה): עיצובים קלילים ואווירודינמיים, פופולריים מאוד אצל רוכבי גראבל.
• Restrap (בריטניה): תיקים בעבודת יד הידועים בשיטת ה"הולסטר" (נוח מאוד לפירוק והרכבה).

ה Setup שלי: סבל אחורי (צף) – מחובר על תומכות האוכף (Seatstays). כך אנחנו מרווחים פעמיים.    פעם אחת – אין הגבלה לדרופר והאוכף עולה / יורד כרגיל לכל אורך המהלך שלו. בעוד שעם תיק אוכף לא ניתן להשתמש בדרופר לכל אורכו. פעם שניה – הסבל הנ"ל משמש אותי גם על אופני שיכוך מלא ואינו מגביל את תנועת המתלה אחורי, בעוד שעם תיק אוכף יש מצב שהצמיג האחורי מתחכך בתיק האוכף כשהבולם האחורי נדחס מטה.

על הסבל אני קושר את התיק עם הציוד האישי ועליו את האוהל. השק"ש קשור לכידון ברצועות גומי.  לאופניים האילו – זנב קשיח, אפשר לחבר בקלות גם תיק שלדה כאשר את מתקן הבקבוק אני מחבר בצד החיצוני.

לישון בשטח – כמה ואיזה ציוד באמת צריך?

עבור לינת שטח, שהיא חוויה בפני עצמה, נדרש לציוד נוסף שעיקרו: אוהל, מזרון ושק שינה.

 (רוכבים סגפניים משהו, נוטים למנימליזם ומוותרים על אוהל ולנים על מזרון תחת כיפת השמים). על כל אחד מהפריטים החשובים האלה ניתן למצוא מידע רב, שכן יש סוגים שונים לכל אחד מהפריטים. העיקרון המנחה הוא: משקל קל + ואיכות = מחיר גבוה. כדאי לחפש את האיזון ולא חייבים להשקיע סכומים נכבדים בציוד אולטרה רק כדי להתנסות בתחום. אפשר להתחיל עם:

• אוהל איכותי במשקל של עד 1.5 ק"ג (זוגי).
• שק"ש במשקל של 1.2-1.5 ק"ג (שימו לב לנתוני הטמפרטורה להן מיועד השק"ש).
• מזרון מתנפח או אחר במשקל של כ 500 גרם.

כל אלה יעשו את העבודה היטב, כך  שסה"כ המשקל הוא עד 3.5 ק"ג שאת חלקו נישא צמוד לכידון ואת החלק השני (למשל שק"ש ומזרון מתנפח בתיק האוכף או על סבל מאחור)

לטעמי לאוהל יש יתרונות רבים: הגנה מפני משקעים (טל, גשם), הגנה מפני יתושים וזוחלים, תחושה נוחה של מרחב אישי מבודד מהסביבה. עדיף לבחור באוהל "זוגי" – כך יהיה לכם מקום גם עבור הציוד החשוב שלא הייתם רוצים להשאיר בחוץ (תרמיל הגב, נעליים, ביגוד,מים , מכשירים).

באתרים אלה תוכלו למצוא מידע נוסף:

• בייקפקינג  – תכנון, ציוד, מסלולים ועוד https://www.bikepacking.co.il/
• טורינג – הבלוג של אייל הרשטיק – חוויות, מסלולים (בעיקר באירופה) ועוד https://biketouring.co.il/

מסלול – רעיון שהופך לתוכנית מסודרת או "יצאתי לעבר האופק וניראה מה יהיה.."

אכן, שמו של סעיף זה מייצג גישות שונות.

יש מי שמארגן את הציוד על האופניים, קובע לעצמו כיוון כללי או יעד מסויים ויוצא לדרך. מבחנתו רוכבים כמה שמתחשק ביום או עד שמוצאים מקום מתאים לפתוח אוהל. יש מי שמגדיר מראש כמה ימי רכיבה, מתכנן מסלול, נקודות לינה והצטיידות. אני נוטה לצד המתכנן ולכן בונה מסלול באמצעות האתר: https://israelhiking.osm.org.il

 את המסלול אני מחלק לימי רכיבה ע"פ מרחק וטיפוס (בממוצע כ 50 ק"מ על 600 מ טיפוס ליום). בהתאם לכך אחפש על המפה (גוגל מאפס) מקום לינה מתאים.

חשוב שמקום הלינה יהיה בסמוך למקום בו ניתן לאכול בערב ולהצטייד באוכל ומים ליום המחר (תחנת דלק, מכולת ביישוב קרוב). כאשר לנים באוהל בשטח, הקמת האוהל באזור שיש בו עגלת קפה היא אפשרות  מצויינת. ראו לינק: https://www.facebook.com/share/p/1JuSrRjAtf

בסוף זה לא הציוד – זה המסע

מקווה בכל לב שהכתבה הזו תעשה לכם חשק לרכיבות רב יומיות בכל צורה שלא תבחרו – זוהי דרך נפלאה לצאת מהשגרה השוחקת להתחבר לטבע, לנוף, לאנשים אחרים ובעיקר להיות עם עצמך. לגלות שאנחנו יכולים עם המעט והפשוט לחוות חוויות מרתקות ומהנות.

הכתבה הזו היא לזכרו של קובי אשל – חברי הטוב לרכיבות במשך 10 שנים, ממנו למדתי רבות על תחום הבייקפקינג. קובי אהב את הטבע הפראי, ערך מסעות בארץ ובעולם – בייקפקינג אמיתי עם אוהל ושק"ש והכי טוב לבד. את מסעותיו אלו תיעד בסגנונו המיוחד ובהומור בבלוג שנקרא:  "חמוש באופניים"
קובי עזב אותנו לעולמים בסוף 2025 אל המישורים בהם השבילים לא נגמרים..  יהי זכרו ברוך

Comments

comments