Tuscany Trail

"סיפור מהאגדות שאינו סיפור אגדה"- יונתן שטינדל, ברטלי נוער בתנועה

LTR 1070×200
קונה 08-2 1070×200
בוץ 2 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
קונה 07-1 1070×200
105 1070×200
KTM  1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200

בתחילת חודש יוני יצאה קבוצת הנבחרת של ״ברטלי – נוער בתנועה״ מכפר הנוער רמת הדסה, למסע מיוחד במינו: Tuscany Trail, אירוע בייקפאקינג חוצה-טוסקנה באורך 460 ק״מ ו-6,900 מטרים של טיפוס מצטבר, הנחשב לאחד מאירוע הבייקפאקינג הגדולים בעולם.

למסע יצאו שישה חניכים נרגשים, תלמידי כיתות י״א וי״ב, בידיעה שצפויים להם 6 ימי רכיבה ארוכים ומפרכים, לאורכן ולרוחבן של גבעות חבל טוסקנה האינסופיות.

השתתפות חניכי הנבחרת בטוסקני טרייל מסכמת תהליך הכנה שנתי ארוך, במהלכו הם רכבו במצטבר קרוב ל-2,000 קילומטרים של שטח קשוח, השכימו לפנות בוקר לאימונים לפני שעות הלימודים, בילו שעות רבות יחד על האופניים, בתנאים לא פשוטים. 

האירוע המאתגר נבחר מתוך אמונה, שהתמודדות משותפת עם מסע כה ארוך ומשמעותי מהווה הזדמנות להעמיק את המסוגלות האישית והקבוצתית של החניכים ושהאירוע, שדורש תהליך הכנה ממושך, הוא מינוף לאדוות חינוכיות רבות. 

את הקבוצה הוביל המדריך יונתן שטינדל, אשר היה אמון על התכנון וההוצאה לפועל של המסע המורכב על פרטיו השונים, כמו גם על תהליך ההכנה שקדם לאירוע המכונן. 

לא מדובר בדבר של מה בכך. תחום הבייקפאקינג והמסעות הארוכים, ידוע כתחום שדורש בגרות גבוהה ויכולת ניהול עצמית יוצאת דופן.

LTR 1070×200
קונה 08-2 1070×200
בוץ 2 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
קונה 07-1 1070×200
105 1070×200
KTM  1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200


טור אישי מאת: יונתן שטינדל – ברטלי נוער בתנועה     צילום: נעם צ'וזנובסקי, Pietro scanavacca


״אני חובב אדוק של רכיבות מדלת הבית. הרכיבות המהנות ביותר שלי היו בטווח הזה ואיני רואה בד"כ סיבה לרעות בשדות זרים. 

בכל אופן, כשאני כן נדרש לכך – אני משתדל להיות נאמן לנוסחה פשוטה האומרת שזמן הרכיבה יעלה תמיד על זמן הנסיעה. כלומר – אם רצית לרכוב בבן שמן ואתה גר שעה נסיעה משם – תכנן רכיבה של מינימום שעתיים ומעלה. אתה רוצה לרכוב במשגב וגר שעתיים משם – צא לרכיבה של ארבע שעות, וכן הלאה. 

לכן כשאני ורן (מרגליות – מנכ"ל ברטלי נוער בתנועה) התחלנו לגלגל את הרעיון של רכיבת הטוסקני טרייל, מיד עשיתי חישוב זריז. 24 שעות הגעה מדלת הבית + 24 שעות חזרה זה כבר 48 שעות. 470 קמ 7000 טיפוס. אוקיי, זה יכול בהחלט לעבוד!

LTR 1070×200
קונה 08-2 1070×200
בוץ 2 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
קונה 07-1 1070×200
105 1070×200
KTM  1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200

אבל זה בכלל לא הסיפור הפעם… אז נתחיל מהתחלה:

היה היתה פעם קבוצת חניכים מופלאה מפנימיית הנוער רמת הדסה שליד קרית טבעון, אשר חפץ ליבם לרכוב את המסלול המלא של הטוסקני טרייל. 

ומכאן, זה כבר לא סיפור אגדה אלא הרבה יותר סיפור חיים של נחישות, יצירתיות ואהבה לדבר. אם כי הסיום היה כמו סיפור מהאגדות. אבל עוד נגיע לזה.

אז איך ניגשים לאירוע בסדר גודל כזה עם קבוצת חניכים (וחניכה אחת!), בממוצע בני 17, שעסוקים בעוד מיליון דברים כמו בגרויות, טיקטוק, סיגריות, כדורגל, רוח שובבות ומה לא…?

התשובה במקרה זה מעט מורכבת בכדי לפרוט אותה כאן אך היא מבוססת על אמונה. 

אחת – האמונה שזו פעולה שתיטיב איתם. שתיים – האמונה שהחניכים מסוגלים לזה. 

LTR 1070×200
קונה 08-2 1070×200
בוץ 2 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
קונה 07-1 1070×200
105 1070×200
KTM  1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200

איך מתגבשת לה האמונה הזו? זה מהלך ארוך שמשולב בחיבוק עם אי וודאות – שמגיעה עם כל מעשה של ראשוניות, אולי אפילו חלוציות.

אבל התשובה הפשוטה היא "שיטת הפלאפל".

לטובת האירוע הזה בנינו תוכנית בת 4 חודשים של הכנה ממוקדת, כדי להתכונן למתווה האירוע. בזמן כזה אפשר לבנות יכולות פיזיות מתאימות לרוכבים עם ניסיון קודם, אבל יותר קשה לבנות יכולות מנטאליות ובעיקר אהבה לרכיבות ארוכות. 

כדי לשבת על האוכף 8-10 שעות ביום, יום אחר יום, כשאין גביע מוזהב בסוף, צריך לדעת להחזיק רעיון ולספר סיפור. אתגר מורכב במיוחד, בעידן של תרבות אינסטנט ו-E-Bike ו״מה יוצא לי מזה״…

אז "שיטת הפלאפל" היא שסייעה לנו ביצירת הסיפור.

בפשטות, השיטה אומרת – בדקו היכן יש פלאפל באזור, רכבו אליו ואכלו. ככה פשוט – ככה טעים.

בעכו יש פלאפל טוב וזה 30 ק"מ מהכפר? נרכוב לשם, נאכל, נחזור. נצרת רוצה לתת פייט? יש גם עליות בדרך, סמטאות בעיר העתיקה ואפילו אפשר לחזור בסינגל כפר החורש בירידה? וואו, כמה טוב. פלאפל בבית שאן? למה לא? ואפילו כבר אפשר על הדרך לבקר בגלבוע ולטבול במעיין.

ומהפלאפל הסיפור המשיך… במוחרקה יש מנזר ותצפית יפה? רכיבה לים? רכיבה לגבול הצפון-מערבי לראש הנקרה? רכיבה לתבור? רכיבה לגבול המזרחי? ומה עם חביתה? רכיבה ל״צומת החביתה״. רכיבה מתגלגלת לגולן? רכיבה מתגלגלת לתל אביב? רכיבה לבובה בחרמון?

LTR 1070×200
קונה 08-2 1070×200
בוץ 2 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
קונה 07-1 1070×200
105 1070×200
KTM  1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200

רכבנו גם במדבר ובעוד אזורים שהיו רחוקים לנו והצריכו הסעה אבל המפתח, כמו שאמרנו, היה לצאת מדלת הכפר ולחזור ברכיבה. לפעמים בשעת לילה, לפעמים שחם או קר וגם כואב.

באופן כזה, נוצר סיפור, סיפור שמאחוריו רעיון ואיתו גם תחושת מסוגלות וייחוד. 

מה קורה באותן שעות של שטח ותנועה? קשה להסביר. יש שם יחד ויש לבד, יש התכנסות ויש התרחבות, יש רעש ויש שקט. ונוצר שם אט אט חיבור ואמון.

מהתיאור עד כה נשמע שזה כמעט רומנטי. אבל זה סיפור של הרבה יזע ודמעות ולפעמים רכבת הרים של רגשות. ובעיקר סיפור בלי קיצורי דרך.

לכן גם התחלנו את ההכנה שמונה חניכים אך יצאנו רק עם שישה. להגיד שזה קל או נעים – בוודאי שלא וזה מעלה הרבה שאלות ומצריך בקרה תמידית אל מול אותה האמונה כי הדבר אכן מיטיב איתם, החניכים.

אז מהמקום הזה מצאנו עצמנו דוהרים בכיוון הטוסקני טרייל. עסוקים עד מאוד בהכנה וגם בתכנון מעמיק כיצד נכון לעשות את הדברים. 

ותכננו ותיקנו ושיפצנו והיינו יצירתיים מול המגבלות ולפעמים גם אמרנו די, ואולי לא, אבל חזרנו למטרות והאמונות.

והגענו לקו הזינוק.

המפתח היה תהליך ההכנה. אבל המסע עצמו לא היה רק הגשמה כי אם גם פתח לתהליכים נוספים – עוד דבר שאולי ייחודי וחיובי בבייקפקינג או מסעות. הרבה קשור לשילוב בין הרצון להגיע לקו הסיום לבין החוויות שנוצרות במהלך הדרך והסבלנות הרבה הנדרשת להכל, בגלל הקילומטראז' הרב שהדרך מזמנת.

״כשאתה מנסה לחשוב על חוויה שעברת יש לה נטייה להתפוגג״ (אלן ווטס)

LTR 1070×200
קונה 08-2 1070×200
בוץ 2 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
קונה 07-1 1070×200
105 1070×200
KTM  1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200

לנסות ולהכניס את החוויה שעברנו לתוך מסגרת ברורה זה לא דבר של מה בכך.

אני כן יכול להגיד, שידענו להיות שם בתוך הדבר, להעריך את הרגע, לשהות בו רגע. גם ביום החמישי אחרי 8-9 שעות על האוכף עדיין הייתה חדוות הרכיבה. לא הגענו לתחושת מיאוס או אובדן משמעות וידענו להחזיק את הרעיון. כמובן שבימים מסוימים, ב-20 ק"מ אחרונים היה לעיתים רצון עז להגיע למקום הלינה אבל לא היינו במקום של שליליות אלא קושי. נהננו מהיחד ומכאן ועכשיו. ידענו להעריך את הדרך והרגע והאמנו כולנו שהינה – אנחנו עושים את זה.

LTR 1070×200
קונה 08-2 1070×200
בוץ 2 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
קונה 07-1 1070×200
105 1070×200
KTM  1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200

לבסוף אומר, האינטנסיביות והעוצמה של מסע מתגלגל שכזה יש בהם כדי להשאיר דבר מה בנפשו של כל אחד. לי הייתה הזדמנות להעמקת הקשר עם החניכים ולראות צדדים שלא הכרתי אצלם. הלכידות הקבוצתית התהדקה לאט לאט. 

להרגשתי, תפיסות עולם המושרשות אצל כל אחד ואחד לא השתנו אך נפתח צוהר קטן לקבלה והכלה של האחר.

אני שמח שהמסע נתן ביטוי מקיף לתהליך ההכנה הממושך שהקבוצה עברה בדרך אליו. התהליך היה ועודנו המפתח להצלחה.

לבסוף, אגיד שיעד שכזה הוא אתגר של צוות. אני זכיתי לתמיכה ורוח גבית גם מ״ברטלי נוער בתנועה״ וגם מכפר הנוער רמת הדסה. זכיתי גם במתנדב אחד אמיץ שמתגייס וצועד כתף לכתף, דוחף ומאמין כל העת בנוער, בקבוצה ובמטרה. איציק, תודה.

ואחרונה חביבה, אשתי היקרה שלא רק מאפשרת אלא גם שותפה אמיתית ומסייעת בצמתים המשמעותיים שבדרך. תודה.

LTR 1070×200
קונה 08-2 1070×200
בוץ 2 1070×200
מוטואופן 05 1070×200
קונה 07-1 1070×200
105 1070×200
KTM  1070×200
REC01 1070×200
טרק מורז 1070×200

כתבות נוספות