הפליה מגדרית? כן, כשמדובר בלבוש ספורטיבי

חיפוש אחר המלתחה המושלמת לרגל פתיחת עונת האימונים

כתבה: שלומית בן איש צילומים: יצרנים, אוסף אישי

---

המעבר לשעון קיץ מבשר עבורי את החזרה לפעילות בשטח הפתוח, לרכיבות הארוכות וגם… לריענון הגרדרובה. וכך מצאתי את עצמי במצב מוכר מדי: עומדת מול סטנד של Jinga, מחזיקה מכנס רכיבה איכותי ובמידה המתאימה, מנסה לשכנע את עצמי ש"זה יהיה בסדר". הרי כמה שונים כבר יכולים להיות בגדי רכיבה לנשים ולגברים? ובכן, כפי שלמדתי בסיום סטייג' ארוך – שונים מאוד.

אנטומיה 101*: למה אנחנו לא אותו דבר על האוכף?

*רמה בסיסית

ההבדלים האנטומיים בין נשים לגברים משפיעים באופן דרמטי על חוויית הרכיבה – ובהתאם, גם על עיצוב בגדי הרכיבה. בלי קשר לדימוי גוף, מבנה הגוף הנשי כולל אגן רחב יותר, מותניים צרות וירכיים רחבות – לא מדובר רק בהבדלים במידה, אלא ביחסים שונים בין חלקי הגוף.
כאשר יצרני בגדי רכיבה פשוט מקטינים דגם גברי כדי ליצור דגם "נשי", התוצאה היא מכנס צמוד מדי במקומות הלא נכונים, רחב מדי באחרים – ויוצר חיכוך בדיוק איפה שלא כדאי.

אביעד יזרעאל, הבעלים של חברת Jinga, מדגיש:

"קיים הבדל מובהק בין גזרת נשים לגזרת גברים בכל הקשור לביגוד רכיבה. אי התייחסות לגזרות השונות – זו טעות."

לני אנגלהרט, הבעלים של חברת Isravelo יבואן המותגים Castelli ו-Sportful, מוסיף:

"התפיסה של קסטלי היא שצריך להיות הבדל מהותי בין בגדי נשים לגברים. הם לא מאמינים בקונספט של 'יוניסקס' – גוף האישה פשוט שונה מגוף הגבר."

ארבע נקודות מגע – כל פרט חשוב

בביגוד רכיבה מתייחסים לארבע נקודות מגע עיקריות: רגליים, ישבן, בטן וזרועות. כשפריט מסוים אינו מותאם כראוי – כל חוויית הרכיבה נפגעת.

נתחיל בפד – אולי ההבדל החשוב ביותר.
האזורים האינטימיים של נשים וגברים שונים לחלוטין, ולכן גם נקודות הלחץ על האוכף שונות.

"הפד בביב לנשים בנוי אחרת, כי אזור התמיכה וההגנה שונה," מסביר אביעד. "מבנה עצמות האגן הנשי מכתיב נקודות לחץ מרווחות יותר, ולכן הפד רחב יותר וארוך פחות. מעבר לכך, גם תבנית הריפוד מותאמת לשחרור לחצים מכלי הדם באזור הרגיש."

ומה לגבי שאר הפרטים?

"לרוב, רגלי נשים קצרות יותר," מסביר לני. "המרחק בין האגן לברך שונה, ולכן גם אורך השרוול ברגל משתנה. בקסטלי, למשל, מעדיפים ביב על פני מכנס רכיבה – בעיקר בזכות חגורת הבטן הרחבה והאלסטית שמספקת התאמה טובה ונוחות.
בנוסף, יש דגמי ביב עם כתפיות המותאמות להסרה מהירה – פתרון מבוקש במיוחד בקרב רוכבות בגילאי 35–55 שזקוקות לגישה מהירה לשירותים."

קוד לבוש זוגי – לא בכל מחיר

ברכיבה הראשונה שלי באפיק, חשבתי שיהיה מגניב אם דוד ואני נלבש את אותו סט ממותג. "הם קצת גדולים, אבל יעשו את העבודה", שכנעתי את עצמי.
אחרי 30 קילומטר הבנתי את הטעות – המכנס, שתוכנן לאנטומיה גברית, התקפל במקומות מוזרים, יצר חיכוך… והפד? אוי הפד. לחץ בדיוק איפה שלא צריך.
סיימתי את הרכיבה עם כאבים ומיחושים שלא הכרתי, וספק אם ארצה להכיר שוב.

"הטעות הכי נפוצה של נשים," מציין לני, "היא חוסר מודעות לחשיבות של התאמה אישית – גם של הביגוד וגם של האופניים. נשים לעיתים בוחרות חולצות רחבות מדי שגורמות לשחיקה בכיסים, או לובשות שכבות מיותרות מחשש לקור."

אביעד מדגיש את קפיצת המדרגה בתחום:

"יש כיום מעל 5–8 סוגי בדים שונים. הבדים נושמים, אלסטיים, אנטיבקטריאליים – ומציעים הגנה משפשופים. וגם הנראות חשובה – צבעים בולטים וזוהרים. זוכרות? PINK RULES."

חולצות – לא רק עניין של גזרה

גם בחלק העליון קיימים הבדלים מהותיים. חולצת רכיבה לנשים מותאמת למבנה החזה, לא רק בגודל אלא גם בצורה.
חולצה שיועדה לגברים עלולה להיות רחבה מדי בכתפיים, צרה מדי בחזה, עם שרוולים ארוכים מדי וגב קצר שחושף את הצדדים ברכינה קדימה.

"הבדל הגזרות בין דגמים מקצועיים לנשים ולגברים מינורי יחסית," אומר אביעד. "אבל דווקא בדגמים החובבניים, יש הבדל משמעותי – נשים מעדיפות חולצות משוחררות יותר ושקופות פחות, בניגוד לגזרות הגברים המאופיינות ברשתות מאווררות."

ריצה – אותו סיפור, קצב אחר

גם בבגדי ריצה ההבדלים קיימים – אמנם פחות דרמטיים, אך חשובים לא פחות.
מבנה האגן הנשי יוצר זווית פנימה בברכיים, מה שמשפיע על תנועה ודורש תמיכה מותאמת – גם בנעליים וגם בבגדים.

פריט חובה? חזיית ספורט.
ריצה עם חזייה לא מתאימה לא רק שלא נוחה – היא עלולה לגרום לנזקים ארוכי טווח.

"גם ההלבשה התחתונה משתנה לפי סוג הספורט," מסביר לני. "חזיות רכיבה מאווררות יותר, בעוד שחזיות לריצה עבות וקשיחות, עם רצועות רחבות להחזקה טובה בזמן תנועה. גם מבחינת עיצוב – בגדי ריצה צבעוניים ונועזים יותר, לעיתים משמשים גם כחולצה עצמאית."

כלכלה ורודה – Pink Tax

באופן אישי, נדמה לי שההיצע בבגדי נשים מצומצם יותר – והעלות גבוהה יותר.

"אנחנו בג'ינגה מנסים להוריד מחירים כדי לעודד את הרוכבות," אומר אביעד, "אבל נשים מהוות רק כ-6% מהענף בישראל – לעומת 23% בהולנד, בלגיה וארה"ב – וזה משפיע על כדאיות הייצור."

לני מוסיף: "לכאורה, אין אפליית מחירים – עלות הייצור של בגדי נשים אף נמוכה יותר כי יש פחות חומר גלם. אבל מבחינת שיווק, כשהביקוש נמוך – המחיר לעיתים גבוה יותר."

ובכל זאת – זה שווה את זה.
ביגוד איכותי, מותאם ונוח עושה את כל ההבדל – לפעמים מגלים את זה רק בסוף הרכיבה.

---

אז מה למדתי? ומה אני ממליצה?

אחרי שנים של טעויות יקרות וכואבות, הנה הסיכום שלי:

• אל תתפשרי. בגדי רכיבה לנשים אינם מותרות – הם הכרחיים.
• ודאי שהפד מותאם לאנטומיה נשית – לא רק בצבע.
• השקיעי במכנסיים איכותיים עם חפת רגל שלא מטפס וחגורת בטן אלסטית, שמתאימה גם לימים המיוחדים בחודש.

לכל רוכבת שמתלבטת – ההבדל אינו קוסמטי, הוא מהותי.
ההשקעה אולי מעט גבוהה יותר, אבל הגוף שלך יודֶה לך – בכל קילומטר.

Comments

comments