אתגר הp2p , הינו אתגר בייקפקינג חברתי אשר לא מרחם על הרוכב ומגיש מסלול מאתגר מלהבים ועד לראש הנקרה. בדרך עוברים המשתתפים בנקודות נוף ואזורים שלרוב לא מגיעים אליהם, אך בכדי להפוך את האתגר להרבה יותר נגיש, נקבעו נקודות זולה שרק בהם מותר לישון.

נקודות הזולה מפוזרות על פני המסלול במרחקים שונים, בהתאם למקטעים ולרוב יימצאו במתחמי רכיבה (אלון הגליל) ויערות (יער לביא, שוהם). באמצעות נקודות הזולה, גורמים לרוכבים לפגוש רוכבים נוספים בכל ערב, לשבת איתם על בירה, להדליק מדורה, להחליף חוויות ולמחרת להמשיך ולהתקדם כל אחד בקצב שלו.

לאתגר זה אפשר לצאת עם חברים, מותר לעזור אחד לשני ובעצם מותר הכל, כל עוד נמצאים על המסלול.

עינן קמחי על חוויותיו האישיות מ P2P 2018, אתגר הבייקפאקינג החברתי הצפוני, לקראת פתיחת ההרשמה של P2P צפון 2019

כתב: עינן קמחי   צילום: עינן קמחי

באתר של האתגר תפגשו מונחים מוכרים מאתגרים בינלאומיים וגם ערכים חברתיים שלא מתיישבים ומתחברים עם אופיים של אירועים אלו.

SELF-SUPPORTED  וסוציאלי, איך זה בדיוק הולך יחד?

אז באמת רקחו והגו שם משהו חדש. הכלאה של אתגר תחרותי בסגנון בייקפאקינג, דיסיפלינה שמושכת אליה הרבה רוכבים הרפתקנים שאוהבים לרכוב עם כל הציוד על האופניים, ולמשוך את היכולות שלהם לקצה, ונתנו פלטפורמה נוחה (הכול יחסי) ומזמינה לסקרנים. לכאלה שרוצים להתנסות (ואולי להישאב), קהל רוכבים שלא רגיל להיות בדד על האוכף, או להעביר לילה לבד בשטח, ויצרו סוג רכיבה עם אינטרפטציה אישית, כל משתתף לוקח אותה ומתאים אותה לעצמו.

וכך באמת קרה כל משתתף בחר לרכוב את הקילומטרים הללו לפי איך שראה לנכון, לבד, בראבק ובתחרותיות, נגד עצמך או מול מתחרים אחרים על המפה, בניחותא, בחבורה, אפילו יש כאלו שרכבו מחוץ לגריד, ללא אפליקציית המעקב MAPROGRESS, רק בשביל החוויה.

לבד לבד

אנשים מוצאים את עצמם לבד עם עצמם בשלושה מקומות: בשירותים, במיטה רגע לפני שנרדמים (גם אם זה לצד מישהו), וברכיבה (גם אם זאת לצד או עם מישהו). כך גם בחוויה ה P2P – את הלבד שלך עם כל היותר מ-40 רוכבים שעמדו על קו הזינוק, אתה תמצא. כי את האתגרים הללו אתה עובר עם עצמך. את העלייה הזו, ואת המישור הארוך והבלתי נגמר הזה, את חבל הטרשים הלא נגמר אחרי שוהם שמשתרך לו עד צפונית לאלעד והעליות ההרואיות בחבל עדולם והנסיקה למירון. יש שניים יוצאי דופן שיהיו ממש לבד- המקום הראשון והאחרון, כל אחד מסיבותיו שלו.

אבל אחרי יום  באתגר הזה, שמקומות השינה מוגדרים מראש, רוב הסיכויים שתמצא את עצמך מעביר את הלילה עם מישהו אחד לפחות.
וזו נקודת תדלוק נפשית ופיזית. מקום להטענת מצברים, לשמוע חוויות, לבלות לילה בחברת  שותף לגורל, אם אתה לא רגיל לישון לבד בשטח, לשמוע חוויות, לקבל מוטיבציה ודחיפה בישבן הדואב להמשיך.

דברים קטנים גדולים

דברים קטנים בדרך כלל צריכים לפצות על גודלם בדרך כלשהי, ראו ערך פינצ'ר ננסי בויקיפדיה.
כך גם ה P2P עם כל ה 530 הקילומטרים הרשמיים שלו. המסלול ה”קצר” הזה חי ובועט, ואין לזלזל בו בכלל, המסלול הזה לוקח את הרוכב למחוזות פנימיים וגאוגרפיים שלא העלה בדעתו.

האתגר שלי

עד הרגע האחרון לא ידעתי אם לצאת לאירוע, אחרי תקופה של הזנחה אישית, מצאתי את עצמי עומד תחת ההגדרה של WEEKEND WORRIOR (פעם ב 32 שנה אפשר לרדת לרמה הזו) ולמרות החששות, למרות החג שצמוד לסופ'ש מצאתי את עצמי תחת מתקפת פירגון ביתי.  המאמנת הפרטית שלי "רשמה" אותי לאירוע אבל הגדירה לוחות זמנים ברורים, לא ניתנים לעירעור, לכיפוף, לקימוט ולקיפול. וכך התחלתי את לעבור על המסלול לחשוב על אסטרטגיה, יחד עם שותף לרכיבות בייקפאינג, מר אפי פאלח, (מפקד המחתרת בדימוס שעל דיגלה חרוט May The 4 Be with you) איך לגמוע את המרחק מלהבים לראש הנקרה במסגרת של שלוש לילות.

וכך ברגשות מעורבים  עמדתי על קו הזינוק. עד חלוף היום הראשון וחצי לאירוע הייתי מדבר לעצמי ורב איתי עם להמשיך או לא. אבל ניתנה הוראה מהמאמנת להנות מהארבעה ימים שגם ככה תכננתי לבלות תחת כיפת השמיים על הכיסא הכי נוח, מפנק, מעסה לחיים ורך בעולם, ולהנות. מכיוון שבסופו ובמהלכו של כל יום הייתה תחושה של הנאה וסיפוק החלטתי להישמע להוראות המאמנת/ מאלפת ולהמשיך.

הפרספקטיבה שלאחר מעשה

במבט לאחור וגם תוך כדי, עם כל השאלות למה, כמה ואיך?
לא מצאתי הערות על המסלול. התכנון כיבד את הסביבה, המילה אתגר הייתה תלויה בענק מעל כל מקטע, 13 חלקים יפהפיים של הארץ.

לאנשים יהיו השגות וזה אך טבעי, וזה תלוי כמובן במסלול או בסגנון רכיבה, אבל היופי והייחוד של בייקפאקינג, זה שילוב כל העולמות, וזה מודגש עוד יותר בתוואי המשתנה לאורך ארצינו.

באתי לאירוע שלא אני תיכננתי. וכמו שמו אנג'ל, חבר יקר ובייקפאקר, שחברנו יחד במהלך המסלול, אומר "אנחנו אורחים במסלול של ההוגים.”
המקומות הללו, המפוקפקים, הפחות נעימים לרכיבה, רגעים בהם אנו מרגישים שהוציאו אותנו מאיזור הנוחות, הם המקומות שהוציאו ממני את המירב. ההתכנסות, ההתמקדות, הסיפוק והחיוך.

הארץ שלנו קטנה מיום ליום

 למרות התרחבות והשתלטות ערי הבטון ונחשי הכבישים המכוערים על המשאב הכי יפה שלנו, הטבע, המסלול הראה לי את המקומות הנפלאים והפחות רכובים במהלך ארבעת הימים הללו.
אז עם כל הקושי וכל הכאב בכל מקטע, בין הגידופים וההתנשפויות, בירכתי והודיתי לאלעד בכר ושלומי אוטמזגין ולכל מי שלקח חלק להראות לי דרך הרגליים שלי את הארץ, וראיתי הרבה ממנה.
אפשר  להמשיך לחפור עוד הרבה קילומטרים של דפים וירטואלים, אבל אין סיבה. פשוט תצאו לרכוב במסלולים שלכם, תתארחו במסלולים של אחרים ותגלו יופי ואתגר שונים, תרכבו הפוך מסלול מוכר אפילו בבן שמן, תעצרו רגע, תרדו מהאוכף, תלכו ברגל, זה הילוך מדהים, היו לא מעט כאלה ב P2P תסתכלו מידי פעם למעלה לעליה לפניכם ותסתכלו בה בעיניים, תסתובבו אחורנית ותגידו, ואווו, את כל זה גמעתי היום. אל תפחדו לקפוץ לדברים לא מוכרים ולנסות לקמט דברים לכדי הנוחות שלכם, אנחנו חוטאים בזה כל כך הרבה וזה לא חופש אמיתי.

אחרית דבר

בסיכומו של דבר, זה אתגר, שלולא היה ניתן לפרשנות אישית של כל רוכב, לא בטוח שאחוז המסיימים היה כל כך קרוב למספר המזנקים. אופניים הם אמצעי מדהים לכל כך הרבה דברים, לאסוף חוויות, לראות את הארץ, לעבור אתגרים, להישבר ולהתרסק ולעלות שוב, להכיר את עצמכם ולהכיר אנשים נפלאים.
אני נהניתי מכל רגע, זו הייתה הוראה של האישה. ולאישה חייבים להקשיב.

אתגר הP2P  צפון הקרוב מתקיים ב- 4.4.19 (יום חמישי). הוא מתחיל מלהבים ומסתיים בראש הנקרה. בדרך המשתתפים גומעים כ- 550 ק"מ וצוברים כ 10אלף מטר טיפוס מצטבר.

והוא באמת ייחודי, קשוח אך מאוד מיוחד.

מסקרן? רוצים לעקוב?

הצטרפו לדיון הפתוח בטלגרם

או בפייסבוק