בחן וכתב: שחר מיליס     

בשנים האחרונות מנשאי האופניים מתחילים לתפוס את המקום הראוי להם בישראל. אם בעבר ראינו בעיקר מתקני תא מטען פריקים וזולים שנושאים אופניים יקרים, היום כבר ניתן למצוא יותר מתקני גג, מתקני וו גרירה ואפילו מתקני תא מטען איכותיים מאד – כיאה לחשיבות בטיחות ובטחון האופניים ומשתמשי הדרכים. מנשא שמותקן בצורה לא נכונה ובטיחותית על הרכב, יגרום לשריטות ברכב או באופניים ועלול לסכן משתמשי דרך אחרים כאשר הוא או האופניים עליו מותקנים לא נכון. כמובן שיש גם את העניין החוקי והמוצדק של נשיאת האופניים מאחור ללא לוחית רישוי תקנית או הסתרה של פנסי המכונית.

ישנו מגוון גדל והולך של מתקני נשיאה בשוק ולכל שיטת נשיאה יש כבר מספר פתרונות ומבחר לא קטן של יצרנים. לכל סוג פתרון נשיאה יש כמובן יתרונות וחסרונות. לדוגמא, יתרונות מתקני הקשירה על תא המטען הם שאלו מתקנים שעלותם נמוכה יותר בדרך כלל, קל להתקינם ולפרקם וקל לשאת אותם. החיסרון העיקרי הוא שרובם אינם נותנים פתרון מספק ללוחית הרישוי והסתרת הפנסים, הם מוגבלים בנשיאת שלדות לא קונבנציונליות ועוד…

מנשאי אופנים על הגג מהווים פתרון אלגנטי וזמין אך הוא גורם לצריכת דלק גבוהה, מרעיש, ישנו קושי להעלות אופניים כבדים, רגילים או חשמליים, וברכבים גבוהים יש צורך באקרובטיקה או שרפרף כדי לרתום את האופניים. שלא נדבר על הסכנה שבכניסה לחניונים, גשרים נמוכים (מי אמר בנימינה?) או שערים חשמליים.

מנשאי וואקום החדשים בשוק מהווים מקור עניין וסקרנות בעיקר בזכות הקומפקטיות שלהם בעת האחסנה, אך אלו מוסיפים הגבלות מהירות לנסיעה, הצורך (דיל ברייקר עבורי) לפרק גלגל קדמי והעובדה שצריכים להתקיים מספר גורמים כדי שהעניין יעבוד בבטחה- כגון ניקיון הרכב ועוד.

עם הפופולריות הגדלה של אופניים חשמליים, ובהעדר פתרונות טובים וישימים למנשאי גג או רצועות (בגלל משקל האופניים – הקושי להרימם לגובה או כושר הנשיאה של המתקן), מתקן נשיאה על וו גרירה הוא הפתרון הישים ביותר והטוב מכל העולמות. זאת למרות חסרונותיו, שמתחילים בעלות הגבוהה והצורך בהתקנת וו גרירה יקר באופן חוקי.

חברת פרוצו נוסדה באיטליה 1972 כחברה לייצור כיסוי הפח המגן על השרוול המכנסיים מהשרשרת. כיום פרוצו האיטלקית נחשבת אחד היצרנים המובילים באירופה לציוד נשיאת אופניים. את מוצרי פרוצו מייבאים לישראל כבר שנים רבות חברת מוטואופן הוותיקה. למבחן קיבלנו את ה Pure Instinct 2 המיועד לנשיאת שני זוגות אופניים והוא בעל עומס נשיאה של 60 ק"ג, כזה המתאים לנשיאת שני זוגות אופניים חשמליים.

סדרת הפיור אינסטינקט היא סדרת הביניים של פרוצו ומביאה פתרון נשיאה בעל כל התכונות הרצויות במתקן וו גרירה במחיר שפוי. כמו כל דבר, למחיר יש השפעה על איכות. מה גובר על מה? המחיר? הפיצ'רים? או הביצועים? כל זאת לפניכם.

מתקן נשיאה על וו גרירה- מאפיינים חשובים

אז מה אנחנו מחפשים במתקן לוו גרירה? קודם כל, שיוכל לשאת זוג אופניים אחד או שניים, שלושה או ארבעה. שיכיל את כל אביזרי התחבורה הנדרשים: חיבור לחשמל – תאורה, אורות בלם, איתות, לוחית רישוי. עדיף ששיטת החיבור והפירוק תהיה מהירה וללא כלים מיוחדים. עדיף שלמתקן תהיה הטיה שתאפשר את פתיחת תא המטען של הרכב גם עם האופניים. אם זרועות החיבור ניתקות ומאפשרות חיבור של שני זוגות (או יותר) מבלי לבצע אקרובטיקה של שלדות אז הרווחנו, ואם המתקן מתקפל לאחסנה קלה וקומפקטית, בכלל אנחנו עפים באוויר.

הפיור אינסטינקט בתג המחיר שמתחת ל 3,000 שקלים לצרכן (לפני הנחות מועדון וכדומה) מסמן וי על כל התכונות הללו, ובנוסף, בדגם ה-2 (שמתאים לשני זוגות) שבמבחן, מתאים גם לנשיאת אופניים חשמליים בזכות כושר נשיאה מותר של 60 ק"ג ומרחק נדיב בין המסילות שמאפשר למקם אופניים גדולים יותר.

על המוצר

כאמור, הפיור אינסטינקט הוא סדרת הביניים שמאפשרת לרוכש ליהנות מכל התכונות הרצויות במחיר שפוי ביחס למחירי השוק המקובלים של המתחרים העיקריים משוודיה ומגרמניה. ניתן להבחין שרמת הגימור אינה בקנה אחד עם מוצרי הקצה של אובלר או טולה, אך כאמור גם תג המחיר שונה משמעותית. רמת הפלסטיקה, איכות המנגנונים והפרטים הקטנים אמנם טובים אך לא כמו… זה בא ליידי ביטוי בעיקר בעובי צינורות השלדה, איכות הריתוכים, שיטות החיבור והברגים וכיוצא בזה.

שלדה – כן, גם למנשאי אופניים יש שלדה. חשוב לראות שהבסיס עליו יושבים המכלולים בנוי היטב. על מתקן אופניים הנושא 2-4 זוגות שמקפץ בדרך עפר יכולים לפעול מאות ק"ג של עומס. לפיור אינסטינקט שלדת צינורות מרובעים מרכזית, אליה מורכבות התומכות והמסילות העשויות פלסטיק. במבחן, כאשר העמסנו שני זוגות אופניים כבדים המתקן מתנדנד עקב גמישות השלדה או קורות המסילות (יותר מהמקובל). לא משהו שנראה מדאיג, אבל חייב להודות שזה גנב את תשומת ליבי במבטים מודאגים במראות בזמן נסיעה בכביש מהיר עד שהתרגלתי והפנמתי שהכל תקין.

שיטת החיבור לוו – חיבור המתקן לוו נעשה באמצעות ידית (הדומה לידית בלם-יד ברכבים) שממוקמת במקביל לרכב. הרמת הידית מפשקת צד אחד של חבק התפוח ומאפשרת למקם את המתקן. בסוף מהלך הידית נשמע "קליק" הנועל את הידית במצב הסגור ויש צורך להשתמש במפתח כדי להרים את הידית ולפרק את המתקן. לשיטה זו ייתרון וחסרון. מחד- המתקן תמיד נעול ומונע גניבה של המתקן. מאידך – יש צורך להשתמש במפתח בכל פעם שמרכיבים ומפרקים את המתקן, וכשזה מצומד לצרור מפתחות, זה פחות נוח לתפעול. לחבק התפוח יש אפשרות כוונון נגישה מהצד להתאמה מיטבית לתפוח (המתקן הגיע מהיצרן כשהוא לא מהודק מספיק והמתקן יכול לנוע ימינה ושמאלה על גבי הוו. הידוק של רבע סיבוב והכל שב למקומו ברגע).

מנגנון הטיה – מכיוון שמתקני וו גרירה נמצאים בסמיכות לתא המטען ובגלל גובה קשת האחיזה, למעשה לא ניתן לפתוח את תא המטען כאשר המתקן על הוו. כפתרון חלקי במתקנים ללא הטיה, ניתן להשכיב רק את הקשת העליונה ולפתוח את תא המטען אך זהו פתרון קביל רק למצב בו האופניים לא על המתקן. ועל כן לתכונה זו נחיצות גבוהה לטעמי. לא כל מתקני האופניים מאפשרים זאת ולכן שמחתי שבדגם זה קיימת אפשרות הטיה מלאה. מנגנון ההטיה בפיור אינסטינקט מופעל בקלות על ידי לחיצה רגלית על מוט אופקי הסמוך ללוחית הרישוי (ללא שימוש בידיים להרמת לשונית נוספת או שחרור בורג/פין). מכאן, כל הפלטפורמה יחד עם האופניים מוטים בזווית שמאפשרת גם פתיחתה של דלת תא מטען עמוקה.

מסילות גלגלים וקשירה – לא כל זוגות האופניים באותו אורך- זו עובדה. בין אופניים יכולים להיות הבדלי אורך גם של 15 ס"מ בבסיס הגלגלים. ומה עם אופני ילדים? בסיס הגלגלים קטן שם באופן משמעותי. על כן לקשר שבין צורת ומיקום מסילות הגלגלים לבין רצועות הקשירה יש חשיבות. לפיור אינסטינקט מרווח קטן יחסית ואין אפשרות לכוון את מיקום המסילות. לצורך כך מוטואופן צירפו לנו הארכות (אקסטנדרים) שמתחברות בקלות וללא כלים לתומכות הקיימות. האורבאה רייז החשמליים שלי במידה לארג' נשענו על הקצה המרוחק של המסילות כולל האקסטנדר ולא הרגישו מאד בנוח שם, בעיקר מכוון שהמסילות רחבות יחסית ונקודת החיבור של רצועות ההידוק ממוקמת מאד פנימה. מה שיוצר מרחק גדול וגמישות בין נק' העגינה והגלגל. רצועות הקשירה המקוריות לא ארוכות מספיק לעגינת האופניים עם בסיס הגלגלים הארוך ולמבחן קיבלנו גם סט רצועות ארוכות יותר. לרצועות אין מנגנון מתיחה עם מנוף (מנגנון ראצ'ט) וההידוק מסתמך רק על היכולת שלך למשוך את הרצועות בכח היד, מכוון שנדרש כח רב כדי לקבע אופניים כבדים, אני רואה בכך סוג של חסרון. בנוסף, בגלל זווית המסילות ורוחבן, האופניים לא היו מספיק יציבים בזמן ההעמסה ומצאתי את עצמי נאבק עם האופניים בזמן הקשירה עד שהצלחתי לקבע אותם כראוי. באופניים עם בסיס גלגלים פחות גדול כגון אופני ה XC שלי, לא היתה בעיה כזו כלל.

זרועות עיגון עליונות –מי שמצליח להרכיב 3 זוגות אופניים מודרניים על מנשא צריך לקבל את פרס הקומבינטוריקה לרוכבים ולעולם לא יוכל לטעון שהוא לא יודע להעמיס כלים מלוכלכים למדיח. את הקטע של המסילות קל לפצח (לא צריך תואר בהנדסה בשביל זה), אבל להצליח להביא 3 זרועות דרך/ מעל/ מתחת השלדות הראשונות זה כבר משהו אחר. יצרני המתקנים כבר הבינו את זה ויצרו מוטות שניתנים לחיבור גם לאחר מיקום האופניים על המתקן, כך שניתן להשחיל מוט דרך שלדה או למצוא למוט מקום עדיף לפי צורת השלדה וכוון האופניים. מנגנון הזרועות של המתקן פשוט לתפעול ומהדק את שני התפסנים (זה שתופס את המנשא וזה שאוחז באופנים) בסיבוב כפתור אחד. בנוסף, פרוצו הגדילו לעשות ואפשרו מידת הטיה נוספת של ראש המוט כך שניתן יהיה לחבר כל צינור שלדה, לא משנה באיזו זווית. הדבר התגלה כיעיל ביותר כאשר מעמיסים יותר מזוג אחד. יחד עם זאת, מבנה השפתיים של חבק השלדה לא היה רחב מספיק כדי לאחוז בשלדת האופניים החשמליים שלי. לא אני לא מדבר על הצינור התחתון האימתני, אלא על הצינור העליון שהוא רק מעט רחב יותר. השפתיים של המוט לא רחבות דיו כך שבכדי לאחוז באופניים עם צינורות עבים הוא נשאר מעט פתוח, מה שגרם לאופניים שלי להתנתק מהמתקן בטלטלות הדרך בשני אירועים שונים. אני חייב לציין שזה לא קרה באופניים רגילים (לא חשמליים) שלהם צינורות סטנדרטיים. כנראה שלשם כך מצורפת רצועת קשירה עם המתקן, סוג של אקסטרה בטחון לשלדות מעט אחרות… בנוסף, המוטות שהגיעו עם המתקן היו מסוג ללא נעילה, אך מוטואופן מציעים גם זרועות עם מנעול. בכל מקרה, המתקן מגיע עם מנעול כבל מתכת מצופה לנעילת האופניים.

אופניים חשמליים– אחת מתופעות הלוואי המתפתחות יחד עם הצמיחה בפופולריות של אופני הרים חשמליים היא סוגיית ההעמסה והשינוע. מבנה השלדה בתוספת המנוע/ סוללה והמשקל הגבוה של האופניים לא מאפשרים העמסה של ה"חשמלוקים" על מנשא גג, (לכו תניפו את הדבר הזה לגובה…) ועיגון לזרוע שתופסת את השלדה הוא בלתי אפשרי. גם העמסת האופנים על מנשא תא מטען היא לרוב בלתי אפשרית בגלל מגבלת המשקל של המנשאים. אם כך הפתרון הוא מנשא וו גרירה, במקרה של הפיור אינסטינקט 2 כושר ההעמסה הוא 60 ק"ג- 30 ק"ג לכל מסילה, דיי והותר גם לאופנים חשמליים גדולים למדי. אז אמנם מגבלת המשקל והמרחק שבין המסילות מאפשר העמסת אופניים חשמליים, אך מבנה אופניים חשמלים הוא שונה מאופניים רגילים, לכן חשוב לבדוק את התאמת האופניים שלכם למתקן לפני רכישתו הן מבחינת בסיס הגלגלים והן ביכולת הזרועות לחבוק את האופניים ביעילות.

לוחית רישוי ופנסים – לרוב מתקני וו הגרירה פנסים ומקום לחיבור לוחית הרישוי (יש גם כאלו ללא). במתקן של פרוצו התקנת ופירוק לוחית הרישוי נעשית באופן פשוט, מהיר וללא כלים. פרט זה עשוי להיות שימושי למי שיש שני רכבים בעלי וו גרירה בבית ומעוניינים להעביר את המתקן בין רכבים. הפנסים מתקפלים פנימה וכך למעשה הם מוגנים כאשר המתקן מקופל.

לסיכום

כבעל ניסיון עם מגוון מנשאי וו גרירה אני יודע להעריך את הדברים הקטנים והגדולים אשר יוצרים את ההבדל. בתג מחיר נוח ונמוך יחסית למתחרים פרוצו השכילו לא לוותר על פיצ'רים חשובים ביותר כמו קיפול המתקן והטייתו לפתיחת תא מטען, והצליחו להפחית עלויות בבחירת החומרים, שיטות החיבור והאביזרים אשר עושים הבדל פחות משמעותי. בעיני, היכולת לקפל מתקן בקלות ובמהירות היא חשובה מאד, מתקן שמפורק ונכנס לתא המטען חוסך לי נסיעות רבות של "לחזור הביתה מהעבודה כדי לקחת מתקן ולהביא/ להחזיר אופניים מטיפול" והפיור אינסטינקט מסמנים וי על קיפול למימדים סבירים. בעיני, פרוצו פספסו משהו בכל זאת, המתקן לא מתקפל עם ההארכות של מסילות הגלגל ויש לפרקן בכדי לאפשר את קיפול המתקן. נכון, זו לא משימה בלתי אפשרית אבל לוקחת זמן ומאמץ ולכן הקיפול במתקן זה אינו פעולה מיידית. קיפול הקשת העליונה נעשית באמצעות שחרור בהברגה של ידיות פרח משני הצדדים, פעולה שקשה לבצע במהירות עקב מספר רב של סיבובים נדרשים כדי לעבור את מסילות המיקום. לצמת החשמל אין מקום ייעודי שניתן לאחסן אותה כך שכבל החשמל (הארוך מידי לטעמי) נותר חשוף לצביטות. כל אלו, למרות שאינם דיל ברייקר, פוגעים מעט בכוונת המתכנן ובחוויית השימוש הכללית, ובתקופת המבחן לא קיפלתי את המתקן יותר מפעם אחת בגלל מספר הפעולות ומשך הזמן שלוקח לעשותן. לאחר קיפול, המתקן בגודל סביר למדי ומגיע למימדים של כ  70x62x25ס"מ.

בשורה התחתונה– הפיור אינסטינקט 2 הוא מנשא אופניים בעל כל הפיצ'רים החשובים באמת. הוא מתקפל לגודל סביר, יכול לשאת 2 זוגות אופניים חשמליים, מאפשר מיקום גמיש של מוטות החביקה ומאפשר פתיחת תא המטען על ידי הטיה. כפי שאמרנו גם הוא כמו מתקנים אחרים מחייב בדיקה שהוא אכן מתאים לאופניים שלכם באופן החביקה ובבסיס הגלגלים. מעבר לכך, המצאות פנסים ומקום ללוחית רישוי הופכת אותו למתקן שמשחק בליגה של הגדולים (לא עוד מתקן תליה שמחובר על וו גרירה), וכל זאת במחיר (כנראה) הנמוך ביותר בקטגוריה.

יותר: מחיר, מוטות נשלפים, אפשרות קיפול, הטיה, מתאים לאופניים חשמליים (בהצהרה)

פחות: זרועות עם חבקים צרים, איכות חומרים בינונית, קיפול לא מהיר מספיק