כתב: עודד צין  צילום סטילס: עודד צין, חגי אנגלנדר

ציון השם ניו יורק מעורר אצל כולנו כל כך הרבה אסוציאציות: שדרה ארוכה מתוחמת בבניינים המתנשאים לגובה כה רם עד שנתפס הצוואר רק מלנסות לראות היכן הם מסתיימים, מונית צהובה עם נהג שהיגר רק לא מזמן ממדינה אסייתית קרובה או רחוקה עם אנגלית מאתגרת ויכולת נהיגה מאתגרת לא פחות, שאון הרחוב וההמון במפגש רחוב 46 עם השדרה השביעית. ככר טיימס (Times Square)- בליל של אנשים מכל הצבעים ומכל הלאומים, מקבץ מופעי רחוב של גיבורי על שונים ונחיל אנשים המתפרץ מהסאבוואי המאיים לדרוס כל דבר הנקרה בדרכו. ניו יורק מעוררת בנו כל כך הרבה אמוציות, חלומות או געגועים, אבל לא מתקשרת אצלנו כלל ועיקר לעולם הרכיבה.

ניו יורק ואופניים?

בשנתיים האחרונות ניו יורק היא הבית שלי, באופן זמני אמנם, אבל מתחילה להרגיש קצת יותר מוכרת ונעימה, ולשמחתי, בהיותה מרכז העולם, היא שואבת אליה באופן טבעי רבים מחברי לביקורים מזדמנים לצורך עבודה/ חופשה וכמובן מפלט של יחידים להתרחק וללכת לאיבוד לכמה ימים של שקט בתוך הבלאגן האינסופי.
מפעם לפעם כאשר אני מציע לאחד מחברי לשלב יום רכיבה בביקור הוא מגיב בפליאה "אתה בטח מתכוון לסיטי בייק, הכחולים, המצ'וקמקים המפוזרים ברחבי מנהטן? או שאולי אתה מציע לשכור זנב קשיח באחת החנויות סביב הפארק לסיבוב בסנטרל פארק?" אממ כן, גם, בטח, זו אחלה חוויה ובהחלט משהו ששווה לנסות.
במרכז ניו יורק משתרע לו הסנטרל פארק על שטח אדיר אשר מהווה מפלט טבע מתוך המולת העיר, ואיזו דרך מהנה יותר יכולה להיות להכיר את פנינות הפארק, מאשר רכיבה על אופנים? שלא לדבר על כך שהוא מהווה מגרש אימונים מצויין לרוכבי הכביש והרצים של מנהטן, אשר מקיפים את הפארק לאורך כמעט כל שעות היום. בנוסף לאורך כל צידו המערבי של האי ניתן למצוא טיילת סלולה אשר גם עליה ניתן לרכוב בהנאה רבה ולטובת המתגעגעים. אפילו לדמיין שאנו רוכבים על הטיילת בת"א עד שמגיעים לקצהו הדרומי של האי וגברת החירות האמריקאית נגליית בפנינו במלוא תפארתה. שתי האופציות נהדרות ומהוות אימון מעולה, אבל לא לזה אני מתכוון.

אז מה כן?

מה אני מציע? בייק פארק "על מלא" בחצר האחורית של מנהטן, מאונטיין קירק בייק פארק Mountain Creek Bike Park או בקיצור MCBP

MCBP נמצא במרחק של שעה/ שעה וחצי נסיעה ממנהטן תלוי בשעה, ביום ובתנועה בעיירהVernon Township אשר בניו ג'רזי. מצערת היעדרה של אפשרות להגיע לאתר בתחבורה ציבורית ולכן תצטרכו לשכור רכב לאותו יום או לחלופין לנסות לתאם עם אחד הישראלים הפוקדים את המקום מידי סוף שבוע בעונה הפעילה. הדרך אמנם קצרה יחסית, אך כבר עם חציית גשר ג'ורג' וושינגטון ביציאה ממנהטן דרך הכבישים המהירים אשר הולכים ונהיים צרים יותר, אנו מתרחקים מהאווירה התזזיתית והלחוצה של מנהטן. הבניינים הופכים נמוכים יותר, מתחלפים לאיתם לנוף של בתים פרטיים רחבי חצרות ואט אט נחשפת בפנינו ארצות הברית האמיתית.

בדומה לאתרי רכיבה אירופאים גם מאונטיין קריק משמש כאתר סקי בחודשי החורף וחוזר לשמש למטרתו המקורית או בעצם הסיבה שלשמה "בונה עולם" יצר לנו הרים – אתר דאון היל בחודשי הקיץ. עונת הרכיבה על ההר לשנת 2019 תחל ב 20 באפריל ותסתיים ב 4 לנובמבר וההכנות לפתיחת העונה כבר בעיצומן.

ההר עצמו אינו גבוה ומתנשא לגובה של כ- 450 מ' בלבד, לכן לנו כישראלים אין צורך להתרגל לתנאי הגובה או חשש מתחושת היעדר חמצן כפי שמתעוררת לעיתים באתרי רכיבה אירופיים- נקודה נוספת אשר מאפשרת להינות מביקור באתר גם ליום רכיבה בודד.

אנחנו ממתינים לפרסום מחירון עונת 2019/20 כאשר מחיר מנוי לעונה כולה כבר פורסם, אך מכיוון שסקירה זו עוסקת בביקור חד יומי, נאלץ בשלב זה להסתמך על מחירון העונה הקודמת אשר ייתכן והמחירים יעדכנו בכמה דולרים, אך יכול בהחלט לשקף תמונה סבירה: כרטיס יומי לרכבל בהזמנה מראש עמד על 28$ ובקופת האתר 37$ והשכרת אופניים ליום מלא עמדה על 110$ (למחיר יש להוסיף מס) מחיר זה כלל בעונה החולפת אופני דאון היל חדשים מבית סקוט, קסדת פול פייס ומגינים. כך שאם אין לכם בעיה להשתכשך בזיעה של אחרים, אתם רק צריכים להגיע עם נעלי רכיבה וכל הציוד יסופק לכם במקום. מומלץ להזמין את האופניים מספר ימים מראש כדי שאלו יחכו לכם בבוקר לכשתגיעו לאתר.

על ההר

באתר רכבל פתוח שיכול לשאת עד 3 רוכבים עם האופניים, כך שגם בשעות הצהריים היותר עמוסות התור זורם ולא לוקח יותר ממספר דקות חד ספרתי ואנו מוצאים עצמנו בתוך הרכבל בדרך לעוד ראן מהנה. העלייה ברכבל הפתוח מניעה את ההתרגשות כאשר הנוף המרשים נפתח וניתן לראות את הרוכבים מתחת לכפות רגלינו זורמים במסלולים השונים.

מכיוון שהגוף קר ואין לנו את "הפריבילגיה" של חימום בעלייה מומלץ להתחיל את היום באופן רגוע במסלולים הירוקים הזורמים ולהתרגל בהדרגה לאופניים, למהירות ולזוויות. כבר במסלולים הירוקים ניתן להבין שאנו כבר לא ביער בן שמן (היקר והאהוב #בן שמן לנצח) אבל שזה לא ירפה את ידיכם- לא צריך להיות רוכב על כדי להינות מיום דאון היל על ההר. ביקור שכזה הוא ביקור חובה לכל רוכב הרואה עצמו כרוכב אול מאונטיין/ אנדורו/ נהנה מהצד האגרסיבי של הענף ויעשיר אתכם בחוויה שללא לספק (ולצערנו), לא תוכלו לקבל בארץ. בהחלט ניתן ואפשר להינות מיום זורם על ההר מבלי להיכנס למסלולים הסופר אגרסיביים. בנקודה הזו כן חשוב לציין שבכל ביקוריי בהר מעולם לא חשתי לחץ מרוכב שרכב אחרי ולא חשתי כי מישהו נושף בעורפי בזמן הירידה. הרוכבים נוהגים לשמור מרחק ולתת למי שלפניהם את הספייס לו הוא זקוק. כן בהחלט מומלץ להיות מודעים לסביבה ובמידה ויש רוכבים חזקים מאחוריכם לעצור בצד ולתת להם לחלוף במקומות המאפשרים זאת ולא חסרים כאלה בין מקטע למקטע.

מסלולי הרכיבה על ההר נבנו ע"י רוכבים וכוללים כיום כ- 52 וריאציות שונות של מסלולים היורדים מפסגה אחת עם איבוד גובה של כ- 317 מ'. ללא עצירות לצילומים או פיצוח מכשולים הם יחלפו תוך מספר דקות ושוב אתם בתור לרכבל בדרך לראן נוסף.

באתר ניתן למצוא מגוון רחב של מסלולים החל ממסלולים זורמים (Flow trails) המתאימים לרוכבים מתחילים ומתקדמים, דרך מסלולים משופעים בגינות סלעים (Rock gardens) אשר לפרקים נדמה שמישהו פיזר אותם בצורה רנדומלית לחלוטין, אבל למי שכבר התנסה, אין כמו הרגשת הנצחון של פיצוח גינת סלעים על הצד הנכון של האופנים (Rubber side down), ועד למסלולים שיאתגרו גם את רוכבי ה- world cup. אגב, MCBP אמנם נחשב אתר דאון היל קטן, אך בהחלט איכותי ועומד לארח השנה את התחרות השלישית בסבב הדאון היל האמריקאי Pro GRT אשר תתקיים ב- 18-19 במאי.

במורד ההר פזורים כ- 60 אלמנטים: קפיצות, סטאפ אפס, טייבלים, וולריידס, קיקרים ודרופים מהונדסים ברמות שונות ואפשר לחלק את מגוון המסלולים על גבי ההר בחלוקה גסה לכ- 30% מסלולי מתחילים וביניים, 45% למתקדמים ו- 25% למקצוענים.

ההנחה הרווחת בקרב הרוכבים החובבים את מגמת הירידה היא, כי אנו עובדים קשה בעלייה כדי להגיע לפסגת ההר ומשם הנאה טהורה במגמת ירידה. הרכבל כמובן חוסך לנו את העבודה הקשה הכרוכה בלטפס לפסגת ההר ואנו מגיעים "טריים" ומרוכזים לכל תחילת "ראן", אבל למי שלא התנסה ברכיבת דאון היל, נזהיר מראש שלא תטעו לחשוב שמדובר במאמץ פיזי זניח וסביר שכבר אחרי מספר "ראנים" בודדים תחלו לחוש בעייפות הידיים והרגליים. רכיבת דאון היל עלולה להיות לא סלחנית לחוסר ריכוז, לכן תהיו מודעים למגבלות שלכם ואל תהססו לקחת כמה דקות למנוחה. בין "הראנים" או בסוף היום חובה לעצור לריענון במסעדה הפתוחה המשקיפה להר, לבירה קרה והמבורגר שייתכן שהוא אחד הטובים שאכלתם, אבל סביר יותר שהטעם שלו מתעצם לאור העבודה הקשה על ההר.

בסביבת ניו יורק יש מגוון מסלולים רחב, במיוחד לרוכב אול מאונטיין מצוי שסביבתו הטבעית היא בין בן שמן לפארק קנדה. אך אם היו שואלים אותי על חופשת רכיבה, זה לא האתר הראשון אשר קופץ לי לראש. יש רבים וטובים אחרים אשר כדאי לבקר בהם קודם לכן. אבל אם אתם מגיעים לאיזור לכמה ימים ויש לכם זמן לגיחה למאונטיין קריק, זו חוויה בהחלט שונה ממה שהרוכב הישראלי יכול למצוא קרוב לבית ומשהו שבהחלט לא כדאי לפספס.