**כתב: שחר מיליס צילומים: שחר מיליס, Bike UP, פרננדו גרוייסמן, מיגל גורייסמן
אז מה עושים בסופ"ש? שאלה ששאלנו את עצמנו כל כך הרבה פעמים. הפטנט של לקפוץ לחו"ל זריז לסופ"ש הוא פתרון נהדר לניקוי ראש זריז, נופש ועניין לגוון מעט את שגרת חיינו. אבל לקפוץ לסופ"ש לרכיבה, זה משהו שלא רואים הרבה. ולמען האמת, די בצדק. ארגון הנסיעה, נווט בשטח, לארוז ולקחת אופניים, כל זה בשביל 3 ימי רכיבה??? לרובנו זה פשוט יותר מידי…
אז עם המחשבה הזו באו BIKE UP של רמון גנץ לעזרתנו והם מציעים סופ"ש (ארוך) של רכיבה ללא דאגות או צורך לארגן ולשבור את הראש. וכל זה ביעד יפיפה, קרוב ולא יקר. הקונספט הוא גיחה זריזה לחבל הארץ היפה של קרואטיה, חצי האי איסטריה, לקבל אופניים חשמליים או רגילים (לפי העדפת הקבוצה) וליהנות משמש, חופים, אוכל טוב, רכיבה טובה וטיפול בכל הצרכים של הקבוצה מהבוקר ועד הערב (ללא ארוחת צהרים) בלווי מדריך מקומי, ומלון בסטנדרט שלא רואים בד"כ בחופשות אופניים.
קצת על רמון ובייק-אפ
רמון התגורר בקרואטיה במשך 12 שנה ועסק בתיירות ונדלן. היכרותו עם הבלקן, קרואטיה וסלובניה על אוצרותיהן ופניניותיהן עזרו לו למקד את עסק התיירות שלו. הבחירה בתיירות אופניים הייתה קלה – אופניים הם החיבור המושלם של טיולים, טבע ובריאות הגוף והנפש ולכן בחר להתמקד דווקא בסוג תיירות זה. קרואטיה היא יעד תיירות מעולה לישראלים (ולאירופאים- ישנה המון תיירות מאיטליה, גרמניה, הולנד והמדינות השכנות) בזכות מזג האויר הנעים, הים השקט והצלול, האוכל הטוב ומגוון הדברים שאפשר לעשות ולראות. חברת Bike Up Croatia הוקמה לפני כ 5 שנים במטרה לחשוף את היעד התיירותי הזה לרוכבים מישראל. החברה מציעה מגוון סוגי חופשות אופניים בתחום ההרים והכביש, בקרואטיה וסלובניה.
אחד הדברים שתפשו את תשומת ליבי בנסיעה זו הינו מגוון האפשרויות. האזור (חצי האי איסטריה) מאד מגוון ומתאים באמת לכל סוגי הרוכבים. מרוכבי XC וגראבל, דרך רכיבות כביש בדרכים המפותלות בין הכפרים ועד רכיבות AM ואפילו אנדורו בשבילים עתירי שיפועים, שורשים וסלעים.
אז מה בתכנית סופשבוע?
האירוע מתחיל בטיסת בוקר מוקדמת מתל אביב לזגרב. העובדה שבאתי ללא אופניים ממש הקלה את ההתנהלות בשדה ובדרכים. כמובן שקודם לכן, קיבלה הקבוצה תכניה כללית לגבי הלוז לפי ימים (על כך ארחיב בהמשך) ומפגש קבוצתי בזום טרם הנסיעה כדי שיוכלו האנשים להכיר אחד את השני ולפגוש את המדריך שחיכה לנו שם.
עלות סוף השבוע הזה היא כ 1,300 יורו והוא כולל אופניים חשמליים ל 4 ימים ומלון ברמה גבוהה. כך שבתחשיב הכולל, זהו מחיר הוגן שנותן תמורה נאה לעלות.
יום 1 – שישי
הטיסה קצרה יחסית, כ 3 שעות, ואנו נוחתים בזאגרב בבוקר למרות עיכוב של שעתיים בטיסה. קרואטיה נמצאת שעה אחרינו כך שמרוויחים עוד שעה. הכל מתוקתק, הנהג שמלווה אותנו כבר יצר קשר ואנו מעמיסים את עצמנו לקראת הנסיעה לכוון המלון. הנסיעה לחצי האי איסטריה, למלון VALAMAR שהוא כמעט כפר נופש בעצמו סמוך לעיירה הציורית Poreč אורכת כ 3 שעות. נסיעה לא קלה אחרי לילה ללא שינה. אנחנו מגיעים למלון, שם מחכה לנו כבר מדריך הרכיבה פאולו, רוכב אנדורו צעיר אשר מקבל את פנינו בחיוך. פאולו כבר מתלהב מבואנו ושואל אם נהיה מוכנים לרכיבה תוך רבע שעה? התפשרנו על 45 דקות. אנחנו מקבלים את החדרים בצ'ק אין זריז ויורדים מוכנים לרכיבה לקבל את האופניים שלנו לחופשה. אני חייב לציין לטובה את רמת השירות של כל הצוות המלווה. החל בנהג שהיה אדיב מאד בנסיעה לא קלה, צוות המלון וכמובן המדריך המקומי פאולו. ניגשים אל האופניים שמאוחסנים בחדר אופניים (אין צורך להסתובב עם אופניים במלון או לאחסנם בחדרים) קיבלנו 8 זוגות GIANT חשמליים חדשים לגמרי (0 ק"מ), טעונים ומוכנים. התאמות קצרות של קוקפיט, פדלים ולחץ בבולמים ואנו יוצאים ברכיבה קלילה של 3 שעות לסיבוב היכרות עם הקבוצה, המקום והאופניים. הרכיבה ברובה מישורית ועוברת בין שדות וכרמים, יערות וחופים. ממש תמצית של קרואטיה ב 3 שעות. למעט העייפות והשעה המאוחרת, הרכיבה עברה לנו מהר ולא שמנו לב שרכבנו כ 50 ק"מ. חזרנו למלון בשקיעה ישר לארוחת הערב המפנקת של המלון והתרסקנו לישון.
יום 2 – שבת
כאן באה ליידי ביטוי המקצועיות של המדריך, שהעריך את היכולות הטכניות של הקבוצה אתמול, שמע פחות או יותר מה ציפיות הקבוצה מהיום ותפר לנו מסלול יפיפה ושונה מן התוכנית המקורית. נפגשנו בבוקר כשפאולו כבר מעמיס את האופניים על העגלה, נסיעה קצרה יחסית של 30-40 דקות ואנחנו חונים ליד ROVINJ.
עולים על האופניים לרכיבה רגועה בטיפוס מתון של כ 10 ק"מ בעיקר על תוואי רכבת ישן שהיום משמש כשביל אופניים באורך של יותר מ 130 ק"מ, תיבלנו במספר סינגלים בין העצים עד לתצפית על מפרץ Lim. מן לשון ים ארוכה וצרה שמשמשת היום בעיקר לפנאי ולגידול צדפות. בעבר, שימש מפרץ זה להגנה על אוניות וסירות מפני סערות. הנוף משאיר אותנו פעורי פה, מתבוננים במים הצלולים והשקטים של המפרץ.
המשכנו ברכיבה דרך שדות ושבילים יפים, עצרנו לקפה למרגלות מבצר עתיק המשקיף על סביבתו והמשכנו אל החוף לאורך הטיילת. טיילת החוף הארוכה כוללת שבילי הליכה ואופניים ועוברת בין מסעדות, חופי רחצה, חופים ל"נטורליסטים" והמון רוכבי אופניים שמטיילים, נחים או שותים בירה. בכלל, הים האדריאטי סביב איסטריה הפתיע בכמה הוא נקי, צלול ובעיקר שקט וללא גלים. כל חוף נראה כאילו אנו עומדים על שפת אגם. כמובן שעצרנו לטבילה קלה לצד בירה ונשנושים אשר הביאה אותנו מבושמים בחזרה אל הרכב בשעות אחר הצהריים. בדרך חזרה, עצרנו במסלול קרטינג לנהיגה קצרה ומהנה והמשכנו הלאה. המלון מרשת VALAMAR בו שהינו הוא מעיין כפר נופש שכולל המון חדרים, חדר אוכל ענקי, מספר בריכות שחיה הכוללות בריכת ערבול, מגלשת מים, מתזי לחץ (כמו ג'קוזי), חדר כושר, קולנוע, חוף ים ומסעדות כך שאת אחר הצהריים בילינו בתוך האתר ואפילו לא יצאנו אל העיר העתיקה הסמוכה.
יום 3 – ראשון
את היום השלישי התחלנו מוקדם יחסית, 8:30 (לפנות בוקר) ואנחנו עולים על הרכב בנסיעה של שעה וקצת לכוון קמינייאק, פארק לאומי שהוא גם לשון היבשה הדרומי ביותר של חצי האי איסטריה. הטיול כלל מספר תצפיות יפות ומגוון שבילים לאורך החוף בהמון קטעי סינגל כורכר שמזכירים מעט את שמורת פולג, אך שונים לגמרי. יום הרכיבה כלל לבקשת הקבוצה גם טבילות בים, קפה ובירה ובכלל, היה באווירת חופש קלילה. לתיבול חווית הרכיבה מי שרצה עשה סיבוב נוסף במסלול ה XCO של קמניאק. מסלול UCI טכני מאד שהוסיף קצת ריגוש עם קטעים תלולים בעליה וירידה, שורשים, ברמים ואפילו גאפ נחמד כיאה למסלול XC מודרני. שתי הקפות בקצב גבוה וגם אני בא על סיפוקי.
משם המשכנו לפולה (Pula) שם טיילנו רגלית וביקרנו בקולוסיאום המשומר להפליא, בעיר העתיקה מלאת הפאבים, חנויות ומסעדות לארוחת צהריים מצוינת.
יום 4 – שני
היום האחרון כולל טיסה מאד מאוחרת חזרה לישראל ולמעשה מאפשר יום כמעט מלא של רכיבה. כדי לא להיות בלחץ, עשינו צ'ק אאוט מוקדם והשארנו את החפצים במלון. יצאנו לכוון גרונג'נאן, כפר אמנים קטנטן שנמצא באזור מוטובון העתיר בפטריות כמהין וידוע בעושרה של הקרקע החקלאית. חלפנו על פני מספר משלחות חיפוש פטריות מלוות בכלבים ורכבנו לאיטנו במעלה השביל אל הכפר.
גרונג'נאן הוא כפר עתיק מימי הביניים וכולל כנסיה גדולה שמשקיפה אל הנוף ומספר בתים וחנויות. זהו כפר אמנים בעל רחובות אבן צרים ומפותלים, החנויות מלאות בפריטי אמנות ובכלל, האוירה מאד שלווה ורגועה. עצרנו לבירה וקפה במקום קסום עם נוף משגע ובאופן אישי, גררתי את המדריך למסלולי האנדורו שבסביבה. אזור גרונז'נאן מארח את ליגת האנדורו המקומית עם מספר מסלולים צפופים ותלולים אך בנויים היטב. מכוון שהיינו רק פאולו המדריך ואני באתגר זה, הספקנו לעבור על שני מסלולים שונים מבלי לגרום לקבוצה להרגיש יותר מידי בחסרוננו. חזרנו לקפה ובירה והמשכנו הלאה עם כולם במסלול הרכיבה. עלינו על אותו תוואי רכבת ישן אשר הוסב לשביל אופניים בירידה מתונה בדרך גראבל באורך כ 18 ק"מ. הדרך יפיפייה ועוברת במנהרות רכבת ישנות וגשרי אבן גדולים, כעבור כשעה של רכיבה חזרנו לרכב. לא לפני שקנינו מעט תבלינים, נקניקים ורטבים המבוססים על / מתובלים בכמהין. כשהגענו בחזרה למלון, ניצלנו את מספר השעות שנותרו לנו עד לעזיבה לשדה התעופה בבריכה, סאונה וסעודה באחת המסעדות על החוף.
אמנם זו היתה חופשה קצרה (שישי עד שני) בלבד, אך היא הצליחה לכלול 4 ימי רכיבה, אווירה של חופשה, הרבה בירה (ואוזו – כן ההוא מיוון) חברויות חדשות, צחוקים ותחושת סיפוק.
במיוחד התרשמתי מהמלון, שאמנם אינו חדש, או מפואר במיוחד, אך מתוחזק לעילה כולל כל מה שאורח בנופש צריך, כלל ארוחת בוקר וערב עשירות ומפנקות, בירה, שתיה קלה וקפה בחינם לאורך כל שעות היום ומגוון פעילויות שכוללות הופעה של אמנים מקומיים בכל ערב ועוד המון דברים טובים.
התרשמתי עוד מרמת הציוד – אופניים. הקבוצה קיבלה אופניים חשמליים חדשים, ללא תקלות או חוסרים, מה שהפיג את החשש העיקרי שלי מלקבל אופניים בשכירות.
פאולו המדריך, לא רק רוכב מצוין, אלא גם היה סבלן ובעיקר מקצוען וזרם עם כל שטות שהקבוצה הפילה עליו. הוא קלע בול לצרכי הקבוצה והתאים את רמת הרכיבה ותכנון הזמנים לפי האינדיקציות שקיבל (וזו אף פעם לא עבודה קלה, כי לכל אחד יש רצונות אחרים)
ומילה אחרונה על השותפים שלי לנסיעה. למרות שהקבוצה ממש לא הומוגנית, הן בטווח הגיליאים, הניסיון ברכיבה וחוסר ההיכרות המוקדמת אחד עם השני, הסתדרנו מצוין. מצאנו נושאי שיחה משותפים ובעיקר בילינו בנעימים על ומחוץ לאופניים.
מה לא תקתק?
הרי תמיד שואלים, ומה לא היה טוב? אז אם מתעקשים, אפשר לציין את זה שחברת האופניים לא הביאו מספיק מטענים ופאולו נאלץ לאלתר ולהטעין סוללות בביתו וגם אז לא כל האופניים הוטענו במלואם. לא משהו להתעכב עליו… הדבר השני קשור בלוחות הזמנים בדרך חזור. הנסיעה אורכת כ 3 שעות בחזרה לזגרב, מחשש לפקקים יצאנו מוקדם (מידי), שרפנו" זמן במרכז קניות ללא מטרה אמיתית והגענו לשדה כ3 שעות לפני הטיסה. בשדה תעופה כל כך קטן, זה היה מאד מיותר מכוון שפתחו את דלפק הטיסה רק כשעה וחצי לפני ההמראה. מוטב לו היינו יוצאים לשדה מאוחר יותר. מעבר לכך, אולי לא היו מספיק מד"סים 😊
סוף דבר
למרות הביקור הקצר בקרואטיה ובאיסטריה בפרט, קל לראות את הפוטנציאל הגלום ביעד זה כיעד לחופשה משפחתית וכמובן, כחופשת אופניים. תשתיות השבילים מצוינות, השטח גם מישורי וגם הררי כך שיתאים לרוכבים בכל רמה ומעטפת הטיול של רמון לא פחות ממצוינת. בהתרשמותי, קבוצות שירצו לצאת יחד כקבוצה הומוגנית יוכלו לתפור את החופשה בדיוק לפי רצונותיהם וליהנות מחופשה אמיתית ללא דאגות. בעיני, חופשה אמיתית היא בילוי ממושך וחוויתי בו לא אצטרך לקבל שום החלטה, אך כדי שזה יקרה, צריך צוות שמבין אותך ויעשה בשבילך הכל.
בעודי במטוס בדרך חזרה, נפלה לי ההבנה שבהחלט הייתי חוזר לכאן שוב לחופשת רכיבה עם הקבוצה האורגנית שלי. מהמעט שהספקנו לראות, רואים שאפילו לא גירדנו את פני השטח שאפשר למצות כאן מבחינת רכיבה. כששאלתי את המדריך המקומי כמה שבילים יש כאן באמת לרכיבת AM אנדורו, מהם קיבלתי טעימה קצרה בלבד בטיול זה, הוא ענה שלפחות שבוע של AM ו 3-4 ימים של אנדורו אמיתי… אז הייתי שמח לפדות את ההבטחה הזו בכזה יעד.
**הכותב היה אורח של חברת בייק-אפ
Facebook
Telegram
WhatsApp