יבואן: Kona Israel      מחיר: 12,900 שקלים

בחן וכתב:טל רוזוב     צילום סטילס, וידאו ועריכה: דותן הלוי

באנו להיות שונים

לפני שניכנס לפרטים על האופניים שלשמם יצאנו לשטח על מנת להביא לכם את הסקירה הזאת, יש משהו מיוחד במבחן הזה – הז'אנר. יש היום המון אופניים חשמליים, המון אופני שיכוך מלא וככלל המון מהכל… אבל אופני זנב קשיח מפלדה המיועדים ומכוונים ספציפית לרכיבות גרביטי טכניות– יש מעט.

ישנן כמה חברות (בעיקר בריטיות) שהתמחו בז'אנר הייחודי הזה, אך למעשה Kona האמריקאית היא אחת השחקניות הוותיקות בתחום של שלדות פלדה זנב קשיח, וה-ESD שבהם אנו עוסקים כעת, הם האופניים הקיצוניים ביותר שלהם בז'אנר.

אז למה בכלל קונים אופניים כאלה? הם הרי כבדים ופחות יעילים מזנב קשיח "קלאסי", הם מיועדים לשטח טכני אבל יש להם רק בולם זעזועים קדמי והם יפרקו רוכבים לא מיומנים… על הנייר זה נראה שהם לוקחים את החסרונות של כל שאר הז'אנרים וממזגים אותם.

אבל זה רק על הנייר…, כי כשמחברים את כל הדברים הללו נוצרת מכונה שמכוונת לרגש, ולא להגיון. כמעט כולנו עמוק בפנים קונים אופניים שנראים לנו מגניבים, ומי שהולך על זנב קשיח מפלדה, פשוט לא מנסה לתרץ את זה. זו הצהרה דפקטו- בא לי לעבוד קשה, ולעשות את זה בסטייל!

HIGHLIGHTS

• שלדה עשויה פלדת כרומולי
• מזלג קדמי Marzocchi Bomber עם מהלך של 150 מ"מ
• מערכת הינע 12 הילוכים על בסיס Shimano SLX/XT
• מעצורי 4 פיסטונים Shimano Deore
• צמיגי מקסיס "2.5 מלפנים, "2.4 מאחור.
• ריץ' ארוך- 465 מ"מ למידה M
• זווית ראש 63 מעלות
• זווית כיסא 77.5 מעלות
• תומכות שרשרת 417 מ"מ
• דרופאאוט מתכוונן לשינוי בסיס הגלגלים
• משקל רטוב  14.7 ק"ג כולל חומר בצמיגים
• פרטים נוספים וגיאומטריה באתר היצרן

על השביל

קונה לקחו את הגאומטריה באופניים האלו לקיצון, עם זוית ראש שאנחנו מכירים מעולמות הדאונהיל מצד אחד, זוית מוט כסא תלולה לדיווש נוח מצד שני ומידות ארוכות במיוחד עם Reach 465 מ"מ למידה מדיום, האופניים הכי ארוכים שרכבתי עליהם עד היום במידה זו.
על הנייר, הגאומטריה קצת הדאיגה אותי. חשבתי שלקחו את הקונספט של Long and slack צעד קדימה מדי, וציפיתי לחוויה קצת מסורבלת על הסינגל.
בפועל, די מהר כבר ברכיבות הראשונות במסלול הפאמפטרק ובסינגלים הבנתי שאין מה לדאוג.
הגאומטריה בהחלט נותנת אופי רגוע ונינוח יחסית לאופניים, אך לא ברמה של סרבול או איטיות. תוכלו למצוא זוגות דומים בז'אנר עם התנהגות יותר זריזה – אך ה-ESD מצטיינים בשני תחומים שדווקא באופני זנב קשיח טכניים הופכים ליתרון משמעותי: נוחות ויציבות.
נכון שכדי לפמפם אותם או להטות את האופניים לתוך פניה יהיה צורך לתת קצת יותר Input לאופניים ביחס לדגמים המתחרים שלהם, אבל הם מאוד נוחים לאורך זמן ומשרים הרבה בטחון גם בקטעים טכניים ותלולים. אם יצאתם לזמן אוויר, הם יתנהגו באופן צפוי ונינוח גם שם
שלדות פלדה כרומולי ידועות באיזו מין תחושת "שיכוך" זעזועים מסויימת, או ריסון ויברציות מהשטח. מהנסיון שלי עם אופני פלדה, כולל זוג פרטי שיש לי בבית – תמיד הרגשתי שהתכונה הזו מוצהרת בהגזמה, בסוף זנב קשיח זה קשיח!
הקונה הם הזוג הראשון של אופני פלדה שבו אני יכול להרגיש למה התכוונו בריסון הזה של השלדה. לא, זה בהחלט לא קרוב אל או מזכיר שיכוך, אבל מכל שלדות הפלדה שרכבתי עליהן הייתי כנראה מעדיף את זו ליום ארוך על הסינגלים.
בסופו של דבר, מדובר באופניים שמתנהגים ממש כמו אופני אנדורו לכל דבר. הם לא הכי זריזים, אך הם יתנו לכם בטחון ונוחות בדיוק בנקודות שהסינגל מתנהג הפוך.

עליות

מאופני זנב קשיח אנחנו מצפים שיטפסו מדהים, וכאן בעצם הטרוניה העיקרית שלי לאופניים- הם ממש לא מטפסים מדהים. השיכוך המלא שלי כנראה יותר יעילים אך הקושי בטיפוס נובע בעיקר מסיבה אחת אשר יחסית קלה וזולה לתיקון – בחירת צמיגים נבונה יותר לאופי הרכיבה של המשתמש.
עם ה-Assegai מלפנים וה-DHR של מקסיס מאחור, בחירת הצמיגים הולכת לחלוטין עם האופי הטכני של האופניים וללא פשרות על אחיזה, אך כל זכר ליעילות דיווש מנוטרל במקרה זה.
באופן אישי הייתי מחליף במעמד הקניה לצמיגים קצת יותר זריזים ועדיין נשאר בתחום האול מאונטיין. למשל DHF מלפנים ואולי Recon אחורי עם אינסרט לתוספת הגנה. אין לי ספק שתהיה מספיק אחיזה והאופניים בוודאות יתעוררו לחיים.

סגנון ואבזור

שלדות פלדה כולן די דומות ויזואלית, אני אוהב את המראה הקלאסי אבל יחסית קשה לתת להם ייחוד. קונה עושים את זה עם צביעה סגולה עמוקה עם נצנצים שמגיבה יפה לאור השמש, לוגו קדמי של אייל ניגוח וסדרת כיתובים שמדגישים את הייחוד של הדגם. בדיוק הטאצ'ים שצריך לאופני נשמה, והדברים שהקהל של האופניים האלה בהחלט יחפש.
בחירת האבזור בסך הכל מצוינת, שוב פרט לצמיגים- עניין של טעם. מזלג המרזוקי Z1 עם מהלך של 150 מ"מ עובד מצוין מהרגע הראשון, קל לכיוון ומחמיא מאוד להתנהגות של האופניים.
מעביר אחורי SLX שומר על עלות חלפים שפויה אך שיפטר XT  נותן חווית העברה משופרת, הכסא של WTB נוח ומפנק, כדי שיהיה לפחות מקום אחד באופניים שהוא לא קשוח מדי.
הגלגלים, קראנק והכידון מבית Race Face נראים טוב ועושים את העבודה, וברקסים 4 בוכנות של שימאנו מספקים כוח עצירה ורגש טובים. מוט הכסא מגיע עם מהלך ארוך יחסית של 150מ"מ במידות עד מדיום ו-170 במידות לארג' ומעלה ומאפשר הרבה חופש תנועה כראוי לשלדה שמיועדת לרכיבה טכנית.
פיצ'ר נוסף ומעניין בשלדה הוא היכולת להזיז את ה-Dropouts כמה מילימטרים קדימה או אחורה ולשחק עם אורך בסיס הגלגלים. השארנו לתקופת המבחן בתצורה המקורית.

סיכום- הפרטים היבשים הם לא העיקר פה

ה-Kona Honzo ESD באים לתת חוויה של אופני אנדורו על פלטפורמה של זנב קשיח, הם עושים את זה מצוין עם בחירת אבזור טובה, שלדה נוחה והסטייל הנכון. למעט שדרוג הצמיגים והנמכת הסטם בשני ספייסרים כדי לקבל קצת יותר זריזות מצד לצד לא הרגשתי צורך לגעת בכלום.
אז למי הם בעצם מתאימים כשאפשר מצד אחד להוסיף עוד קצת ולקבל שיכוך מלא סלחניים יותר, או מצד שני לחסוך קצת ולקבל זנב קשיח זריזים יותר?
אם אתם מעדיפים את האספרסו שלכם טחון טרי ולא בקפסולות, את הרכב שלכם עם שלוש דוושות וידית הילוכים ואת המוסיקה שלכם עם הרבה דיסטורשן, אתם כבר בכיוון הנכון.
הזא'נר של אופני פלדה עם מזלג ארוך מהלך וגאומטריה פרוגרסיבית באים לתת חווית שטח עם המון פידבק, הרבה מאמץ, חידוד של החושים והעמדת הטכניקה שלכם במבחן- כל זאת כשעדיין לאפשר לרכוב בכל תא שטח בבטחון.
את העבודה הזו ה-ESD עושים מצוין, אם כל העסק נראה לכם לא הכי הגיוני אבל עדיין בא לכם כאלה, הם יתאימו בול.