בחן וכתב: ליאור דיין  צילום סטילס ווידאו: ליאור דיין רוכב דוגמן: אורי וולף

---

הפעם הראשונה שבה נתקלתי באופני הרים של חברת אורבאה הייתה אי שם בשנת 2011, כאשר נימי כהן (בוחן של אתר Bike zone דאז…) הגיע לטיול מדבר רכוב על אופני אול מאונטיין ספרדיים עלומי שם. ובכן, בעשור האחרון אותה החברה גדלה והתפתחה והפכה לאחת מיצרניות האופניים הבולטות והמצליחות בעולם היום. האם הצלחתם התאפשרה רק בעקבות הביקורת האוהדת מנימי? מניח שלעולם לא נדע…

ה-OCCAM SL הם אופני השבילים/AM בליינאפ של אורבאה. עם מהלך של 140 מילימטרים מלפנים ומאחור, האוקהם ממוקמים בין דגמי ה-Rallon האגרסיביים לדגמי ה-Oiz קצרי המהלך. אנחנו קיבלנו למבחן את מפרט ה-M10 המצויד בבולמי פוקס פקטורי, רכיבי שימאנו ברמת XT ו-XTR, וחישוקי קרבון OQUO (מותג הגלגלים החדש של אורבאה) על נאבות 350 של DT Swiss. מפרט מפנק לכל הדעות, המעמיד את משקלם הרטוב על 12.9 קילוגרמים.

האוקהם SL קיימים בכמה מפרטים, במחירים הנעים בין 13,499 ₪ לדגמי האלומיניום הבסיסיים ועד 48,899 ₪ לדגם הקרבון באבזור קצה. ניתן לבצע התאמה אישית של הדגם ולשדרג חלקים לבחירתכם דרך האתר של אורבאה. למעשה, מעטות החברות המציעות רמה כזו של קסטומיזציה. ניתן אפילו לבחור מדבקות הגנה במספר עיצובים לבחירתכם.  

Highlights

• שלדת קרבון מלאה
• מתלה סינגל פיבוט ציר קונצנטרי סביב הציר הגלגל האחורי המייצר מהלך של 140מ"מ
• מהלך מזלג 140 מ"מ
• נעילת בולמים מהכידון
• ריצ' 490 מ"מ
• זווית צינור ראש 65.5 מעלות
• זווית צינור כיסא אפקטיבי 78 מעלות
• אורך תומכות שרשרת 440 מ"מ
• בסיס גלגלים 1245 מ"מ
• משקל "רטוב" ­כולל פדלים – 12.9 ק"ג
• נתונים למידה L

ל-OCCAM SL יש גם אח גדול, ה-OCCAM LT, אשר מיועד לרכיבות שבילים אגרסיביות יותר. שני הדגמים חולקים שלדה זהה, פרט לחבק במתלה, אך דגם ה-LT מגדיל את המהלך ל-150 מילימטרים מאחור ו-160 מילימטרים מלפנים. על-אף שם הדגם הדומה, אורבאה מייעדים את דגמי ה-LT וה-SL לקהלי יעד שונים בתכלית.

אורבאה משתמשים במתלה סינגל פיבוט עם ציר קונצנטרי סביב הציר הגלגל האחורי, בדומה מאוד ל-ABP של טרק או Split Pivot של DW, כנראה עם איזה ניואנס טכני שמספיק כדי למנוע קרב פטנטים משפטי מייגע. בשורה התחתונה, מדובר במתלה שנחשב מוצלח ואשר נועד להישאר אקטיבי תחת בלימה. במקרה של ה-Occam SL הוא מכויל על הצד היעיל והספורטיבי, ובולמי הזעזועים ניתנים לנעילה בעזרת ידית הממוקמת על הכידון.

מבחינת הלוק, תאלצו להסכים שמדובר באופניים אסתטיים ונאים למדי (גם אם באופן אישי הייתי בוחר צביעה מעט מעניינת יותר). לשלדת הקרבון האיכותית מראה נקי ביותר, וכמה פיצ'רים נוספים המראים השקעה ותשומת לב לפרטים. מתחת לתושבת הבקבוק תמצאו תא אחסון פנימי בעל מנגנון סגירה איכותי המגיע יחד עם אירגונית עשויה ניאופרן (גם בשלדות האלומיניום), ובאחד מצירי המתלה מוסלק לו אולר מפתחות אלן קטן ושובב. מגן גומי קטן בתחתית המתלה נועד למנוע כניסת אבנים ובוץ לאיזור הציר. שמחתי גם לראות צינור כיסא ישר ללא הפרעות, המאפשר שימוש בדרופר ארוך גם בשלדות במידה קטנה (מידה L מגיעה עם מוט באורך 150 מ"מ). אורך זרועות הקראנק והסטם משתנים בהתאם למידת האופניים.בקיצור, המהנדסים של אורבאה לא ישבו בחיבוק ידיים.

חיווט הכבלים נעשה כולו דרך ההד-סט, מתוך כוונה לייצר מראה נקי יותר. ההד סט מגיע עם מייסבים עמידים במיוחד כדי להאריך את חייהם ולהקטין את מספר ההחלפות (שדורשות ניתוק של כל הכבלים והצנרות). ברמת המשתמש הפשוט אורבאה תכננו מנגנון בעל ספייסרים מתפצלים מאלומיניום, שנועדו לשפר את חווית המשתמש בכל הנוגע להתאמת גובה הקוקפיט, והם אכן עושים זאת בחוכמה. בהשוואה לעיצובים דומים של חברות אחרות, המנגנון של אורבאה מסתמך על יותר אלומיניום ופחות חלקי פלסטיק, שכבר הוכיחו עצמם כנקודת תורפה. אך עם כל הערכתי לאורבאה על ההשקעה, יסלחו לי הקוראים אם איני מצליח להתלהב מתכנון מיותר שנועד לפתור בעיה שאינה קיימת, ועל הדרך מייצר מגבלות ועלויות מיותרות מסנדל את הרוכב מבחינת בחירת רכיבים וכל זאת למען תרומה אסתטית שאף היא מוטלת בספק. כולי תקווה שבעוד עשור נסתכל לאחור על הטרנד המיותר הזה כעל קוריוז של התעשייה ותו לא. ועכשיו כשסיימתי לרטון, אפשר להגיע לחלק המעניין…

על השביל

רוב האופניים עליהם רכבתי בעשור האחרון היו אופני שבילים אגרסיביים בעלי מהלך של 140-150 מילימטרים, כך שציפיתי להרגיש מיד בבית על האוקהם. עם זאת, סיבוב היכרות זריז בחניה נתן לי תחושה מעט זרה. הגיאומטריה הארוכה, תנוחת הישיבה המאוזנת והמתוחה, הקוקפיט השטוח בעל נעילת המתלים ובעיקר הקלילות הניכרת. כל אלו הקנו תחושה שיותר הזכירה לי אופני קרוס-קאנטרי ארוכי מהלך. כזו שגרמה לי לצפות בכיליון עיניים לקחת אותם לסינגלים זורמים ומהירים, אך במקביל גרמה לי לתהות כיצד הם יתמודדו עם סינגלי הבית האגרסיביים יותר.

ואכן, רכיבה ראשונה בסינגל הזורע ברמות מנשה אישרה את התחושה הראשונית – האופניים האלה פשוט טסים!!! התנוחה הקרבית, הקלילות והצמיגים המהירים יחסית מספקים חבילה שמאיצה היטב ורק מעודדת את הרוכב להמשיך ולדחוף. יעילות המתלה בעליות מורגשת היטב, גם אם אינה יוצאת דופן כמו במתלים מתוחכמים יותר. הקלילות ותנוחת הרכיבה המאוזנת מקנים ל-OCCAM SL תחושה ספורטיבית ומעודדת דיווש. לאוקהם יש אס נוסף בשרוול, בצורת נעילת בולמים שימושית ביותר. ידית הנעילה בכידון מעבירה את המזלג והבולם האחורי למצב נוקשה, בתחושה נעול כמעט לחלוטין אבל הוא לא. התוצאה היא יעילות דיווש מקסימלית עם שיכוך מינימלי שמונע מהם להרגיש כמו אופני ריג'יד נוקשים ומבאסים ומתמודד היטב עם אותם אלמנטים שבכ"ז דורשים עבודת מתלה. התחושה היעילה והספורטיבית ממשיכה גם בירידות.

המתלה תומך ובו-זמנית מספיק עמוק כדי לספוג בביטחון קטעים משובשים, שעל אופני קרוס קאנטרי כבר היו מפילים את הסתימות בשיניים. השלדה הקשיחה ובסיס הגלגלים הארוך מרגישים מצוין בסיבובים פתוחים, וצמיגי ה- Wicked Will היו מבחינתי האיזון המושלם בין מהירות לבין אחיזה בתנאי סוף האביב. די במהרה הופתעתי לגלות שלמרות התחושה הראשונית הקלילה והעדינה, האוקהם דווקא עודדו בי קצת רוח שטות ולא חששו להיכנס במהירות לאיזה קטע סלעי או לנסות לקפץ מעליו. האסימון ירד לי סופית כשמצאתי עצמי חמישה מטרים בתוך שדה קוצים וסרפדים עסיסיים, לאחר הימלטות ספקטקולרית בסיבוב אליו נכנסתי מהר מדי – לא עדות לבעיה כלשהי באוקהם, אלא למהירות המטורללת שהם עודדו רוכב בינוני שכמותי לייצר. 

בהמשך המבחן לקחתי אותם לסינגלים עם קצת יותר פלפל ביערות משגב, יעד ומשמר העמק. ברגע שהכרתי את מגבלות האופניים ואחיזת הצמיגים, גיליתי אופניים עם מעטפת ביצועים גדולה יותר מאשר הרושם הראשוני. כן, יש בהם רמה מסוימת של עצבנות, אך רוכב מיומן יכול לסחוט מהם לא מעט מיץ. הורדת לחץ בבולם האחורי וניפוח הבולם הקדמי שיפרו מעט את רמת השליטה, אפשרו למתלה לדרוס ביתר נוחות ומנעו קצת מהפרונט מלצלול בקטעים תלולים. לשמחתי, הורדת הלחץ לא גרמה למתלה האחורי להיטרק באופן חריג גם בדרופים.  

השלדה והגלגלים הקשיחים שומרים על קו באופן יוצא דופן, והאוקהם הם בין אופני השבילים החדים ביותר שניסיתי, אם לא החדים שבהם. ההיגוי מדויק וצפוי יותר מתוצאות הצבעה על ישראל במועצת האו"ם – תכונה מבורכת באופניים שמעדיפים לבחור קווים זורמים מאשר לדרוס בחוסר דאגה. על-אף הקשיחות הניכרת, לא חשתי בנוקשות מעיקה ומעייפת. הגלגלים והצמיגים הקלים מאיצים בזריזות והמתלה התומך מעודד את הרוכב לפמפם על כל קפל קרקע.על אף אורכם, עם מספיק input מהרוכב הם גם מתרוממים לאוויר בשמחה. לרוב, אינני חסיד של נעילות מתלה מהכידון, אך באוקהם הנעילה לגמרי הולמת את אופי האופניים ומצאתי עצמי משתמש בה לא מעט. אני מאמין כי הלקוח האידיאלי ימצא את עצמו משתמש בה לא מעט כדי לפתוח מבערים בקטעים מנהלתיים או בסינגלים חלקים במישור/עלייה.

עם REACH ארוך יחסית של 490 מילימטרים ובסיס גלגלים נדיב של 1245 מ"מ, האוקהם אינם בדיוק אופניים קצרים. האורך הזה מקנה להם יציבות מרשימה במהירות גבוהה וסיבובים פתוחים. לא הרגשתי חסרון משמעותי בסיבובים צפופים, חלקית כי אני רגיל כבר לאופניים בממדים דומים, וחלקית בזכות הקלילות שמאפשרת להזיז ולמקם אותם בסינגל בחופשיות. עם זאת, הם לא יהיו הבחירה הראשונה שלי לסינגלים צפופים וטכניים. את חסרונות האורך הרגשתי רק לעיתים בקטעים תלולים וירידות סלע, בהם שילוב האורך והקוקפיט הנמוך יחסית עשויים לגרום לרוכב בלתי עירני להימשך קדימה. אורבאה מכנים זאת בשם Trail Fast Geometry, ואני נוטה להסכים עם בחירת המילים.

עד כמה שנהניתי לרכב על האוקהם, במהלך תקופת המבחן כן צצו כמה עניינים טכניים. ראשית, חלק מצירי המתלה השתחררו מספר פעמים ודרשו הידוק. זו אומנם אינה תופעה נדירה, בטח לא באופניים חדשים, אבל בכל מקרה רצוי לוודא שהמכונאי עבר ובדק נוכחות של לוקטייט בהברגות לפני שמוציאים אותם מהחנות לשטח. המולטי-טול הנסתר בציר המתלה הוא גימיק נחמד ומוערך, אבל הוא לא תחליף לאולר כלים אמיתי. מפתחות האלן קצרים ונפתחים רק לזווית 90 מעלות, כך שאינם יכולים להגיע לכל בורג…. קצת מבאס. אך בסופו של יום האולר הוא בונוס, כך שקשה להתלונן.פרט לנושאים אלו, כל הרכיבים עבדו ללא דופי.

אני מרגיש כי יש מקום להשוואה לאופניים דומים שבחנתי לאחרונה- ה-Pivot 429 Trail. שני זוגות עם מהלך ואופי דומה, שניהם בעלי ווריאציה אגרסיבית יותר שמבוססת על שלדה כמעט זהה. באופן מפתיע, בסינגלים אגרסיביים הרגשתי יותר בנוח על הפיבוט, על אף מהלך קצר ב-10 מילימטרים וזווית ראש תלולה במעלה – עוד הוכחה לכך שמספרים יבשים הם לא הכל. אך ההפרש די קטן, ויתכן כי צמיגים בשרניים יותר (כגון ה- Maxxis Dissector בפיבוט) יחד עם קוקפיט גבוה יותר יצמצמו אותו לחלוטין. ובכל זאת, לדעתי האישית האוקהם SL כה טובים לייעודם המקורי שלא הייתי ממהר לעשות בהם כל שינוי שעשוי לפגוע בכוונת המשורר. מצד שני, האוקהם מרגישים זריזים וקלילים מהפיבוט. מתלה ה-DW בפיבוט אולי מעט יותר מתוחכם ויעיל, אך כמכלול האורבאה דווקא מרגישים יותר מהירים ומעודדי דיווש. תכניסו למשוואה נעילת הבולמים המוצלחת, והאוקהם יהיו הבחירה שלי לרכיבות זורמות או כאלו בעצימות גבוהה.

במשך מספר שבועות בחנתי את ה ה-OCCAM SL במגוון רחב של שבילים ככל שהספקתי, ובכל אותן שעותאוכף התלבטתי כיצד אתאר אותם. האם מדובר באופני קרוס קאנטרי ארוכי מהלך, או באופני שבילים זריזים במיוחד (טייץ' או באגי)? אני חושב שהמסקנה היא (בפעם האלף) שאורך מתלה ומספרי גיאומטריה לא מספרים את התמונה המלאה. ישנם דגמים בעלי מהלך דומה או קצר יותר אך אופי שובב שהיו מספקים אותי גם לשבוע בבייק פארק, האוקהם SL, לעומתם, הם חיה שונה לגמרי. אורבאה משווקים אותם בצדק כ"תמצית אופני ההרפתקאות" – כאלו שמחפשים מהירות, זרימה ומרחקים. לטעמי, הם יהיו פרטנר אידיאלי עבור רוכב שרוצה אופניים מגוונים, כאלו שמסוגלים להתמודד עם מירב הסינגלים בכבוד ואף בהנאה רבה, אך עם דגש על מהירות ויעילות. אילו הייתי צריך לבחור אופניים לטיול מדבר רב-יומי, לרכיבת ארוכה מתובלת בסינגלים, או אפילו למרתון עתיר סינגלים כגון הסמרתון, ה-OCCAM SL היו איפשהו בראש הרשימה.

Comments

comments