עמית לביא, הבעלים של סינגלטרק ת"א, משווק בולמי פוקס וטכנאי בולמי אופניים מדופלם, הרכיב על אופניו הפרטיים את מערכת Fox LIVE VALVE, מערכת בולמי האופניים האקטיבית המתקדמת (והמסקרנת) בעולם. כרגע התפוצה של המערכת בעולם מאוד נדירה, אם בגלל מחירה הגבוה ואם בגלל מספר דגמי אופניים המוגבל שיכולים לקבל אותה. כששמענו שעמית הרכיב את המערכת על אופניו הפרטיים קפצנו על ההזדמנות לקבל קצת מידע טכני איכותי על המערכת הסופר מסקרנת הזאת ועל מערכת אקטיביות אחרות, וכמובן לשמוע רשמים אישיים מעמית על הרכיבה עם המערכת (למרות שהוא משווק את המערכת…).

כתב: עמית לביא- סינגלטרק תל אביב  

אין חיה כזו

אין חיה כזו…לא מכיר שום דבר דומה תפסיק לבלבל את המוח..

יש, תאמין לי, ראיתי בעיניים.

מערכת בולמים שגם סופגת מהמורות וגם שומרת על יעילות הפידול – משהו מכר לך לוקש רציני. היו כל מיני דברים כאלו, אבל תאמין לי, לא באמת רלוונטי. כל רוכב מתחיל יודע שאם אתה רוצה בולמים ארוכי מהלך שעובדים טוב אתה צריך לוותר על יעילות העבודה.

אז זהו שיש… מוזמנים להכיר את ה LIVE VALVE, מערכת בולמים אקטיבית אלקטרונית לאופניים.

רקע

לחיצה על הפדל כלפי מטה ומשיכתו כלפי מעלה גורמים להתקדמות, אך גם לכיווץ הבולמים באופני שיכוך מלא – המשמעות: חלק מהאנרגיה המושקעת הולך לאיבוד ומופנה לכיווץ בולמים במקום להתקדמות.

חברות הבולמים השונות מתמודדות עם תופעה זו על ידי מתן אפשרות לרוכב להקשיח את הבולם תוך כדי רכיבה ובכך לצמצם את האנרגיה שהולכת לאיבוד תוך כדי פידול.

כמובן שהיינו רוצים לקבל מערכת בולמים שיודעת, גם לספוג מהלומות, לעקוב אחרי הקרקע וגם לשמור על יעילות הפידול. יותר מזה, היינו רוצים לקבל מערכת שתדע לעשות את שני הדברים באופן מעולה ולא האחד על חשבון השני

פתרונות לשילוב בין יעילות פידול לעקיבה

לאורך השנים הופיעו מספר ניסיונות להתמודד עם הקונפליקט שבין יעלות העקיבה ויעלות הפידול.

הפתרונות הראשונים לשפר את יעילות הפידול היו מנגנוני נעילה / הקשחה ידניים (פרופדל בבולם האחורי ומנגנון ידני במזלג הקדמי). הרוכב משנה ידנית את בורר המצבים בבולם / מזלג ובכך מצמצם את מעברי השמן בבולם וגורם להקשחת הפעולה ולשיפור ביעילות הפידול. המצב המוקשח יותר מתאים למצבי טיפוס עם דגש על יעילות פידול, ופחות מתאים למצבים של ירידה בהם נדרש דגש על אחיזה, עקיבה וספיגת זעזועים. רוכבים רבים בחרו בתנאים אלו להשאיר את בורר המצבים באמצע – מצב סביר לכל התנאים, אבל לא אופטימאלי כמעט לאף אחד מאותם תנאים.

שיכלול של מצב זה הוא מנגנוני שליטה מהכידון שמאפשרים נעילה ידנית של שני הבולמים, הקדמי והאחורי. היתרונות: פשוט וזול, משנים את מצב האופניים במהירות ובקלות.

החסרונות: מהירות עבודה נמוכה (ישנם מקרים רבים בהם הרוכב אינו מתפנה לפעולה) ואמינות חלקית – לוקח זמן לבולמים להיפתח.

הפתרון השני שהופיע ועדיין נמצא בשימוש הוא ה Brain, שפותח ע"י פוקס וספשלייזד, שמורכב על אופני ספשלייזד. מנגנון זה שהשתכלל עם השנים, בנוי על הרעיון של משקולת החוסמת מעבר שמן. הבריין אמור להבחין בין עומס המופעל מלמעלה (פידול ותנועות גוף) ואינו משנה את מצב מערכת השמן (הנשארת נעולה), לבין עומס/ מכה המגיעה מלמטה המקפיצה כלפי מעלה את המשקולת ופותחת את מעברי השמן, ואת פעולת הבולם. כיום גם רוקשוקס מייצרים את מנגנון הבריין שמגיע כאמור על חלק מדגמי ספשלייזד.

החסרונות: זו מערכת מכנית עם חיכוך פנימי. רמת החיכוך משתנה לפי מצב האופניים במרחב. החיכוך מינימאלי במצב אופקי, וגדל בשעת טיפוס או ירידה. תנועת המשקולת, ותפקוד המערכת, אינם אחידים ומשתנים בהתאם לתנאי השטח באופן הקשה קצת לחיזוי. לרכיבה טכנית המערכת פחות מתאימה.

בנוסף לכך הבריין הוא מערכת מסובכת יחסית ולכן דורש יותר תחזוקה בעלות גבוהה יותר. משקל שנוסף לאופניים גם הוא ודאי נחשב לחיסרון במקרה של המערכות הבריין.

פתרון שלישי, שהיה מסקרן אך לא שרד זמן רב, פותח על ידי חברת לאפייר הצרפתית ובו ניסו מהנדסי החברה לתת פתרון המתבסס על מערכות אלקטרוניות.

לפי גישתם, כאשר המזלג הקדמי סופג מכה, הוא מעביר אות אלקטרוני לבולם האחורי ופותח אותו בהתאמה. למערכת גם חיישן פידול הפותח את הבולם האחורי כאשר הרוכב מפסיק לפדל. ההנחה הייתה כי הרוכבים אינם מפדלים בירידה וכי הפסקת הפידול היא אינדיקציה טובה לכך שהאופניים נמצאים כעת במצב ירידה.

יתרונות: מערכת אלקטרונית אוטומטית שאינה דורשת תשומת לב כלשהי מהרוכב.

חסרונות: אין פתרון לבולם הקדמי. אם הגלגל האחורי נתקל במהמורה שהגלגל הקדמי לא עבר אותה הבולם נשאר נעול.

הפתרון האחרון והמתקדם טכנולוגית יותר מכולם הוא המערכת האקטיבית של פוקס המכונה LIVE VALVE ועליה נרחיב.

מה זה LIVE VALVE? ואיך זה עובד?

מערכת ה LV מורכבת משני חיישני תנועה, האחד בקשת המזלג הקדמי והשני בציר הגלגל האחורי, על שניהם שולט פקד מרכזי (קונטרולר בלעז). אותות אלקטרוניים עוברים בין חלקי המערכת בקצב של 1000 פעמים בשנייה.

הפקד המרכזי מכיל מערכת ג'ירוסקופית ויחידת עיבוד. המערכת הג'ירוסקופית יודעת למדוד תנועה זוויתית ביחס לציר סיבוב כדור הארץ. במילים פשוטות יותר, הרכיב הג'רוסקופי יודע לאפיין את הזווית של האופניים ביחס למישור. הפקד המרכזי מזהה לפיכך, את הזווית של האופניים בעליה, מישור או ירידה.

ההנחה היא שהרוכב היה רוצה לראות התנהגות שונה של המערכת בעליה (דגש על יעילות פידול) ושונה בירידה (דגש על ספיגה ואחיזה). המערכת צריכה להגיב באופן שונה למאפייני הדרך בהתאם למצב במרחב (טיפוס, מישור, ירידה, וקפיצה) והמערכת פותחת / סוגרת את הבולמים בהתאמה.

 לבולמי מערכת ה LV יש שני מצבי עבודה, בולם מוקשח או בולם פתוח, מצב 0 או 1. התחושה עבור הרוכב היא של עבודה חלקה לחלוטין כיוון שקצב עבודת המערכת גבוה מספיק כדי שיחווה עבור הרוכב כקו חלק של עבודה.

כאמור, אחד מיתרונות מערכת ה LIVE VALVE הוא היותה מהירה בהרבה מהמערכת העצבית האנושית. נהוג לחשב את זמן התגובה האנושי כרבע שניה (0.25) לגירוי חזותי ו 0.15 שניה לגירוי גופני. אלו הם הזמנים שבהם אנחנו מגיבים לסכנה של חדירת עצם זר לתוך העין (0.25 שניה) או לדקירת קוץ באצבע (0.15 שניה). אלו הם זמני המערכת העצבית האוטונומית, ללא עיבוד של המוח. כאשר המוח מעורב הזמן מתארך עוד יותר. כשלומדים להעריך זמני תגובה בנהיגה, נהוג לחשב זמני תגובה איטיים בהרבה 1.7-2.3 שניה בין הגירוי לפעולה.
מערכת ה LIVEVALVE, בהשוואה מגיבה במהירות של 0.003 (3 אלפיות) מרגע המהלומה שהורגשה בחיישן ועד לפתיחה מלאה של מערכת השמן בבולם הקדמי ו/או האחורי. המשמעות היא כי המערכת תפתח ותגיב למכה הרבה לפני שנוכל לשים לב ו/או להרגיש בכך.

יתרון נוסף של מערכת ה LIVE VALVE הוא הגדרה נפרדת של ספי הפריצה וזמני הפתיחה של כל בולם, קדמי או אחורי, בנפרד. לרוב הרוכבים העדפה לרגישות שונה של הבולם הקדמי ביחס לאחורי. מערכת ה LV בהחלט מאפשרת התייחסות נפרדת לכל אחד מהבולמים. שלא כמו במערכת של לאפייר, הבולם האחורי אינו תלוי במזלג הקדמי, והוא מתפקד באופן עצמאי ביחס למכות, הרעידות ומהלומות המורגשות על ידי החיישן בציר הגלגל האחורי.
עבור כל חיישן, מוגדר בנפרד סף הפריצה ומשך הפתיחה בכל אחת מחמש הרמות שעומדות לבחירת הרוכב.

לפי הערכות מקובלות, מתחרה XC בסבב העולמי, משנה את מצב נעילת הבולמים שלו כ 186 פעמים בשעה.
לפי אותה הערכה, מערכת LV הייתה עושה את אותה הפעולה כ 467 פעם על אותו מסלול ובמשך אותו הזמן.

כיוונים אפשריים

למערכת הל LV יש מספר כיוונים אפשריים ברמת הרוכב וברמת מעבדת השירות:

כיוונים ברמת הרוכב

הבולמים נמצאים במצב מוקשח כברירת מחדל. לרוכב יש אפשרות לבחור בין 5 רמות שונות של סף פריצה. מצבים אלו מגדירים את סף הפריצה למערכת ואת משך הזמן שהבולם הקדמי ו/או האחורי ישארו פתוחים עד להקשחה מחודשת.

כיוונים אפשריים במעבדת השירות

כיוונים ברמת המעבדה אפשר כמובן להיכנס עמוק הרבה יותר לתוך התוכנה ולהתאים את הבולמים והמערכת באופן הכי אישי שאפשר לרמת הרוכב.

ברמת התוכנה אפשר להגדיר את השיפוע שממנו וצפונה תוגדר עלייה, אפשר כמובן לקבוע את השיפוע שממנו ודרומה תוגדר ירידה. המרחב שבין העלייה לירידה יוגדר כמישור.

בכל אחד מהמצבים אפשר לקבוע 5 רמות של ספי פריצה עבור הבולם הקדמי ו/או האחורי ואת הזמן (בשניות) שבו יישארו הבולמים פתוחים לאחר הפריצה.

במעבדת היבואן אפשר גם לשנות, באופן מכני, את רמת ההקשחה, של הבולם על ידי שינוי והחלפת שימסים החוסמים את מעברי השמן, כאשר הבולם נמצא במצב סגור.

על השביל- חווית הרכיבה עם ה LV

אני רוכב כבר לא מעט שנים, ראיתי כבר כמעט הכל …

הרכיבה הראשונה, במטרה ללמוד את המערכת, הייתה בקנדה השחור + הפרסה…. מה להגיד, חיוך גדול.

התחושה של בולם 36 מלפנים שסופג הכל ובולם אחורי מפנק וכיפי מאוד בירידות. עוד יותר מלהיבה היא חווית התמיכה שנותנים הבולמים בטיפוס. כשנכנסים לאמבטיות העסק בכלל מתחיל להיות משוגע כשהמערכת באמת מאפשרת לספוג מהלומות ומיד כשעוברים לטיפוס נותנת את כל התמיכה שצריך. באמת מרגיש שהצליחו לאחוז את המקל משני קצותיו.

כשנגמרה ההתלהבות הראשונית, התחלתי לשים לב לפרטים.

בטיפוס חשבתי שהבולם האחורי קצת יותר פעיל ממה שהייתי רוצה. העברתי את המערכת למצב 5 בו ספי הפריצה הם הקשוחים ביותר. בהחלט הורגש שיפור בטיפוס, אבל בירידה התחושה הייתה של מזלג 36 קשוח ולא מפנק.

השלב הראשון בהתאמת המערכת שעשיתי היה להרכיב לעצמי תוכנית רכיבה אישית (להלן מצב "עמית"), שאופיינה בדגש על יעילות פידול בעליה, ורגישות מקסימאלית בירידה, את מצב המישור הגדרתי גם מעט לכיוון יעילות הפידול בבולם האחורי וסף פריצה בינוני במזלג הקדמי.

מצב "עמית" בפקד המרכזי בהחלט הרחיב את החיוך אפילו יותר, היה ממש כיף להרגיש באמבטיות איך המערכת משנה מצב במהירות מרשימה, סופגת את הירידה ומיד נותנת תמיכה לפידול חזק שאמור לסייע לגלגל הקדמי לצאת מן האמבטיה.

עובד יפה, בהמשך הלכתי צעד אחד נוסף והחלפתי את מערכת השימסים בבולם האחורי – כשהמערכת סוגרת את מעברי השמן, מערכת ה LOW SPEED COMRESION נותנת אפילו עוד יותר תמיכה.
בקיצור, רוכב על המערכת הזו כבר יותר מחודשיים. החיוך עדיין שם!

הבולם בצורה הזו מוקשח יותר מהקשחה הקיימת בבולמי FLOAT X של פוקס, עליו, במידה רבה מבוסס בולם ה LV.

לאחר שהצגנו את המערכת ואת חוויית הרכיבה נשארות בדרך כלל עוד מספר שאלות, אנסה לענות עליהן בקצרה:

ש: האם אפשר להתאים את המערכת הזו לאופניים שלי?

ת: יש מספר דגמי אופניים שתוכננו לעבוד עם LV אלו הם דגמים של סקוט, רוקי, ג'יאנט ופיבוט

ש: כמה משקל נוסף לאופניים?
ת: התוספת מעבר למערכת נעילה כפולה ידנית היא של 144 גר'

ש: כמה זמן יכולה המערכת לעבוד?

ת: מערכת LV תחזיק בין 16-20 שעות עבודה בהתאם לשטח הרכיבה.

ש: מה קורה כשנגמרת הסוללה?

ת: כשנגמרת הסוללה המערכת עוברת למצב "פתוח"

ש: אם יש לי אופניים שמתאימים, כמה יעלה להרכיב מערכת כזו על האופניים?

ת: מערכת LV (שני בולמים ומעבד וסוללה) תעלה בין 13,900 ל 15,100

ש: האם מערכת LV תואמת מערכות אלקטרוניות אחרות?

ת: מערכת LV עובדת באופן עצמאי ואינה קשורה ו/או מתחברת למערכות אלקטרוניות אחרות כגון זו של שימנו וכו'

סיכום

באופן אישי, התלהבות גדולה מהאופן שבו עובדת המערכת בכלל. הבולמים עובדים יפה ונותנים את התמיכה כשנדרשת בקצב מעורר התפלות.

כמובן שיש מקום לשיפורים, הייתי שמח לו היו אופציות לקבל את המערכת במשקל נמוך יותר.

המחיר, גם הוא, מהווה כרגע מגבלה שאני מקווה שתלך ותשחק בהמשך ותאפשר לציבור רחב יותר ליהנות מהטכנולוגיה.

בנקודה זו ראוי לציין כגילוי נאות כי אני שותף ביבוא ושיווק בולמי פוקס, ולפיכך בהחלט בעל עניין בתחום.
לכשעצמי, השתדלתי להביא כאן את החוויות ותובנות האותנטיות שלי מן המערכת, וחווית הרכיבה.