כתב: שחר מיליס  צילומים: אלירן קדוש, אוהד ניר, אייל זיגלר

ביום חמישי האחרון נערכה התחרות הרביעית והאחרונה לעונת 21/22 של ליגת האנדורו הישראלית. זוהי התחרות השישית בקצת יותר משנה של צוות ליגת האנדורו הישראלית, ולמעשה זהו סיום עונת תחרויות מלאה הראשון של הליגה. בנוסף לחשיבות של תחרות אחרונה בסבב על פיה יקבעו מנצחי העונה, תחרות זאת הוכרזה גם כאליפות ישראל הראשונה אי פעם באנדורו. הישג חסר תקדים עבור ענף האנדורו בכלל וליגת האנדורו הישראלית בפרט.

כבני ישראל ביציאתם ממצרים, בימים שלפני התחרות בילו 340 הרוכבים ובני משפחותיהם בהכנות ולימוד המסלולים ביער שגב מסרטוני ההיכרות של בוב הבנאי הלא הוא אבי תמיר האגדי. ביום האימונים הרשמי נחשפו המסלולים לרכיבה לראשונה והרוכבים החלו לחוש את תנאי הקרקע והשינויים הקטנים שנעשו במסלולים המוכרים של יעד ומשגב.

צוות ליגת אנדורו ישראל, נגה כורם אריק פלדמן ואבי תמיר מצליח להביא לקהילת האופניים תחרויות כחול לבן בניחוח חו"ל כבר למעלה משנתיים. אני זוכר את חוויתי מתחרות האנדורו הראשונה אי שם ב 2019, ממש כאן ביער שגב. אז נחשפו לראשונה מסלולי קק"ל לאנדורו. איזו התרגשות זו היתה… היום, שנתיים מאוחר יותר, כאשר אנחנו הרוכבים כבר התרגלנו לסטנדרט הגבוה חיכתה עבורנו תכנית גרנדיוזית של ממש לתחרות המסכמת של עונת התחרויות. לצער המארגנים ולצערנו המשתתפים, היא לא יצאה לפועל מפאת חסמים בירוקרטים/ תקציביים כאלו ואחרים, אבל אנחנו נשארנו עם תחרות "אליפות ישראל" כמתוכנן. 6 סטייג'ים קשוחים אשר לקחו את רוכבי ה"פול אנדורו" לאורך למעלה מ 30 ק"מ ומעל 1100 מטר טיפוס מצטבר. 4 מתוכם באיזור יעד: "האינטיליגנטים", "באורות", "מיני אנדורו" ו"לייזי G". שני הסטייג'ים האחרונים עברו ממש באיזור כפר התחרות במשגב, עובדה שמביאה הרבה קהל לעודד, עם מוזיקה שמפמפמת את הרוכבים, כאשר שער הסיום נמצא ממש בכפר התחרות והרוכבים יכלו להגיע ישר לזרועותיהם של המשפחות ולשלל האטרקציות שהיו בכפר התחרות, החל מדוכני מזון כשר לפסח, בשרים מעושנים, שייקים קפואים והמון צ'יפס, ציוד רכיבה מלא מבית רן זילכה ו LEATT, ביגוד איכותי מבית  JINGA וDHARCO, מגיני ידיים כחול לבן של אלפנט סקין, דוכן של Muc Off עם מגוון מוצרי טיפוח, טיפול ושימון, עמדת צ'ופרים ומתנות מבית JOE's , מתחם צ'יל של YETI ועד איזור קפיצות ומיומנויות של טים גו רייד ו- MTB HOPPER.

יום התחרות- חגיגה

יום תחרות הוא יום חג בו כולם מחויכים, מתרגשים וחדורי מטרה. כמו בכל תחרויות הליגה, כיף לראות את מועדוני הרכיבה השונים עם המוני הילדים שבאו להתחרות, עם חולצות המועדון, המאמנים, ההורים המלווים בהתרגשות שיא ובעיקר הוויב הטוב, הפרגון ההדדי ורוח התחרות. גדל כאן דור של רוכבים שמתאמנים ומתחרים על מסלולים אמיתיים, עם מאמנים שעובדים איתם הן על טכניקה והן על הפן המנטלי של תחרות. ככה בדיוק מגיעים NBA …

בוקר התחרות התנהל בצורה מקצועית מאד, מניסיון העבר חלוקת המספרים והפקדון על הצ'יפ נמסרו ע"י צוות הרישום המיומן כבר ביום האימונים, וכל רוכב קיבל את שעת הזינוק שלו מספר ימים לפני התחרות. הזינוק התבצע בצורה סדורה, אמנם באיחור מסוים בגלל לחץ של הרוכבים במשפך הזינוק, אבל פער זה צומצם בסוף כמעט לחלוטין בעזרת נימי כהן הכרוז וצוות ההזנקה. כל רוכב שקראו בשמו הגיע לזינוק, קיבל את הצ'יפ על פרק ידו הימנית ויצא לדרך. הדרך לסטייג' 1 לא ארוכה ולמעשה הזינוק לסטייג' קורה די מהר.

לשמחתי, למעט בסטייג' 5, לא נתקלתי בתורים ארוכים מידי לפני הזינוק, מה שאפשר לי להשאר עדיין במוד של רכיבה ולא מוד המתנה. מבחינתי התחרות היתה יציבה, עם מספר טעויות שעלו לי בזמן יקר אך לא בנפילה או יציאה מהמסלול. אין ספק שבחירת הקווים ביום האימונים עשו הבדל. לצערי אני לא מכיר מספיק את הסינגלים האלו והיה לי קשה לזכור את כל הקטעים החשובים. החוויה האישית שלי היא שאני רוכב יותר משוחרר ומהר ברכיבות חבריות מאשר בתחרויות. יחד עם זאת הביצועים הבינוניים שלי (מול עצמי) הספיקו הפעם למקום שלישי ומכובד בקטגוריית פול אנדורו חשמלי 35+.

תחרות זו גם היוותה תחרות קווליפייר לליגת EWS עבור רוכבי העילית שנרשמו מראש. עובדה זו, יחד עם סטנדרט הניהול הקפדני של הליגה, יצרה הקפדה לא מתפשרת על כללי התחרות, ביניהן כלל חבישת קסדה בכל שלבי התחרות (כולל טיפוסים), להישמע להוראות המרשלים, בדיקת אופניים קפדנית במיוחד לאופניים החשמליים ועמידה בזמני גג לטיפוס לכלל הרוכבים. תחת כללים אלו וההקפדה עליהם נרשמו בתחרות זו מספר קנסות זמן כבדים לרוכבים חזקים אשר לא עמדו בזמן היעד לטיפוס ולזינוק לסטייג' שאחריו. קנסות אלו ערבלו לגמרי את תוצאות התחרות, כולל איבוד חולצת אלוף ישראל לרוכב אחד מהיר במיוחד.

אם יש משהו שאני חושב שכולם מסכימים איתו, זה שכבר שנתיים ליגת האנדורו מראה רמה גבוהה מאד של ארגון. הם מצליחים לייצר התרגשות, סטנדרט תחרות גבוהה ובעיקר אירועים כייפים לקהל ולמתחרים. אליפות ישראל היא עוד צעד בדרך להבאת סבב ה EWS גם לארצנו הקטנטונת. מה שבטוח זה שבעונת התחרויות 2022-2023 שתתחיל כבר השנה בסתיו, נראה הפתעות נוספות ואירועים ברמה גבוהה לפחות כמו זו שכל כך התרגלנו אליה.

מילה לסיום. באופן אישי הייתי שמח לראות כזו הפקה גם בתחרויות אופניים אחרות כמו XCO למשל. צלמים, מוזיקה בכפר התחרות, דוכני אוכל ומציגים, ובעיקר וייב טוב…

ברכות לאלופי ישראל החדשים בכל הקטגוריות

תוצאות מלאות של כל הסטייג'ים בכל הקטגוריות ניתן למצוא כאן