כתב: מאור דרור ן צילום: מאור דרור וחברים

כמו בכל השנים האחרונות בתקופה זאת של השנה, צפון מדבר יהודה מתעורר לחיים ועוטה על עצמו בגדי חג עם מגינים וקסדת אנדורו אופנתית. כתושב האזור אני מודה שמרגש אותי לגמרי הדבר הזה…
עד לפני שנתיים, רוב השטח היה שמור לפריקים בלבד, לנווטים ולקבוצות הבודדות שלא פחדו מאקספלורציה, שיטוטים וגם הליכות רגליות מדי פעם.
והנה מישהו החליט שהגיע הזמן והרוח המזרחית התחילה לנשוב חזק…
הרוח הזו מביאה איתה שטפון של מסלולים שלמעשה היו פה כמעט מאז ומעולם… אף אחד לא סלל אותם, אף אחד לא בנה אותם ואף אחד לא יכול לקחת קרדיט … אלא אם הוא גמל, יעל או עז.
ראס מועכף, טבק אום קוניץ, טבק קוטיף, ג'בל חרמון, קרן אל חג'ר, עזלניה…. השמות עדיין לא אומרים הרבה לרובנו, אבל לא מעט כבר שמעו אותם … מקומות שעד לא מזמן היו נידחים והיום כבר לא נדיר לפגוש ארבע/ חמש קבוצות עולות לפה או יורדות משם, וסימני גלגלים טריים בכל פינה.  אוטוטו גם הסטראבה תגיע ואיתה שלל שמות חדשים כיד הדמיון המנפיץ.

NO SEGMENTS FOUND

כן גם אני רוכב לפעמים עם סטראבה, עוקב, מסתכל, משווה ושאר ירקות… אבל כאן במדבר יהודה זה קצת אחרת…. גם כרישי סטראבה ויבבני משקל ישכחו מהכל כשיעמדו לרגע להסדיר נשימה על כיפה עם מבט של 360 מעלות על אפס ציוויליזציה.
אפשר לנסות לתאר את הנוף, אפשר לנסות לתאר את החוויה, אבל זה רק יקטין ויגמד את הרגע.
לא נקלקל לכם… לכו לכתף טור ותחזרו לספר לנו איך היה… לא אין שם שום סגמנט… יש שם אין סוף. אין סוף של אפשרויות, אין סוף של זמן, ואין סוף של נוף. אופס… הנה אני מתחיל לתאר אז נעצור כאן. תשכחו מכל מה שהכרתם עד עכשיו על מסלולי אופניים – מדבר יהודה זה המקום!

WILD WILD EAST

ברשותכם נתמקד קצת בכל זאת, אנחנו רוצים אתכם בשטח ולא עם כוס קפה קוראים מגזינים במחשב. נספר הפעם על ראס מועכף – גבעה עצומה שאני קורא לה פארק קנדה של מדבר יהודה.
המועכף נמצא כ15 דקות רכיבה מנהלתית מהבסיס בנביא מוסא, ממש בין בקעת הורקניה למצוק ההעתקים. זה אומר שעל הדרך לצומת אלמוג פונים ימינה וממשיכים 10 דקות נסיעה על כביש חביב שייקח אותנו דרומה עד הבסיס … ממש מתחת לאף.
למועכף אפשר לעלות בכל מיני דרכים, אבל העיקרית שבהן היא דאבל נחמד שחוצה ממערב למזרח.
סימון שבילים שחור לאורכו, ממנו אפשר להמשיך לעלות לשיא הגובה שמצפון לדאבל. הנוף עוצר נשימה, הים והמצוקים וה… טוב אמרנו שלא נסחפים עם תיאורים. אז הבנו שכיף שם למעלה אבל זו רק ההתחלה, הרי עם כל הכבוד לעליות ויש כבוד.. אנחנו גם רוצים קצת ירידות.
אז קבלו בתופים ובמחולות את השלוחות שמושכות צפונה. הן שדה קרב אמיתי של אחיזה, מהירות שליטה ויכולות טכניות… האופנוענים כבר נמצאים על חלק מהשבילים אז קצת זהירות.
השלוחות האלה יודעות לספק את כל מה שרוכב קם בשבילו בבוקר…  וזה לא משנה בכלל איזה סגנון רכיבה הוא רוכב או מה גילו הקלנדרי.

אדרנלין או יום טיול

רציתי להזכיר על הדרך עוד מקום ששווה להכיר ושהאופניים בכלל לא יעלבו אם לרגע הן יהיו רק האמצעי וכלי התחבורה.
מצודת הורקניה השכוחה, נמצאת ממש מעט ממזרח למונטר הידוע, למעשה אנחנו רואים אותה כל הזמן אבל לא יודעים עד כמה המקום הזה היה משמעותי ועד כמה נהדר להגיע לשם עם אופניים.
על המצודה שנבנתה באזור ה 150 לפני הספירה עברו תהפוכות רבות, היא אחת מהמצודות העיקריות והאחרונות שהחזיקו החשמונאים ואפילו שימשה כבסיס ראשי לנסיכה לוחמת גרילה. בין לבין גם סבאס הנזיר הידוע ממנזר מרסבא הסמוך, היה שם והקים כפר שיתופי קטן. במקום אפשר למצוא שאריות פספסים, מיני מערות ובכלל אפשר לבלות בו חצי יום של חקירות ושיטוטים (ברגל)….  על האופניים, מומלץ להגיע מכיוון המונטר אל המבצר וממנו לרדת לבקעת הורקניה על שלל נפלאותיה

מדבר יהודה בתלת מימד

מעבר לכל הפאן והאדרנלין מדבר יהודה הוא מקום מיוחד מאד. יש בו הכל, וכל אחד ימצא בו את הקשר שלו. השלווה, השקט, הניתוק מהיום יום, והחיבור לאין סוף הזה.. למדבר יהודה יש קסם. מדבר קטן, קיצוני כמו שרק מדבר יכול להיות, ועם זאת כזה המכיל את הכל ותמיד תמיד יהיה כאן בשבילנו … גם ובעיקר כשיורד גשם ובוץ בכל מקום אחר. השבילים העתיקים, הנאקבים, בשפה המקומית תמיד זורחים ותמיד מאפשרים רכיבה. אפשר לראות בזה גם משל לדרך חיים… המדבר הוא מורה אמיתי, חד וקשוח עם אמירה כל כך ברורה ועם זאת צנוע בדרכו ,מכיל וסובלני … לחלקנו הוא סמל למוות ושממה לחלקנו הוא החיים שתמיד רצינו…

אנדורו מדברי בתלת מימד- המלצת מסלול

אז אחרי כל זה צריך לפנק באיזה קובץ לא?
מגינים, ספר היסטוריה, מכשיר ניווט…וקדימה לטרוף ת'שטח
למסלול נקרא בשמות המקומות המרכזיים שעוברים בהם: קידר-הורקניה-מועכף-גבל-חרמון.
את קובץ הניווט אפשר להוריד מכאן.
הוא מתחיל מקידר ויורד למצודת הורקניה דרך תצפית יפה על ה"לאורה של ירמיהו", ערוץ גדול ומצוקי עמוס בכוכים וחדרים ששימשו את הנזירים להתבודדות… קצת בר במדבר והגענו למצודת הורקניה שהזכרנו קודם. לאחר שעלינו למצודה נחזור 300 מטר על עקבותינו ונטפס על הסכין המדליקה שיורדת דרומה … אקסטרים זו המילה היחידה שיש לי בראש לתאר אותה. לאחר שהגענו לבקעת הורקניה נתחיל טיפוס נח למועכף הידוע לשמצה, אפשר בדאבל עם הסמ"ש השחור ואפשר עם נאקב קטן וחביב שממתן קצת את העליות … לאחר שהתאוששנו מהמראות של ים המלח ומצוק ההעתקים שנשקפים מראש המועכף נגלוש צפונה לסכינים.
הפעם נרוץ על הסכין המגיעה עד לכיפה הקטנה הנקראת טיז א'זלמה… הממ … כן זה השם
האגדות המקומיות מספרות על משלחת בדואית/ בריטית שמיפתה את האזור, לקראת סוף היום כשמורה הדרך הבדואי כבר נשבר מהחפירות על שמות המקומות הוא פשוט הנפיץ את השם המשעשע שמשמעותו….    "התחת שלך אחי".
לאחר שירדנו לנחל קומראן אפשר לחזור בנחת לבסיס נביא מוסא, המקפיצנים מכירים ויודעים בדיוק מאיפה לאסוף את הרוכבים. אבל, וזה אבל גדול, אפשר ומומלץ למשוך עוד קצת ולטפס לג'בל חרמון…. ממנו נמשוך צפונה ונצלול לנחל אוג. דן דורון שרכב איתי יחד את הסכין הזו, הגדיר אותה כרד בול רמפייג' לא פחות… והחיוך הגדול מתחת לזקן… וקולות של אינדיאנים נשמעו מכל עבר.
למי שלא מחפש את האולטרה אקסטרים של ג'בל חרמון, אפשר לרדת בקו מתון למצוק ההעתקים ואיתו חזרה לצומת אלמוג…