אופניים חשמליים קלים במבחן- Specialized Turbo Levo SL Expert 2024

בחן וכתב: שחר מיליס  דוגמן: יונתן יתום   צילום סטילס/ וידאו: דותן הלוי

---

כמה חיכינו לליבו SL החדשים… הדגם הקודם זכה להמון תשבוחות על תפקוד האופניים והמתלה, אך לא זכה לפופולריות רבה ביחס לדגמי ה "על מלא" של ספשלייזד ואחרים עקב המנוע החלש. הדגם שהביא את בשורת "החשמליים הקלים" להמונים קיבל השנה שדרוג בצורת מנוע חזק, מערכת הפעלה מתקדמת, שלדה חדשה לחלוטין, וגיאומטריה עדכנית.

סגמנט האופניים החשמליים ה"קלים" שהוא הצומח ביותר בתחום אופני השטח החשמליים לא זוכה בארץ לכבוד הראוי לו לדעתי, בטח ביחס לפופולריות לו הוא זוכה בעולם. נראה שהרוכב הישראלי רוצה יותר. יותר אופניים, יותר מנוע ויותר סוללה (ולרוב פחות מאמץ). אין ספק שמנועים חזקים וסוללות שמחזיקות יותר קורצים מאד, במיוחד למי שרוצה לרכב "ראנים" במשמר או משגב – אופניים חזקים יתנו לכם רכיבה חזקה ואינטנסיבית. אבל למי שאוהב את התחושה של חיבור ישיר לקרקע, את יכולת התמרון הגבוהה, את הזריזות של אופניים מסורתיים (אנלוגים…), ומי שרוצה להרגיש שהוא עובד בפידול בעליה ובכלל, יאהב מאד את "החשמליים הקלים". באנגלית הם נקראים MID POWER לעומת FULL POWER ללא התייחסות למשקל, וזוהי אבחנה טובה מכוון שאופני אנדורו חשמליים "קלים" ישקלו סביב 20 ק"ג ולמעשה יתרחקו מאד מהמשקלים התיאורטיים של 16-17 ק"ג המוצהרים לרוב ע"י היצרנים כדאי לעורר את בלוטות החשק שלנו. זה לא שאי אפשר לבנות אותם בבניה קלה, אפשר ואפילו בקלות (השבילים מלאים כאלה) אך מי שמחפש אופניים שאפשר "לתת איתם בראש" ולהפיק מהם את כל הטוב שהאנדורו מציע כנראה ישתמש בצמיגי אנדורו/ DH אגרסיביים ויוסיף למעלה מקילו לאופניים. מזלג או בולם קפיץ מוסיף עוד, וכך אט אט האופניים בבניית אנדורו מגיעים למשקל ריאלי של 19-20 ק"ג. יתרונם הבולט של אופניים מיד פאואר הוא בזריזות המאד מורגשת שלהם בהשוואה לאופניים חשמליים מלאים. חווית הרכיבה בירידות דומה יותר לאופניים ללא מנוע וזה בא ליידי ביטוי בקלות הפניות, היכולת להקפיץ את האופניים מקו לקו ללא מאמץ, תאוצות ובלימות שדומות יותר לאופניים אנלוגים ועוד.

להבדיל מדגם הטורבו ליבו המלא שזכה לעדכוני גרסה כל שנתיים בערך, הדור השני של ה Levo SL הגיע באיחור מאוד לא אופייני לספשלייזד. למעשה הוא היה אמור להיות מושק אשתקד ותמונות שלו אפילו דלפו לרשת. ספשלייזד בחרו לגנוז אותו (אם בגלל תנופת פיתוח כללית של הסגמנט, או שטף של דגמים שהושקו ע"י המתחרים), להחזירו למחלקת הפיתוח ולצאת איתו משופר ומעודכן רק השנה (2024). השיפורים באים לידי ביטוי במנוע עם עליה של 43 אחוז במומנט ו 33 אחוז בכוח, מערכת ניהול מנוע חדשה ויעילה (MASTERMIND TCU) אך למרבה האכזבה עם סוללה בהספק זהה לדגם הקודם (320Wh) ועם הבטחות ליעילות גבוהה הרבה יותר.  דגם חדש של ספשלייזד תמיד מעורר בנו התרגשות, אך כשמדובר על דגם חדש בסגמנט ה"חשמליים הקלים" אותו אנחנו אוהבים במיוחד, ההתרגשות שלנו הייתה בטורבו.

Highlights

• שלדת קרבון מלאה בתצורת מאלט (29 מלפנים, 27.5 מאחור)
• שיכוך מלא FSR 150 מ"מ מאחור, 160 מ"מ מלפנים
• מנוע Specialized 1.2 SL עם מומנט של 50 ניוטון/מטר
• סוללה בעלת הספק 320 וואט/שעה
• אפשרות למאריך טווח בהספק 160 וואט/שעה
• אפשרות כיול וקיסטום ביצועי מנוע ע"י אפליקציית Mission Control
• זוית ראש 64.6 מעלות
• REACH 470 מ"מ
• אורך תומכות השרשרת 432 מ"מ
• בסיס גלגלים של 1,238 מ"מ
• מערכת הינע SRAM GX Eagle Transmission אלחוטית
• משקל "רטוב" ­ כולל פדלים – 20 ק"ג
• נתונים למידה  S4

גיאומטריה מלאה ניתן למצוא כאן, ומפרט מלא באתר היבואן

פגישה ראשונה

למבחן קיבלנו זוג אופניים חדש מהניילונים (למעשה ממכון התקנים אבל לא נתפס בקטנות) בצבע בורדו עמוק. האופניים מאד מרשימים למראה, בעלי צינורות בעובי שכמעט ולא מסגיר את היותם אופניים חשמליים. השלדה החדשה לא נעזרת בקושרת הא-סימטרית סביב הבולם האחורי שהיתה נהוגה עד כה בליבו ובסטמפג'מפר/ אנדורו. תצורת המאלט (27.5/ 29) מקנה עוד טאץ' קרבי שהולם את האופניים.

ברמת גימור EXPERT, הרכיבים המגיעים על האופניים מספקים ומדויקים ביותר. על ההינע מערכת אלחוטית סראם טרנסמישן GX שעובדת כמו חלום, בלמי סראם קוד סילבר סטלת' שתפקדו באופן סביר מאד לאחר תקופת ההרצה. מזלג פוקס 36 ברמת פרפורמנס עלית (כל הטכנולוגיה של פוקס רק ללא קשימה), בולם אחורי פוקס פלואט X עלית וצמיגי בוצ'ר T9/T7 טרייל.

הSL מגיעים גם עם אולר כלים SWAT מוסלק בתוך הסטירר וכמובן שמערכת הבקרה המעולה של ספשלייזד ניתנת לקסטומיזציה מלאה באפליקציית Mission Control הניתנת להורדה בגוגל פליי ובאפל אפ ופותחת אפשרויות התאמה של המערכת בהתאם לצרכי הרוכב.

יחידת ההינע

מערכת הבקרה והמנוע הינם מתוצרת ספשיאלייזד בגרסתם המעודכנת, מנוע  Specialized 1.2 המעודכן כשהמנוע מספק 320 וואט ומומנט של 50 ניוטון מטר שמהווה חיזוק משמעותי לעומת הדגם היוצא שסיפק רק 30 ניוטון מטר. הסוללה זהה לדגם היוצא והיא בהספק של 320 וואט שעה. היא בעלת ההספק הקטן ביותר שיצא לנו לבחון בסגמנט וביצועיה היו סימן השאלה הגדול של המבחן הזה. פתח הטעינה בעל מכסה פלסטיק עם לשונית קפיצית, פתרון כל כך יותר אלגנטי ויעיל מכיסויי הגומי המבישים שעדיין ניתן למצוא באופניים מסוימים. הסוללה נטענת במהירות מפתיעה!

אפליקציית Mission Control יכולה לשמש כמחשב דרך הנמצא בכיס, בתיק או בתושבת על הכידון (תלוי בשימוש) ומספקת מידע שימושי על הרכיבה, מצב הסוללה, ניהול משאבי הסוללה בהתאם לרכיבה ועוד. האפליקציה יכולה לשמש גם כאמצעי נווט על גבי מפות הניתנות להורדה ומתממשקת עם סטראבה. הפיצ'ר החשוב ביותר בעיניי הוא מערכת הבקרה MASTERMIND TCU עם היכולת לכוון את מידת הסיוע וניצול הסוללה בכל אחד ממצבי הסיוע. לדוגמא: להעדפתי האישית בתצורת ברירת המחדל, מצב טרייל סיפק סיוע רב יותר ממה שהייתי רוצה ממנו, דבר שגרם להאצה מהירה והגעה למהירות מקסימלית מהר מידי, כמו כן, הדבר גרר אותי לרכב בהילוכים שהיו קשים מידי לפידול מאפס או בעליות תלולות מידי. הקטנת הסיוע במצב טרייל שמרה אותי בטווח הנכון יותר של ההילוכים ויותר בשליטה על הרכיבה שלי, וגם סייעה לחסוך מעט בסוללה. מצב ECO מספיק לרכיבה עצמאית אך לא מספיק ברכיבה בקבוצה עם חשמליים אחרים ומצב TURBO לא ניצל את כל כח המנוע. מודה שכמעט לא השתמשתי בו, בעיקר מחשש לצריכה מוגברת של הסוללה. עדכון קטן למערכת ויצאנו לדרך.

האפליקציה נוחה מאד לשימוש וכך כל ממשק המשתמש של השלט ומסך התצוגה הקטן המוטמע באופן אלגנטי ביותר בצינור העליון.

את המבחן אני כותב בזווית ראייתי של השימוש "הנכון" לאופניים. כלומר הליבו SL נבנו עם גיאומטריה ומהלכים של אופני שבילים אגרסיביים (מה שבארץ יכול להיחשב כאנדורו) משמע, למרות שאפשר להוציא את האופניים לטיול בשבילי נחל אלכסנדר ואפילו ליהנות מאד, זהו לא ייעודם כפי שאני מבין אותו. במבחן זה אתייחס למידת התאמתם לרכיבת ראנים או רכיבות אנדורו מעגליות בהן הירידות הן העיקר.

על השביל

הגיאומטריה המודרנית המעודכנת מרגישה מאד בבית בפידול בכיסא גבוה. ה REACH מדויק ותנוחת הרכיבה מאפשרת רכיבות ארוכות מבלי להעיק על הגב והכתפיים אפילו כשצריך ללחוץ (ובאופניים קלים צריך גם ללחוץ כאמור). זווית מוט האוכף של 75.8 מרגישה טוב יותר מהדגם הקודם אך עדיין ניצבת על הצד החד בייחס לדגמים מובילים אחרים בשוק. האופניים מרגישים מאד מאוזנים והמתלים מקנים להם הצמדות מופלאה לקרקע שאופיינית מאד למתלה ה FSR. יחד עם זאת, האופניים מרגישים מאד קלילים, מתמרנים באופן בולט במיוחד וניתנים להקפצה או שינויי כוון בקלות לא אופיינית לאופניים חשמליים (גם בהשוואה לאופניים קלים אחרים בסגמנט). מתלה ה FSR שומר על אחיזה מצוינת תחת בלימה גם בתנאי קרקע מדורדרים מאד שהספקנו לפגוש לפני הגשמים. הדבר בא ליידי ביטוי גם ביכולת הפניה של האופניים- מרכז הכובד הנמוך וההיגוי המאוזן מאפשרים לבלום מאוחר, להטות את האופניים בהשכבות מפתיעות ולשנות כוון באופן מיידי. האופניים ממש "משכו" אותי לרכב במהירות גבוהה ולקפץ בין סלעים בבחירת קווים, איזה כיף… נראה שהם מושכים לרכיבה מהנה וצפויה באופן שקול ויציב, תכונה חשובה מאד להקניית תחושת בטחון ברכיבה, כזאת שלראייתי מנגישה את האופניים לקהל גדול ומגוון מאד של רוכבים.  צמיגי הבוצ'ר של ספשיאלייזד בגרסתם החדשה הפתיעו מאד לטובה הן בתרכובת הגומי (תמיד היו תרכובות טובות בספשיליזד) והן במבנה וגובה הקוביות אשר לא נמרחו מידי בפניות והקנו שליטה מעולה באופניים. גרסת הטרייל של הצמיג אשר איתה רכבנו במבחן, עשויה לא להתאים לרוכבים כבדים יותר לייעודי אנדורו, אך זהו דבר פעוט שאפשר לפתור אותו כבר במעמד הקנייה.

אני חייב לציין לטובה את העובדה שכבר בראן הראשון האופניים הרגישו לי מאד בבית, בהמשך, הרגשתי באופן שלא משתמע לשתי פנים שהאופניים הללו הוציאו ממני את הרוכב הטוב שבי.

שאר מערכות האופניים תפקדו מצוין לאורך תקופת המבחן גם כן. מגן השרשרת הייחודי בעל הגבשושיות שמר על שקט נטול הצלפות, מוט הכיסא מבית One Up עבד ללא תקלות ובלמי הקוד סילבר של SRAM היו מודולריים למדי ואפשרו לאופניים להאט ולעצור מבלי לנעול את הגלגלים. עם זאת, בבלימות מורכבות בשיפועים חדים הורגשה דעיכה קלה בעוצמת הבלימה ככל שהבלמים התחממו.

הבולם האחורי מגיע עם מתג בעל שני מצבי פלטפורמה – פתוח ונעול, במקרה שלנו הוא נשאר פתוח בכל תקופת המבחן. פשוט אין בו צורך. האופניים מאד יציבים בנקודת הסאג ולא הורגש נדנוד במצב בולם פתוח בהילוכים לדווש נוח (מרכז הקסטה פחות או יותר). המתלה יציב מספיק ואינו שוקע או מתנדנד גם בפידול מאומץ בתאוצות ביניים, תכונה חשובה גם לניהוג האופניים והשליטה בהם וגם לחסכון בסוללה.

מנוע – למנוע זמזום ייחודי שאינו צורם במיוחד אך אינו שקט לחלוטין, לעומת זאת, אין בו נקישות או רעשי פריילוף כשהאופניים מתגלגלים. מכוון שהנאבה האחורית די שקטה גם היא והובלת הכבלים ומגן השרשרת מיושמים ביעילות גבוהה, האופניים נחווים כשקטים מאד ברכיבה בראנים. השקט הזה מורגש ומאד מוערך ברכיבה. מבחינת כח סיוע ומאפייני הסיוע, כוון ברירת המחדל מכניס את המנוע לעבודה מהר וביעילות, המשמעות היא שהמנוע מסייע להאיץ את האופניים מאד מהר ונותן תחושה של רכיבה קלה ללא מאמץ. כשהשיפוע מתחיל להחריף, נחשפת העובדה שזהו מנוע בעל 50 ניוטון בלבד והרוכב מתחיל לעבוד. בקרת המנוע טובה מאד ואין נפילות כח חדות בהגעה לגבול המהירות או החנקות בהילוך קשה מידי. למעשה, המנוע מרגיש דומה במידת הסיוע שלו למנוע שימאנו RS של אורביאה (בהשוואה ל EP8 ולא ל 801 עם 60Nm), וחזק יותר ממנוע TQ של טרק או המנוע של BH וזאת למרות הנתונים היבשים הדומים.

סוללה – כאמור מאד התאכזבנו לשמוע שהסוללה לא עברה עדכון הספק יחד עם המנוע. סוללה של 320Wh יעילה ככל שתהיה לא ניתנת להשוואה לסוללת 540Wh המוצעת באורביאה באופניים בעלי משקל דומה (למרות הבדל בנפח הסוללה). לרוכב במשקל 72 קילו, ברכיבות שרובן במצב טרייל, האופניים הצליחו להוציא רכיבה של כ 25-28 ק"מ עם 1,100-1,200 מטר טיפוס. רכיבה במצב טורבו בלבד (בסט אפ של ברירת המחדל) האופניים הצליחו להוציא כ 22 ק"מ עם 900 מטר טיפוס. בעיני נתונים אלו לא מספקים וגרמו לי לחשוב על הסוללה לכל אורך הרכיבה. אמנם קיים אקסטנדר של 160Wh (מאריך טווח) שניתן למיקום במתקן הבקבוק באלגנטיות ולטענת ספשלייזד מאריך את הטווח בעוד 50 אחוז, אך זה לא הגיע עם אופני המבחן ולכן לא נבחן כמה עוד הוא יודע לתת בפועל ברכיבת אנדורו אופיינית.

סיכום

בישראל, אופניים חשמליים קלים נחשבים ממש שלא בצדק ל'אופניים לזקנים" מכוון שקל יותר להעמיסם על רכב, להעבירם מעל שערי או גדרות בקר וכדומה. מנגד, אנשים כמוני, כמו אריק פלדמן עורך המגזין ועוד כמה רוכבים בסביבתי, שאוהבים לעבוד ברכיבה ויודעים להעריך את הזריזות ויכולת התמרון הגבוהה של אופניים קלים ברכיבה אגרסיבית (מאד שונה מחשמלי מלא, אפילו שההבדל הוא רק 4-5 קילו) מעדיפים את הסגמנט הזה, בעיקר כי הוא מספק את היתרונות משני העולמות – רכיבה דומה לאופניי אנדורו לא חשמליים עם הייתרון של מנוע שמסייע להוריד דופק בטיפוסים.

הטורבו ליבו SL אשר היו מהראשונים להוציא אופניים חשמליים קלים, לא היו הצלחה מסחררת בדגם הראשון שלהם בעיקר עקב מנוע חלש מידי שלא ממש אפשר לרוכב להרגיש מחושמל ובטח לא אפשר לרכב עם חשמליים אחרים. מאז, חברות רבות הוציאו דגמים חשמליים קלים כשלכל חברה הדגשים והמאפיינים שלה. העדכון האחרון של הSL עשה קפיצה משמעותית וכל כך נדרשת בביצועי המנוע אך לדעתי לא עשה די בהתאמת ביצועי הסוללה למנוע החזק. אגב, לו הייתי אני מתכנן אופני "ראנים", הייתי משווק את האופניים הללו עם שתי סוללות בגודל זה שניתנות להחלפה מהירה בשטח. פתרון ריאלי יותר כמובן הוא שימוש באקסטנדר ליום רכיבה מלא. אך במצב הנתון ללא תוספת סוללה חיצונית, ביצועי הסוללה עבור רוכב של 80-85 קילו המעוניין ברכיבה משמעותית פשוט לא מספיקים.

אני יכול לומר בביטחון מלא שלצרכי רכיבת ראנים של אנדורו (ישראלי) כמו במשמר העמק/חורשן/משגב, ה ליבו SL החדשים של ספשלייזד הם האופניים המהנים ביותר בסגמנט עליהם רכבתי. הם הרגישו יציבים בסינגלים, קלים לתזוזה ושנויי כוון, בעלי אחיזה ועקיבת שטח מצוינים ואפילו המנוע לא הרגיש חלש מידי.

באופן אישי, האופניים הללו היו עבורי מכונת פאן פקטור מטורפת, סביבתי הקרובה יכולה להעיד שכל כך נהניתי מהם שאפילו על מכשול הסוללה הייתי מתגבר ורוכש לעצמי זוג כזה…

Comments

comments